בע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' רייז, פ"ד נח(3) 934, 945 (2004) קובע בית המשפט כי על מנת ליתן תוקף לויתור על ההגנה יש צורך ב"ויתור מפורש", במובן זה שהחייב יהיה מודע לעצם הזכות העומדת לו ויבין את נפקות הויתור. לדרישה כי תניית הויתור תהא מפורשת בשטר המשכנתא, או בהסכם המשכון, משמעות כפולה; דרישה פורמלית - הויתור צריך להכלל בהסכם באופן ברור ונהיר לכל קורא; דרישה מהותית - על החייב להיות מודע לטיב ההגנה ולנפקות הויתור עליה. לצורך מילוי הדרישות הנ"ל אין הכרח כי הויתור יעשה במסמך נפרד, ואין הכרח כי הנושה יעשה שימוש בביטויים קבועים כלשהם. הדבר ייבחן בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו (ראה גם רע"א 8010/08 פלקסר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (ניתן ביום 26/3/09)). אין גם הכרח כי יוכח שהבנק נתן הסבר בעל-פה לחייב, או כי ההסבר ניתן בנוסח כלשהו, אלא די בכך שיוכח כי החייב היה מודע לזכויותיו והבין את טיב הויתור. לעניין זה יש לזכור כי עם תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל חל שינוי גם בנוגע לאותם חוזים שנכרתו טרם כניסתו של התיקון לתוקף. סעיף 56(ב) לחוק המתקן הוסיף הוראת מעבר לפיה בחוזים שנכרתו לפני יום התחולה רשאי החייב להוכיח כי לא הובהרה לו זכותו לדיור חלוף ומשמעות הויתור עליה, ואם עשה כן, לא יהא תוקף לויתורו על ההגנות. נטל השכנוע מוטל על החייב ולא על הנושה. הלכה היא ש"אדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע מה חתם ובמה התחייב" (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור פ"ד יט(2) 113 (1965); כמו כן ראו עניין מיסטר מאני לעיל, עמ' 946; ע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591, 594 (2000); ע"א 6645/00 עו"ד ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365 (2002)). עוד נפסק כי מי שמבקש לסתור את חזקת המודעות של החותם, חייב ליתן הסבר מניח את הדעת מדוע חתם בלא להבין (ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, 570 (2000)). הלכות משפטיות