תקנה 497ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מתירה המצאת כתב בי-דין אלקטרוני אל תיבת הדואר שבכתובת הדואר האלקטרוני של הנמען, וקובעת: (ב) כתב בי-דין אלקטרוני שנשלח אל כתובת דואר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה (א), יראוהו ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעה שצוינו באישור המסירה האלקטרוני, אם לא הוכח היפוכו של דבר." בית המשפט קבע כי המצאה באמצעות "העדכנית", אינה עונה על ההגדרה הקבועה בתקנה 497ב'1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה: "מערכת דואר אלקטרוני" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה: (1) היא מספקת לשולח אישור, החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, על הגעה או אי-הגעה של כל מסר אלקטרוני ששלח אל כתובת הנמען במערכת (להלן - אישור מסירה אלקטרוני); (2) היא מאפשרת גישה לכתובת הדואר האלקטרוני רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח, ומתעדת גישה כאמור; (3) המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה." ברם, מערכת 'העדכנית' אינה מספקת לשולח אישור החתום בחתימה אלקטרונית על הגעה - או אי הגעה - של המסר האלקטרוני שנשלח.מסמכיםהמצאת כתבי בי דיןכתבי טענות / כתבי בי דין