עיכוב כספים ע''י עורך דין

מה הדין לגבי עיכוב כספים ע''י עורך דין ? לפי כללי לשכת עורכי הדין עו"ד אינו רשאי לעכב בידיו או להעביר לחשבונו כספים שנגבו בנאמנות עבור הלקוח, דבר שמנוגד להוראת סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין. סעיף 88 לחוק לשכת עורכי-הדין קובע, כי רשאי עו"ד לעכב כספים שהגיעו לידיו מתוך שירות שנתן ללקוחו, וזאת על-מנת להבטיח את שכר טרחתו והחזר בגין הוצאות משפט. זכות זו מוגדרת כזכות העיכבון ורשאי עוה"ד לעשות בה שימוש רק אם הגיש תביעה כנגד הלקוח, בתוך שלושה חודשים מהיום שדרש ממנו הלקוח בכתב את מה שעוכב על-ידיו. זו הדרך היחידה על-פי חוק, לפיה רשאי עוה"ד, כנושה, לעכב נכס שאינו שלו, מבלי להסתכן באחריות נזיקית בשל עיכוב נכס שלא כדין, ומבלי שפנה בהקשר זה לבית המשפט. יחד עם זאת אין באמור לעיל מתן רשות לעוה"ד לגבות לעצמו שכר-טרחה מן הכספים המגיעים לידיו בתוקף היותו נאמן על כספים, אשר לדעתו, או אשר לשיטתו, חייב לו הלקוח. ראה בענין זה ע"פ 1075/98 מדינת ישראל נגד אופנהיים, פ"ד נד(1) עמ' ,322 נקבע כדלקמן: "...לקוחות שמסרו לעורכי-דינם ייפויי-כוח לקבל עבורם כספים זכאים, לבדם, ליהנות מן הכספים. ואילו עורכי-הדין, שלוחי הלקוחות - הגם שמבחינה פורמלית הפכו לבעלי הכסף - אינם רשאים להשתמש בכסף או ליטול מתוכו את שכר-טרחתם והחזר הוצאותיהם, אלא אם קיבלו לכך הסכמה מפורשת מן הלקוחות. על עורכי-הדין אף להעביר ללקוחותיהם, בהקדם האפשרי, כל סכום שהגיע לידיהם עבור הלקוחות. ראו סעיף 13(א) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, האוסר על נאמנים להפיק לעצמם טובת הנאה מנכס הנאמנות; סעיף 4)8) לחוק השליחות, האוסר על שלוחים לקבל טובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמת השולחים ". עיכוב כספיםעורך דין