קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על סילוק הודעה לצד שלישי על הסף: השופט ד"ר קובי ורדי: 1. ערעור וערעור שכנגד על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופט חגי ברנר) מיום 4/11/07, בת.א 13810/06, , שקיבל את בקשת המשיב 1 (להלן: "המשיב" או "הבנק") לסילוק על הסף, מחמת העדר עילה, של ההודעה לצד שלישי שנשלחה למשיב על ידי המערערת (להלן: "המערערת" או "סולל בונה"). העובדות והמחלוקות 2. אין מחלוקת שביום 29/1/06 הגישה המשיבה 2 (להלן: "חייל") תביעה כספית בסד"מ כנגד המערערת ע"ס 604,958 ₪ בגין מס מכירה ששילמה בקשר לפרויקט בניה בעיר רמלה, בו, לאחר שנקלעה לקשיים ונכנסה להסדר נושים, מכרה את חלקה בפרויקט למערערת. חייל טענה בתביעה זו כי סולל בונה התחייבה לשלם במקומה את מס המכירה. ביום 2/3/06 הגישה סולל בונה בקשת רשות להתגונן בו טענה טענת קיזוז שכן לחייל חובות לסולל בונה בסכום העולה על הסכום הנתבע ע"י חייל, וזאת עקב אי ההעברה ע"י חייל של כל הכספים שהתקבלו מהדיירים לחשבון הפרויקט וכן חוב לסולל בונה בגין תשלום למתכנני ויועצי הפרויקט. 3. לטענת סולל בונה, בעת חקירתו הנגדית של המצהיר מטעמה בבקשת הרשות להתגונן התברר לראשונה כי המשיב, הבנק המלווה את הפרויקט, חילט ימים ספורים קודם לכן ערבויות בנקאיות שהוצאו ע"י חייל לטובת הבנק בפרויקט, תוך הקטנת חוב סולל בונה לבנק (להלן: "הערבויות הבנקאיות"). בעקבות זאת, טענה חייל כי לאור מימוש הערבויות הבנקאיות הנ"ל לטובת סולל בונה, לא חבה חייל מאומה לסולל בונה. בית משפט קמא קיבל את עמדת חייל ודחה את בקשת הרשות להתגונן (כבוד השופט כספי בהחלטה מיום 19/6/06), ברם, ערעור על החלטה זו התקבל, ניתנה רשות להתגונן והתיק הוחזר לדיון בבית המשפט. אז, ביקשה סולל בונה להתיר לה להגיש הודעה לצד שלישי נגד הבנק, בטענה כי היות והבנק חתם על ההסכם בין חייל לסולל בונה, הוא ידע היטב על הוראות ההסכם שדן באפשרות כי סולל בונה תישא בתשלום בגין חובות חייל למתכנני ויועצי הפרויקט ושבמקרה כזה תהא זכאית סולל בונה להיפרע מכספי הערבויות שהפקידה חייל, ולמרות זאת, חילט הבנק את הערבויות מטעמיו ומצרכיו, ומסרב לשפות את סולל בונה בכספים אלה על חובותיה של חייל כלפי סולל בונה. זאת, משהבנק ידע על הוראות ההסכם בין חייל לסולל בונה והסכים לכך כאשר סולל בונה הסכימה להצטרף לפרויקט ולחתום על הסכם עם חייל בתנאי שהבנק יחתום על התחייבויות בקשר לאותו פרויקט. לטענת סולל בונה, לא רק שהבנק לא הסכים לשפות את סולל בונה בגין חובות חייל, אלא הוא הודיע כי כספי הערבויות הבנקאיות ישמשו לצורך פירעון הלוואה בסך של מליון ₪, הלוואה שניתנה לסולל בונה. הבנק הגיש בקשה לסילוק ההודעה לצד שלישי שנשלחה לו ע"י סולל בונה על הסף וזאת עקב חוסר תום לב ושיהוי כן, לחילופין, בהעדר עילה כנגד הבנק. החלטת בית משפט קמא 4. בית המשפט קיבל את הטענה של העדר עילה כלפי הבנק של ההודעה לצד השלישי וקבע שלא מתקיימת אף אחת מחלופות תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), כאשר הצורך לברר בהליך עצמו לאיזו מטרה חילט הבנק את הערבויות הבנקאיות של סולל בונה ומה היתה התוצאה המשפטית של החילוט לסילוק חובותיה של חייל או לצרכי הבנק, לא יוצר עילת תביעה של סולל בונה כלפי הבנק, כך שגם אם ייפסק בסופו של יום כי חייל צדקה וחילוט הערבויות הביא לפרעון חובותיה כלפי סולל בונה, לא ראה בית המשפט מכוח מה יכולה סולל בונה לדרוש מן הבנק שיפוי בגין הסכום אותו תחוייב לשלם לחייל, כך שאין עילה בהודעה לצד שלישי כלפי הבנק. טענות הצדדים 5. הצדדים חלוקים כאמור בשאלה האם, היה מקום אם לאו, לסלק על הסף את ההודעה לצד שלישי שהגישה סולל בונה כנגד הבנק בהעדר עילה. לטענת המערערת, ישנה חשיבות לצירוף הבנק להליך, כצד שלישי, לאור תקנה 216 לתקנות סד"א, כדי שסולל בונה לא תידרש לשלם את אותו הסכום פעמיים, ושאם ייקבע שהבנק היה צריך לשפות את סולל בונה מכספי הערבות הבנקאית ומסרב לעשות כן- קמה לסולל בונה עילת תביעת כנגד הבנק, וזאת בהתחשב בכך שהבנק חתום על ההסכם, וידע על סעיף 3ה' שבו, שלאורו קיבל על עצמו לשפות את סולל בונה בגין חובות חייל כלפי סולל בונה אם ייקבע כי סולל בונה זכאית לקבלת השיפוי מכספים אלו. לטענת המערערת, מתקיימות חלופות תקנה 216 לתקנה סד"א וזאת גם אם לא מדובר בעילה זהה, כאשר אם ייקבע שיש לה זכות לקבל כספים מהערבות הבקאית עקב תשלומים ששילמה למתכננים וליועצים- יקוזז סכום זה מחובות חייל, והבנק לא יוכל אז לממש את הערבויות בגין הלואה שניתנה לה. 6. לטענת המשיב, צדק בית משפט קמא בקובעו כי ההודעה לצד שלישי לא מקימה עילת תביעה כנגד הבנק, כאשר לא הומצא כל מסמך ע"י סולל בונה ממנו עולה ולו לכאורה חובת הבנק לשיפוי סולל בונה, וגם אם ייקבע כי חילוט הערבויות הביא לפרעון חובות סולל בונה- אין בכך כדי להקים עילת תביעה כנגד הבנק, כאשר המקרה לא נכנס לגדר אחת החלופות של תקנה 216 לתקנות סד"א. זאת כאשר הטענה לענין סעיף 3ה' להסכם נטענה לראשונה בערעור כשהבנק אינו צד להסכם זה. יש לציין שהמשיבה 2 - חייל הודיעה שאין לה עמדה בנושא. בערעור שכנגד טען המשיב כי מן הראוי היה לדחות את ההודעה לצד שלישי עקב הטענות של שיהוי וחוסר תום לב, טענות שלא נידונו בבית משפט קמא. דיון 7. לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בהודעות הערעור ובעיקרי הטיעון החלטנו לקבל את הערעור ולדחות את הערעור שכנגד. ראשית, כבר בבקשה לשלוח לבנק הודעה לצד שלישי היתה התייחסות של סולל בונה לסעיף 3ה' להסכם, כאשר הבנק גם הוא חתום על הסכם זה כמי שמסכים לו. על פי ההסכם מיום 24/7/02 בין סולל בונה לחייל (נספח ז' למוצגי הבנק), (להלן: "ההסכם") שהבנק חתום עליו, בנותנו את הסכמתו לאמור בהסכם הנ"ל, מכרה חייל את זכויותיה והתחייבויותיה בפרויקט לסולל בונה ונאמר בסעיף 3ה' להסכם זה שמייד לאחר מכירות בפועל של יחידות דיור בפרויקט, תיתן סולל בונה את הסכמתה לשחרור הערבות הבנקאית לבנק, והבנק יהיה רשאי לחלט את הערבות הבנקאית ולקבל לידיו את סכום הערבות הבנקאית לכיסוי התחייבויות אחרות של חייל לבנק. כן נאמר בסעיף זה להסכם, כי אם חייל לא תשלם חלק כלשהו מהחוב למתכננים תהיה סולל בונה רשאית, אך לא חייבת לשלמו במקום חייל ישירות למתכננים, וכל סכום שישולם כאמור יקוזז וישולם לסולל בונה מכל סכום שיגבה במסגרת חילוט הערבות הבנקאית, לפני ביצוע תשלומים מכוח חילוט זה לידי הבנק. כן נאמר בסעיף זה כי כל סכום שישולם ע"י הבנק לסולל בונה בקשר עם התשלומים למתכננים יוחזר וישולם לבנק ישירות מתוך תשלומים שיהיה על סולל בונה לשלם לחייל. בסוף הסעיף יש התייחסות למצב לאחר השלמת הפרויקט, ושאם לא נוצרו עודפים בפרויקט- ישולם לחייל רק הסכום שיתאפשר מתוך העודף. דהיינו, סעיף זה מצביע לכאורה על כך שהבנק צריך לקבל את אישור והסכמת סולל בונה לשחרור הערבות הבנקאית, ועל זכויות סולל בונה בנסיבות הנקובות בסעיף 3ה' להסכם להיפרע מכספי הערבות הבנקאית על הסכום ששילמה במקום חייל למתכנני ויועצי הפרויקט, כאשר הבנק חתום על ההסכם הנ"ל, כמסכים לו. 8. טענות הבנק נוגעות למעשה לפרשנות הסכם זה וסעיף 3ה' שבו, כעולה ממכתבו של ב"כ הבנק עו"ד שי גרנות מיום 17/9/06 (נספח ג' למוצגי הבנק, להלן: "המכתב"), שנכתב בתגובה למכתבה של ב"כ סולל בונה מיום 10/8/06 (נספח ב' למוצגי הבנק) בו נדרש הבנק לתת לסולל בונה כספים מתוך כספי הערבות הבנקאית, עקב תשלומים ששילמה סולל בונה למתכנני ויועצי הפרויקט בהתבסס על סעיף 3ה' להסכם, ולמרות האמור בהסכם חדש בין סולל בונה לחייל, שגם עליו הבנק חתום (נספח ח' למוצגי הבנק, להלן: "התוספת להסכם"). כך, במכתב ב"כ הבנק הנ"ל נאמר בסעיפים 1ג' - 1ו' למכתב שהערבות הבנקאית שנמסרה ע"י חייל לבנק חולטה לכיסוי חלק מחובות סולל בונה כלפי הבנק, חובות שנותרו עם סיום הפרויקט. וכך נאמר בסעיפים 1ד - 1ו למכתב זה: ד. "אמנם בהסכם הוסמכה מרשתך לשלם את שכר המתכננים במקומה של חייל ולגבות סכומים אלה מתוך הערבות הבנקאית, אולם הנחה זו לקחה בחשבון כי יוותרו עודפים אשר יזכו את חייל לקבל בחזרה את ערבותה בגין ההון העצמי שהושקע בפרויקט. ה. מאידך היה וחובות הפרויקט למרשי יעלו על גובה סכום הערבות הבנקאית ואשר על כך חייל לא תהא זכאית לקבל את הערבות הבנקאית לידיה, הרי שבמקרה כזה תחולט הערבות הבנקאית ותמורתה תיזקף לחשבון הפרויקט (ובמילים אחרות, חילוט הערבות הבנקאית שמסרה חייל, הקטינה את גובה חוב מרשתך בגין הפרויקט אצל מרשי). ו. לענין זה ראו את אשר הוסכם בתוספת להסכם ליווי לפיה הערבות הבנקאית תחולט לכיסוי חובות הפרויקט ולכן הוראות התוספת להסכם שהינה מאוחרת לכתיבת ההסכם קובעות כי היה ויישארו עודפים בפרויקט, אזי, חייל תהיה זכאית לקבל את הערבות הבנקאית בחזרה, אזי, במקרה זה ובמקרה זה בלבד תהא רשאית מרשתך לקבל את שכר המתכננים מתוך כספי הערבות הבנקאית שהיתה אמורה להיות מוחזרת לחייל". 9. דהיינו, מדובר במחלוקת על פרשנות ההסכם וסעיף 3ה' שבו והאם יש לסולל בונה מכוח הסכם זה, עליו חתום הבנק (וב"כ הבנק אישר בדיון בפנינו שהוא צד להסכם ומודע לקיומו) זכות לשלם את שכר המתכננים והיועצים ולגבות סכומים אלו מתוך הערבות הבנקאית ו/או ליתן אישור לבנק לגבי חילוט הערבות, כטענת סולל בונה, או שמא אין לסולל בונה זכות זו, עקב האמור בהסכם המאוחר - התוספת להסכם, או לאור סעיף 3ו' להסכם והטענה כי לא נשארו עודפים, ושרק במקרה שישארו עודפים בפרויקט קמה הזכות הנ"ל לסולל בונה, כטענת הבנק. ניתן לראות שמדובר במחלוקת לגבי פרשנות ההסכם ותחולתו והשלכתה של התוספת להסכם על ההסכם ופרשנותו. מן הראוי שבית המשפט יכריע במחלוקת זו במסגרת הליך אחד שבו כל הצדדים קשורים להסכם ואף חתומים עליו (וכנ"ל על התוספת להסכם). באם לא ייעשה כך, ייתכן מצב של החלטות סותרות בהליכים שונים וכן שסולל בונה תידרש לשלם את אותם כספים פעמיים, פעם אחת לחייל ופעם שניה למתכננים וליועצים, וזאת לאחר שהבנק פרע את הערבות בגין הלוואה שנתן לסולל בונה בלא קשר לחובות חייל. לכל הפחות, מן הראוי היה לברר עובדתית את טענות הצדדים וזאת בהליך עצמו ולא לסלק את ההודעה לצד שלישי על הסף בטרם בחינת עובדה זו. 10. מבחינת הרציונאל של יעילות, סיום סכסוכים במהירות והקטנת העומס על בתי המשפט, תוך הכרעה בין כל הצדדים להליך (ולהסכמים) באותו הליך אני סבור שמן הראוי היה שלא לסלק על הסף את ההודעה לצד שלישי. (ראו לענין הרציונאל הנ"ל בש"א 8904/05 גרניט הנדסה ותעשיה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, ט.פ , 2/7/06). 11. גם אם לא היה מדובר בהשתתפות או שיפוי כפי שטוענת סולל בונה שהיא זכאית לקבל מהבנק, הרי מתקיים לטעמי האמור בתקנה 216(3) לתקנות סד"א "שאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי". לענין זה נאמר בע"א 6381/00 עו"ד קפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ, פ"ד נו(1) 425, בעמוד 431 ע"י כבוד השופט מצא, כי נתבע רשאי ליתן הודעה לצד שלישי גם על יסוד עילה שאינה זהה לעילת תביעתו של התובע נגד הנתבע ובלבד ששתי העילות נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררות שאלה או פלוגתה שמן הראוי להכריע בה גם כלפי הצד השלישי (ראו גם ע"א 10978/04 כלפה נ' זהבי, ט.פ , 28/6/05). 12. בענייננו, מדובר במסכת עובדתית אחת, המעוררת שאלה או פלוגתה משותפת, שמן הראוי להכריע בה גם כלפי הצד השלישי - הבנק. כך לגבי השאלה האם כספי הערבות הבנקאית היו אמורים לשמש לשיפוי סולל בונה בגין חובות חייל לסולל בונה או לשיפוי בגין חובות סולל בונה לבנק. דהיינו, יש להכריע בהליך האם לסולל בונה קמה הזכות לקבלת כספי הערבויות מהבנק בגין התשלומים ליועצים ולמתכננים, ובמקרה כזה לא יעמדו לסולל בונה לכאורה טענות הקיזוז כנגד חייל, או שמא הבנק יכול לחלט את הערבות הבנקאית, גם ללא אישורה של סולל בונה ולהיפרע ממנה בגין חובות של סולל בונה לבנק, ובמקרה כזה יכולות לעמוד לסולל בונה לכאורה טענות קיזוז כלפי חייל בגין התשלום ליועצים ולמתכננים ועילת תביעה כנגד הבנק עקב סירובו לשפות את סולל בונה מכספי הערבות הבנקאית. כלומר, להכרעה בשאלת זכותו של הבנק להיפרע מהערבות הבנקאית בגין חוב של סולל בונה ישנה השלכה על התוצאות האפשריות בעניין תביעת חייל כלפי סולל בונה. כל זאת תוך בחינת העובדות ושמיעת העדויות והראיות וקביעת ממצאים בפעם אחת, בהליך אחד, לגבי שלושת הגורמים הקשורים וחתומים על ההסכם, דבר שיגרום ליעול הדיון. 13. ניתן לראות גם שעיקר טענות הבנק בבקשה לסילוק על הסף של ההודעה לצד שלישי היו בגין שיהוי וחוסר תום לב, וטענת העדר עילה נטענה באופן שולי יחסית, כטענה חילופית בלבד. 14. לעניין הערעור שכנגד, לכאורה, משקיבל המשיב את הסעד שנתבקש בבקשתו לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף, אף אם מחמת הטענה החלופית של העדר עילה, לא היה מקום להגשת הערעור שכנגד. מכל מקום, בית המשפט קמא ציין כאמור, מעבר לצורך, (לאור מסקנתו לסילוק על הסף עקב העדר עילה) שלא השתכנע שיש בטענות אלו (לגבי השיהוי וחוסר תום הלב) ממש, אך לא פירט מעבר לכך. כאמור, מעבר לצורך, לאחר שעיינו בטענות אלו אנו סבורים כי אין מקום לקבלן, בוודאי לא במסגרת הערעור, ולכל היותר תידונה טענות אלו במסגרת ההליך העיקרי עצמו (ביחד עם ההודעה לצד שלישי). התוצאה 15. התוצאה הינה כי אמליץ לחברי להרכב לדחות את הערעור שכנגד, ולקבל את הערעור, באופן שהתיק יוחזר לדיון לבית משפט קמא כאשר ההודעה לצד שלישי כנגד הבנק תישאר על כנה. ההוצאות שנפסקו ע"י בית משפט קמא מבוטלות, ובמידה ושולמו למשיב יוחזרו למערערת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלומם ועד להחזרתם. המשיב ישלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. הפיקדון הכספי שהופקד ע"י המערערת יוחזר למערערת באמצעות בא כוחה. ד"ר קובי ורדי, שופט השופט י' שנלר, אב"ד: אני מסכים. י' שנלר, שופט-אב"ד השופטת ר' לבהר שרון: אני מסכימה. ר' לבהר שרון, שופטת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד"ר קובי ורדי.הודעה לצד שלישיסילוק על הסףערעור