המונחים "פסק בוררות חלקי" ו- "פסק ביניים" מטעים במקצת, שכן אין מדובר בהחלטת ביניים אלא בפסק סופי לכל דבר ועניין, הגם שהוא חלקי. כפי שנאמר בספרה של ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, תשס"ה - 2005, כרך ב', עמ' 760-759, חוק הבוררות מגדיר "פסק בוררות" בסעיף 1 ככולל "פסק ביניים", ולפי פסקה יז' לתוספת לחוק (אשר חלה במקרה זה, הואיל ולא נשללה תחולתה) מוסמך הבורר ליתן את הפסק "חלקים חלקים". כך מציינת אוטולנגי בספרה כי: "פסק ביניים יוכל להכריע באחת מתוך הסוגיות הרבות שבמחלוקת, או בתביעה של אחד הצדדים כלפי משנהו, כאשר ישנן תביעות נגדיות בין הצדדים השונים בבוררות". כאשר מדובר בפסק ביניים של בורר, תחולנה עליו כל הוראות חוק הבוררות הנוגעות לאישור הפסק או ביטולו, ויש להגיש את הבקשה לביטול במועד הקבוע בחוק (תוך 45 יום, כאמור בסעיף 27 לחוק, או תוך 15 יום מהמועד שהומצאה למבקש בקשת האישור, ובלבד שלא חלף המועד לפי סעיף 27 לחוק: תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט-1998). עוד נאמר בספרה של אוטולנגי כי: "אם הבורר לא כרך זה בזה את חלקיו השונים של הפסק לצורך ביצוע, הרי שהצד שהפסיד בפסק הביניים יצטרך לפנות לביהמ"ש ולבקש לבטל פסק זה. אם בקשתו תידחה, יצטרך לבקש מביהמ"ש לדחות את ביצוע פסק הביניים עד שיינתן הפסק הסופי" (עמ' 766). בעמ' 768 נאמר: "מכאן המסקנה, שמתן פסקי ביניים בלא שהבורר יצרף הוראה בדבר עיכוב הביצוע, עלול לגרום לבעל הדין נזק... אחד הפתרונות המעשיים, למשל, יהיה בקביעה של הבורר כי ביצוע פסקי הביניים ייעשה רק לאחר מתן ההכרעה הסופית בעניין". אולם - חשוב להדגיש - מדובר בעיכוב ביצוע פסק הביניים, ולא בהתליית המועד בו הוא נכנס לתוקפו. הפסק סופי מרגע שנחתם בידי הבורר, ויש להגיש בקשה לביטולו במועד שנקבע בחוק. לעיכוב מועד הביצוע אין כל קשר למועד בו יש להגיש את בקשת הביטול. כך נקבע כי יש לדחות בקשת ביטול של פסק ביניים שהוגשה רק לאחר הפסק הסופי, ונפסק כי דחיית הביצוע של פסק הביניים לא שינתה את מהותו, ולכן היה צורך לבקש לבטלו תוך 45 יום (המ' (חי') 3669/94 חוף גליה בע"מ נ' גליק, פ"מ תשנ"ה (2) 192, 195, מפי כבוד השופטת ב' גילאור). יישוב סכסוכיםבוררות