קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שלילת רישיון סוכן ביטוח: בפני ערעור על החלטת המשיב מיום 29.6.08 על פיה נשלל רשיון סוכן הביטוח של המערער לתקופה של 5 שנים. 1. המערער הינו סוכן ביטוח עצמאי מזה כ-28 שנים, בעליה של חברה בשם ע.ד.י. סוכנות לביטוח (1990) (להלן: "החברה") ומשמש בתפקיד של מנהל החברה כשכיר. המערער מתמחה בענף ביטוח החיים. 2. ביום 9.1.06 הוגש כתב אישום כנגד המערער המייחס לו עבירות של זיוף, עבירה על סעיף 418 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ונסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין. המערער הודה והורשע ביום 27.9.06 בעבירות המיוחסות לו במסגרת הסדר טיעון, ונגזר עליו מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים למשך 3 שנים וקנס של 8,000 ש"ח. מעובדות כתב האישום, עולה, כי במהלך שנת 2003 זייף המערער את חתימותיהם של חבר כנסת ועוזרת שלו, המערער שלח לחבר הכנסת ולעוזרת הצעה לפוליסה לביטוח מנהלים. המערער זייף את חתימתה של העוזרת וחתימת חבר הכנסת על גבי הצעת פוליסת הביטוח ושלח אותה לחברת הביטוח "מנורה". בכך ניסה המערער לקבל עמלות תמורת הפוליסה. במקרה נוסף, זייף חתימה של חברת כנסת נוספת ועוזרה למרות שהבהיר לעוזר, כי מדובר בהצעה שאינה מחייבת, העביר את הטפסים לחברת הביטוח "מנורה" וניסה לקבל עמלה תמורת הפוליסות. במקרה השלישי, זייף חתימה של חבר כנסת נוסף ועוזרו, שלח את הצעת הביטוח לחברת "מנורה" וניסה לקבל עמלה תמורת הפוליסה. 3. ביום 18.11.07 הודיע המשיב למערער (במכתבו נספח ג' לערעור), כי במשרדו התקבל מידע לפיו הורשע המערער ביום 27.9.06 בעבירות המיוחסות לו. לאור זאת, שוקל המשיב לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו בסעיף 29 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") ולבטל את רשיון סוכן הביטוח שברשותו. עוד נאמר במכתב האמור, כי זכותו של המערער להשמיע טענותיו בכתב בטרם קבלת החלטה בעניין. במענה למכתב זה, המציא פרקליטו של המערער, עו"ד אברהם רוטשילד, את המכתב (נספח ד' לערעור) מיום 20.1.08, ובו פירט את טענותיו כנגד שלילת רשיון סוכן הביטוח. בסיום מכתבו ביקש עו"ד רוטשילד לאפשר השלמת טיעונים בעל-פה. 4. המערער זומן לדיון להשלמת טיעונים, כמבוקש, בפני המשיב ליום 27.3.08. בבוקר יום הדיון התקשר המערער והודיע, כי לא יוכל להתייצב לדיון, מכיוון שאינו חש בטוב. הדיון התקיים בהיעדרו של המערער, ובנוכחות עורך-דינו. יש להדגיש ולציין, כי בא-כוח המערער כלל לא העלה כל בקשה לדחיית הדיון ולא העלה כל טענה כי על המערער להתייצב אישית לדיון. 5. בטיעוניו של בא-כוח המערער שהועלו בכתב ובדיון בפני המשיב, טען, כי המערער הינו הבעלים היחידי של החברה והוא סוכן הביטוח היחיד המועסק בה; שלילת רשיונו תגרום לסגירת החברה; עברו של המערער הינו נקי לחלוטין, אורח חייו נורמטיבי, זוהי מעידתו הראשונה, והמערער הביע חרטה כנה ועמוקה על המעשים בגינם הורשע. עוד הדגיש בא-כוח המערער את נסיבותיו האישיות של המערער: המערער נפגע בשנת 2006 בתאונת דרכים, ומאז, הינו חסר כושר עבודה ויקשה עליו למצוא עבודה אחרת, ורעייתו של המערער לקתה בסרטן. 6. בהחלטתו, פירט המשיב בהרחבה את מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, ובסופו של יום, החליט לשלול את רשיונו של המערער לתקופה של 5 שנים. המשיב הדגיש, כי במסגרת עבודתו כסוכן ביטוח זייף המערער באופן מתמשך את חתימותיהם של חברי הכנסת ועוזריהם ובכך ניסה לקבל עמלות תמורת הפוליסה. ציבור המבוטחים זכאי לכך שסוכני הביטוח יהיו אנשים אמינים והגונים ויהיו מסוגלים לקיים את החובות הנובעות ממעמדם כסוכני ביטוח. המשיב התייחס למעשיו החמורים של המערער, אשר להשקפתו מהווים סטיה משמעותית מנורמות ההתנהגות המצופות מסוכן ביטוח. המשיב הפנה לתכלית המרכזית המונחת ביסוד הוראת החוק, ובכלל זה ההוראות המסדירות את הרישוי של סוכני ביטוח, אשר תכליתן הגנה על ציבור המבוטחים. מעשיו של המערער כוללים נסיון נטילה שלא כדין של עמלות וזיוף חתימותיהם של המבוטחים. מעשים אלה אינם מותירים מקום לספק, כי יש לאסור על המערער לשמש סוכן ביטוח במשך תקופה משמעותית. עוד קבע המשיב, בהקשר זה, כי ההחלטה בדבר ביטול רשיון סוכן הינה בגדר קביעה נורמטיבית באשר לזהותם של אלה הרשאים לעסוק בתחום הביטוח. בשים לב לחומרת העבירות בהן הורשע המערער, מהותן והנסיבות הנלוות לביצוען ולאור תפקידו של המשיב, כמי שמחוייב לשמור על האינטרס על ציבור המבוטחים, הגיע המשיב לכלל מסקנה, כי מן הדין לשלול את רשיונו של המערער לתקופה של 5 שנים. המשיב ציין, כי הביא בחשבון את מכלול נסיבות המקרה, בהן נסיבותיו האישיות של המערער: גילו והפגיעה האפשרית הצפויה בפרנסתו. המשיב אף התייחס לזכותו של המערער על פי חוק יסוד: חופש העיסוק, וקבע כי זכות זו אינה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית שיש לאזנה מול אינטרסים אחרים, ובענייננו שמירה על טובת ציבור המבוטחים. באיזון זכויות אלה גוברת זכותם של ציבור המבוטחים מול הנזק העלול להיגרם למערער, כך המשיב. 7. בערעור דנן, חוזר בא-כוח המערער על מלוא הטענות שהעלה בפני המשיב. עם זאת, טענתו העיקרית, היא, כי נפל פגם מהותי בהחלטתו של המשיב: בניגוד לאמור בסעיף 29(ב) לחוק, לא כונסה ועדה מייעצת ולא ניתנה למערער הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו בפניה. בנסיבות אלה, לא מוצתה זכותו של המערער לפרט את גירסתו ולהשמיע טענותיו בפני הוועדה. נוכח אי כינוסה של הוועדה המייעצת נפל פגם מהותי, כך טוען בא-כוח המערער, בהחלטתו של המשיב ויש לבטלה. 8. סעיף 29 לחוק קובע כדלקמן: "(א) המפקח רשאי לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו בכל אחת מאלה: בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו; אם בעל הרשיון הוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין; בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור; בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותיו; בעל הרשיון הפר הסכם כאמור בסעיף 30 בעניינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו; הוא הורשע בעבירה שלדעת המפקח מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; המפקח סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע. (ב) לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו-(7) - לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טעננתיו לפניה, בדרך שהורתה. (ג)..... (ד)..... (ה)......" 9. דומה שאין, ולא יכולה להיות מחלוקת, כי כאשר מטיל החוק חובת התייעצות עם ועדה, קיימת חובה לקיים התייעצות זו, הגם שאין בעל הסמכות חייב לאמץ את ההמלצה הסטטוטורית, כך נקבע בבג"צ 2344/98 מכבי שירותי בריאות נ' שר האוצר, פד"י נד (5), 729, 726 "48... על דרך העיקרון, "ממליץ סטטוטורי" מעמדו המשפטי נעלה הוא ממעמדו של יועץ פנימי; מתוך שהמחוקק קרא בשמו מפורשות ועשאו איבר במנגנון ההחלטה, נדע כי חייב הוא בעל הסמכות לכרות אוזנו ולשמוע את המלצתו-עצתו של אותו ממליץ-יועץ; ולאחר שישמע - כי ישקול בכובד - ראש המלצה ויעוץ שקיבל. ראו, למשל: בג"ץ 5933/98 פורום היוצרים הדוקומנטיים נ' נשיא המדינה (פ"ד נד(3) 496); בג"ץ 3073/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר החינוך והתרבות (פ"ד נד(3) 529). 49. אכן, רשאי הוא בעל-סמכות שלא לאמץ לו "המלצה סטטוטורית" או "יעוץ סטטוטורי" שקיבל; הסמכות להחליט כך או אחרת בידיו של בעל-הסמכות ניתנה, וחובה כי נטיל עליו לאמץ המלצה ויעוץ שקיבל - ולו ייעוץ והמלצה סטטוטוריים - יהא בה בהטלתה של החובה כדי לרוקן את סמכותו מתוכן. כך אסורים אנו לפרש את הדין. ואולם אסור הוא בעל הסמכות שלא להידרש כלל להמלצה ולייעוץ סטטוטוריים שקיבל, או לדחותם בקש מעל פניו. גם אם מוסמך הוא בעל-סמכות שלא להיענות להמלצה ולייעוץ שקיבל - אין חולקים כי מוסמך הוא לכך - נצפה לשמוע ממנו מה טעם החליט כפי שהחליט." השאלה הטעונה, איפוא, הכרעה בענייננו, היא, אם אומנם היה על המשיב להתייעץ בוועדה, כאמור בהוראות סעיף 29(ב) לחוק. 10. עיון בהוראות סעיף 29(ב) לחוק מעלה בעליל, כי חובת התייעצות עם הוועדה קיימת רק לעניין ביטול רשיון לפי סעיפים 29(א)(4) ו-29(א)(7) לחוק. טוען בא-כוח המערער, כי המשיב החליט לשלול את רשיונו של המערער, כאשר במסגרת נימוקיו להחלטה ציין בין היתר בסעיף 15: ".... ציבור המבוטחים זכאי לכך שסוכני הביטוח יהיו אנשים אמינים והגונים ויהיו מסוגלים לקיים את החובות הנובעות ממעמדם כסוכני ביטוח. המעשים החמורים אשר נעשו ע"י מר וקסלר מהווים סטייה משמעותית מנורמות ההתנהגות המצופות ממי שמבקש לשמש סוכן ביטוח, הכוללים בחובם הפרה של חובת האמון כלפי ציבור המבוטחים והמבטחים גם יחד..." נימוקיו הנ"ל של המשיב, כך בא-כוח המערער, עולים בקנה אחד עם האמור בסעיף 29(7) לחוק. על כן, משקבע המחוקק בהוראה אופרטיבית חד משמעית בסעיף 29(ב) חובת התייעצות לגבי שלילת רשיון בנסיבות הכלולות בסעיף 29(7), לא מולאו הוראות החוק בדבר חובת ההתייעצות. טענה זו, אין בה מאומה. 11. במכתב נספח ג', הובהר למערער כי המשיב שוקל לשלול את רשיונו, ונאמר מפורשות כי הדבר נעשה לאור הרשעתו של המערער. הנה כי כן, לא יכול להיות ספק, כי המשיב עשה שימוש בסמכותו הנובעת מכח סעיף 29(א)(6) לחוק, אשר על פי הוראות סעיף 29(ב) אינה מחייבת התייעצות בוועדה. נימוקיו של המשיב בהחלטתו לשלול את רשיונו של המערער, התייחסו לחומרת העבירות אותן ביצע המערער ובהן הורשע. המשיב קבע כי מפאת מהותן, חומרתן ונסיבותיהן, אין המערער ראוי לשמש סוכן ביטוח. מהות העבירות, חומרתן ונסיבות ביצוען, הן איפוא הנסיבות בגינן אין המערער ראוי להיות סוכן ביטוח, נימוק זה תואם גם את לשונו של סעיף 29(א)(6) סיפא. 12. אכן, סעיף 29(א)(7) נותן בידי המשיב סמכות לשלול רשיון של סוכן ביטוח בנסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח בשים לב לדרישות המקצוע. סעיף זה הינו סעיף סל, כללי, המעניק סמכות רחבה למפקח. סמכות רחבה וכללית מחייבת התייעצות בטרם ינקוט המפקח צעד של שלילת רשיון שהינו צעד דרסטי וקיצוני לגבי סוכן הביטוח. אולם בענייננו, משהרשיע בית המשפט את המערער בעבירות עליהן הורשע, היה על המפקח לקבוע אם לאור ביצוע עבירות אלה אין המערער ראוי להיות סוכן ביטוח, וזאת מכוח הוראות סעיף 29(א)(6) שלגביו לא קיימת חובת התייעצות. כל שעל המפקח לבדוק בעת שלילת הרשיון מכח סעיף זה, הוא אם בנסיבות ביצוע העבירה אין המערער ראוי לשמש סוכן ביטוח. 13. המשיב הפעיל את שיקול דעתו בעניין זה, שקל את כל השיקולים הרלוונטיים והגיע למסקנה כי לאור מהותן, חומרתן ונסיבות ביצוען של העבירות בהן הורשע, אין המערער ראוי לשמש כסוכן ביטוח, והורה על שלילת רשיונו למשך חמש שנים. מסקנה זו סבירה בנסיבות העניין ואין בית המשפט של הערעור בהליך זה שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המוסמכת: יפה לעניין זה, האמור בע"א 9300/05, המפקח על הביטוח נ' קוסקוסי (להלן: "פרשת קוסקוסי"): "... בראש וראשונה נבחנת ההחלטה כפי שנדונות בערכאות שיפוטיות החלטות מינהליות - על פי עילות הביקורת המינהלית. בביקורת כזאת לא ישמש בית המשפט ככלל כערכאה המחליטה "במקומה" של הרשות, ולא ישים את שיקול דעתו שלו תחת שיקול דעתה... בית המשפט יבחן את תקינות המעשה המינהלי: האם פעלה הרשות בגדרי סמכותה, משיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות הפתוח לפניה... לא כל שכן שעה שהמדובר בהחלטה בתחום מומחיותה של הרשות המינהלית... אל נשכח, כי הרשות היא האחראית בפני הציבור לתקינותו של הנושא שהיא מופקדת עליו, ועמה יבואו חשבון על אי תקינויות." 14. בשולי הדברים, יש עוד להוסיף, כי פסקי הדין עליהם הסתמך בא-כוח המערער בטיעוניו כדי להצביע על קיומה של חובת התייעצות, כל אימת שהמפקח דן בשלילת רשיון מכוח הוראות סעיף 29(א) לחוק, ניתנו בטרם תוקן החוק ביום 10.8.05. דא עקא, שהחוק לפני תיקונו, קבע חובת התייעצות בכל המקרים שנמנו בסעיף 29 דאז. עם תיקונו נקבעה חובת התייעצות רק לגבי המקרים המנויים בהוראות סעיפים 29(א)(4) ו-29(א)(7). פסקי הדין עליהם התבסס בא-כוח המערער אין בהם, איפוא, מאומה לענייננו. 15. המסקנה העולה מכל האמור היא, כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של המשיב בכל הנוגע לאי כינוסה של הוועדה ומתן הזדמנות למערער להביא את טענותיו בפניה. לא מצאתי מאומה בטיעוניו הנוספים של בא-כוח המערער. 16. המערער לא הצביע על כל פגם מנהלי או פגם אחר בהחלטת המשיב. המערער לא הראה כי החלטתו חורגת ממתחם הסבירות. המשיב שקל את מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, הגדיר את הנתונים העובדתיים הדרושים להכרעתו, יישם לגביהם את הוראות החוק והפעיל את שיקול דעתו באופן סביר. 17. טוען בא-כוח המערער, כי המשיב לא נתן את המשקל המתאים, ולא התייחס למעשיו של המערער כאל מעידה חד פעמית אשר המערער הודה בה, והביע את חרטתו הכנה לגביה. המשיב התייחס לטענות אלה בהחלטתו, אך לא קיבלן, ונתן לחומרת מעשיו של המערער משקל בהכרעתו. קביעתו של המשיב, עולה בקנה אחד גם עם האמור בגזר דינו של בית משפט השלום ועם האמור בתסקיר שירות המבחן. בית משפט השלום לא ראה במעשיו של המערער מעידה חד פעמית, אלא שלוש עבירות חמורות של זיוף חתימתם של אנשים רמי מעלה במשכן הכנסת. מתסקיר שירות המבחן עולה בעליל, כי המערער אינו מודה במעשים המיוחסים לו, והחליט להודות במיוחס לו, רק כדי לסיים ההליך המשפטי המתנהל נגדו. מצוקתו של המערער אינה נובעת מחרטה על המעשים אותם ביצע - ואשר אינו מודה בהם כאמור - אלא מחששו מתוצאות ההליך המשפטי המתנהל נגדו והחשש מגזר-הדין, והן מהבעיות הבריאותיות מהם סובל מאז התאונה. 18. לא יכול להיות ספק בדבר חומרתן היתרה של העבירות בהן הורשע המערער, אשר נעברו במסגרת ותוך כדי פעילותו כסוכן ביטוח ובניגוד לחובת הנאמנות החלה עליו. סוכן הביטוח מופקד על ענייניהם הפיננסיים של אחרים ובשל כך חלה עליו חובה מוגברת של אמון, תום לב, שמירה על החוק, טוהר מידות ויושר לב. המערער הורשע בעבירות שעניינן פגיעה בטוהר המידות ובמהימנות, אמינותו ויושרו נפגעו פגיעה קשה המקימה חשש לפגיעה בציבור המבוטחים. על כן, אין למצוא כל פגם בהחלטתו של המשיב לשלול את רשיונו. זוהי חובתו של המשיב הנובעת מהסמכויות שניתנו לו על-פי החוק, כפי שקבע בית המשפט בפרשת קוסקוסי הנ"ל: "הסמכויות שניתנו למפקח על הביטוח ליתן רשיון, לבטלו, להתלותו או להתנותו בתנאים, וכן השיקולים השונים שעל המפקח לשקול בבואו להפעיל סמכויות אלו מכוונים כולם, כאמור, בראש ובראשונה לתכלית של הגנה על ציבור המבוטחים - "זוהי תכלית העל המנחה את פעולת המפקח על הביטוח ובהתאם לתכלית זו יש לבחון את החלטותיו" (בג"צ 7611/01 מכבי מגן אגודה שיתופית לביטוח הדדי נגד מחלות בע"מ ואח' נ' שר האוצר ואח' (השופטת - כתארה אז - בייניש); רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חביב אסולין )." 19. מוסיף וטוען בא-כוח המערער, כי שלילת הרשיון יש בה משום פגיעה בחופש העיסוק של המערער על פי חוק יסוד: חופש העיסוק. טענה זו עמדה בפני המשיב אשר התייחס אליה ונתן לה משקל בהחלטתו. המשיב קבע כי הזכות לחופש העיסוק איננה מוחלטת, ויש לאזן בין זכות הציבור להגנה על זכויותיהם של המבוטחים לבין זכותו של המערער. באיזון זה, גובר אינטרס הציבור. מול טענותיו של המערער בדבר חופש העיסוק יש לשקול את אינטרס ההגנה על טובת המבוטחים באשר תכליתו של חוק הפיקוח הוא בין היתר ובעיקר להגן על טובת המבוטחים (בג"צ 7721/96 איגוד שמאי הביטוח נ' המפקח על הביטוח, פד"י נה (3), 625), וכך נהג המשיב. אין להתערב במסקנתו הסבירה והשקולה של המשיב לנוכח העבירות החמורות שביצע המערער והדבר אף עולה בקנה אחד עם הלכות הפסיקה (ראה והשווה בג"צ 1452/93 איגלו נ' שר המסחר והתעשיה, פד"י מז (5), 610, 615; בג"צ 7729/96 סאלח אבו גאבר נ' פקיד רישוי כלי יריה ואח'). אין למצוא כל פגם בקביעתו של המשיב בדרך בה איזן את האינטרסים של הצדדים ובמסקנה אליה הגיע על-פי שיקול דעתו. 20. עוד טען בא-כוח המערער, כי המשיב התעלם מכך כי בית משפט השלום, לא שלל את רשיונו של המערער והיה עליו להביא שיקול זה במכלול שיקוליו. טענה זו לאו טענה היא. שלילת הרשיון, אינה הליך עונשי המסור לבית משפט השלום במסגרת גזירת הדין. גזר דינו של בית משפט שלום הינו הליך עונשי, בניגוד להחלטת המשיב, שמטרתה לבחון אם לאור הרשעתו של המערער הוא כשיר להמשיך ולשמש כסוכן ביטוח, אם לאו. אין כל קשר וזיקה בהקשר זה לעונש שהוטל על המערער על ידי בית המשפט ובין הסמכות הנתונה למשיב לשלילת הרשיון. 21. המשיב שקל את מצבו הכלכלי ונסיבותיו האישיות של המערער. המשיב שכלל ואיזן את נסיבותיו האישיות לעומת יתר נסיבות העניין. אין למצוא באיזון זה כל פגם שיש להתערב בו וגם טענה זו דינה להידחות. 22. ולסיום, מן הראוי להביא את דברי בית המשפט העליון בפרשת קוסקוסי הנ"ל, המדברים על מהות עיסוקו של סוכן הביטוח אל מול שיקולי המפקח בבואו לשלול את רשיונו: "העיסוק כסוכן ביטוח מטיל חובת אמון מיוחדת כלפי המבוטח וכלפי המבטח - סוכן ביטוח מופקד על ענייניהם הפיננסיים והרכושיים של אחרים בין השאר בשעות משבר, וככזה חלה עליו חובת נאמנות מוגברת, וחובה מיוחדת לשמירה על החוק ועל טוהר המידות. הדברים אינם נאמרים לתפארת הרטוריקה. פעמים - איננו מדברים במקרה הנוכחי דווקא - שרכושו של אדם יהא כל כולו מוטל בכף כתוצאה ממקרה ביטוח, ותביעתו תידחה בשל חוסר מיומנותו של סוכן, שלא פעל כדבעי, לא יעץ כדברי והותיר את המבוטח (או צד ג' בשל מעשי המבוטח) חשוף. העבירות המיוחסות למשיב דנא פוגעות באורח קשה באמינותו כסוכן. במישור הנורמטיבי, אמת המידה הראויה צריכה לנטות ככלל לכף חומרה; הבוחר להיות מופקד על ענייניו של הזולת - במקרה דנא עניינים כלכליים - יידע כי נוטל הוא על עצמו מידות של התנהגות מתוך יושר ויושרה, כדי לשמור על טוהר המקצוע ועל מנת לבסס את אמון הציבור בו ולא לערערו. מעילה זו באמון אינה מילתא זוטרתא, שכן למזלו של המשיב לא אירעו כנראה תקלות, אך אילו אירע - היו מבוטחים עלולים להימצא אל מול שוקת שבורה. אין לבוא אל המפקח על הביטוח בטרוניה אם בחר שלא ליתן לעת הזאת אמון במשיב. לכך מצטרף הצורך במסר הרתעתי כלפי ציבור סוכני הביטוח." החלטתו של המשיב סבירה, מאוזנת, שקולה, ומתייחסת למכלול השיקולים הרלוונטיים תוך יישום הוראות החוק והפסיקה - ולא נמצא בה כל פגם המצדיק התערבותו של בית המשפט. 23. אשר על כן אני דוחה את הערעור ומחייבת את המערער בתשלום הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. סוכן ביטוח