פגיעה עצבית שורשית - משרד הביטחון 1. תביעת העורר להכיר בהחמרת מצבו בגין כאבי עמוד שדרה מותני, נדחתה ע"י המשיב בהחלטתו מיום 3.2.02 ומכאן הערר. 2. בהחלטתו קבע המשיב: "הריני מתכבד להודיעך כי בהסתמך על תוצאות הבדיקות והנימוקים המצוינים בחוות דעת הועדה הרפואית בישיבתה בתאריך 6.1.02 המצ"ב, הגעתי למסקנה כי ההחמרה במצב עמוד השדרה המותני הינה על רקע תהליך ניווני מושך וללא קשר לתנאי שירותך הצבאי כמשמעתו בסעיף 1 לחוק". העורר הוכר ע"י המשיב, כנכה בגין פגיעת גב תחתון ונקבע לו נכות של 1%, אולם העורר טען כי מצבו החמיר מאוד ועל רקע זה פנה למשיב להכיר בהחמרת מצבו. 3. בשנת 1979 נידונה תביעתו של העורר נגד המשיב, ועל סמך חו"ד המומחה ד"ר פרין מיום 8.1.79 נמצא שיש קשר סיבתי מחמת הספק, בין פריצת דיסק מותני חמישי לבין שירותו הצבאי של העורר, לכן הוכר העורר כנכה אף שלא זכה לאחוזי נכות. הוועדה הרפואית מיום 6.1.02, שהיתה ביסוד החלטת המשיב נשוא ערר זה, קבעה שאין קשר בין בעיותיו הנוכחיות הנוספות של העורר שמקורן בשינויים ניווניים ושאין מקום ליחס אותם לשירות. (ראה פרוטוקול הוועדה). הוועדה קשרה את הממצאים המעידים על פגיעה עצבית עם השינויים הניווניים הללו ולא לאלה הנובעים מפריצת הדיסק. פרופ' ביאליק, המומחה מטעם המשיב, מעיר כי כבר בפני וועדה רפואית ביום 25.3.97 התלונן העורר על כאבי גב תחתון הקורנים לרגל שמאל אולם לא ניצפו סימנים קליניים המעידים על פגיעה עצבית. ב"כ העורר סבור שדרכו של המשיב בטעות יסודה, שכן מה שנדרש להחלטה הוא העניין הרפואי בלבד, עניין שיש להכריע בו בוועדה רפואית משום שעסקינן בשיעור הנכות. אין אנו סבורים כך משום שלא בשיעור הנכות עסקינן אלא בשאלת הקשר הסיבתי בין בעיותיו כיום לבין נכותו הקודמת והמוכרת. בשאלה זו גם עסקו המומחים. השאלה אם להכיר בו כנכה לפי החוק הנדון אינה שאלה רפואית גרידא. 4. פרופ' ביאליק אומר בחוות דעתו מיום 24.7.03: "בעיון קפדני בחוות דעת ושל דר' פרין, נרשם המשפט: "כנראה שהדיסק הוא לא גדול לכן הוא לא נותן סימנים נוירולוגיים מוטוריים או תחושתיים". סימנים אלה הופיעו, לפי המסמכים שבתיקו, רק שנים רבות לאחר שהשתחרר מר גרושקה מהשרות, כמהלך טבעי (NATURAL HISTORY) של התפתחות הדיסק הלא תקין. אין כל אפשרות לפסוק, האם היה מתפתח מצב נכות בגבו של מר גרושקה זאב, לא הפריצה המוכרת. בדקתי את מר גרושקה זאב ביום 24/7/03. לדבריו, סובל מכאבי גב תחתון תמידיים. הכאבים קורנים לגפה תחתונה שמאלית. הטיפול שמקבל למצבים אלה הינו שכיבה ללא תנועה, לתקופות ממושכות. בהתקפים, ניגש לרופא". פרופ' ביאליק בא למסקנה כי קיימים סימנים לפגיעה בדיסק מותני עם סימנים לפגיעה עצבית אולם הוסיף: "בהתחשב שהבדיקה האלקטרופיזיקלית האחרונה לא העידה על כך אבקש להפנותו לבדיקת עצבוב של מפה תחתונה שמאלית". המומחה, קבע אפוא, "מחמת הספק" ש: "יש לקבל קשר בין מצב הגב (פריצת הדיסק) הנכות המוכרת לבין השירות. במלים אחרות יש הנכות המוכרת לבין השירות. במלים אחרות יש לקבל קשר של החמרת המצב המוכר. על הוועדה הרפואית לקבוע את אחוז ההחמרה, כל זה בתנאי שהבדיקה האלקטרופיזיקלית EMG תוכיח פגיעה עצבית הנובעת מפריצת הדיסק הבין חולייתי מותני. עם קבלת תוצאות הבדיקה אסיים את הדיון ללא נוכחות". יוצא אפוא שמומחה המשיב היה סבור שיש קשר סיבתי וביקש לקבל את תוצאות הבדיקה כאשר מסקנתו מבוססת על ההנחה כי הבדיקה תוכיח פגיעה עצבית כאמור. והנה כאשר בוצעה הבדיקה והובאה בפני פרופ' ביאליק שוב, כתב המומחה: "בהמשך לחוות דעתי הרפואית מיום 24/7/03, עיינתי מחדש בכל המסמכים הנמצאים בתיק הרפואי הנ"ל, לרבות בתוצאות בדיקה אלקטרופיזיולוגית מיום 21/8/03 אשר לא הוכיחה פגיעה עצבית-שורשית. לפיכך, לדעתי אין ממצא נוסף לזה המוכר, דהיינו, לא חל שינוי-החמרה במצב, הקשור לשרות". המשיב שולל אפוא את הקשר על יסוד אותה בדיקה אלקטרופיזיקלית. 5. ב"כ העורר ביקש להתבסס על דעתו של פרופ' מנדס מטעמו וטען כי אין חילוקי דעות בינו לבין פרופ' ביאליק, שהכיר גם הוא בקשר, וכי נותרה רק שאלת גובה הנכות. הוא מתעלם מחוות הדעת הנוספת של פרופ' ביאליק וממסקנתו הסופית ההפוכה, שכן שני המומחים חולקים גם חולקים. פרופ' מנדס מתאר בחוות דעתו את השתלשלות העניינים מן הבחינה הרפואית, וסבור שהוועדה הרפואית מיום 6.1.02 לא התייחסה לפתולוגיה בדיסק 5-4 L, אלא עסקה בתוצאות ה- C.T. מיום 10.7.01 שהראה דיסק 1S-5L "קטן מסויד ישן על רקע שינוי ניווני במרווח 1S-5L". המומחה בא למסקנה שכאבי הגב עם הקרנה לגפה שמאלית "נובעת מפריצה דיסקלית שארעה בעת שירותו הצבאי". הוא הוסיף שהסבל המתמשך מאז עד עתה הוא אופייני אף הוא. ובאשר לשינויים הניווניים: "באבחון מצבו יש להבחין בין השינויים הניווניים שנצפים בצילומי הרנטגן במרוח הדיסקאלי 1S - 5L לבין התסמונות הראדיקולריות שנגרמות בגלל לחץ הדיסקים ב- 5L - 4L וב- 1S - 5L על שורשי העצבים ואשר הם הסיבות העיקריות לתלונותיו. לאחר שנקבע חד משמעית שהתסמונת בצד שמאל היא תוצאה של האירוע בזמן שירותו הסדיר יש לדעתי לקבוע את נכותו על סמך המימצאים שתוארו לעיל ועל פי ביטוייה במגבלותיו הפיזיות המשמעותיות במשך כל השנים הללו מאז 1976. להערכתי נכותו הצמיתה של מר זאב גרושקה 20% על פי תקנות הנכים תש"ל-1969, תק' תשנ"ו-1996". 6. לא הובאה בפנינו כל התייחסות של פרופ' מנדס לבדיקה האלקטרופיזיקלית החדשה, גם לא התייחסות לחוות הדעת הנוספת של פרופ' ביאליק. גם העורר בסיכומיו אינו נותן מענה מניח הדעת לעניין זה, ונותרה מסקנת פרופ' ביאליק ללא תגובה או מענה. מדובר אפוא במצב רפואי שאינו מהווה החמרה של מצב קודם, ובעניין זה לא הרים העורר את נטל ההוכחה, וגלל כן דין הערר להידחות. יש לדעת כי מאז שירותו הצבאי של העורר והכרתו כנכה בגין הגב חלפו 23 שנים, הדבר צויין ע"י הוועדה הרפואית שהוסיפה גם שלא היה רצף של אירועים קליניים המעידים על קשר בין האירועים בעת השירות והממצאים כיום. יתכן והעורר ביקש לראות במצבו כיום נכות מוסבת על פי תקנה 9 אולם עניין זה, עד כמה שהעורר רמז או טען לו, אינו עניין לוועדה זו ממילא ואינו סמכותה. הערר נדחה. העורר ישא בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪. צבאמשרד הביטחון