חישוב פיצויים לפי וותק 1. התובע עבד אצל הנתבע כנהג אמבולנס וכפרמדיק, החל מיום 9.10.88 ועד לפיטוריו נכון ליום 31.10.01. בגין פיטוריו הגיש התובע תביעה בבית דין זה בתיק עב' 8973/01. ביום 27.11.02 הגיעו הצדדים להסדר פשרה על פיו ישלם הנתבע לתובע פיצויי פיטורים בשיעור 150% ובנוסף סכום השווה לשלושה חודשי משכורת כתקופת הסתגלות. עוד נקבע בהסדר הפשרה כי ככל שקיימים סכומים בגין פיצויי פיטורים בקופות פיצויים, ישולם הסכום האמור מתוך אותן קופות ובהשלמה למלוא סכום פיצויי הפיטורים. הסדר הפשרה קיבל תוקף של פסק דין. הנתבע העביר לתובע את סכום שלפי חשבונו מגיע לו בהתאם להסדר הפשרה. התובע סירב לקבל את הסכום בטענה שאין מדובר בסכום הנכון. התובע הגיש את תביעתו הנוכחית על פיה הינו זכאי לסכום של 205,173 ש"ח בגין פיצויי פיטורים וכן 31,380 ש"ח בגין חודשי ההסתגלות והכל בצירוף פיצויי הלנה והפרשי הצמדה וריבית. בנוסף דורש התובע הפרשות סוציאליות בגין תקופת ההסתגלות. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית להם צורפו מסמכים שונים. ביום 26.2.04 הסכימו הצדדים לוותר על שלב ההוכחות ולסכם את טענותיהם המשפטיות על סמך החומר שבתיק בית הדין. 2. חישוב פיצויי הפיטורים לשיטת הנתבע פורט בתצהירה של גב' רחל מזרחי, מנהלת מחלקת שכר בנתבע כעולה מהחישוב נ/4: חישוב הפיצויים נערך כך שתקופת עבודתו חולקה לשתי תקופות. התקופה הראשונה מיום 9.10.88 ועד ליום 1.11.93. התקופה השניה מיום 1.11.93 ועד ליום 31.10.01. השכר הקובע בגין התקופה הראשונה הינו כדלקמן: א. שכר משולב בסך 2,579.35 ₪. וותק בסך 505.92 ₪. תוספת מד"א בסך 678.76 ₪. ד. גמול השתלמות בסך 333.59 ₪. ה. הסכם 3.6% בסך 135.51 ₪. ו. תוספת חומ"ר/חומ"ס בסך 66.31 ₪. ז. תוספת נהיגה בסך 52.5 ₪. ח. הבראה בסך 446 ₪. השכר הכולל למשרה מלאה הינו בסך 4,797.94 ₪. הואיל והתובע עבד בתקופה הראשונה 86.41% משרה שכרו הקובע לאותה תקופה הינו בסך 4,146.05 ₪. השכר הקובע בגין התקופה השניה הינו כדלקמן: א. שכר משולב בסך 2,579.35 ₪. ב. וותק בסך 505.92 ₪. ג. תוספת מד"א בסך 678.76 ₪. גמול השתלמות בסך 333.59 ₪. הסכם 3.6% בסך 135.51 ₪. תוספת חומ"ר/חומ"ס בסך 66.31 ₪. חישוב ממוצע של משמרות וכוננות בגין 12 חודשי עבודה אחרונים בסך 1,474.82 ₪. השכר הקובע לתקופה השניה הינו בסך 5,774.26 ₪. על פי חישוב זה זכאי התובע לפיצויי פיטורים (100%) בסך 70,021 ₪ ובתוספת 50% בהתאם להסדר הפשרה לסכום כולל של 105,031 ₪. גב' מזרחי מסבירה בתצהירה כי החלוקה לשתי תקופות כמפורט לעיל, נובעת מהעובדה כי ביום 20.12.93 נחתם בין הנתבע לבין קרן מקפת הסכם במסגרתו הצטרפו עובדי הנתבע לקרן הפנסיה המקיפה של מקפת (נ/13). עד למועד הסכם זה, שולמו פיצויי הפיטורים לעובדי הנתבע הזכאים לכך מקופת מרכזית לפיצויים, כשהרכיבים שפורטו לעיל באשר לתקופה הראשונה, נכללו בתוך השכר הקובע לצורך תשלום פיצויי הפיטורים. עם ההצטרפות לקרן מקפת, אמור היה הנתבע להפריש למקפת תשלומים הן עבור גמל והן עבור פיצויי פיטורים, כך שבפועל בחר הנתבע בשיטת חישוב המטיבה עם העובדים בכל הקשור לחישוב פיצויי הפיטורים בתקופה השניה. בקרן מקפת קיים סכום בסך 20,040 ₪ בגין פיצויי פיטורים ובקופת גדיש סכום של 15,701 ₪ בגין פיצויי פיטורים. סכומים אלו שוחררו לזכותו של התובע. 3. בסעיף ב' לפרק 21 להסכם הקיבוצי המיוחד החל בנתבע, נקבע כי חישוב תשלום פיצויים יעשה לפי המשכורת הכוללת האחרונה כפול מספר שנות עבודה. לטענת התובע מכח סעיף זה, יש לקחת בחשבון את כל הרכיבים, לרבות אילו שהינם בגדר החזרי הוצאות, המופיעים בתלוש השכר האחרון של התובע בחודש אוקטובר 2001. הסכום הקובע לפי טענה זו, הינו בסך 10,459.98 ₪. מוסיף התובע וטוען כי הגדרה זו של המשכורת הכוללת, תואמת את אופי העבודה אצל הנתבע, שכן עובדי שטח בנתבע מחוייבים לעבוד במשמרות במשך כל ימות השנה. מן הבחינה המשפטית נטען כי חזקה על הסכם קיבוצי שאין הוא בא ליתן את אשר החוק נותן ממילא. כללי הפרשנות, לגישת התובע, מלמדים כי יש ליתן למושג "משכורת כוללת" פרשנות מילולית. אנו דוחים טענה זו של התובע. אין ספק כי חלק מהרכיבים המופיעים בתלוש השכר לחודש אוקטובר 2001, הינם בגדר החזרי הוצאות ומשכך ברור שאין הם חלק מהשכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים. המונח "משכורת כוללת" איננו מוגדר בהסכם הקיבוצי המיוחד ולא מצאנו טעם לכלול בהגדרה זו רכיבי שכר שאינם חלק מהשכר הקובע בהתאם לחוק ולתקנות. העובדה כי מנסחי ההסכם הקיבוצי המיוחד מצאו לנכון להשתמש במונח זה, אין בה כדי להצביע על כוונה לשנות מהקבוע בחוק ובתקנות. עיון ביתר הסעיפים שבפרק 21 להסכם הקיבוצי המיוחד, מלמד כי הצדדים מצאו לנכון לכלול באותו הסכם סעיפים אשר הוסדרו במפורט בחוק ובתקנות, כך שלא ניתן לקבל את הטענה לפיה כל מונח בהסכם הקיבוצי המיוחד בא להוסיף על זכויות העובדים מכח הדין. אנו דוחים איפוא את טענת התובע כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים כך שיכללו את כל הרכיבים שבתלוש השכר לחודש אוקטובר 2001. 4. למעט הטענה בדבר משמעות המונח "משכורת כוללת" לא התייחס התובע בסיכומיו לרכיבים השונים בהקשר של שכר קובע לפיצויי פיטורים. רק משנטענו הדברים בסיכומי הנתבע, התייחס אליהם התובע בתגובתו לסיכומי הנתבע. לענין העבודה במשמרות. כמפורט לעיל רכיב זה נלקח לפי חישוב ממוצע אך ורק בגין התקופה השניה ולא נלקח בחשבון כלל בגין התקופה הראשונה. לטענת התובע מדובר בחלק בלתי נפרד מהשכר וזאת הואיל והנתבע מחייב עבודה במשמרות לאורך כל השנה כולל שבתות וחגים ובפועל אכן עבד התובע במשמרות לאורך כל תקופת עבודתו (נוהל שעות עבודה משמרות וכוננות מיום 21.3.03, צורף כנספח לסיכומי התובע). הנתבע טוען כי אין מדובר ברכיב שהינו חלק מהשכר הקובע והכללת רכיב זה בחישוב ממוצע בגין התקופה השניה, נעשתה על ידו לפנים משורת הדין ומבלי שהוא מחוייב לעשות זאת מכח הדין. בדב"ע נג/84-3 מגן דוד אדום לישראל נ. אורי שטרן (פס"ד מיום 30.8.94) נקבע כי אין לכלול את תוספת המשמרות המשולמת בנתבע בחישוב שכר היסוד לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. בית הדין הארצי מציין כי הדברים אמורים אף לגבי עובד שכל עבודתו הייתה במשמרת שניה בגינה קיבל תוספת על שכרו הרגיל (דב"ע מח/153-3 עיריית תל-אביב נ. חממי פד"ע כ' 232). תביעה להכללת מספר רכיבים בשכר הקובע אצל הנתבע, לרבות תוספת משמרות, נדונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ונדחתה (עב' 2122/01 יצחק ג'רסי נ. מגן דוד אדום בישראל, פס"ד שניתן ע"י כב' השופטת סמט ביום 10.12.03). אנו דוחים את הטענה כי יש לכלול את תוספת המשמרות בחישוב השכר הקובע. יצויין כי תוספת המשמרות נכללה בחלקה בחישוב השכר הקובע וזאת מבלי שהנתבע היה חייב לעשות זאת מכח הדין או מכח הסכם. לאור מסקנה זו, אין מקום להדרש לשאלה האם החישוב הממוצע שנעשה עבור עבודה במשמרות, נעשה כדין נוכח שהותו של התובע בחופשת מחלה בחודשי עבודתו האחרונים. התובע לא טען כי יש לכלול בשכר הקובע את תוספת הכוננות או את התשלום בגין השעות הנוספות. על מנת למנוע ספק, הרי שתוספות אלו אינן חלק מהשכר הקובע. כך נפסק בעניינו של הנתבע מספר פעמים (דב"ע נז/223-3 מגן דוד אדום בישראל נ. בני מדינה, פס"ד מיום 8.9.99. דב"ע נד/208-3 סמי יונה נ. מגן דוד אדום, פס"ד מיום 23.5.95. דב"ע נג/84-3 מגן דוד אדום לשראל נ. אורי שטרן, פס"ד מיום 30.8.94. תב"ע (ת"א) נד/910-3 מאיר לומר נ. מגן דוד אדום בישראל, פס"ד מפי כב' השופט כהן מיום 28.8.96. עב' (ת"א) 2122/01 יצחק ג'רסי נ. מגן דוד אדום בישראל, פס"ד מפי כב' השופטת סמט מיום 10.12.03). 6. מוסיף התובע וטוען כי הואיל ועל סמך הסכם קיבוצי מיוחד מיום 9.12.96, נכללו רכיבים שונים בהפרשות הנתבע לקופת גמל, הרי שיש לקחתם בחשבון גם לעניין חישוב פיצויי הפיטורים (ההסכם הקיבוצי המיוחד צורף לסיכומי התובע). אנו דוחים טענה זו. ההסכם קובע במפורש כי יש להפריש לקופת הגמל מרכיבים שאינם רכיבים פנסיוניים והצדדים לאותו הסכם, מכירים במפורש בעובדה כי על פי הסכמי השכר בנתבע, לא נכללים כל תשלומי השכר והתוספות לצורך השכר הקובע לפנסיה. ברור מנוסח ההסכם כי ההסכמה שהושגה הייתה להפרשות מאותם רכיבים לקופת גמל. לא נאמר בהסכם דבר וחצי דבר מכוחו ניתן להסיק, כי הצדדים הסכימו שאותם רכיבים יהוו חלק מהשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים. העובדה שהצדדים לא קבעו דבר לעניין השכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים באותו הסכם, מלמדת כי המצב שהיה קיים עד לאותו הסכם, ממשיך גם להבא. 7. מן המקובץ עולה כי לא נפל פגם בחישוב פיצויי הפיטורים שנעשה על ידי הנתבע. החישוב על כל רכיביו מקובל עלינו. 8. באשר לחודשי ההסתגלות. מתצהירה של גב' מזרחי ומנ/5, עולה כי חישוב דמי ההסתגלות נעשה על פי השכר לתעריף שעה. רכיבי תעריף שעה הם: שכר משולב, וותק, תוספת מד"א, גמול השתלמות והסכם 3.6%. לזאת מוסיפים ממוצע של שלושה חודשים האחרונים ושעות נוספות לפי 125%, 150%, 200%, 250%, תוספת משמרות 20% ו- 50% כוננות, שבת 100%, תוספת נהיגה וכלכלה. לפי עדותה של גב' מזרחי מדובר בדמי הסתגלות שחושבו על פי הנהוג אצל הנתבע. הסכום בגין שלושת חודשי ההסתגלות הינו בסך 25,366 ₪ (נ/9). לטענת התובע מכח הסדר הפשרה, יש לחשב בתקופת ההסתגלות את מלוא השכר, כולל כל ההפרשות הסוציאליות, הואיל ותקופת ההסתגלות מטרתה לאפשר לעובד מפוטר תקופת הסתגלות למצבו החדש וכך אכן מקובל אצל גופים ממשלתיים. לא מצאנו כל עילה להתערב בחישוב חודשי ההסתגלות. כאמור, לפי תצהירה של גב' מזרחי החישוב שנעשה לתובע הוא החישוב המקובל אצל הנתבע לעניין חודשי ההסתגלות וגירסה זו לא נסתרה. לא ניתן ללמוד מהסדר הפשרה על כוונה אחרת של הצדדים ומשלא סוכם אחרת, הרי שהחישוב הנכון הוא החישוב לפיו נוהג הנתבע. אין בסיס לדרישה לקבלת זכויות סוציאליות בגין חודשי ההסתגלות. אין מדובר בחודשי עבודה בפועל אלא בפיצוי בגין הפיטורים. אין הדבר שונה מההלכה הנוהגת ביחס לתמורה המשתלמת בגין אי מתן הודעה מוקדמת (דב"ע מח/22-3 טלמיר אלקטרוניקה נ. יפה פד"ע כ' 107). 9. אנו דוחים את הדרישה לביטול העדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בעב' 8973/01. דרישה זו לא נכללה בכתב התביעה ואף לגופה אין לה כל בסיס. לא הונחה כל תשתית עובדתית או משפטית מצד התובע לביטול הסדר הפשרה או לביטול פסק הדין אשר נתן להסדר הפשרה תוקף של פסק דין. 10. אין אנו מוצאים לנכון לדון בשאלה מה הסיבה שהתובע לא הפקיד את הסכום שקיבל מהנתבע בגין פיצויי פיטורים וזאת בהעדר רלוונטיות לשאלה זו. אנו קובעים כי הסכום בגין פיצויי הפיטורים וחודשי ההסתגלות לפי חישוב הנתבע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפיטורים, יועבר לתובע תוך 15 יום מיום שהנתבע יקבל פסק דין זה. הואיל והנתבע העביר בזמנו את הסכום לתובע וזה סירב לקבלו, אנו דוחים את הדרישה לחייב את הנתבע בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. 11. התביעה נדחית. הנתבע יפעל כאמור בסעיף 10 לעיל. התובע ישא בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דין, בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 יום מיום שיקבל את פסק הדין. פיצוייםותק בעבודה