גובה תשלום תכוף חודשי של קטינים

גובה תשלום תכוף חודשי 1. זוהי בקשה לתשלום תכוף שהגישה הקטינה ספיר באמצעות הוריה (להלן: "התובעת"). העובדות: 2. התובעת היא ילידת 14.1.98 ובהיותה בת 6 חודשים, ביום 12.7.98, נפגעה בתאונת דרכים. 3. כתוצאה מתאונת הדרכים נגרמה לתובעת פגיעה מוחית, נגרמה לה נכות נוירולוגית זמנית של 80%, נכות של 10% בגין עצירות ונכות קבועה ביכולת הסתגלות בשיעור של 30%. 4. א. ביום 14.7.99 נפסק לתובעת תשלום תכוף בשיעור של 5,000 ₪ לחודש לצורכי מחיה וטיפול וכי יועברו קבלות מעל 100 ₪ ויפורטו הוצאות מעל 50 ₪ (ת.א. 1362/99). ב. ביום 23.10.00 הוגשה בקשה נוספת לתשלום תכוף (בש"א 2736/00) אשר בעקבותיה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תשלם המשיבה לתובעת סכום חודשי נוסף בסך 2,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ החל מיום 1.11.00. ג. הסכום התכוף אותו משלמת היום המשיבה לתובעת מגיע לסך 8,100 ₪ נטו לחודש. ד. בנוסף על כך מקבלת התובעת תקבולי מל"ל בשיעור של כ- 2,700 ₪ לחודש. ה. סה"כ מקבלת התובעת בגין צרכיה סכום של כ- 10,800 ₪ לחודש. 5. ביום 19.4.04 הוגשה בקשה זו לתשלום תכוף בו עתרה התובעת, באמצעות הוריה, לסכום חודשי של 25,889 ₪ (!) בגין צרכיה והוצאותיה וסכום חד פעמי נוסף בגין 17,877 ₪ עבור מחשב ואביזרי מחשב. דיון: 6. דין הבקשה להידחות. אין חולק כי לתובעת, שהיא קטינה, נגרמה פגיעה מוחית קשה והיא נזקקת לצרכים מיוחדים. יחד עם זה, הבקשה על חלקים רבים ממרכיביה היא מוגזמת, וזאת בלשון המעטה, ואיננה נתמכת בראיות אוביקטיביות. בנוסף על כך, ולאור האמור בבקשה, כפי שיפורט בהמשך, ולאחר חקירת האם, גב' א', לא מצאתי ליתן אמון בעדותה של האם ולבסס ממצאים על עדותה מבלי שאלה יהיו נתמכים בראיות אובייקטיביות. מאחר והקטינה מקבלת כיום כ- 11,000 ₪ לחודש לא מצאתי כי יש לפסוק לה סכומים נוספים במסגרת תשלום תכוף. 7. בבקשה לתשלום תכוף עותרת התובעת לשלם לה 4,059 ₪ בגין דיור. סכום זה הוא סכום בשקלים השווה ל- 900$ שהוא ההפרש בין דירת ההורים, אותה הם משכירים, לבין דמי שכירות עבור בית צמוד קרקע שעלותו 1,400$ לחודש (!). במשפחת הקטינה זוג הורים, הקטינה שהיא בת 6 ובן קטן נוסף. משפחת ס' גרה לפני התאונה בדירה של 3 חדרים. לאחר התאונה עברה המשפחה לדירת 4 חדרים וההפרש שנדרש ומשולם ע"י המשיבה הוא 400 $ לחודש. במחצית ספטמבר 2004 עברה המשפחה לבית צמוד קרקע הכולל 5 חדרים, בית אשר על פי הבקשה לתשלום תכוף, דמי השכירות האמורים להשתלם בגינו הם 1,400 $ לחודש. את ההפרש בסך 900$, בין סכום זה לסכום אותו מקבלת המשפחה מהשכרת ביתה (500$), מבקשת התובעת לשלם לה כתשלום תכוף. לטעמי, לא רק שלא ניתן הסבר מניח את הדעת, וזאת שוב בלשון המעטה, למעבר לבית צמוד קרקע של 5 חדרים ששכירותו מגיעה ל- 1,400$ לחודש, אלא שיש לתת את הדעת לשימוש שעושים ההורים בכספים המתקבלים עבור הקטינה ולצרכיה. ב"כ התובעים היו ערים לדרישה מוגזמת זו, ובס' 5 לסיכומים נטען כי שכר הדירה של הדירה החדשה בת 5 חדרים זהה לשכה"ד של הדירה הקודמת (900$) כשהמשפחה נאלצה לפנות את דירתה הקודמת מחמת דרישתו של בעל הבית. בסיכומיה מצמצמת התובעת את דרישתה ל- 2,000 ₪ בלבד, במקום 4,054 ₪ שנדרשו בבקשה. 8. לא מצאתי, לחלוטין, ליתן אמון בעדות האם בעניין הבית/הדירה המושכרת וגובה שכר הדירה, בהעדר ראיה אובייקטיבית המעידה על גבה שכר הדירה המשולם בגין הדירה החדשה. ראיה זו דרושה לא רק להערכת גובה הוצאות התובעת אלא גם לבחינת מהימנות האם בעניין הדרישות השונות ובחינת השימוש שעושים ההורים בכספי הקטינה התובעת. 9. בבקשה עותרת התובעת לסכום של 4,092 ₪ עבור 6 שעות שבועיות של הוראה מתקנת. עיון בחוות דעתו של ד"ר עמיחי ברזנר מעיד כי המלצתו היא לתוספת של שתי שעות שבועיות בשנות בית הספר, מעבר למה שניתן בחינוך המיוחד. באישור מיום 8.9.04 שניתן ע"י גב' מירב שרייבר, מנהלת ביה"ס נטעים, לא צויין כי הוראה מתקנת איננה ניתנת בבית הספר ומשום כך זכאית התובעת ל- 2 שעות שבועיות של הוראה מתקנת. לא ניתן הסבר מניח את הדעת לדרישה העולה פי 3 על הקבוע בחוות הדעת. 10. התובעת עותרת לשלם לה עבור רכיבה טיפולית (פעם בשבוע) בסך 495 ₪, הידרותרפיה (פעם בשבוע) בסך 645 ₪, וטיפול במוסיקה (פעם בשבוע) בסך 946 ₪. עיון בחוות דעתו של ד"ר דרזנר מעיד כי הוא ממליץ על שילובה בספורט נכים, פעם בשבוע, בתחום עיסוק המעניין אותה כשחיה, רכיבה טיפולית וכד'. משום כך אין מקום בשלב זה של תביעה לתשלום תכוף, לדרוש תשלום גם עבור רכיבה טיפולית וגם עבור הידרותרפיה והדרישה היא כפולה ואין לאשרה. אין גם המלצה לטיפול במוסיקה (בסך 946 ₪ לחודש) ומשום כך אין מקום לאשר הוצאה זו במסגרת התשלום התכוף. 11. התובעת עותרת לתשלום עבור תרופות ונסיעות לביה"ס בסך 5,800 ₪ לחודש אם הדבר איננו ממומן ע"י משרד החינוך. בהעדר כל מסמך או קבלות על הוצאות לתרופות ונסיעות בעבר אינני סבורה כי יש מקום לפסוק לתובעת סכומים נוספים מעבר לתשלום הכולל של 11,000 ₪ שמקבלת התובעת כתשלום חודשי. 12. עפ"י חוות דעתו של המומחה על התובעת ללמוד במסגרת החינוך המיוחד. התובעת טוענת, באמצעות הוריה, כי שובצה לבית ספר רגיל המפעיל כיתת חינוך מיוחד, בית ספר אשר לא ניתנים בו טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הידרותרפיה ורכיבה על סוסים. נטל ההוכחה בבקשה זו הוא על התובעת ועליה היה להסביר ולהוכיח כיצד ולמי פנתה כדי לקבל טיפולים פרא רפואיים ונענתה בשלילה. אם הכיתה אליה שובצה התובעת היא כיתה מיוחדת בבי"ס רגיל, עליה להסביר ולהוכיח כי על אף זאת אין היא זכאית לטיפולים פרא רפואיים. התובעת היא ילדה בעלת "צרכים מיוחדים" ולכאורה זכאית עפ"י החוק לקבל את הטיפולים הפרא רפואיים. עליה להוכיח בראיות אובייקטיביות כי פנתה כנדרש לקבל טיפולים אלה ובקשותיה נדחו. עדותה של אם התובעת איננה מבססת, לטעמי, כל ראיה של ממש כי פנתה לקבלת טיפולים אלה וקיבלה תשובה שלילית. בהעדר ראיות כנדרש, אין באישור של מנהלת בית הספר "נטעים" לפיו ביה"ס הוא בי"ס רגיל ולא ניתנים בו טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הידרותפריה ורכיבה על סוסים, כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על התובעת כי אינה זכאית לטיפולים אלה, או למימונם. 13. לסיום ראוי לשנן את האמור בע"א 6431/96 אן בר זאב נ' קרנית, פ"ד נז(3) 557, בעמ' 566: "מחובתו של עורך הדין של הנפגע, שלא להעמיד בתביעה לתשלום תכוף דרישות שאין להן סיכוי להתקבל בתובענה העיקרית." 14. אשר על כן ולסיכום דעתי היא כי אין מקום להיעתר לבקשה ולחייב את המשיבה בסכומים גבוהים יותר מאלה המשולמים כיום לקטינה אשר ביחד עם קצבת המל"ל מגיעים לסכום חודשי של כ- 11,000 ₪. 15. הבקשה נדחית. קטיניםתשלום תכוף