קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גמלת סיעוד החמרת מצב: .1מדובר בתביעה לקבלת גמלת סיעוד לפי פרק י' לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995(להלן - "החוק"). התובעת טוענת בכתב תביעתה, כי דחיית התביעה נעשתה באופן שרירותי וכי קיימת החמרה במצבה. הנתבע טוען בכתב ההגנה, כי לתובעת אושרה גימלת סיעוד בשעור % 100לתקופה זמנית בלבד ובגין אישפוזה. הגימלה הוענקה עד ליום 7/96אולם עם סיום תקופת הזכאות נערכה הערכת תלות נוספת ביום 24.6.96, על פיה נמצא, כי התובעת אינה זכאית לגימלת סיעוד ולפיכך נטען, כי החלטת הנתבע להפסיק תשלום הגימלה החל מ 1.8.96הינה כדין. הנתבע צרף לכתב ההגנה דוח הערכת תלות מ- 8.3.96ומ- .24.6.96 התביעה מלפנינו נסובה על תיפקודה של התובעת בהתאם לאמור בדוח מיום .24.6.96 .2בנה ובתה של התובעת העידו בפני בית הדין. כן נחקרה אחות בריאות הציבור. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. .3אחות בריאות הצבור תארה בדוח את אופן ביצוע פעולות היום יום של התובעת כפי שראתה בשעת הביקור שערכה בביתה ומציינת, כי: באשר לניידות בתוך הבית: התובעת מתהלכת באופן חופשי ועצמאי. באשר להלבשה : זקוקה לסיוע קל. האחות מציינת, כי לבקשתה לבשה ופשטה חולצה, תחתונים על הקיים, השחילה רגליים לנעליים פתוחות, ניסתה ולא הצליחה לגרוב גרביים בגין בטן גדולה. באשר לרחצה: נקבע, כי זקוקה לסיוע קל. התובעת רוחצת פנים וידיים באופן עצמאי לרבות רחיצת הגוף, למעט רחיצת כפות הרגליים. באשר לאכילה ושתיה: נקבע, כי אוכלת ושותה ללא עזרה. התובעת הדגימה הדלקת גז, העברת צלחת לשולחן, אכילה בכף ושתיה מכוס. באשר להפרשות: נקבע, כי שולטת על ההפרשות. לדברי הבת הקשישה שולטת בשני הסוגרים. האחות ראתה מיטה ללא שעוונית, בגדיה נקיים ללא ריח, מתהלכת באופן חופשי, לבשה ופשטה תחתונים באופן עצמאי. בנה של התובעת מציין, כי אמו התאלמנה סמוך למועד בו נערכה הערכת התלות הראשונה מיום .8.3.96כי האם במצב דכאוני, כי אינה אוכלת ומתקשה בהלבשה וברחצה ואחותו היא זו שעוזרת לה בתיפקוד היום יומי. כי אם אחותו לא תבוא לעזור לאם היא לא תתרחץ וכי בזמן הבדיקה מצבה הנתון היה טוב שכן כל המשפחה היתה סביבה ומצב רוחה היה טוב ולפיכך אף השתדלה לבצע כל הפעולות שנתבקשה על ידי האחות. הבת, שושנה אבוחצירה שנכחה בעת הבדיקה ביוני 96מאשרת ניידות האם באופן עצמאי. באשר להלבשה מאשרת, כי האם עשתה את שנתבקשה והפעולות שפורטו בדוח אולם התקשתה לעשות כן. באשר לרחצה, טוענת, כי בפעולת הרחצה עצמה, לא על יבש, התובעת זקוקה לעזרה וכי הבדיקה על יבש אינה אמיתית. הבת מציינת, כי האם סובלת מסחרחורת כשהיא מתכופפת, וזאת בגלל לחץ דם. הבת מאשרת האמור בדוח לגבי אכילה ושתיה אולם באשר להפרשות מציינת, כי אין בעיה בענין ההפרשות. כן ציינה, כי יכולה לגשת לשירותים באופן עצמאי ולהתפנות, אם כי בקושי רב (עמ' 3לפרוטוקול מיום 27.11.96). אחות בריאות הציבור מציינת בעדותה, כי ציינה בדוח כל אשר ראתה ואם נתגלה קושי חריג כלשהו בביצוע הפעולות, ציינה זאת בדוח. האחות מציינת, כי בדוח הקודם (מיום 8.3.96) בגינו זוכתה התובעת בגימלת סיעוד, מצאה לנכון לציין כי חלק מהפעולות (הלבשה ורחצה) נעשו באיטיות והיו בלתי אפקטיביות ולפיכך ראתה בכך קושי אולם אין כך פני הדברים לאור האמור בדוח מיוני 96, שכן כל פעילות היא איטית ומתמשכת מציינת האחות בדוח. .4בעפ"י האמור בסעיף 224(א) (1) לחוק: "מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום, או הזקוק להשגחה, זכאי לגימלת סיעוד בשיעור השווה לקיצבת יחיד מלאה". בדב"ע מט/120- 05המוסד לביטוח לאומי - טישלר, פד"ע כ"א 22, 24, נאמר כדלהלן: "אין ספק כי המשיבה תלויה בעזרת הזולת, אך בכך לא די. על מנת להיות זכאי לגמלה יש צורך בתלות 'במידה רבה' בעזרת הזולת לביצוע 'רוב פעולות היומיום' ". פעולות יומיום הוגדרו בסעיף 223לחוק כדלקמן: "לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית". המונח "השגחה" הוגדר כהשגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים. באשר להכנת אוכל ופעולת אכילה, נפסק ע"י ביה"ד הארצי לעבודה, כי ישנם מקרים בהם הגבלת הכנת האוכל תחשב כהגבלה בפעולות היומיום של אכילה, כאשר הכלל הוא, כי פעולות בישול במטבח אינן קשורות בגדר "אכילה". אולם, עוד נקבע, כי למרות הקשיים של הקשיש בהכנת מזון, תבדק זכאותו בהתאם למצבו האישי וכן בהתחשב בשאלה האם הוא מתגורר עם אדם ו/או בן משפחה המסוגל לעזור לו בהכנת האוכל וכפי שנפסק יש לבדוק את מצבו של הקשיש תוך התחשבות בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו. (דב"ע מג/120- 0המוסד לביטוח לאומי נגד יואל, פד"ע טו' עמ' 340, 346ודב"ע נב/56- 05אשר צוטט לעיל). על פי פסיקת ביה"ד הארצי, יש לבחון את קביעת פקיד התביעות מההיבט של המשפט המנהלי, על פי הנתונים שהיו לפקיד התביעות שעה שנתן את החלטתו (דב"ע מט/212-0, המוסד נ. קוזיאשוילי, פד"ע כא' 371, דב"ע נד/292-05, המוסד לבטוח לאומי נ. צובחה אבו כיף (לא פורסם)) ואין די בתלות בעזרת הזולת על מנת להיות זכאי לגימלה, ויש צורך בתלות במידה רבה או לחלוטין בעזרת הזולת ברוב פעולות היום-יום ולא די בתלות חלקית (דב"ע מט/120-05, המוסד נ. טישלר, פד"ע כא' 22; גולדברג, דיני הביטוח הלאומי, 332). שעה שהקשיש מתגורר עם בני-משפחתו, יש להביא בחשבון את עזרתם של אלה לגבי תלותו בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום, מהטעם שכלל, מצפים מבן משפחה המתגורר עם הקשיש, שיעזור לו בהכנת האוכל (דב"ע נב/56- 05המוסד נ. יוליה פאלח, פד"ע כה' עמ' 216) ובאותו פס"ד נאמר, כי שעה שבוחנים את מצבו של התובע לגימלת סיעוד, יש לבדוק את מצבו של הקשיש תוך התחשבות בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו. בדיקת התפקוד אשר נעשתה ע"י אחות בריאות הציבור, הינה דרך נכונה והוגנת לקבוע אם היא מסוגלת לבצע פעולות היומיום. פקיד התביעות נותן החלטתו ומסתמך על האמור בדוח הערכת התלות. .5מכלל הנתונים שהובאו בפנינו עולה, כי אמנם התובעת זקוקה לסיוע בחלק מפעולות היום יום (הלבשה ורחצה) אולם עצמאית בשאר הפעולות המפורטות בדוח הערכת התלות. מתוך האמור בדוח הערכת התלות מיוני 96עולה, כי לא הוכח, כי בעת הבדיקה, ששימשה בסיס להחלטת פקיד התביעות, התובעת היתה תלויה "במידה רבה" בעזרת הזולת בביצוע "רוב פעולות היום יום". כאמור, אף אם זקוקה התובעת לסיוע ברוב פעולות היום יום, כטענת בתה, אין מדובר בתלות המגיעה עד כדי דרגת "מידה רבה" ולפיכך אין לזכותה בגימלה בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 224לחוק שצוטט לעיל. .6באשר לחלופה השניה שבסעיף 223לחוק: "השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים". בענין זה כעולה מהערכת דוח התלות אין התובעת זקוקה להשגחה, לא כל שכן אינה זקוקה להשגחה מתמדת. בדוח הערכת התלות מצויין, כי התובעת נמצאת שעות רבות לבדה. .7מתוך השוואת מצבה התיפקודי המפורט בדוח מיום 8.3.96, אשר על פיו זוכתה בגימלה לתקופה זמנית ומצבה התיפקודי כעולה מהדוח שמיום 24.6.96, ניתן להסיק, כי חלה הטבה מסוימת במצבה התיפקודי של התובעת. מתוך עיון בדוח הערכת התלות מיום 8.3.96עולה, כי התובעת היתה במצב נפשי ירוד ביותר ונמצאה באבל על מות בעלה 3שבועות קודם לכן, לפיכך אף מצויין בדוח, כי התובעת היתה חסרת מוטיבציה לבצע פעולה כלשהי, בין פעולת הלבשה, בין פעולת רחצה ולפיכך נקבע, כי היתה זקוקה לעזרה פעילה בביצוע אותן פעולות, עזרה שזיכתה אותה בהיותה בודדת בגימלה ולו לתקופה זמנית. אין כך המצב לאור הדוח האחרון שמלפנינו ולפיכך, לא מצאנו כל מקום להתערב בהחלטת פקיד התביעות אשר שלל מאת התובעת הגימלה. .8יש לציין, כי במידה וחלה החמרה במצבה של התובעת ובתיפקודה היום יומי הינה רשאית לבקש מהמוסד לביטוח לאומי בדיקה מחודשת של זכאותה לגימלת סיעוד ובכל עת. .9כאמור, התובעת לא השכילה להוכיח, כי הינה זכאית לגימלה ולפיכך דין תביעתה - להידחות. אין צו להוצאות. .10זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.החמרת מצבסיעוד