קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הורדת אחוזי נכות בגין מצב קודם: .1זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 18.3.96אשר קבעה למערער % 13.33נכות (להלן: "הועדה"). .2עיקרי טענות ב"כ המערער הן כי: א. טעתה הועדה בהורידה % 10בגין מצב קודם לפי תק' 37(7) (א) המתיחסת לנכות המתבטאת בהגבלה בצורה קלה של התנועה בעמה"ש. ב. בפני הועדה לא היה כל מסמך ממנו ניתן ללמוד על קיום הגבלה כנדרש בתק' 37(7)(א). ג. הועדה ביססה את הניכוי בגין מצב קודם על כך שעיינה בכרטיס קופ"ח ומצאה שלמע' עבר עשיר של כאבי גב תחתון בשנים 88-84'. ד. אין בכאבי גב תחתון כשלעצמם כדי לזכות נפגע בעבודה ב- % 10לפי תקנה 37(7)(א)וזאת משום שמדובר על הגבלה בתנועה והלכה פסוקה היא שאותם כללים הדנים בקביעת שעור הנכות יחולו גם על קביעת שעור הנכות שיש לנכות בגין מצב קודם. ה. יש להחזיר התיק לועדה על מנת שתצביע על קיומו של מסמך כלשהו, אם בכלל, ממנו ניתן ללמוד על כך שלמע' היתה בעבר הגבלה בתנועות עמה"ש המותני ולא כאבים בלבד. ו. טעתה הועדה כאשר הפעילה תקנה 15בשליש בלבד שכן מדובר בתאונה מיום 3.10.94ועצם העובדה שעד היום המע' עובד כחצרן ולא כנהג אוטובוס מצדיקה הפעלת תק' 15במלואה. ז. .1 הועדה נקטה בגישה של "טענות חלופיות" - תחילה קובעת היא שהיא דוחה את ממצאיו ומסקנותיו של ד"ר קורינצקי לענין נכות נוירולוגית נוספת בגלל פגיעה שורשית ותסמונת פוסט - חבלתית שכן לאור בדיקתה אין הממצא הקליני מאשר פגיעה שורשית ניכרת. ובהמשך קובעת הועדה שישנם ממצאים כאלה, אך הם אינם קשורים בתאונה אלא במצבו הקודם - כסובל מסכרת. .2 אין הסבר מדוע הועדף דווקא הפירוש האחד על פני 2החלופות השניות מה עוד שכאשר יש ספק - הוא פועל לטובת הנפגע. ח. כיצד ניתן להסיק מתלונה על כאב גב שיש הגבלה כלשהיא. .3מנגד טען ב"כ המשיב כי: א. חווה"ד מטעם המע' הינה של ד"ר קורינצקי שהינו נוירולוג ולא יתכן שהוא יתן חוו"ד בנושא נפשי ואורטופדי שכן זה אינו שייך לתחום שלו ועל כן לא היה כלל צורך להשוות את ממצאי הועדה עם שום קביעה רפואית שלו. ב. בפני הועדה לא היתה שום חוו"ד בנושא אורטופדיה ונפש וכל מה שהיה החלק הנוירולוגי בחוו"ד ד"ר קורינצקי. ג. כל טענה לגבי איזה פריט במבחני הנכות יישמה הועדה - זוהי טענה רפואית, שאין ביה"ד מתערב בה. ד. לגבי ניכוי בגין מצב קודם - כיצד התרשמה ועדה רפואית מהממצאים זו שאלה רפואית שביה"ד לא יתערב בה. .4ביום 24.1.96התכנסה הועדה שהיתה מורכבת מרופא אורטופד, נוירולוג ופנימי, שמעה תלונות המערער, הן מפיו והן מפי ב"כ, בדקה אותו, התיחסה לאופן ההליכים וצורת עמ"ש ועיינה בכל החומר הרפואי שהיה בפניה לרבות צילום רנטגן, בדיקו . C.tו- . M.r.iמועדות קודמות. .5א. בהתיחסה למצב קודם קובעת הועדה - "הועדה קובעת % 20נכות כוללת לפי סעיף 37(7)(ב) ומזה יש לזקוף % 10על מצב קודם לפי סעיף 37(7)(א). ולכן הנכות הקובעת מהתאונה הנדונה היא % 10נכות צמיתה. ונימוק הוא שהועדה עיינה בכרטיס קופ"ח ומצאה שלנפגע עבר עשיר של כאבי גב תחתון בשנים 84- 85 86- 87- 88" ב. סעיף 37(7)(א) בגינה ניכתה הועדה % 10נכות בגין מצב קודם קובעת: "(7) הגבלה בתנועות העמוד השדרה המותני... (א) בצורה קלה - %10 ג. מעיון בהנמקת הועדה עולה שהנימוק לניכוי % 10הינו - רישום על כאבי גב תחתון בשנות ה- 80' כעולה מכרטיס קופ"ח. ד. משמדו"ח הועדה עולה שהניכוי היה בגין רישום על כאבי גב תחתון ומשסעיף 37(7)(א) מדבר על הגבלה בתנועות בעמ"ש מותני בצורה קלה - על הועדה לנמק על סמך מה קבעה שיש למע' הגבלה בתנועות בעמ"ש מתני. אם אכן קיימת הגבלה כזאת ותבהיר את החלטתה לפיה יש לנכות, אם אכן יש מקום לנכות, % 10בגין מצב קודם מכח סעיף 37(7)(א). .6א. לענין הפעלת תקנה 15קבעה הועדה, בישיבתה מיום 24.1.96- "הועדה מבקשת לערוך בירור הכנסות ולסכם ללא נוכחות לאחר קבלת המבוקש לעיל". ב. ביום 18.3.96, לאחר קבלת החומר המבוקש, התכנסה הועדה בשנית, ובהתיחסה להפעלת תקנה 51קבעה היא - "הועדה מקבלת חוו"ד הרשות מ- 25.2.96ומגדילה נכותו בשליש. התובע באופן זמני אינו עובד כנהג". ג. תקנה 15לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956(להלן: "התקנות") קובעת: "(א) הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות קטנה או גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים... בשים לב למקצועו, לגילו או למינו של הנפגע... "(ב) הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו או כאשר לדעתה הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו". ד. הוראת היסוד מחייבת, גם מקום שהועדה מתיעצת עם ועדת הרשות, שבסופו של דבר ההחלטה תהיה של הועדה עצמה, לאחר שנתנה דעתה לעמדת הרשות מתוך מודעות לכך שעמדת הרשות אינה אלא עצה. עולה שהועדה היא החייבת להפעיל שיקול דעתה שלה ולא להסתפק ב"אימוץ" החלטת גוף אחר. ה. משבמקרה שבפנינו כל שקבעה הועדה היה שהיא מקבלת את חוות דעת הרשות, שלא הוגשה בתיק ולא היתה בפני בית הדין, ולא שוכנעתי שהועדה הפעילה שיקול דעתה שלה ולא הסתפקה "באימוץ" החלטת הרשות בלבד - יש להחזיר את התיק לועדה. ו. זאת ועוד, במקרה שבפנינו מדובר בנכות כתוצאה מתאונה מיום 3.10.94והועדה מציינת, במרץ 1996(!), שהמע' אינו עובד במקצועו כנהג באופן זמני. לא שוכנעתי שהועדה התיחסה, כמצוות תקנה 15- למקצועו של המערער ערב הפגיעה (נהג) תוך התיחסות לשאלה אם מסוגל הוא לחזור לעבודתו ולשאלה אם לדעתה הנכות הביאה לירידה ניכרת, ולא לזמן מוגבל, בהכנסותיו. ז. לאור האמור לעיל, יוחזר התיק לועדה על מנת שתשקול אם יש מקום להפעיל את תקנה 15ובאיזה שיעור תוך התיחסות, בין היתר, למקצועו של המע' ערב הפגיעה כנהג והעובדה שלפחות עד 3.96, כדברי הועדה, לא חזר הוא לעבודתו הקודמת, לשאלה אם מסוגל הוא לחזור לעבודה ולשאלה אם לדעתה הנכות הביאה לירידה ניכרת, ולא לזמן מוגבל, בהכנסותיו - ותנמק בהרחבה החלטתה. .7א. בהתיחס הועדה לחוות דעתו של ד"ר קורינצקי קבעה היא - "בחוו"ד מ- 20.7.95ד"ר קורינצקי מעריך את ההגלבה שהיא ניכרת בע"ש והועדה אינה מקבלת את ממצאיו ומסקנותיו לאור הבדיקה מהיום. בחוו"ד מ- 31.12.95ד"ר קורינצקי ממליץ הענקת נכות נוירולוגית נוספת בגלל פגיעה שורשית תיסמונת פוסט - חבלתית. לאור הבדיקה של היום, אין מימצא קליני מאשר פגיעה שורשית ניכרת. יש לקחת בחשבון שהחולה סובל מסכרת. קיימים כנראה שינויים ניורופטים פריפרים סכרתיים (על זה מצביע ד"ר קורינצקי בחוו"ד) ואין בבדיקה הקלינית הצדקה להענקת אחוזי נכות נוספים מבחינה נוירולוגית כתוצאה מהתאונה הנדונה. כ"כ הועדה לא התרשמה מתסמונת דכאונית ואינה מקבלת מסקנותיו של ד"ר קורינצקי להענקת נכות נוספת בגלל תסמונת פוסט - חבלתית". ב. הלכה פסוקה היא שכאשר הממצאים של הועדה שונים מהממצאים שבחוות הדעת שהמציאה המערערת, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים יהיו שונים. מכאן כי קביעה נחרצת בדבר השוני בממצאים דיה כדי לצאת ידי חובת ההנמקה "העניינית והמנומקת" (דב"ע נא/122- 99פד"ע כ"ג 169, 170). לאור ההלכה ומשפרטה הועדה את השוני בממצאיה לעומת ממצאי ד"ר קורינצקי הרי שפעלה כדין. .8א. על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995החלטה של ועדה רפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד לפני בית דין אזורי לעבודה. ב. לאור האמור בפסה"ד הנני מורה על החזרת התיק לועדה על מנת שתפעל כאמור בסעיפים 5(ד) ו- 6(ז) לפסק הדין. .9המשיב ישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 200, 1ש"ח אשר ישולמו למערער בתוך 30יום מקבלת פסק הדין. לא ישולם הסך הנ"ל במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קבלת פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. .10הצדדים זכאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או לסגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא בתוך 30יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים. אחוזי נכותמצב קודםנכות