קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת התחייבות למכור נכס: י. בנאי - אב"ד .1ביום 5/4/1990הגישו X (להלן: X), תביעה בבית משפט קמא, כנגד המערער והמשיב לתשלום סך של 000, 104ש"ח. כתב התביעה סומך על הסכם שנערך ביום 13/12/88בין X לבין המערער והמשיב, ושבו התחייבו המערער והמשיב למכור לX נכס. טענת X בכתב התביעה הינה, כי המערער והמשיב הפרו את ההסכם וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקים כמפורט בסעיף 9לכתב התביעה, המחולק ל- 13סעיפי משנה, שכל אחד מהם מתיחס לנזק נפרד. המערער הגיש ביום 7/6/90כתב הגנה ובו הכחיש את טענות X. המשיב לא הגיש אז כתב הגנה משום שלא נעשתה לו מסירת כתבי בית הדין. בדיון שנקבע ליום 11/12/90, לא התייצב המערער ובית משפט נתן כנגדו פסק דין בהתאם לכתב התביעה. המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדו, בהעדר. בדיון שהתקיים בפני בית המשפט קמא ביום 20/5/91הגיעו X והמערער להסכמה שעל פיה יבוטל פסק הדין שניתן כנגד המערער, כמצויין לעיל, וכי יינתן כנגדו פסק דין חלקי על סך 000, 40ש"ח, לגבי ששת פריטי הנזק הראשונים שבסעיף 9לכתב התביעה וכי הדיון, לגבי יתרת סכום התביעה, כמפורט בסעיף 9, בפריטים 13- 7שבו, יתקיים וישמעו ראיות. פסק דין חלקי, כמצויין לעיל, ניתן בהתאם להסכמה כפי שהושגה. .2לאחר מכן נעשתה המסירה של המסמכים כדין למשיב וביום 14/5/92הוגש על ידי המשיב כתב הגנה בתיק. ביום 21/6/92, ועל פי אישור שניתן על ידי בית המשפט קמא, שלח המערער הודעת צד ג' למשיב ובו טען כי ביחסים הפנימיים שבין המערער והמשיב לגבי הנכס נשוא ההסכם, חלקו של המערער הינו בשיעור של % 25וחלקו של המשיב הינו בשיעור של %75, ולכן על המשיב לפצות את המערער כדי % 75מכל סכום שהמערער חוייב ויחוייב בו עקב תביעת X. ביום 22/11/92הגיש המשיב כתב הגנה להודעת צד ג' הנ"ל. .3בית משפט קמא שמע ראיות בתיק, הוגשו סיכומים על ידי ב"כ הצדדים, וביום 16/8/95ניתן על ידי כב' השופט קמא פסק דין, שעל פיו דחה את תביעת X כנגד המערער והמשיב לגבי הנזקים, להם טענו בסעיף 9, פסקאות 13-7, דהיינו דחה את תביעת התובעים מעבר לסך של 000, 40ש"ח כפי שניתן, כנגד המערער, בהתאם לפסק הדין החלקי, כמצויין לעיל. כב' השופט קמא דחה גם את ההודעה לצד ג', שהוגשה על ידי המערער כנגד המשיב. על כך ערעורו של המערער בפנינו. .4כב' השופט קמא קובע בפסק הדין כי אכן בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים לבין X, חתמו המערער והמשיב על ההסכם "במאוחד ובנפרד", כי פסק הדין החלקי על סך של 000, 40ש"ח שניתן, בהסכמת המערער וX, היווה פיצוי בהתאם לסעיף 9של כתב התביעה, לגבי סעיפי המשנה 6-1, ולכן הדיון שהתקיים, לאחר שהמשיב התגונן ולאחר שנשלחה הודעת צד ג', התקיים לגבי סכומי הפיצוי שנדרשו על ידי X, לגבי סעיפי המשנה 13- 7של סעיף 9לכתב התביעה. לכן גם, מוסיף כב' השופט קמא ומציין (עמוד 8של פסק הדין): "היה על התובעים (X) מיד עם מתן פסק הדין החלקי, לגבי החוב המוסכם כלפי הנתבע 2, לצמצם תביעתם כלפי הנתבע 1ולהעמידה על יתרת התביעה בלבד, שהיא כ- % 60מהתביעה המקורית ולהימנע מניהול הדיון כלפי הנתבע 1על מלוא סכום התביעה". בהתאם לראיות שהובאו בפני כב' השופט קמא לגבי סכומי הפיצוי שX ביקשו בסעיפי המשנה 13- 7של סעיף 9לכתב התביעה, דחה כב' השופט קמא את תביעת X כנגד המערער וכנגד המשיב. .5אשר להודעת צד ג' שנשלחה על ידי המערער למשיב, קובע כב' השופט קמא (עמוד 18לפסק הדין): "ניתן איפה לקבוע בוודאות כי בין הנתבעים 2- 1היה הסכם - הסדר - לפיו זכויותיהם - חובותיהם - התחלקו ביניהם בשיעור % 25(רבע) לנתבע 2ואילו % 75(שלושה רבעים) לנתבע 1". בהמשך פסק הדין דוחה כב' השופט קמא את גירסת המשיב כי לא ידע על פעולותיו של המערער בכל הקשור בכריתת ההסכם עם X. אף על פי כן, ובאופן סתמי ביותר קובע כב' השופט קמא, בהמשך פסק הדין (עמוד 19) :ב" אשר על כן ועל אף שאיני מקבל את עמדת הנתבע 1כצד ג' לשאלת ידיעתו מעורבותו - בעיסקה הבלתי חוקית, לא מצאתי כי הנתבע מס' 2, כשולח ההודעה לצד ג', הוכיח את קביעתו - הודעתו, ולרבות במסגרת הטיית מאזן ההסתברויות ואני דוחה אותו." .6צודק עו"ד ואגו בטענתו בפני כי כב' השופט קמא לא נתן הסבר מדוע דחה את הודעת צד ג'. אף על פי כן, נראה לי כי צדק כב' השופט קמא במסקנתו וכי לא היה מקום להעתר להודעת צד ג'. על פי תקנה 462לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984"בית המשפט שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה". כזכור ההודעה לצד ג' נשלחה למשיב לאחר פסק הדין החלקי על סך של 000, 40ש"ח שניתן כנגד המערער, בהסכמתו. אין מחלוקת על כך כי המשיב לא נתן מעולם את הסכמתו למתן פסק הדין החלקי, כפי שניתן. אין ספק בעיני כי הסכמתו של המערער למתן פסק הדין החלקי כנגדו, אינה מחייבת את המשיב. דומה הדבר, על פי היקש, לסעיף 9לחוק הערבות, תשכ"ז - 1967, כי ערב זכאי לחזור על החייב ולהיפרע ממנו, רק כאשר הערבות ניתנה בהסכמת החייב. לאחר שהדיון בפני בית המשפט נסב רק לגבי סכומי הפיצויים שנדרשו על ידי X בסעיף 9, סעיפי משנה 13-7, ולא לגבי סעיפי המשנה 6-1, של סעיף 9, שלגביהם ניתן פסק הדין החלקי, הרי שלא ניתנה למשיב אפשרות להתגונן ולהפריך את טענת X לגבי סכומי הפיצויים הנדרשים בסעיפי המשנה 6- 1של סעיף 9הנ"ל. במילים אחרות. לאחר שהמשיב לא נתן את הסכמתו לשלם לX את הסך של 000, 40ש"ח עבור הפיצויים הנדרשים בסעיפי משנה 6- 1של סעיף 9, ולאחר שלא הוכח בבית המשפט כי אכן סכום זה מגיע לX כפיצוי, כאשר ניתנה למשיב הזדמנות להתגונן בפני דרישה זו - הרי שלמשיב לא היה יומו בבית המשפט ואין מקום לחייבו בתשלום סכום פסק הדין החלקי או חלק ממנו. מן הראוי לציין עוד כי בישיבת קדם ערעור שנתקיימה בפני אב בית הדין, העלה עו"ד יובל, ב"כ המשיב, טענה מקדמית כי יש למחוק את הערעור על הסף, משום שהודעת צד ג' נשלחה לאחר מתן פסק הדין החלקי. אב בית הדין דחה טענה מקדמית זו של עו"ד יובל. מן הראוי להבהיר כי ההחלטה שניתנה על ידי אב בית הדין התיחסה לצד הדיוני. דהיינו כי אכן היה בהתנהגותו של המשיב משום הסכמה לכך כי הודעת צד ג' תתייחס גם לפסק הדין החלקי, שניתן קודם למשלוח הודעת צד ג'. ברם, אין בכך כדי למנוע את הקביעה בפסק דין זה כי הסכמתו של המערער, שניתנה במהלך הבקשה שהוגשה על ידו לביטול פסק הדין שניתן כנגדו על סך 000, 104ש"ח, אינה מחייבת את המשיב, וכן כי לא הוכח כנגד המשיב כי אכן מגיע לX הסך של 000, 40ש"ח, כפי שניתן בפסק הדין החלקי, על פי הסכמה שלא חייבה את המשיב. לכן, אני סבור, כי יש לדחות את הערעור ולחייב את המערער לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך של 000, 5ש"ח בצירוף מע"מ ריבית והצמדה כחוק מהיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל. י. בנאי, אב"ד: אני מסכים. י. פלפל, שופט: אני מסכים. י. טימור, שופט לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של אב"ד - כב' השופט בנאי. הפרת חוזהחוזה