קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה: .1מדובר בתביעה לגמלת הבטחת הכנסה. התובעת טוענת, כי הינה גרושה ואינה מנהלת משק בית עם הגרוש ולפיכך יש לזכותה בגמלה בחישוב כנפרדת מגרושה, אבי ילדיה. התביעה הוגשה לנתבע ביום 15.5.95ונדחתה על פי החלטת הנתבע מיום 30.5.95 בטענה, כי התובעת מנהלת משק בית משותף עם אבי ילדיה ואינה עונה על תנאי תקנה 7לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב - .1982 .2טענת התובעת, כי חיה בנפרד מבעלה החל משנת .1992החל מאותו מועד חוייב הגרוש במזונות אולם התובעת לא גבתה מזונותיה ממנו עד לאחר קבלת פסק הגירושין שניתן בבית הדין השרעי בבאר שבע ביום 17.4.95(ת/1). התובעת מעידה, כי יש לה חשבון משותף עם הגרוש וכי רק קצבת הילדים נכנסת לחשבון זה אולם הוסיפה בעדותה, כי פתחה חשבון לאחר שהגישה תביעה לבטוח לאומי להבטחת הכנסה. התובעת מתגוררת עם ילדיה בסמוך לבית בו מתגורר הגרוש עם האשה השניה ובמרחק של "רוחב של אוטו" (עמ' 7לפרוטוקול מיום 7.3.96). מעדות התובעת ומעדות חוקר המוסד עולה, כי האשה השניה של הגרוש (צרתה של התובעת - י.ה.) הגישה תביעה להבטחת הכנסה וטענה, כי בעלה (הגרוש של התובעת י.ה.) אינו מתגורר עמה אלא עם התובעת. וכשנשאלה התובעת לתגובתה העידה, כי צרתה משקרת (עמ' 7לפרוטוקול הנ"ל). חוקר המוסד כשערך ביקור במקום מצא ספרי לימוד הקשורים ללימודים באוניברסיטה. התובעת נשאלה האם אלה ספרים של בעלה הלומד לתואר שני ובתשובתה הכחישה הטענה וטענה, כי מדובר בספרים השייכים לילדים ולבנה הגדול בן ה- 13וכי אביהם בא לביתה ועושה עמם שיעורים. בהודעתה בפני חוקר המוסד (נ/2) ציינה, כי מדובר בספרים השייכים לבעלה, כי בעלה לומד בביתה בסלון הבית, כי כאשר נכנס היא סוגרת את הדלת לסלון. כן ציינה, כי הבגדים של הגרוש הנמצאים בביתה הינם בגדים ישנים שהיא משאירה אצלה כדי שהילדים ירגישו שיש להם אבא. בהודעתה ציינה, כי הגרוש אינו ישן בביתה. כשנשאלה ממה מתפרנסת השיבה, כי מקצבת הילדים בת 000, 1שקל, וכאללה יודע ממה היא חיה. בכל מקרה אינה יודעת מי משלם את המים וכי החשמל מקבלת מגנרטור של אחיה. חוקר המוסד העיד בפני בית הדין, כי התובעת מתגוררת בצריף סמוך לצריף של גרושה החי עם האשה השניה. החוקר אישר, כי האשה השניה טענה שהיא גרה בנפרד וכי הגרוש גר עם התובעת ולא עמה. בביקור בבית התובעת מצא ספרי אוניברסיטה, ידוע לו שהגרוש הינו מנהל בית ספר ולומד לתואר ראשון, כן ראה מחברות רשומות על שם בן הזוג, קלסר ונעלי מגף של גבר. בחקירתו הנגדית ידע לאשר, כי המגפיים שראה הינם מגפיים של גבר והספרים הם ספרי אוניברסיטה. כן הסביר בעדותו ובתשובה לשאלות ב"כ התובעת, כי אם מדובר בגירושים אמיתיים האשה בדרך כלל עוזבת את המקום ואת הילדים וככאלה החוקר מכיר מקרים בודדים בלבד. בגירושי אמת האשה עובדת את המקום להורים שלה או לאחים שלה ואינה ממשיכה להתגורר היכן שהיתה נשואה (עמ' 14לפרוטוקול מיום 15.5.96). .3הצדדים הגישו סיכום טענותיהם בכתב. ב"כ התובעת טוען, כי התובעת עמדה בנטל הראיה המוטל עליה וכי ההגנה היא זו שלא הצליחה לסתור טענתה, כי הנתבע לא פעל מספיק כדי לוודא אם התובעת זכאית לגימלה וחזקה על הנתבע כי הוא בר אמצעים להביא ראיות לסתור טענת התובעת ואין להסתפק בהשערות. אין לקבל עדות חוקר המוסד שכן מדובר ב"התרשמות רשלנית". כן נטען על ידו, כי במגזר הבדואי כאשר מדובר בגירושים בתוך בני השבט הכלל הוא שהגרושה נשארת עם הילדים בביתה והבעל עובר לגור עם אשתו החדשה בבית אחר. אין להסיק מהחשבון המשותף של התובעת וגרושה כראיה לניהול משק בית משותף שכן לאותו חשבון הוכנסה קצבת הילדים בלבד וכאמור חשבון זה נסגר. ב"כ הנתבע טוען כי יש לדחות התביעה בהתאם למבחנים שפורטו בפסיקה. .4בסעיף 1לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980, הוגדר המונח "בני זוג" לרבות "איש ואשה" החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו, אם מתקיים בהם אחד מאלה - (1) האשה היא אם לילד שהאיש הוא אביו. (2) משתלמת או השתלמה לאחד מהם, בהתאם לחוק הבטוח, תוספת תלויים בעד משנהו. מטרת האמור בסעיף הנ"ל היתה להבטיח שוויון בין בני זוג נשואים ושאינם נשואים, לצורך הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. לפיכך אף אם איש ואשה אינם נשואים אך מנהלים משק בית משותף, ייחשבו כ"בני זוג" ובקשת כל אחד מהם לגימלה תיבחן לאור נתוני שניהם (סעיף 4). חוק הבטחת הכנסה קובע כמבחן עיקרי לזכאות בגמלה לגבי בני זוג שאינם נשואים, קיום חיי משפחה ב"משק בית משותף". מטרת החוק הינה להעניק את הגמלה למי שזקוק לה תוך הענקת גמלה אחת לתא המשפחה. ובכך לשמור על רמת חיים מינימלית, ולא להעניק גמלה באופן מינהלי רק על פי הרישום הרשמי של המעמד האישי. המבחן של ניהול משק בית משותף בחוק מטרתו לקבוע מיהם חברי המשפחה המרוחבת על ידי קביעה אם "בעל המשפחה" מנהל משק בית משותף עם בנות זוגו (דיון מס' מט/136-04, עזיזה אלעביד ואח' נ. המוסד לבטוח לאומי פד"ע כ"ב, 309, 314; דיון מס' תשן/130-04, המוסד לבטוח לאומי נ. דבורה מזגיני, פד"ע כג, עמ' 72) המבחנים לקביעה האם איש ואשה מנהלים "משק בית משותף" במקרה של משפחה ביגמית או פוליגמית וכאשר מדובר בבני זוג שהתגרשו אך ממשיכים להתגורר יחדיו או לנהל בית משותף, נקבעו בפסיקת בית הדין. "לצורך פירוש חוק הבטחת הכנסה, אין להגדיר את המונח "משק בית משותף"על פי פירוש אותו מונח המופיע בסעיף 55לחוק הירושה, תשכ"ה- ...1965הפרשנות של ניהול משק בית משותף שבפסיקת בית המשפט העליון, מתייחסת לחוקים אחרים ולבעיות חברתיות מסויימות. לצורך פירוש מונח זה, בתחום חוק הבטחת הכנסה, עלינו לקבוע מבחנים מתאימים לחוק ולבטחון הסוציאלי". (דיון מט/136- 04שצוטט לעיל). בדיון מט/10- 04פאטמה דיב אבולבן נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' עמ' 334, 337, קבע בית הדין הארצי לעבודה מפי כב' השופט ס. אדלר: "כי הסימנים המעידים על ניהול משק בית משותף, לצורך יישום של סעיף 1לחוק, ובמסגרת משפט הבטחון הסוציאלי, מחייב בדיקת נסיבות, כגון: האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו, האם הם גרים בבתים נפרדים, האם נולדו לבני הזוג ילדים לאחר "הגירושים"; האם האשה נשארת בחיק המשפחה או הוצאה ממנה, והאם יש שינוי במעמדה בגלל הגירושים או אירוע אחר; האם בן הזוג מבקר, אוכל, ישן מחזיק בגדיו בבית האשה; למי שייך הבית בו גרה האשה; מה מרחק הבית שבו גרה האשה מהבתים של הנשים האחרות שעמן גר האיש; האם בן הזוג משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' בגין הבית שבו גרה האשה; מי מקבל את קיצבת הילדים; האם לאשה יש חשבון בנק משלה ונפרד מזה של בן הזוג; האם לאשה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה בן הזוג". ובדיון מ"ט/136-04, שצוטט לעיל, נפסק בעמ' 317ובעמ' 320: "יש בני זוג ממשיכים לקיים משק בית משותף גם לאחר ה"גירושין". במקרים כאלה, במגזר הבדואי נעשו הגירושין, כנראה, על מנת שלא לעבור על החוק האוסר ריבוי נשים, אך מבלי כוונה לפרק את המשפחה הפוליגמית... כאשר בני הזוג ממשיכים לנהל משק בית משותף, ללא שינוי ביחסים שהיו קיימים לפני הגירושין, ייחשבו כ"בני זוג" על פי החוק, ובקשת האשה לגימלה, תבדק על פי הנתונים של שני בני הזוג". .5לאחר עיון בסיכומי הצדדים ויישום ההלכות שפורטו לעיל לעובדות שבפנינו מביאות למסקנה, כי דין תביעת התובעת להידחות. התובעת ממשיכה לגור אף לאחר גירושיה ליד ביתו של הגרוש במרחק מינימלי ביותר כפי שהעידה. יש ליתן משקל לעובדה, אשר לא נסתרה על ידי ראיות מטעם התובעת, כי צרתה טוענת בתביעתה, כי הגרוש מתגורר עם התובעת. עול ההוכחה לזכאות התובעת לקבלת הגמלה חל על התובעת. עד למועד הגשת התביעה היה לתובעת ולגרוש חשבון בנק משותף. חפציו האישיים של הגרוש לרבות ספרי הלימוד שלו נמצאו בביתה של התובעת, בנקודה זו הנני קובעת הממצא העובדתי על סמך עדותו של חוקר המוסד. ב"כ התובעת טוען כי אין לקבל עדותו של החוקר וכי על הנתבע היה להמציא ראיות על מנת לסתור התביעה מעבר לאלו שהוצגו בפני בית הדין. יש ליתן הדעת לפסיקה, כי אין להטיל על הנתבע הנטל אשר התובעת מבקשת להטילו, מאחר ומחד, נטל הראיה מוטל על התובעת ומאידך, מטרת החקירה הינה לסייע לפקיד התביעות בנתבע לברר מיד עם הגשת התביעה, העובדות הנטענות לבסיס התביעה ככל שניתן לעשות כן, אולם אין בכך להעביר נטל הראיה על הנתבע כפי שטוען ב"כ התובעת בסיכום טענותיו. די באמור לעיל על מנת להביא לידי למסקנה, כי בני הזוג למעשה ממשיכים לנהל משק בית משותף, אף אם אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת, ולפיכך דין תביעת התובעת להידחות. .9זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.הבטחת הכנסהביטוח לאומי