קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות יוצרים על תוכנה: .1מיקרוסופט הגישה לבימ"ש השלום קובלנה פלילית פרטית נגד המערערים דכאן, חב' קוביק ויעקב X, בשל הפרת זכויות יוצרים בתכנה הידועה dos- msו אשר המשיבה, מיקרוסופט, היא בעלת הזכויות בה. .2לאחר בירור הקובלנה בבית משפט השלום (הנשיא דן ארבל), זוכו חב' קוביק וX מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן ומיקרוסופט חוייבה בתשלום הוצאות הנאשמים (המערערים בערעור זה) בסך -.000, 30ש"ח. ביהמ"ש הורה על מימוש הערבות, שנתנה מיקרוסופט לכיסוי נזקי חב' קוביק וX. .3מיקרוסופט ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, לרבות ההחלטה בדבר חילוט הערבות, כשהיא מגבילה ערעורה לזכויו של יעקב X, מאחר והחברה הפסיקה פעילותה. בית המשפט של הערעור, קיבל את הערעור, הרשיע את X בעבירות לפי פקודת זכויות יוצרים, ביטל את חיוב מיקרוסופט בהוצאות שנפסקו נגדה בבית משפט השלום והורה לX להחזיר לה "ללא כל דיחוי, את כל הכספים, מכל סוג, שנתקבלו ממנה, בעקבות פסק הדין של הערכאה הראשונה. ההשבה תהיה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום האשלום ועד להשבה בפועל" (סעיף 24(ד) לפסק הדין בע"פ 575/95, 699/96, להלן - פסה"ד בערעור). עוד הורה בית המשפט של הערעור, כי X ישא בשכר טרחת עו"ד של מיקרוסופט בשתי הערכאות בסך -.000, 30ש"ח בצירוף מע"מ וכי סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לפרעונו בפועל. .4מיקרוסופט פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד X לגביית הסכומים שנפסקו לטובתה על פי פסק הדין בערעור. X הגיש התנגדות לביצוע פסק הדין ע"י הליכי הוצאה לפועל. התנגדותו הוגשה על דרך של טענת "פרעתי", שעיקריה היו: א. פסק הדין בערעור אינו בבחינת פסק דין הניתן לביצוע בדרך של הליכי הוצאה לפועל. את החיובים על פי פסק הדין, שהוא פסק דין בערעור פלילי, יש לגבות כדרך שגובים קנס, על פי פקודת המסים ( גביה) . ב. פגמים בבקשה לביצוע. ג. פגמים בייפוי הכח, מכוחו פועלת מיקרוסופט בלשכת ההוצאה לפועל ובמיוחד, היעדר יפוי כוח לעו"ד רייטר. ד. שגיאות בסכומים הכלולים בבקשה לביצוע. .5ראש ההוצל"פ דנה באריכות בכל טענותיהם של חב' קוביק ושל X, דחתה אותן וקבעה מה הם הסכומים, על פיהם תחושב הבקשה לביצוע פסק על החלטה זו הגישו ביום 28.12.97, חב' קוביק וX ערעור. .6הטענה העיקרית בערעור היא, כי ביצוע פנהן דין שניתן בהליך פלילי אינו בסמכותו של ראש ההוצל"פ, וכי הוצאות שהוטלו על נאשם במסגרת הליך פלילי יש לגבות כקנס. בנוסף, כולל הערעור השגות על אופן ניהול הליך טענת פרעתי ע"י ראש ההוצל"פ ועל כך שההחלטה אינה מעוגנת בראיות שהוצגו בפני ראש ההוצל"פ. .7מיקרוסופט הגישה בקשה לסילוק הערעור על הסף (המ' 3306/98) בנימוקים דלקמן: א. כחצי שנה לפני הגשת הערעור דכאן, הגישו המערערים, ביום 2.6.97, עתירה לבג"צ (בג"צ 3367/97), בה הועלו לדיון טענות הזהות לטענות בערעור דנן. עוד הגישו המערערים דכאן הליכים משפטיים נוספים (בר"ע 20069/94, רע"פ 3158/97), ובכך הוכיחו עצמם, כמי שמנצלים לרעה את הליכי בית המשפט. ב. הדיון בערעור תיאורטי מאחר והכסף שולם למיקרוסופט. ג. איחור בהגשת הערעור ובהגשת תצהיר התומך בערעור. ד. יש לסלק את כל הטענות, שאינן קשורות לשאלה השנויה במחלוקת: כיצד ניתן לגבות הוצאות שנפסקו בהליך פלילי. ה. הערובה שנקבעה נמוכה מדי. .8המערערים, באמצעות X, מסכימים, כי חלק מהנושאים העומדים לדיון בערעור שבפני, ובמיוחד, השאלה כיצד גובים הוצאות שנפסקו בהליך פלילי (האם לשכת ההוצל"פ היא הערכאה הנכונה), הועלו לדיון אף בעתירה בבג"צ. עם זאת, טוענים המערערים כי חלק אחר מנושאי ערעור זה, ובמיוחד, שאלת יפויי הכוח לייצג את מיקרוסופט בלשכת ההוצל"פ ושאלת התאמת החלטת ראש ההוצל"פ לראיות שהוצגו בפניה, אינם בגדר הנושאים העומדים לדיון בפני הבג"צ, ועל כן, אין לעתירה התלויה ועומדת בפני בג"צ כל נפקות לדיון בערעור זה. .9הטענה העיקרית בערעור שבפני היא השאלה כיצד גובים הוצאות שנפסקו בהליך פלילי והאם לשכת ההוצל"פ הוא הערכאה המתאימה להורות על גביית סכומים אלה. כל השאלות הנוספות, המועלות בערעור, נגזרות משאלה זו וגורלן תלוי בגורל ההחלטה בטענה העיקרית. והיה וצודקים המערערים בטענתס, כי ההליך הנכון לגביית ההוצאות שנפסקו בהליך הפלילי אינם בלשכת ההוצל"פ, ממילא תתבטל החלטת ראש ההוצל"פ נשוא ערעור זה מאחר ונתנה בחוסר סמכות. על כן, לא יהיה צורך לדון בטענות המערערים לעניין ניהול הדיון בטענת פרעתי והחלטות שניתנו במסגרת הליך, לרבות הטענה כי ההחלטה אינה נסמכת על הראיות שהוצגו. .10מאחר ועיקר עניינו של הערעור דכאן, הועמד לדיון בבג"צ, שהוגש כחצי שנה לפני הגשת הערעור, יש לעכב (ולא למחוק) את הדיון בערעור שבפני עד להכרעה בבג"צ. .11העמדת העניין לדיון בפני לאחר שהועמד קודם לכן לדיון בפני בג"צ הופך את ההליך שבפני להליך תלוי ועומד. .12ההלכה 'בענין תלוי ועומד' היא, כי כאשר הוגשו שתי תביעות שעילותיהן זהות באופן מהותי, בית המשפט יעכב את הדיון בתביעה השניה כדבר שבשגרה, מתוך הנחה, כי התביעה השניה היא תביעה מטרידה ( . 397Ch c 22(1882): v. Lewis Mchenry; ע"א 9/75שיך סולימאן מוחמד אל עוסבי נ' מינהל מקרסעי ישראל, פ"ד כ"ט(2) 477, בעמ' 485מול האות ב'). הבסיס הרעיוני, העומד ביסוד הלכה זו, הוסבר על ידי השופט עציוני בע"א 9/75, בעניין אל עוקבי, הנ"ל, בעמ' 483: "הרעיון העומד מאחורי הכלל 'ענין תלוי ועומד' הוא כפול - מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית המשפט... אין להכביד על בית רטפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, אף עלולים הם באותם ענין להגיע לתוצאות הפוכות." .13בע"א 9/75, הנ"ל, הרחיב בית המשפט את פירוש זהות העילות, לצורך הפעלת הכלל בענין תלוי ועומד, כך שזהותן אינה נקבעת לפי צורתן, אלא לפי מהותן. באותו ענין, היה מדובר בשתי תביעות, אשר התובע באחת מהן היה הנתבע באחרת. למרות זאת, מצא בית המשפט, כי מדובר בעילות זהות, מאחר והשאלה המהותית היתה זהה והיא, השאלה של החזקה בחלקות, שעמדה במרכז ההתדיינות שם. .14בת"א (ת"א) 720/71רחל ויזניצר ואח' נ' מדינת ישראל ואח’, פס"מ תשל"ז 1, עמ' 6בעמ' 12, פסקה השופטת ח. אבנור (כתוארה אז), כי: "בית המשפט שם (בע"א 9/75- ה.ש.) הוסיף והסביר כי אין זה הכרחי שתהא חפיפה מוחלטת בין כל הענינים העשויים להידון בשתי התביעות, תהיינה מספר שאלות זהות, אד תהיינה גם מספר שאלות שונות. זהות הסעדים אינה קובעת, והיתה שונה כאן - אד השאלה המהותית היתה 'למי צריכה להיות החזקה בחלקות'. ... ברגע שקיימת האפשרות להרחיב ואין פרושו של 'ענין' 'עילה' אלא נושא, דהיינו אותו הנושא העומד לדיון כאן ושם - וזכויות הצדדים בו, הרי התוצאה היא כי אין לשמוע התביעה השניה בטרם הסתיימה הראשונה." .15דברים אלה יפים אף לענייננו. .16הכרעה בשאלה המרכזית בערעור זה, ע"י הבג"צ, תשליך אף על הצורך לדון הן בשאלות הנוספות בערעור והן בטענות המקדמיות הנוספות שהועלו ע"י מיקרוסופט בבקשתה .3306/98 .17על כן, אני מורה על העמדת הדיון בערעור זה עד להכרעה בבג"צ.זכויות יוצרים (הפרת)