חזה אוויר בגלל מאמץ פיזי - תאונת עבודה

אובחן אצל התובע קיומו של "חזה אויר", התובע אושפז ביום 26.3.94במחלקת ניתוחי חזה בבית חולים סורוקה ובוצע ניקוז אויר בריאותיו. התובע טוען, כי מחלתו נגרמה בגין עבודתו המאומצת ביום .24.2.94 קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חזה אוויר בגלל מאמץ פיזי - תאונת עבודה: .1מדובר בתביעה לפסק דין הצהרתי להכיר בתאונה אשר ארעה לתובע ביום 24.2.94כ"תאונת עבודה". .2התובע טוען, כי הועסק כנהג וסבל בחברת עלית בע"מ, כי בתאריך 24.2.94בין השעות 30: 06עד 00: 19בעבודת פריקה וסבלות של כמות סחורה גדולה ביותר שהוזמנה באותו יום. מדובר ביום גשום במיוחד ועם סיום עבודתו חש כאבים בצווארו. התובע המשיך בעבודתו עד ליום 7.3.94ומאז לא חזר לעבודתו. בצילום שערך בעמוד שידרה צווארי ביום 9.3.94לא נתגלה כל ממצא. ביום 25.3.94אובחן אצל התובע קיומו של "חזה אויר", התובע אושפז ביום 26.3.94במחלקת ניתוחי חזה בבית חולים סורוקה ובוצע ניקוז אויר בריאותיו. התובע טוען, כי מחלתו נגרמה בגין עבודתו המאומצת ביום .24.2.94התובע המציא תעודות אי כושר ותעודות מחלה לתקופה מיום 7.3.94עד ה- 21.8.94(תעודות אי הכושר והמחלה צורפו במלואן לסיכום טענותיו) כן צרף התובע חוות דעת מאת פרופ' היימר, לתמיכה בתביעתו. .3הנתבע טוען, כי ביום 24.2.94לא ארעה לתובע "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק, מדובר במחלה טבעית ואין כל קשר בין ימי אי הכושר שהומצאו ותנאי עבודתו של התובע. .4מטעם התובע הוגשו תעודות רפואיות לנפגע בעבודה (ת/1, ת/ 3ות/4) וחוות דעתו של פרופ' ד. היימר (ת/2). מטעם הנתבע הוגשו מסמכים ביום 24.10.95בכדלקמן:נ- .1 צילום תגובות התובע לשאלות הנתבע. .2 צילום תגובות המעביד לשאלות הנתבע. .3 צילום תעודות מחלה. .4 צילום רישומים רפואיים מכרטיס הרפואי של התובע. .5צילום סיכום מחלה מיום .26.3.94 .6צילום טופס הפניה לשרותי יעוץ מ- .9.6.94 .7צילום דף חדר מיון מ- .13.10.87 כן סומן בעת הדיון טופס התביעה לדמי פגיעה (נ/1). .5התובע בתצהירו חוזר על האמור בכתב התביעה. מציין, כי עבד ביום 24.2.94בעבודת סבלות במזג אויר חורפי וגשום וכי רק כאשר מצבו החמיר כעבור 8ימים נתגלה "חזה אויר" בצלום שנעשה (סעיף 4לתצהירו). אולם בעדותו הובהר, כי איבחון מחלת "חזה אויר" נתגלתה רק ביום 26.3.94עת אושפז בבית החולים סורוקה ולאחר שהתלונן במשך 3ימים על כאבי גב וצוואר (ראה תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה וסיכום מחלה מבית החולים סורוקה). כמו כן צויין, כי הכאבים השתחררו עם בצוע ניקוז אויר והתובע שוחרר מבית החולים ביום .28.3.94 בעדותו הסביר, כי לא ציין המחלה הנ"ל בטופס התביעה לדמי פגיעה שהגיש לנתבע למרות, כי הוגש ארבעה חודשים לאחר הפגיעה ואיבחון המחלה, כי מלא הטופס על פי הוראת הפקידה במקום עבודתו (נ/1). עוד מציין בעדותו, כי לאחר פריקה של שש שעות הרגיש כאבים בעורף, והיה בטוח, כי הכאבים נגרמו כתוצאה מהתקררות. עבודתו כסבל הינה עבודה רגילה אותה בצע יום יום משעה 30: 06עד 00: 13אולם בעדותו העלה בפעם הראשונה הגירסה לפיה עבד ביום 24.2.94שעות נוספות ובמקום לעבוד מ- 00: 07- 00: 13כפי שהיה רגיל עבד עבודה נוספת עד השעה 00: 19בערב. וכי הכאבים בעורף החל להרגיש בסוף יום העבודה. באשר למהות העבודה, הובהר, כי דובר בפריקה של כמות סחורה רבה ומדובר במקרה חריג, גם על פי עדות מר ששון, מנהל המכירות בעלית. עוד הובהר, כי התובע נעזר בפועלים לצורך פירוק הסחורה וכי מדובר בארגזים במשקל כ- 5ק"ג הארגז (עדות התובע בעמ' 5לפרוטוקול מיום 27.12.95). .6בחוות הדעת הרפואית מאת פרופ' דב היימר (ת/2) קובע המומחה, כי קשר הזמנים בין העבודה והמאמץ לבין הופעת המחלה מחייבת להסיק שקיים קשר בין השניים. למרות שמציין, כי כאבים בעמוד השדרה הצוארי אינם בדרך כלל אופיניים ל"חזה אוירי", וכי כאב חד בחזה - הינו תופעה אופיינית למחלה. המומחה ממליץ לתובע שלא לחזור לעבודה גופנית קשה שמגבירה את הסכוי להשנות חזה אויר, למרות, כי מציין שלא תמיד הופעת חזה אויר קשורה במאמץ גופני (עמ' 2לחוות דעתו). .7הצדדים סכמו טענותיהם בכתב. בסכום טענות התובע מדגיש בא כוחו, כי מדובר בתאונה עקב עבודה חריגה ומאמץ בלתי רגיל וקיצוני שבצע התובע ביום 24.2.94לרבות עבודה במזג אויר חורפי וגשום אשר כל אלה הביאו להופעת המחלה, גם על פי טענת המומחה מטעמו. ולפיכך מבקש להצהיר, כי מדובר בארוע תאונתי שהינו בבחינת "תאונת עבודה". .8הצדדים אינם חלוקים בדעתם, כי התובע סבל מתופעה המוגדרת כ"חזה אויר, אולם הנתבע טוען, כי אין קשר סבתי בין עבודתו של התובע ביום 24.2.94למחלה. מתוך הראיות שהוצגו בפני בית הדין לא הוכיח התובע ולו בראשית ראיה, כי קיים קשר סבתי בין כאבי הצוואר והגב מיום 24.2.94להופעת "חזה אויר" ביום .25.3.94עול ההוכחה במקרה הנדון חל על התובע. המחלה נתגלתה כעבור חודש ימים לאחר ה- 24.2.94(ראה סכום מחלה מיום 29.3.94וכן תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה), בתעודה הנ"ל מפורט, כי התובע התלונן, ביום 25.3.94, טרם אשפוזו על כאבי גב פתאומיים עת קם ממיטתו והופיעו קשיי נשימה, וכי ארוע כזה ארע לו פעם ראשונה בחיים. כמו כן צויין , כי קיימים גורמי סיכון בתובע, היינו, עשון כבד במשך 15שנה. בתעודה הנ"ל, כפי שבשאר התעודות הרפואיות עד לאותו מועד לא מעלה התובע כלל גירסה בדבר עבודתו החריגה ביום 24.2.94או עבודה במזג אויר חורפי וגשום. בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה להוכחת הארוע יש לייחס משקל רב לרישומי בית החולים ולרישומים רפואיים מתוך ידיעה שהיא פרי הנסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדוייקים, שכן יש להניח, כי אדם המאושפז בבית חולים ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון (סב"ע מט/23-0, המוסד נ. שמעון הירשהורן, פד"ע כ' 349). מהתעודות הרפואיות שהוצגו לא הוכח, ולו לכאורה על קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הופעת "חזה האויר", כחודש לאחר מכן. בחוות דעתו של פרופ' היימר אומנם מציין, כי מדובר במצב הופעת חזה אויר ספונטני שהופיע תוך כדי עבודת סבלות קשה, אך אין לכך כל בסיס עובדתי בחוות דעתו, ואמנם בדיון בשאלה האם קיים קשר סבתי בין עבודתו להופעת חזה אויר, מציין המומחה, כי הכאבים מהם סובל התובע אינם אופייניים למחלה, ומסיק קשר סבתי בשל סמיכות הזמנים בין העבודה והמאמץ. המומחה מציין, כי לא ניתן לראות כל סממנים אופייניים בבית החזה, הגורמות לחזה אויר ספונטני ולפיכך מסיק, כי המאמץ הפיזי הקשה שבוצע הוא הגורם ובהמשך מציין, כי לא תמיד הופעת חזה אויר קשורה במאמץ גופני. ובאשר למאמץ הגופני, אמנם דובר ביום 24.2.94בבצוע עבודה חריגה בשעות עבודה, אולם לא הוכח מאמץ חריג במיוחד, כאשר התובע מעיד, כי מדובר בעבודתו הרגילה בסבלות ופריקת סחורה (מסמך 1למסמכי הנתבע) וכי מדובר בעובד שהינו חסין מבחינה גופנית ובעל סיבולת רבה במיוחד (ס' 9לסיכום טענות התובע). התובע לא מצא לנכון להצהיר על המאמץ המיוחד והחריג באותו יום הן בכתב תביעתו והן בתצהירו. התובע העלה הגירסה בפעם הראשונה בעדותו ואף אם זו נתמכת על ידי העד מטעמו, הרי הובהר, כי לא עבד לבדו באותו יום, אלא קבל עזרה מפועלים. מדובר בפרוק סחורה לפיה צריך להעביר את קרטונים שעל המשאית לבחור שעזר לתובע, אותו בחור העביר הקרטון לבחור נוסף והסחורה סודרה במרתף. מדובר באותה עבודה שהיה עושה מידי בקר, רק בכמויות שונות (עמ' 6לפרוטוקול מיום 27.12.95). לפיכך אין לראות בעבודתו באותו יום "ארוע חריג", כטענתו. כמו כן התובע התלונן על כאבים בעורף עם סיום הפריקה, בתביעתו שהוגשה לנתבע פרט, כי סבל מכאבים בגבו, ואילו על פי חוות הדעת הרפואיות הסימפטום של תופעת חזה אויר קשורה בדרך כלל עם כאבים חדים בחזה ולא צויין בכל מקום, כי יש קשר בין המחלה לבין כאבים בעורף. כאבים אשר סבל מיד בתום יום העבודה. .9לפיכך מכל שפורט לעיל לא השכיל התובע להוכיח כל "ארוע תאונתי" או "ארוע חריג" בעבודתו אשר לכאורה יש קשר בינו לבין הופעת "חזה אויר" ביום 26.3.95, ולפיכך דין התביעה להידחות. .10זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.תאונת עבודה