ישיבת בוררות בהעדר

ניהול ישיבת בוררות בהעדרו של בעל דין, שלא כדין ובניגוד למוסכם בין הצדדים, וסירוב ליתן לו את האפשרות לחקור את בעלי הדין יריביו ולהשמיע את טענותיו, יש בה משום קיפוחו של בעל הדין באופן הגורם לעיוות דין. לאחר עיון בחומר הראיות, בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, בית המשפט פסק כי מן הדין לקבל את הבקשה לביטול פסק הבורר בשל קיומן, במשולב, של עילות הביטול לפי הסעיפים 24(3) ו-24(4) לחוק הבוררות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קיום ישיבת בוררות בהעדר אחד הצדדים / אי התייצבות לישיבת בוררות: .1לפני בקשתם של המבקשים (להלן - "ליטמן") לאישור פסק הבורר ד"ר אינג' אברהם בן עזרא מיום 17.7.95(ת.א. 1105/95), ומנגד בקשתו של המשיב (להלן "קעדאן") לביטול פסקו של הבורר (המר' 3222/95). בפסק הבורר מיום 17.7.95חייב הבורר את קעדאן לשלם לליטמן סך של -.534,96 ש"ח כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן של חודש יוני .1995 .2העילות הנטענות לביטול פסק הבורר קעדאן טען כי מן הדין לבטל את פסק הבורר בשל כל אחת מן העילות שלהלן: א. "לא היה הסכם בוררות בר תוקף" - על פי סעיף 24(1) לחוק הבוררות התשכ"ח- 1968(להלן - "החוק"). לטענת קעדאן נחתם הסכם הבוררות במקרה זה על ידי צביקה ליטמן בלבד. רעייתו, גב' לוטי ליטמן לא חתמה על המסמך. לפיכך נתקיימה במקרה זה העילה לפי סעיף 24(1) לחוק. ב. "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות" - על פי סעיף 24(3) לחוק. בסעיף 4להסכם הבוררות הוסכם כי - "הבורר יהיה רשאי לקיים ישיבה או ישיבות במהלך הבוררות בהעדר בעל דין לאחר שהזהירו שידון באותה ישיבה או ישיבות בהעדרו אם לא יתייצב, וכן רשאי הוא לתת פסקי והחלטות ביניים במהלך הבוררות". קעדאן טען כי אמנם הוזמן לישיבת הבוררות שנקבעה ליום 2.7.95(שנקבעה לשמיעת הראיות), אך שכח את מועד הדיון. הבורר קיים את הדיון בהעדרו של קעדאן. הבורר, טען קעדאן, לא הזהירו כי ישיבת הבוררות תתקיים בהעדרו וכי - "פעילות זו של הבורר היא בגדר פעולה ללא סמכות וכן פעולה תוך חריגה מהסמכויות הניתנות לו לפי שטר הבוררות בניגוד לסעיף 24(3) לחוק הבוררות". ג. "לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו" - על פי סעיף 24(4) לחוק. קעדאן טען כי בישיבה שהתקיימה ביום 2.7.95שמע הבורר את עדויות ליטמן ואת סיכומי באת כוחם. בסופה של אותה ישיבה החליט הבורר שקעדאן יוכל להגיש את סיכומיו תוך .14 ביום 12.7.95הסמיך קעדאן את בא כוחו, עו"ד ריאד אבו פול, לייצגו בפני הבורר. עו"ד אבו פול שלח לבורר, ביום 16.7.95, מכתב בפקס ובו ביקשו לקיים ישיבה נוספת כדי שיוכל לחקור במסגרתה את ליטמן ולהביא את ראיותיו. אלא שהבורר הזדרז ונתן את פסקו כבר ביום 17.7.95, תוך התעלמות מן הבקשה הנ"ל. הבורר שלח לבא כוחו של קעדאן את מכתבו מיום 17.7.95שבו כתב כהאי לישנא: " .1לתשומת לבך, פסק הבוררות הוצא, והינו בר תוקף; תוקפו של פסק הבוררות יהא עד אשר תתקבל החלטה אחרת, אם תתקבל. .2תנאים מוקדמים לפתיחת הבוררות הם כדלקמן: א. תשלום -.500, 4ש"ח + מע"מ - לכיסוי הוצאות הבוררות - לפקודתי. ב. הגשת בקשה מלווה בתצהיר; בקשה זו תהווה גם כתב הגנה, והתצהיר הנלווה אליה יהווה עדות ראשית. ג. המצאת יפוי כח. .3מיד עם קבלת האמור לעיל, אדון בבקשה ואחליט, והיה אם ההחלטה תהיה להעתר לבקשה, ייקבע מועד קרוב לדיון". אלא שלטענת קעדאן מצבו הכלכלי לא איפשר לו למלא אחר התנאים שנקבעו במכתבו הנ"ל של הבורר, והתוצאה היא שקופחה זכותו להביא ראיות ולהשמיע טענות. ד. קעדאן הוסיף וטען עוד כי רק לאחר שניתן פסק הבורר הובא לידיעתו דבר קיומם של קשרים עסקיים בין הבורר לבין באת כוחם של בני משפחת ליטמן, עו"ד גב' צהלה הלוי: התברר כי עו"ד גב' הלוי הזמינה אצל הבורר, בקשר לתיקים אחרים שבטיפולה, חוות דעת מן הבורר. .3דיון א. לאחר עיון בחומר הראיות, בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, נראה לי כי מן הדין לקבל את הבקשה לביטול פסק הבורר בשל קיומן, במשולב, של עילות הביטול לפי הסעיפים 24(3) ו-24(4) לחוק. ב. בני משפחת ליטמן התקשרו עם קעדאן בהסכם לביצוע עבודות בניה. נתגלע סכסוך בין הצדדים. ליטמן טענו כי נתגלו ליקויי בניה במלאכתו של קעדאן. ג. כמצוטט לעיל הותנה, בסעיף 4להסכם הבוררות, כי הבורר יהיה רשאי לקיים ישיבת בוררות בהעדרו של בעל דין רק "(...) לאחר שהזהירו שידון באותה ישיבה או ישיבות בהעדרו אם לא יתייצב (...)". אין מחלוקת על כך שישיבת הבוררות מיום 2.7.95, שבה נשמעו ראיותיה של משפחת ליטמן והסיכומים מטעמה, נתקיימה בהעדרו של קעדאן. אין גם מחלוקת על כך שהבורר לא הזהיר את קעדאן כי אם לא יתייצב לדיון יוכל לדון בעניין בהעדרו. הבורר עצמו העיד בפני, בהקשר זה, כי - "(...) זו שאלה נכונה, ואני חושב שהייתי צריך באמת לתת את ההתניה הזו ולכן גם הסכמתי ועודני מסכים, לבטל את פסק הבוררות אבל לא ללא תשלום". (עמ' 10לפרוטוקול). באת כוחם המלומדת של בני משפחת ליטמן טענה כי העובדה שקעדאן לא הוזהר על ידי הבורר, כאמור בסעיף 4להסכם הבוררות, "הינה נסיון להתלות בקש ובדיעבד". לדבריה יש לראות באי מתן האזהרה - "(...) כדבר שנעשה בלי שימת לב ולכל היותר יהיה זה נכון לבטל את פסק הבורר ולהשיב את הצדדים לדיון בפניו". ד. חוששני כי אין לראות במחדל הנ"ל דבר של מה בכך: הרעיון הטמון ביסודם של הליכי הבוררות הוא כי הצדדים מוסרים סכסוך להכרעתו של בורר על פי ההסדרים המוסכמים ביניהם. ראו בספרה של פרופ' סמדר אוטולנגי, "בוררות - דין ונוהל", מהדורה שלישית מורחבת, בעמ' .1 בכל הקשור להליכי הבוררות יונק הבורר את חיותו מהסכמתם של הצדדים ובלעדיה אין לו מאום. קיומם של הליכים מעין שיפוטיים בהעדרו של בעל דין אינם דבר של מה בכך. בהליכים כאמור מוכרעות זכויותיהם של בעלי דין ועל שום כך יש לשמור מכל משמר על עיקרי הצדק הטבעי בדבר שמיעתם של שני הצדדים ומניעת קיפוחו של אחד מהם. אכן, אין מניעה לכך שהצדדים יסכימו כי למרות הכל יהיה הבורר רשאי לדון בבוררות בהעדרו של אחד מהם. אך אם התנו את ההסכמה האמורה בתנאים - אין מקום לחרוג מהם. הואיל וההרשאה לקיים דיון מעין שיפוטי בהעדרו של צד הינה בגדר חריג, מן הדין להקפיד ולדקדק עם הבורר על מילויים של התנאים שעליהם הסכימו הצדדים בטרם יורשה לקיים דיון בהעדרו של צד. ה. במקרה שלפני, לא זו בלבד שהתנאי הנ"ל שנקבע על ידי הצדדים לא קויים, אלא שנוצרו גם נסיבות נוספות, כמפורט להלן, באופן שהמסקנה החד משמעית המתבקשת מהן היא כי יש לבטל את פסק הבורר: (1) הבורר החליט, ביום 2.7.95, כי על קעדאן להגיש סיכומיו תוך 14יום. החלטתו זו של הבורר נשלחה לקעדאן באמצעות הדואר. הבורר לא טרח לוודא את המועד שבו קבל קעדאן את החלטתו, ולא המתין לחלוף 14ימים למן קבלת ההחלטה. הוא כתב את פסקו כבר ביום 16.7.95, וחתם עליו (או, בלשונו, פסק הבורר "יצא"), ביום 17.7.95(עמ' 4לפרוטוקול). (2) הבורר אישר שקבל את מכתבו של עו"ד אבו פול מיום 16.7.95, עוד ביום 16.7.95, באמצעות הפקס, אך לדבריו "ראה" אותו רק ביום .17.7.95 (עמ' 6לפרוטוקול). למרות האמור לעיל, חתם הבורר על פסקו ביום 17.7.95, ורק לאחר מכן כתב, עוד באותו יום, לבא כוחו של קעדאן את מכתבו המצוטט לעיל מיום 17.7.95, בדבר התנאים לביטול פסק הבורר. ו. סבורני כי העובדות הנ"ל מצביעות על ליקוי חמור באופן פעולתו של הבורר המצדיק את ביטול פסק הבורר. אני סבור כי הואיל והבורר לא הזהיר את קעדאן על כך שיקיים את ישיבת הבוררות בלעדיו, אם לא יתייצב לדיון, שומה היה עליו להיענות לבקשתו של עו"ד אבו פול ולקבוע, לפני מתן פסק הבורר, ישיבה שבה יתאפשר לבא כוחו של קעדאן לחקור את העדים מטעם ליטמן ולהשמיע את טענותיו. בנסיבות העניין, לא היה כל מקום להתנות את ההיענות לבקשה בתנאים כאמור במכתבו של הבורר מיום 17.7.95, המצוטט לעיל. ז. אכן, נטייתם הברורה של בתי המשפט היא להימנע, ככל האפשר, מהתערבות בפסק הבוררות שכן מטרתו של החוק היא לעשות את מוסד הבוררות למכשיר יעיל ומהיר לפתרון סכסוכים ולחזק במידה רבה את סופיות פסק הבוררות (רע"א 113/87חברת נתיבי איילון בע"מ נגד יהודה שטאנג ובניו בע"מ, פד"י מה' (5) עמ' 511, בעמ' 517מול האותיות א-ג). "בתי המשפט חותרים לקראת סופיות פסק הבורר, כדי שהבוררות תהא תחליף לבית המשפט ולא מבוא אליו" - דברי כבוד השופט (כתוארו אז) זוסמן בע.א. 347/65ניירות ערך והשקעות בע"מ נגד "ישנומט" החברה הישראלית לנומיסטיקה, עתיקות ואמנות בע"מ, פד"י יט' (4) עמ' 468, בעמ' 474מול האותיות ג-ד. ברם, ניהול ישיבת בוררות בהעדרו של בעל דין, שלא כדין ובניגוד למוסכם בין הצדדים, וסירוב ליתן לו את האפשרות לחקור את בעלי הדין יריביו ולהשמיע את טענותיו, יש בה משום קיפוחו של בעל הדין באופן הגורם לעיוות דין (ראו סעיף 26(א) לחוק. בנסיבות אלה, למרות נטייתם הנ"ל של בתי המשפט, אין מנוס מביטולו של פסק הבורר. .4לאור התוצאה שאליה הגעתי, כאמור לעיל, איני רואה צורך לדון בכל יתר הטענות שהועלו על ידי באי כח הצדדים בסיכומיהם. .5סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: א. אני מורה על ביטול פסק הבורר שניתן על ידי ד"ר אינג' אברהם בן עזרא מיום .17.7.95 ב. בנסיבות העניין, הואיל והכל החל במחדלו של מר הלאל קעדאן בכך שלא התייצב לישיבת הבוררות, אמנע מחיוב בהוצאות. יישוב סכסוכיםבוררות