במסגרת תוכניות ההרחבה של המושב הקצתה האגודה לחבריה מגרשים לבניה. התובעים לא נמנו על הזוכים במגרשים. היום הם עותרים ליתן הצהרה כי הקצאת הזכויות ב- 50המגרשים שעוד נותרו פנויים במסגרת התוכנית של הרחבת המושב "תעשה במכרז סגור עבור תושבי הישוב עזריקם כולל תריסר התובעים" וכן כי "התובעים זכאים כולם ביחד ו/או כל אחד לחוד להשתתף במכרז כאמור". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז הקצאת קרקע במושב: .1התובעים מתגוררים בישוב עזריקם שבדרום (להלן - המושב), אך אין הם חברים באגודה השיתופית המנהלת את מושב העובדים שבמקום (להלן - האגודה). התובעים, כולם, הם בעלי זכות חכירה לדורות במקרקעין שבחזקתם, בתחום המושב, וזאת מכח חוזה חכירה שנחתם בינם לבין מינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל). במושב 101משקים חקלאיים ובהם מתגוררים חברי האגודה ובני משפחותיהם. בנוסף לכך מצויות במושב 12חלקות קרקע ועליהן בתים המכונים "בתים מקצועיים". בבתים אלה מתגוררים התובעים. בתים אלה נועדו, מלכתחילה, לשמש את כוחות העזר הבאים אל המושב ובהם רופאים, מורים ודומיהם, אך ברבות השנים הותר בהם השימוש גם לצאצאים של בעלי נחלות במושב (אלה שלא יזכו, בבוא העת, לנחלה מכח היותם בנים ממשיכים כמשמעותם בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג - 1973). במסגרת תוכניות ההרחבה של המושב הקצתה האגודה לחבריה מגרשים לבניה. התובעים לא נמנו על הזוכים במגרשים. היום הם עותרים ליתן הצהרה כי הקצאת הזכויות ב- 50המגרשים שעוד נותרו פנויים במסגרת התוכנית של הרחבת המושב "תעשה במכרז סגור עבור תושבי הישוב עזריקם כולל תריסר התובעים" וכן כי "התובעים זכאים כולם ביחד ו/או כל אחד לחוד להשתתף במכרז כאמור". .2ביסוד הסכסוך בין התובעים לבין האגודה עומדות שתי החלטות שנתקבלו במועצת המינהל: האחת, החלטה מס' 612, שנתקבלה ביום 13.10.93, והאחרת, החלטה מס' 737, שנתקבלה בחודש נובמבר .1995 ההחלטה 612נועדה לאפשר את הרחבת המושבים (על ידי שינוי יעוד מקצת מהמקרקעין משטחים חקלאיים למגורים). נקבע בה כי האגודה בכל מושב שתפרסם הודעה בישוב אודות ההרחבה וכי ההודעה תכלול מתן אפשרות להגשת בקשות לחכירת מגרשים. בעקבות ההחלטה 612ועל פי בקשת האגודה שונה יעודם של מקצת ממקרקעי המושב והוקצו למגורים 101מגרשים נוספים. במקביל, הוכנו שתי תוכניות בנייה אזוריות (תב"ע). האחת - "שלב א" - מתייחסת ל- 69מגרשים, והאחרת "שלב ב" - כוללת 32מגרשים. עם פרסום ההודעה על ביצוע החלטה 612הוחל באגודה בהרשמה לחכירת מגרשים במסגרת תוכניות ההרחבה האמורות. בין הצדדים נפלה מחלוקת בשאלה אם פרסום ההודעות עונה על הדרישות שנקבעו לכך בהחלטה .612התובעים טוענים, כי ההודעה על תכניות ההרחבה לא התפרסמה בעיתונות ולא על לוחות המודעות שבישוב, ואילו האגודה טוענת כי ההודעות על הרחבת הישוב נתלו בחנות המכולת ובמזכירות האגודה. אולם בשתיים אין ספק: מחד גיסא, לא מילאה ההודעה אחר הדרישות שנכללו בהחלטה 612- היא לא נוסחה בדרך שהותוותה בהחלטה ועותק ממנה לא שוגר למינהל כמתבקש. מאידך גיסא, ברור כי, בשלב מסויים, היה ידוע לכל התובעים על דבר קיומה של תוכנית ההרחבה ועל דבר קיומה של ההרשמה. .3האגודה סרבה לרשום את התובעים כמועמדים לחתימה על חוזה חכירה במסגרת תכנית ההרחבה. היא סברה כי בהיותם בעלי "בתים מקצועיים", שאינם חברים באגודה עצמה, אין הם זכאים להרשם לתכנית. ובלשונו של יושב ראש ועד האגודה באותה עת, העד אמנו, "לשאלה האם כל המעוניינים כלל גם את מי שלא בעל נחלה, אני משיב שזה לא כלל, כי לא התכוונו להעניק למי שלא בעל נחלה". התרעומת שמביעים התובעים בענין זה כנגד האגודה יש בה ממש אך ספק אם יש בה כדי להועיל להם במקרה זה. .4אכן, בחירתה של האגודה להגביל את עצם ההרשמה למועמדים שהומלצו על ידי חברי האגודה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החלטה .612סעיף 10באותה החלטה קובע כי "קליטה להרחבה למגורים פתוחה לבני המקום או לאחרים". סעיף 14לאותה החלטה מזהיר כי "אין לשייך זכות לקבלת מגרש מגורים לנחלה". ההחלטה 612מתירה לאגודה להעניק עדיפות בהקצאת מגרשי המגורים ל"בני המקום", אלא שהעדפה זו אינה באה לחסום מראש את הדרך להרשמה לאחרים. כל שמתבקש מהוראה זו שבהחלטה הוא כי, בשלב הבא, בתום ההרשמה, זכאית האגודה לקבוע, מכח ההחלטה, אמות מידה לדרגות עדיפות שונות להקצאת המגרשים עצמם, ובכלל זה עדיפות לבני המקום, ובלבד שקריטריונים אלה עומדים "במבחן הסבירות הציבורי". הוראות אלה, כולן, מלמדות וסעיף 14להחלטה מפרש זאת, כי אין להתנות את עצם ההרשמה, לתכנית ההרחבה, בחברות באגודה. משבחרה האגודה לפסוח כליל על שלב ההרשמה ולגשת מיד לשלב ההקצאה תוך חסימת דרכם של התובעים פעלה, איפוא, בניגוד להנחיות שבהחלטה 612הנ"ל. אלא שזכאותם של התובעים נשללה מטעם אחר. סעיף 15להחלטה מס' 612קובע מפורשות כי: "מי שהנו בעל זכות של נחלה, של משק עזר או של מגרש מגורים בישוב, או בישוב אחר, לא יהא זכאי לקבל מגרש מגורים במסגרת הרחבת הישוב". נראה שהגיונה של הוראה זו נסמך על הצורך להעניק את ההטבה המופלגת שבקבלת זכות החכירה במגרשים, במסגרת תכניות ההרחבה, ובתנאים המיוחדים המוענקים מכוחה, למי שאין לו בית משלו בעיר או בכפר והמבקש להתיישב בכפר. מגבלה דומה מצויה גם בהוראת סעיף 4(א) להחלטת המינהל מס' 737אשר החליפה את ההחלטה .612הוראות אלה די בהן כדי למנוע מן התובעים את הזכות לקבל מגרש מגורים בהיותם בעלי זכויות במגרש מגורים בישוב. ממילא אין תועלת במתן צו המצהיר על זכאותם להרשמה משזכאות זו היא זכאות עקרה שאינה יכולה להניב הקצאה של מגרש. התובעים מנסים להתגבר על המכשול הזה על ידי שהם מצהירים כי בכוונתם להביא בסופו של דבר להקצאת המגרשים לצאצאיהם, שהרי אלה אינם בעלי זכות על מגרש מגורים והם עצמם עונים על ההגדרה של "בן מקום". בכך הם באו לכלל טעות, שהרי הגדרת "בן המקום" שבסעיף 10להחלטה 612כוללת את התנאי שגילו של הצאצא הינו 18שנים ומעלה. וחשוב יותר: סעיף 29(א) להחלטה האמורה מתנה את הזכאות להרשמה לתוכנית ההרחבה בהיות הנרשם "אזרח, תושב הארץ, מעל 18שנים". כך או כך אין התובעים עצמם זכאים להרשם או זכאים לקבל בהקצאה מגרש, לאור הוראות ההחלטה .612 התובעים מדגישים כי סייגים אלה לא מנעו מחברי האגודה להרשם לתוכנית אף שלא היו להם צאצאים בגירים מעל 18שנים בעת קבלת המגרש; אלא שאפילו כך הדבר, אין בפסלות התנהגותם של חברי האגודה כדי לרפא את המניעה שרובצת על זכאותם של התובעים לקבל מגרש. כמובן, אין בכל אלה כדי להכריע בזכותם של הצאצאים הבוגרים לתבוע לעצמם את הזכות להשתתף בהגרלה להקצאת מגרש כאמור. .5טענה נוספת ואחרונה בפי התובעים היא, כי היום, לאור החלטת המנהל 737, אין מניעה עוד כי גם קטינים יהיו זכאים לקבל זכויות חכירה במגרשי ההרחבה. הם סומכים על הוראת סעיף 5.3להוראות הביצוע שניתנו בעקבות ההחלטה 737ואשר מתייחסת "למועמדים שהם קטינים", היכולים לכאורה לזכות במגרשי המגורים המתוכננים באמצעות אפוטרופוסיהם. על עצם טיבה של החלטת המינהל 737עמד כבר בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי כב' השופט ד"ר ג' קלינג. באותו ענין קבע בית המשפט, כי בחירת המינהל להתפרק מסמכותו בכל הנוגע להקצאת המקרקעין והעברת שיקול הדעת הבלתי מוגבל לאגודות "לקויה ובעיקרה חסר תוקף" (המ"פ 433/96, ילובסקי ואח' נ' נחלים מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית, דינים מחוזי, כרך כו (7) 79). ואין לי אלא להוסיף, תמיהה לביקורת ההיא - וזאת בכל הנוגע להוראת הביצוע המתייחסת למועמדים שהם קטינים. על פי הוראה זו יזכו לכאורה בני שנתיים ובני שלוש למגרש למגורים בתנאים מועדפים בעוד חבריהם הבוגרים הרחוקים מתחום המושב תרים אחרי מקורות מימון או אמצעים למגורים. אלא שבכל אלה אין צורך להכריע כאן. בין אם סומכים התובעים על הוראת ההחלטה 612ובין אם רשאים הם לסמוך על הוראות ההחלטה 737, הרי שהם עצמם, ובכך אין ספק, אינם בעלי מעמד ואינם זכאים להקצאת מגרשים במסגרת תוכניות ההרחבה בהיותם "בעלי בתים". ממילא הם אינם זכאים לסעד הצהרתי בנסיבות המקרה. התובענה נדחית. בנסיבות הענין, ישא כל צד בהוצאותיו.מכרזמושבים נחלות ומשקיםהקצאת קרקעות