מה הדין בסוגיית נשיכת כלב על ידי כלב אחר ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כלב תקף כלב - פיצויים: בפני תביעה כספית על סך 569.62, 5 ש"ח. 1. גירסת התובעת ביום 8.8.96 בשעה 20: 23 לערך ירדה התובעת לטייל עם כלבה (להלן: הכלב) למדשאה שליד ביתה. הכלב שוטט מעט וכעבור זמן מה חזר אל התובעת כשכלב שחור גדול מגזע סנט-ברנרד דולק בעקבותיו, ומיד לאחר מכן התנפל על הכלב ונעץ בו את שיניו. כתוצאה מן הנשיכה נגרמו לכלב שני חורים גדולים בירך השמאלית של הרגל האחורית ובעטים של אלה נזקק לטיפול וטרינרי דחוף אותו קיבל במהלך הלילה במרפאת חיות ברמת גן. 2. כעבור זמן מה הגיעה משטרה על מנת לגבות עדויות וכתוצאה מהחקירה נסתבר לתובעת כי בעלי הכלב התוקף מתגוררים בחיפה. 3. התובעת טוענת כי בעקבות יעוץ שקיבלה צילמה את כלבה מכל הצדדים מיד לאחר שחזר חבוש מן המרפאה. מוסיפה היא וטוענת כי מתוך רצון להביא כלב הסנט-ברנרד להסגר, לבדוק את חיסוניו, וכן לגבות את המגיע לה בגין הנזק שנגרם לכלבה, נסעה ביום 18.8.96 לדירת הנתבעים בחיפה, כשברשותה מצלמת קנון על מנת שתוכל לצלם את הכלב התוקף. כאשר נקשה בדלת דירת הנתבעים ושאלה: "היכן הכלב? והאם תרצו לשלם לי?" נענתה על ידי נתבעת 2: "אין כלב אין כלב" ואין כסף". או אז ביקשה התובעת להנציח את הנתבעת 2במצלמתה וצלמה אותה. מיד לאחר מכן התנפלו עליה הנתבעים - בעלת הכלב, אמה ואחיה. במהלך תקיפתה על ידי הנתבעים נקרעה ממנה שמלתה והיא נותרה חשופת חזה, נגנבה ממנה מצלמת הקנון עם הפילם שבו צילמה את כלבה הפצוע וכן נגרם לה כאב וסבל רב למדי. כתוצאה מכך הומלץ לה על ידי רופא על חמשת ימי מנוחה וכתוצאה מכל אלה היא נתונה בחרדה איומה עד היום. בגין תקיפה זו הגישה התובעת תלונה במשטרה. 4. מנגד מכחישה הנתבעת 1 (לציין כי הנתבעים 3- 2 לא הגישו כלל כתב הגנה ולא העידו בפני, ואולם מאחר ומדובר בבני משפחה אחת, אתייחס לנטען על ידי נתבעת זו כאילו נטען אף ע"י הנתבעים האחרים) את האמור לעיל, וטוענת כי כלבה איננו יוצא ממפתן הבית ללא רצועת הגנה ומחסום לפיו, וכך גם היה ביום האירוע, עת יצא לטייל עם הנתבעת 2 כשהוא קשור ברצועה וזמם בפיו כנדרש עפ"י החוק, כפועל יוצא מעובדות אלה מוכחשת תקיפת כלבה של התובעת בידי כלבם. 5. אף הארוע השני המתייחס לתקיפת התובעת עצמה וגניבת מצלמתה מוכחש. לטענתה, התפרצה התובעת לדירתה והחלה להשתולל ואף הכתה מכות נמרצות את הנתבעים 3- 2. כאשר יצאה מהחדר לברר פשר המהומה הכתה אף אותה התובעת וזרקה אותה למדרגות. כתוצאה מכך איבדה הכרתה, ורק התערבותו של אחד השכנים שמה קץ להשתוללות. מיד לאחר מכן הובהלה הנתבעת 1לבית החולים. עוד היא טוענת כי אף היא הגישה תלונה במשטרה כנגד התובעת. באשר למצלמה, הרי שאף מי מבין הנתבעים לא נטל אותה מן התובעת, והיא האחרונה עזבה את המקום ביחד עם המצלמה. 6. בפני, אם כן, תביעה המתייחסת לשתי פרשיות שונות ומגלמת בתוכה 3 עילות. בראשונה טוענת התובעת לנזק שנגרם לכלבה כתוצאה מתקיפתו על ידי כלבם של הנתבעים ביום 8.8.96. בשניה טוענת התובעת כי הותקפה על ידי הנתבעים עת ביקרה ביום 18.8.96 בדירתם בחיפה, ותובעת נזקיה בגין כך. בשלישית טוענת התובעת כי במהלך תקיפתה על ידי הנתבעים נגנבה ממנה מצלמתה היקרה מסוג קנון. 7. תקיפת הכלב מן הראיות עולה תמונה ברורה כי כלבה של התובעת הותקף על ידי כלבה של הנתבעים בים 8.8.97. התובעת התלוננה במשטרה על הארוע יום לאחר מכן ואילו המשטרה גבתה עדות ממר קונסנס אשר סיפר כי ראה כלב סנט-ברנרד גדול ללא מחסום לפיו ולידו כלב קטן פרוע (ת/3). חיזוקין למסקנתי זו נמצא אף באישור מן המרכז הרפואי לחיות אשר צורף לתיק התביעה ולפיו הגיעה התובעת ביום 8.8.97 בשעה 00: 24 לערך עם כלבה הפצוע על מנת שיקבל טיפול באזור הנשוך, וכך אכן היה. אשר על כן מסקנתי הינה כי תקיפה היתה גם היתה וכתוצאה ממנה נפגע כלבה של התובעת. את התקיפה ביצע כלבם של הנתבעים ולפיכך ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 400 ש"ח בגין התשלום לטיפולים שבוצעו בכלב. 8. תקיפת התובעת בנקודה זו אינני יכולה לקבוע ממצא חד משמעי ולפיו היתה זו דווקא התובעת שהותקפה בידי הנתבעים. עד הגנה 1מר קרן העיד כי: "פתחתי את הדלת וראיתי קטטה בין נשים... הנשים התגלגלו במדרגות וכאשר אחת המתקוטטות איבדה את הכרתה, קראתי למשטרה ולמד"א". מעדות זו אינני יכולה לקבוע כל ממצא מי מן הצדדים הוא זה שהחל בתגרה. בנוסף, מידת האמון שנותנת אני בצדדים הינה קלושה ביותר. לדעתי, כל צד מגזים בתיאוריו ומתאים את המציאות לגירסתו, וכך נמצא הוא כי בליל של אמת ושקר מעורבבים להם יחדיו. הואיל וכך, הריני קובעת כי התובעת לא הרימה הנטל המוטל עליה במשפט האזרחי לענין תקיפתה, ולפיכך הריני דוחה התביעה בגין ראש נזק זה. 9. גניבת המצלמה כאמור בליל של גוזמאות, שקרים חצאי אמיתות והסטריה מלווה כחוט השני את עדויות וטענות הצדדים. אולם לענין המצלמה מאמצת אני את גירסת התובעת ולפיה נגנבה או נלקחה ממנה על ידי הנתבעים במהלך הקטטה. נותנת אני אמון בעדותו של עה/ 1ולפיה, בתשובה לשאלת התובעת "האם אתה זוכר את הצעקות, האם אתה זוכר שהזכרתי מצלמה"? השיב: "כן". עדות זו משתלבת עם גירסתה של התובעת לפיה צעקה במהלך הקטטה כי המצלמה נעלמה ממנה. מאחר וכך, הריני מורה כי הנתבעים, ישלמו לתובעת סך של 000, 1 ש"ח - שוויה של המצלמה ביחד עם הפילם. 10. כמו כן הנני קובעת כי לתובעת נגרמה עוגמת נפש ונזק שאיננו נזק ממוני בשל רשלנותם של הנתבעים בשמירה על כלבם, מעשיהם ומחדליהם, לרבות העובדה שסירבו לפצותה מייד עם דרישתה הראשונית, הסתרת הכלב והעברתו לאכסניה על מנת למנוע הסגר. בשל עובדה זו נאלצה לנסוע לחיפה ושם מצאה עצמה מצויה בקטטה מיותרת, במהלכה כאמור נלקחה ממנה מצלמתה. בגין עוגמת נפש זו הריני מורה כי הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 000, 1 ש"ח. פסיקתא הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סך של 400, 2 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 31.12.96 ועד לסילוקו המלא בפועל. כמו כן ישאו הנתבעים סולידרית בהוצאות התובעת בסך 700 ש"ח. בקבעי סכום זה לקחתי בחשבון את הוצאות הנסיעה לוטרינר ביום האירוע, את דמי נסיעתה לחיפה ותשלומים עבור שיחות הטלפון שביצעה עם הנתבעים על מנת לקבל המגיע לה. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלומו המלא בפועל. כלבבעלי חייםנשיכת כלב / תקיפת כלב