ערעור על חיוב בהוצאות הוצאה לפועל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על חיוב בהוצאות הוצאה לפועל:   זהו ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ כב' הרשמת הניג מיום 8.10.01 (בתיק הוצל"פ 3-00-79439-01) לפיה נדחתה בקשת המערערים לחיוב המשיב בהוצאות.   העובדות הרלוונטיות לעניננו: טל אבי חברה לבנין, פיתוח והשקעות בע"מ ( להלן: המערערת 1 ) הינה חברת בנייה מר ניסן עמיחי הנו מנהלה ואחד מבעלי מניותיה( להלן: "ניסן"). בנק מזרחי המאוחד בע"מ( להלן: המשיב) שימש כמלווה של חברת טל אבי בפרוייקט בנייה בשדרות ביאליק 24, רמת השרון וידוע כגוש 6417 (להלן: הפרויקט), מר עמיחי ניסן ערב כלפי המשיב להתחייבויות החברה.   להבטחת החזרת הכספים שהתקבלו במסגרת הסכם הלוואה בין המשיב למערערת שועבדה הקרקע עליה נבנה הפרוייקט. הקרקע להקמת הפרוייקט נרכשה בהסכם קומבינציה ונותרה רשומה על שם הבעלים, הגב' סמולר ציפורה (להלן: הגב' סמולר). על פי ההסכם רשמה גב' סמולר בתאריך 25.2.96 משכנתא מדרגה ראשונה בה שיעבדה לטובת המשיב את חלקה בנכס וכל אשר ייבנה עליו ללא הגבלה בסכום. במסגרת השעבודים הנ"ל הוחתם אף ניסן על שטר מישכון זכויות והמחאה כללית (נספח ג'). לטענת המשיב לא עמדו המערערים בתנאי פרעון האשראי ובתאריך 23.10.00 מועד פתיחת תיק ההוצל"פ נשוא הערעור שבפניי ,עמד חובה של החברה על סך של 5,413,768 ₪. בתאריך 15.11.00 נמסרה למערערים אזהרה ועותק מהבקשה למימוש המשכנתא , בה נדרשו לשלם למשיב את חובם. בתאריך 14.1.01 הגיש מערער מס' 2 בקשה בטענת "פרעתי", ובמקביל הגיש בקשה לעיכוב הליכי מימוש משכנתא. בבקשה בטענת "פרעתי" נטען בין היתר : א.    כי מערער מס' 2 אינו חייב סכום כלשהו לבנק שכן חרף היותו מנהל ובעל מניות במערערת מס' 1 טרם נקבע בפסק דין כי הם חייבים את הסכום הנטען בבקשה לביצוע. ב.     כי מערערת מס' 1 איננה חייבת למשיב את הסכום הנטען שכן חלק גדול ממנו מקורו בריבית פיגורים. ג.       כי חלק מהחוב הנתבע טרם התגבש בהיותו ערבות כספית בנקאית אותה הוציא הבנק על פי בקשת מערערת מס' 1 בהתאם להוראות חוק מכר דירות וערבות זו טרם מומשה .   לאחר קבלת תגובתו של המשיב נתנה ע"י ראש ההוצל"פ ההחלטה כדלקמן: "...2. תיק ממוש משכנתא צריך להפתח לשם אכיפת השעבוד על המשעבד לענייננו חייבת-2 לא ברור מדוע צורפו חייבים נוספים לאור העדר חתימתם על שטר המשכנתא . ב"כ הזוכה יודיע תוך 7 ימים מדוע לא ימחקו חייבים 2 ו-3 מתיק ההוצל"פ , ואזי טענות חייב 3 תתבררנה בפורום המוסמך ." לאחר קבלת תשובת המשיב החליטה ראש ההוצל"פ, כב' הרשמת הניג, למחוק את המערערים מתיק ההוצל"פ יחד עם זאת חויבו הזוכה וכונס הנכסים ליידע את המערערים בכל הליכי ההוצל"פ מבעוד מועד.   בתאריך 29.8.01 לאחר ששמם נמחק מהבקשה לתיקון שטר המשכנתא הגישו המערערים בקשה לחיובו של המשיב בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 190,023 ₪ או כל סכום אחר שייקבע ע"י ראש ההוצל"פ עקב צירופם כחייבים לבקשה למימוש משכנתא יחד עם הגב' סמולר, הבעלים הרשום של הנכס . בתאריך 8.10.01 נדחתה הבקשה , על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.   טענות המערערים לטענת המערערים טעתה כב' ראש ההוצל"פ בכך שלא חייבה את המשיב בהוצאות מכיוון שפתיחת תיק ההוצל"פ נגדם העמיד אותם בסיכון של תשלום סך העולה על 5 מליון ₪, וניסן אף הועמד בסיכון של מימוש משכנתא וסילוקו מדירת מגוריו, סיכונים אלה אילצו את המערערים לפנות לקבלת עזרה משפטית ונגרמו להם הוצאות משפטיות רבות לצורך ביטול ההליך נגדם, לטענתם הסכמת הבנק למחוק את הבקשה נתנה בשלב מאוחר ולאחר שנאלצו להגיש את הבקשות . המערערים גורסים כי אין זה מתקבל על הדעת שהמשיב יפתח נגדם תיק הוצאה לפועל חסר כל יסוד משפטי, יגרום להם הוצאות, יבקש את מחיקת ההליך ויצא פטור בלא כלום.   לאור האמור לעיל טוענים המערערים כי יש להטיל על המשיב תשלום הוצאות משפט בסך 190,023.25 ₪ .     דיון לאחר שבחנתי את טענות המערערים ותגובת המשיב, הגעתי למסקנה כי דינו של הערעור להידחות. אין חולק בין הצדדים כי סיבת פתיחת התיק בלשכת ההוצל"פ היתה בגין חוב נטען של המערערים ולכן אני סבורה כי אין מדובר בצדדים אקראיים אשר צורפו להליך באופן שרירותי, אלא בצירוף צדדים אשר שיעבדו את זכויותיהם למשיב. כלומר, בפועל מדובר בדרישה לפרעון חוב שנטען כי הם חבים למשיב והמשכנתא שביצועה נדרש נועדה להבטחת אשראי אותו קיבלו המערערים מהמשיב. יתרה מכך, בסעיף 11 לסיכומי המערערים הדגיש בא כוחם את החשיבות הרבה במניעת מימוש המשכנתא מבחינתו של ניסן . ועל כן אין לי אלא להביע את פליאתי על הטענות המועלות בערעור זה בנוגע לזימונם של המערערים אשר משמעותו מתן אפשרות , למי שעלול להינזק בשל מימוש המשכנתא, לומר את דברו. עוד יצויין, כי המשיב וכונס הנכסים אשר מונה לבקשתו הודיעו למערערים על הליכי ההוצל"פ והמערערים פעלו על פי הודעות אלה ובתאריך 20.12.01 הגיש ניסן בקשה לביטול החלטה למנות את עו"ד אסיף ככונס נכסים ולחלופין להורות על עיכוב הליכי הכינוס. בקשתו נדחתה בתאריך 23.12.01 בציון העובדה כי על פי החלטות קודמות על המבקש להפנות בקשותיו לבית המשפט המוסמך. מן המקובץ עולה כי בשל היות עיסקת היסוד "עסקת קומבינציה" רכשו המערערים זכויות בנכס המקרקעין למרות שהבעלות טרם נרשמה על שמם. וכפועל יוצא שטר המשכנתא נחתם ע"י גב' סמולר ואילו ניסן חתם על שטר מישכון זכויות והמחאה כללית ( נספח ו' (1) לסיכומי המשיב ). על מנת שלא לפגוע בזכויותיהם של המערערים מבלי שתנתן להם האפשרות להגיב, פתח המשיב בהליכי הוצל"פ נגד סמולר והמערערים גם יחד . כב' ראש ההוצל"פ סברה שלאור העובדה ששטר המשכנתא חתום ע"י גב' סמולר בלבד יש למחוק את המערערים מהבקשה תוך הפניתם לבית משפט מוסמך להעלאת טענותיהם כנגד המימוש .אני סבורה שאלמלא הובא ההליך לידיעת המערערים הנזק לו היו צפויים היה רב יותר מזה הנטען על ידם. מצאתי הגיון רב, בטענת המשיב כי צרופם של המערערים לבקשת המימוש נועדה למנוע מצב שנכס בו יש להם זכויות יימכר ללא ידיעתם וללא קבלת תגובתם להליכים הננקטים למימושו. בנוסף, מעובדות המקרה המפורטות לעיל עולה שאין ממש בטענת המערערים לפיה שמם נמחק בעקבות הבקשה שהוגשה על ידם. המערערים נמחקו מתיק ההוצל"פ מפני שלא חתמו על שטר המשכנתא ומטעם זה בלבד הטענה כי יש למחקם הועלתה לראשונה ע"י כב' ראש ההוצל"פ מיוזמתה בתאריך 7.3.01 ולא ע"י המערערים , אשר לא טענו טענה זו בבקשותיהם. ההליך נגד המערערים הופסק בטרם התקיים דיון כפי שציינה ראש ההוצל"פ בהחלטתה:   "טענת המבקשים (המערערים בענייינו) בהמרצה 80/81 ( "פרעתי") לא נדונה לגופה. המבקשים נמחקו מתיק ההוצל"פ על פי החלטתי מ-7.3.01 ומ-12.4.01 , שכן לא חתמו כלל על שטרי המשכנתא . לא התקיים דיון בתיק." (ההדגשה שלי ש.ד.)   המשיב נהג כמתבקש בנסיבות המקרה ובתגובה להחלטת ראש ההוצל"פ מיום 7.3.01 הסכים כי המערערים ימחקו מתיק ההוצל"פ בכפוף לכך שזכויותיו לא ייפגעו בהמשך המימוש. בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי ( מהדורה שביעית ) כותב כב' הנשיא אורי גורן ( עמ' 550) "פסיקת ההוצאות מסורה לשיקול דעתה של הערכאה השיפוטית שלפניה נדון העניין, אך הכלל הוא , שבאין נסיבות מיוחדות , המצדיקות לשלול מבעל דין שזכה את הוצאותיו , יהא אותו בעל דין שזכה זכאי לפסיקת הוצאות . אופן ניהול הדיון על ידי בעלי הדין הוא אחד השיקולים שניתן להביא בחשבון בעת הטלת ההוצאות."   בעניננו שקלה כב' ראש ההוצל"פ את כל הנסיבות ולא מצאתי כי שגתה בהחלטתה בהסתמך על מכלול הנתונים אשר פורטו לעיל . אשר על כן הערעור נדחה המערערים ישלמו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מ.ע.מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסה"ד ועד למועד התשלום בפועל. וזאת בנוסף להוצאות שנפסקו ברע"א 7912/02.  חיוב בהוצאותערעורהוצאה לפועל