פיגור שכלי ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיגור שכלי ביטוח לאומי: .1מדובר בתביעה לקיצבת שירותים מיוחדים לנכים, על פי סעיף 127כה לחוק הביטוח הלאומי, ותקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים לנכים) התשל"ט - 1978(להלן - התקנות). .2לטענת הנתבע, אין התובע זכאי לקיצבה הואיל ולא היה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום, ולא היתה זקוקה להשגחה במידה הנדרשת בתקנות האמורות. .3בבדיקה תפקודית שנערכה ביום 29.11.92, נמצאו הנתונים הבאים: מדובר באישה ילידת 1934, הסובלת מפיגור שכלי. ביחס לניידות בבית, פתחה את הדלת, הלכה, עמדה, התישבה וקמה באופן עצמאי. הוגדרה כמהלכת באופן חופשי. ביחס להלבשה, פשטה חולצה ולבשה חזרה, הסירה מכנסיים ולבשה. נעלה נעליים, לא היו גרביים בבית. הוגדרה כמתלבשת ללא עזרה. ביחס לרחצה, רחצה ידיים ופנים וניגבה, הדגימה רחצת הגוף וחפפה את הראש, אך זקוקה לדרבון ונוכחות במקלחת. יש להנחות אותה אחרי כל פעולה. אם הבעל לא לוקח אותה ביד ומוביל אותה למקלחת אינה מתרחצת. הוגדרה כזקוקה לדרבון, קיבלה 0.5נקודות. בסעיף ההערות של הדו"ח נרשם לגבי רחצה, שאחרי שפותחת ברז לא עושה מאומה, יש לדרבן אותה לרחוץ ידיים, ולאחר מכן לרחוץ פנים, לסגור את הברז, לנגב, כך ביחס לכל פעולה. ביחס לאכילה ושתיה, נתבקשה להביא כוס מים, לא ידעה היכן יש כוסות במטבח, הבעל הנחה אותה, ואז לקחה כוס ומילאה במים ושתתה. לא ידעה להדליק גז, כאשר מגישים לה אוכל אוכלת, בנוכחות האחות אכלה פרוסת לחם ושתתה. הוגדרה כזקוקה לסיוע באכילה, קיבלה 0.5נקודות. בסעיף ההערות נרשם שאינה מתמצאת במטבח, לא יודעת כיצד לגשת לגז, לא הושיטה יד לכיוון הגז, לא ידעה להדליק גפרורים. מדובר בפיגור קשה ביותר. ביחס להפרשות, שולטת על ההפרשות, הדגימה כניסה לשירותים, ישיבה על אסלה וניגוב. לדברי הבעל לא שומרת על הגיינה, מלכלכת את הישבן. הוגדרה כשולטת על ההפרשות או עצמאית בשירותים, קיבלה ניקוד .0 ביחס להשגחה, למרות שעל פי הרישומים סובלת האישה מפיגור שכלי בינוני, התרשמה האחות שהיא סובלת מפיגור שכלי למעלה מבינוני. לא יודעת יום, שעה, כתובת, מס' ילדים, נכדים. אינה יודעת לומר מה השעה. שיתפה פעולה עם דרבון אחרי כל פעולה. על פי חוות דעת הרופא אינה מסכנת את עצמה או אחרים כאשר נשארת לבד. הנכה זקוקה לדרבון ברחצה, לקום מהמיטה, להתלבש ובהגשת אוכל. אינה נקיה, החדרים מלוכלכים ומוזנחים. בשיחה עם בן הזוג הומלץ להביא עוזרת. .3מטעם התובעת העיד בעלה שמסר בעדותו: "לפני הגשת הבקשה לשירותים מיוחדים אשתי לא קיבלה שירותים מיוחדים, לא קיבלה שום דבר. קיצבת נכות התחילה לקבל ב- 72או משהו כזה, היא היתה מוכרת כנכה ע"י לשכת הבריאות והנפש, היא היתה מאושפזת בכפר גנים, בדורה ובטלביה. אני מתקן ב- 92התחילה לקבל קיצבת נכות ממשרד הבריאות, לפני כן היא היתה מאושפזת. אני מתקן ב- 92היא קיבלה מביטוח לאומי. אני מגישה מסמך רפואי (ת/1). ביחס למצבה של התובעת בסוף 92, אני זוכר שהייתי צריך להיות מדי פעם בבית כי אסור להשאיר אותה לבד, הייתי מקבל הודעות בעבודה שאשתי הולכת ערומה בבית, ומדי פעם הייתי גם מרגיש שהיא לא עושה שירותים אלא היא עושה את צרכיה על עצמה. לגבי סדר היום, אני הייתי הולך לעבודה בשעה 15:6, משאיר לה אוכל, לפעמים כשהיו קוראים לי הייתי רואה את האוכל זרוק בפח אשפה ושום דבר לא היתה אוכלת. אני עובד בתרכובות ברום ברמת חובב, אני עברתי לשם לפני 16שנה. הייתי יוצא לעבודה בשעה 15: 6והייתי מקבל הודעות ובא הביתה באמצע עבודה. הייתי גם מפסיד ימי עבודה לפעמים. השכנים היו באים הביתה והיו גונבים לי כסף, הם היו נכנסים וראו אחת שלא מבינה כלום. אם הייתי סוגר את הדלת וחס וחלילה היה קורה משהו היא היתה נשרפת והיו משאירים אותה. הייתי משאיר דלת פתוחה ואנשים היו נכנסים וגונבים לי כסף ודברים. לפעמים הייתי חוזר מהעבודה בשעה 00: 9או 30: 9או 00: 11ולפעמים הייתי מסיים את היום. הייתי אמור לסיים את העבודה 00:ב.16 יש תצהירים של תרכובות ברום לגבי ההעדרויות שלי באמצע עבודה, לפעמים היה יוצא פעם או פעמיים בשבוע לבוא הביתה באמצע עבודה, לפעמים הייתי לוקח חופש. הייתי בא הביתה ורואה אותה בתחתונים, האוכל היה זרוק, נקיון מתחת לכל ביקורת, הנקיון שלה ושל הבית, אני הייתי צריך לעשות הכל, להכין לה אוכל, לקחת אותה לשירותים, עד שהיתה נותנת לי לנקות לה היא היתה מסריחה. לפעמים היא מתהלכת איתי, היא לא מתהלכת, היא כל הזמן עקומה. אני מלביש אותה, היא לא מתלבשת בעצמה. אני רוחץ אותה גם פנים וידיים. לגבי אכילה, אני נשאר בבוקר עד שהיא גומרת לאכול. אני נותן לה אוכל ביד ויושב עד שהיא אוכלת יוצאת הנשמה. לגבי הפרשות, אני לוקח אותה לשירותים וגם מנקה לה. היא לא יכולה לעשות דבר בעצמה. קיבלתי טלפונים שהיא ערומה בבית משכנים או מהבת שלי, מישהו שהיה נכנס הביתה היה רואה שהיא ערומה ומתקשר אלי לעבודה. הייתי מגיע עם רכב שלי. היא היתה נשארת לבד בבית כל היום. לשאלה האם היו מקרים שהיא סיכנה את עצמה כשהיא נשארה לבד בבית, אני אומר שכשהרגשתי שמשהו לא בסדר אצלה הייתי סוגר את הגז מבחוץ וסוגר את הגפרורים שלא יגיעו לידיים שלה. זה היה בסוף 91, 92, אמרתי לה לבוא לישון והיא היתה ישנה עם הראש לכיוון הרגליים, היה מקרה שהיא ישבה בשולחן והיא נפלה וכאילו שהעיניים יצאו לה החוצה, מרוב שהיא לא אכלה כל היום. זה חולשה. כשהאחות בדקה אותה הייתי בבית. לא ראיתי מה שהאחות כתבה, אחרי ששלחו לי בדואר ראיתי את זה. אני קראתי את הדו"ח של האחות, לגבי האמור בתיאור התפקוד היומיומי, אני אומר שאיך היא יכולה לראות שהיא פותחת את הדלת כשאני הייתי בבית והדלת היתה סגורה. לגבי האמור בתיאור הלבשה, אני אומר שברגע שהיא ביקשה ממנה להוריד את המכנסים היא דיברה איתי ולא איתה, היא ביקשה ממני להגיד לה להוריד את המכנסים, כאשר אני אומר לה להוריד את המכנסים היא מורידה אבל היא לא לובשת. אם אני אומר לה ללבוש היא לובשת אבל לא בצורה נכונה. לגבי רחצה, צריכים להגיד לה מה לעשות וכשאומרים לה היא היתה עושה. זה היה בהתחלת המחלה. לגבי אכילה ושתיה, כשנותנים לה ביד ואומרים לה לאכול היא אוכלת, היא צריכה עזרה שיתנו לה את האוכל וידרבנו אותה. לגבי הפרשות, אני יכול להביא את מנהלת המועדון, ואני צריך לנקות לה. האחות לא ראתה מה יש בפנים, אני צריך לנקות לה, יכול להיות שהתחתון היה נקי כי החלפתי לה לפני שהאחות הגיעה, אני מחליף לה 3פעמים ביום." .4כמו כן, העיד מטעם התובעת אשר לסרי, הממונה על בעלה של התובעת בעבודתו בתרכובות ברום. בתצהיר שהוגש על-ידיו בעדות ראשית מסר שידוע לו על העדרויות של הבעל לעיתים קרובות מעבודה, על מנת לטפל בתובעת. כמו כן, הוא העיד על ביקור בבית התובעת, ועל כך שהוא ראה אותה מרחפת. .5בבדיקה פסיכיאטרית מיום 1.11.92, נמצא שהנכה מרושלת בהופעתה, לא מתמצאת בזמן ובמקום, ישנה ירידה ניכרת בתפקוד קוגניטיבי, סובלת מליקוי גלובלי עם רקע סכיזופרני, פיגור שכלי וירידה ניכרת בתפקוד יומיומי. .6על פי תקנה 3(א) לתקנות האמורות מותנית הזכאות לגימלה, בכך שהנכה תלוי בעזרה רבה מהזולת ברוב שעות היממה בביצוע רוב פעולות היום-יום, הכוללות לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית והקשור בהן, או הזקוק להשגחה מתמדת למניעת סכנה לעצמו או לאחרים. .7לאחר עיון בעדויות נראה לי כי ההבדלים בין עדות הבעל עם עדות האחות הם הבדלים של נקודת ראות, ויש ליישב בין העדויות. אשת התובע סובלת מפיגור שכלי, כך שלעצם נוכחות האחות ובקשתה להדגים פעולות יש כוח מדרבן, כך שגם אם פשטה חולצה ולבשה חולצה לבקשת האחות אין בכך כדי להצביע על כך שהיא מסוגלת לבצע את הדברים ביוזמתה ללא הכוונה ודרבון. כך גם לגבי הפרשות, אין בעובדה שהנכה הדגימה את הדרך בה היא מסתדרת בשירותים כדי להצביע על רמת ההגיינה שלה. בענין זה מקובלים עלי דברי הבעל שהיא לא שומרת על ההגיינה והיא מלכלכלת את הישבן. במצב זה נראה לי שהנכה תלויה בעזרה רבה מהזולת בלבישה, באכילה, בהגיינה והפרשות וברחצה. גם ביחס להשגחה, על אף שלא ניתן ניקוד לפי חוות דעתו של הפסיכיאטר והרופאה הביעה את הדעה שהנכה אינה מסכנת את עצמה או אחרים כאשר נשארת לבד, מעוררים דברי הבעל בעדותו ויתר הנתונים ספקות ביחס ליכולתה של הנכה להישאר זמן ממושך לבד, בלי לסכן את עצמה או אחרים. מכל מקום די במידת התלות בביצוע פעולות יומיום כדי לזכות אותה בגימלה. .8לאור זאת, אני מקבל את התביעה ואני קובע שהנכה היתה זכאית לגימלה החל ממועד הגשת התביעה למוסד, על פי תקנה 3(א) לתקנות.פיגור שכליביטוח לאומי