קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גמלת סיעוד לעיוור / קצבה מביטוח לאומי לעיוור: .1מדובר בתביעה לקבלת גמלת סיעוד לפי פרק י' לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995(להלן - "החוק"). התובעת טוענת בכתב תביעתה, כי הינה עיוורת שלא מלידה ומבקשת הגימלה בעיקר עבור ביצוע עבודות הבית ובישול. התובעת מתגוררת עם בעלה שהוא נכה % 100והוא זה שמבש, מנקה הבית אולם בגין החמרת מצבו מבקשת הגימלה. הנתבע טוען בכתב ההגנה, כי אין התובעת זכאית לגימלה על פי הוראות החוק מאחר ואינה תלויה במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות היום יום ואין היא זקוקה להשגחה. החלטת הנתבע לדחות תביעת התובעת נתמכת בדוח "הערכת תלות" מיום .10.12.95 .2בעלה של התובעת העיד בפני בית הדין. מטעם הנתבע לא הובאה האחות להיחקר על דוח הערכת התלות, שכן לא הוזמנה מטעם מי מהצדדים. .3אחות בריאות הצבור תארה בדוח את אופן ביצוע פעולות היום יום של התובעת כפי שראתה בשעת הביקור שערכה בביתה ומציינת, כי: באשר לניידות בתוך הבית: התובעת עצמאית בעזרת מכשיר ומציינת, כי עוברת משכיבה לישיבה, קמה מהמיטה ומתהלכת בבית תוך מישוש בקירות ובחפצים ומידי פעם מבקשת את עזרת בעלה כדי להרגיש בטוחה יותר. בשעת הביקור לא ביקשה כל עזרה באשר להלבשה: האחות מציינת, כי התובעת פרמה כפתורי אפודה שלבשה ופשטה אותם. פשטה שמלה צמודה מאוד מעל ראשה, הסירה תחתונים וגרביים, לבשה כל פרטי הלבוש בחזרה, נעלה נעלי בית פתוחות אולם מציינת כי לדברי בעלה, מגיש לה הבגדים הדרושים בזמן ההחלפה. האחות מציינת, כי החלטתה הינה כי התובעת מתלבשת ללא עזרה. באשר לרחצה: נקבע, כי זקוקה לסיוע קל. מדובר בסיוע בחפיפת ראש, כניסה לאמבטיה וכיוון חום המים על ידי בעלה. באשר לאכילה ושתיה: נקבע, כי זקוקה לסיוע באכילה, שכן אינה מסוגלת לקחת האוכל בעצמה, בעלה הוא זה שמחמם ומגיש המזון. באשר להפרשות: נקבע, כי משתשמת בשירותים או בסיר אך זקוקה לסיוע מועט. העזרה הנדרשת הינה ריקון הדלי בגין שימושו במשך הלילה. כן מציינת אחות בריאות הציבור סדר יומה של התובעת התואם האמור בדוח הערכת התלות. .4בעלה של התובעת העיד בפני בית הדין ואישר האמור בדוח לענין ניידות בתוך הבית, לענין ההלבשה, אולם ציין, כי עוזר לאשתו בגריבת גרביים ובהגשת הבגדים. באשר לרחצה טען, כי עוזר לה ברחצת הגוף אולם לאחר מכן תיקן עצמו וטען, כי עוזר לתובעת לחפוף הראש, הצוואר והגב אך לא את הגוף. באשר לאכילה מציין, כי היא אוכלת באופן עצמאי אולם מלכלכת עצמה ובאשר להפרשות טוען, כי קיימות בעיות שכן התובעת אינה מספיקה להגיע לשירותים, עקב כך מתלכלכת וכן אינה שולטת תמיד על ההפרשות. הבעל מציין, כי קיימת החמרה במצב בעיקר בשעות הלילה. באשר להשגחה צויין בדוח כי התובעת נשארת לבדה בחלק משעות היום. .5הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. .6בעפ"י האמור בסעיף 224(א) (1) לחוק: "מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום, או הזקוק להשגחה, זכאי לגימלת סיעוד בשיעור השווה לקיצבת יחיד מלאה". בדב"ע מט/120- 05המוסד לביטוח לאומי - טישלר, פד"ע כ"א 22, 24, נאמר כדלהלן: "אין ספק כי המשיבה תלויה בעזרת הזולת, אך בכך לא די. על מנת להיות זכאי לגמלה יש צורך בתלות 'במידה רבה' בעזרת הזולת לביצוע 'רוב פעולות היומיום'". פעולות יומיום הוגדרו בסעיף 223לחוק כדלקמן: "לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית". המונח "השגחה" הוגדר כהשגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים. באשר להכנת אוכל ופעולת אכילה, נפסק ע"י ביה"ד הארצי לעבודה, כי ישנם מקרים בהם הגבלת הכנת האוכל תחשב כהגבלה בפעולות היומיום של אכילה, כאשר הכלל הוא, כי פעולות בישול במטבח אינן קשורות בגדר "אכילה". אולם, עוד נקבע, כי למרות הקשיים של הקשיש בהכנת מזון, תבדק זכאותו בהתאם למצבו האישי וכן בהתחשב בשאלה האם הוא מתגורר עם אדם ו/או בן משפחה המסוגל לעזור לו בהכנת האוכל וכפי שנפסק יש לבדוק את מצבו של הקשיש תוך התחשבות בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו. (דב"ע מג/120- 0המוסד לביטוח לאומי נגד יואל, פד"ע טו' עמ' 340, 346ודב"ע נב/56- 05אשר צוטט לעיל). על פי פסיקת ביה"ד הארצי, יש לבחון את קביעת פקיד התביעות מההיבט של המשפט המנהלי, על פי הנתונים שהיו לפקיד התביעות שעה שנתן את החלטתו (דב"ע מט/212-0, המוסד נ. קוזיאשוילי, פד"ע כא' 371, דב"ע נד/292-05, המוסד לבטוח לאומי נ. צובחה אבו כיף (לא פורסם)) ואין די בתלות בעזרת הזולת על מנת להיות זכאי לגימלה, ויש צורך בתלות במידה רבה או לחלוטין בעזרת הזולת ברוב פעולות היום-יום ולא די בתלות חלקית (דב"ע מט/120-05, המוסד נ. טישלר, פד"ע כא' 22; גולדברג, דיני הביטוח הלאומי, 332). שעה שהקשיש מתגורר עם בני-משפחתו, יש להביא בחשבון את עזרתם של אלה לגבי תלותו בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום, מהטעם שכלל, מצפים מבן משפחה המתגורר עם הקשיש, שיעזור לו בהכנת האוכל (דב"ע נב/56- 05המוסד נ. יוליה פאלח, פד"ע כה' עמ' 216) ובאותו פס"ד נאמר, כי שעה שבוחנים את מצבו של התובע לגימלת סיעוד, יש לבדוק את מצבו של הקשיש תוך התחשבות בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו. בדיקת התפקוד אשר נעשתה ע"י אחות בריאות הציבור, הינה דרך נכונה והוגנת לקבוע אם היא מסוגלת לבצע פעולות היומיום. פקיד התביעות נותן החלטתו ומסתמך על האמור בדוח הערכת התלות. .7מכלל הנתונים שהובאו בפנינו עולה, כי אמנם התובעת זקוקה לסיוע בחלק מפעולות היום יום ואף אם ניתן להסיק, כי ברובן, למעט ניידות בתוך הבית, אולם לא הוכח בעת הבדיקה ששימשה בסיס להחלטת פקיד התביעות, כי התובעת היתה תלויה "במידה רבה" בעזרת הזולת בביצוע "רוב פעולות היום יום". כאמור, אף אם זקוקה התובעת לסיוע בכל פעולות היום יום, אין מדובר בתלות המגיעה עד כדי דרגת "מידה רבה". האמור בעדותו של הבעל אינו סותר ככלל את האמור בדוח התיפקוד. .8באשר לחלופה השניה שבסעיף 223לחוק: "השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים". בענין זה כעולה מהערכת דוח התלות אין התובעת זקוקה להשגחה, לא כל שכן אינה זקוקה להשגחה מתמדת אף אם בית הדין מודע להיותה עיוורת. .9יש לציין, כי יש לבחון מצבה של התובעת לגימלת סיעוד תוך התחשבות בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו. בענייננו בעלה עוזר לה ברוב פעולות היום יום, כפי שמצפים מבעל לעזור לאשתו כל עוד ביכולתו לעשות כן. גימלת הסיעוד, יעודה - לשמש לטיפול אישי בתובעת ועזרה לשירותה האישי ולמשק ביתה. אין הגימלה מיועדת לביצוע עבודות הבית, היינו,ניקיון הבית. .10יש לציין, כי במידה וחלה החמרה במצבה של התובעת ובתיפקודה היום יומי הינה רשאית לבקש מהמוסד לביטוח לאומי בדיקה מחודשת של זכאותה לגימלת סיעוד ובכל עת. .11כאמור, התובעת לא השכילה להוכיח, כי הינה זכאית לגימלה ולפיכך דין תביעתה - להידחות. אין צו להוצאות. .12זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. ניתן היום 24.12.96 בהעדר הצדדיםעינייםעיווריםביטוח לאומי