שלילת זכאות לפיצויי פיטורים

התובע הוציא מרשות הנתבעת רכב בבעלותה על פי שיקול דעתו של התובע וללא קבלת רשות הנתבעת. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שלילת זכאות לפיצויי פיטורים: .1התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ובה תבע פיצויי פיטורים בגין פיטוריו. .2הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה כי התובע פוטר בנסיבות השוללות את זכאותו לפיצויי פיטורים. .3בדיון המוקדם שהתקיים בפני הרשמת ביום 17/12/95, הוסכמו המוסכמות דלהלן: .1 התובע היה עובד הנתבעת החל מיולי 92עד מרץ .95 .2 התובע פוטר. .3 התובע הוציא מרשות הנתבעת רכב בבעלותה על פי שיקול דעתו של התובע וללא קבלת רשות הנתבעת במרץ .95 .4 התובע קיבל שכר בסיס בסך -. 916ש"ח בתוספת עמלות בהתאם לעיסקאות שביצע. .4אין חולק כי התובע לא קיבל פיצויי פיטורים מהנתבעת. .5בדיון שהתקיים בפנינו העידו התובע, מנהל הנתבעת והאחראית על צי הרכב בנתבעת. הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ. .6בעדותו טען התובע כי שכרו הממוצע כולל עמלות בשנת עבודתו הראשונה היה בסך -.614, 12ש"ח, בהסתמך על חישוב שערך. נסיבות הפיטורים, לגירסת התובע היו כדלהלן: "אני עבדתי אצל הנתבעת מ 7.92ועד 3.95כאיש מכירות ליסינג. .....רכב מדגם פיאט טמפה הוחזר לנתבעת ע"י השוכר הקודם הרכב לא היה במצב טכני טוב ונדרשו מס' תיקונים שבוצעו בחברה בפיקוח של קצין הרכב אוחנה. אביר תעשיות היה לקוח ותיק ואמין של הנתבעת לקח בעבר רכב ונבדק עפ"י כל הכללים. הכוונה היא שאביר נבדק מבחינת מצבו הפיננסי ונמצא מתאים להיות לקוח של הנתבעת. עקב שיחות עם הלקוח עלתה האפשרות למסור את הרכב שחזר מהלקוח הקודם לאביר ע"מ שיתחילו עיסקת ליסינג חדשה לגבי אותו רכב. אני מסרתי לאנשי אביר שהרכב חזר מלקוח אחר עם תקלות שתוקנו בחברה. אביר ביקשו לקחת את הרכב ולבדוק אותו בעצמם לפני שהם נכנסים לעיסקה. מסרתי להם את הרכב יחד עם דו"ח התיקונים והם היו אמורים לבדוק את תקינותו. נתתי להם את הרכב ליום או יומיים, הרכב בוטח ע"י אביר לאותה תקופה. מקובל בחברת ליסינג שלפעמים הביטוח נעשה ע"י השוכר. אחרי יומיים אני הלכתי לאביר ובעצמי לקחתי את הרכב. היו מקרים כאלה בעבר וכלל לא הייתי אמור לקבל אישור מהנתבעת. שיקול הדעת הוא שלי. הדבר נעשה במסגרת תפקידי כאיש מכירות. ייתכן שלא מסרתי על כך הודעה לאחראית על הביטוח בנתבעת וכך היה גם במקרים קודמים. היה לי חופש פעולה בנתבעת מבחינת תפקידי ופעלתי עפ"י שיקול דעתי". מנהל הנתבעת טען בעדותו כי: "אני הייתי מעורב בעיסקה עם אביר רק כאשר העיסקה התפוצצה. נכנסה אלי מנהלת הביטוח של החברה והודיעה לי שהרכב נוסע בלי חוזה ובלי אישור אצל לקוח. עד אז לא ידעתי שיש עיסקה כזאת באויר. נציג הלקוח בא למנהלת הביטוח וביקש את הרשיון הקבוע של הרכב ע"מ לעשות ביטוח לרכב בזמן שלא היתה כלל עיסקה לרכב. אינני יודע כמה זמן הרכב שהה אצל אביר ואיש לא יכול היה לדעת שהרכב יצא מהנתבעת ומצוי בידי אביר. בעקבות המקרה הזה התברר לנו שנוהלי הבקרה שלנו פגומים וטיפלנו בזה בהתאם. אני ראיתי את המעשה של התובע בחומרה רבה". ואילו הגב' בן שבת תיארה את נסיבות פיטורי התובע כדלהלן: "אשר לעיסקת אביר: בשנת 95הגיע למשרדי אדם שהציג עצמו כנציג של חברת אביר וביקש לקבל ממני את רשיון הרכב המקורי כאשר הוא מציג לי את תעודת החובה הזמנית שיש לרכב. הוא לא ידע בעצמו לשם מה נתבקש להביא את הרשיון. אותו נציג צלצל לחברת אביר ואני דיברתי איתם ושאלתי לשם מה צריכים את הרשיון. מנכ"ל החברה אמר לי בטלפון שהרכב ברשותם כבר שבועיים והוא לא מבין את שאלתי מכיוון שנסגרה עיסקה מול דני, התובע. פניתי לתובע והוא אמר לי שהוא מסר את הרכב ושהוא התכוון להכין חוזה בימים הקרובים. כעסתי על כך כיוון שזו הפרה של נוהלי החברה וזה דבר חריג שאנו לא נוהגים לעשות. סיפרתי את הסיפור למנכ"ל ואז התובע זומן וחזר על גירסתו". .7לאחר שעיינו בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים אנו קובעים כדלהלן: א. הנתבעת פיטרה את התובע בעקבות עיסקה שביצע, ובמהלכה מסר ללקוח רכב בלא שנחתם קודם לכן הסכם מסודר. ב. אנו מאמינים לתובע, שגירסתו בענין זה לא נסתרה, כי פעל בתום לב ומתוך מטרה לגרום לכך שהעיסקה תצא לפועל. ג. אנו קובעים כי לכל היותר טעה התובע בהפעלת שיקול דעתו, אך לא עשה כל מעשה במזיד או ברשלנות ובסיכומו של דבר לא נגרם לנתבעת כל נזק. ד. מנהל הנתבעת בעצמו הודה בעדותו כי בעקבות המקרה התברר לו כי נוהלי הבקרה של הנתבעת פגומים. כלומר: הנתבעת לא דאגה לנוהל מתאים אשר ימנע מקרה כגון זה, בו הפעיל איש מכירות שיקול דעת שהיה מנוגד לעמדת הנתבעת. ה. לא שוכנענו (ובעניין זה הנטל הוא על הנתבעת אשר פיטרה את התובע תוך שלילת פיצויי פיטורים) כי כלי הרכב היה בידי הלקוח, חב' אביר, במשך שבועיים. הראיה היחידה שבידי הנתבעת לענין זה הינה עדות שמיעה ששמעה העדה בן שבת בשיחה טלפונית עם הלקוח. מול עדות זו עומדת גירסת התובע, אשר טען כי הרכב נלקח לבדיקה והוחזר. עדות התובע נתמכת בנ/ 2בו מצויה התחייבות של נציג הלקוח להחזיר את הרכב התחייבות של נציג הלקוח להחזיר את הרכב מיד לאחר הבדיקה שבוצעה ב - .29/1/95 ו. נחזור ונדגיש כי התרשמנו שפעולות התובע נעשו רק מתוך כוונה לקדם את קשירת העיסקה ולא מתוך כל מניע אחר, וכי התובע פעל בתום לב עפ"י שיקול דעתו. מדברי מנהל הנתבעת ומחומר הראיות בכללותו ניתן ללמוד כי לא היו נוהלים חד משמעיים שהתובע פעל בניגוד להם. .8לאור זאת אנו קובעים כי הנתבעת לא הוכיחה נסיבות בהן היתה רשאית לפטר את התובע תוך שלילת פיצויי הפיטורים המגיעים לו. .9לענין גובה הפיצויים: התובע טען בעדותו, כאמור, כי משכורתו הממוצעת היתה בסך -.614, 12ש"ח. התובע צירף טופס 106ובו השתכרותו הכוללת לשנת .94 הנתבעת טענה כי השתכרותו הממוצעת של התובע בשנה האחרונה לעבודתו היתה בסך -.505, 9ש"ח, אך לא הביאה כל ראיה לכך, לא בעדויותיה ולא בכל מסמך מטעמה. בהעדר כל ראיה מטעם הנתבעת לגובה הסכום שנטען, ומשלא נסתרה עדות התובע לענין זה - אנו קובעים כי משכורתו הממוצעת של התובע בשנה האחרונה לעבודתו בנתבעת היתה בסך -.614, 12ש"ח. .10אשר לפיצויי הלנה: התרשמנו כי הנתבעת סברה בתום לב כי נסיבות פיטורי התובע אינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, וכי מעשהו של התובע הינו חמור ביותר. לפיכך אנו קובעים כי היתה מחלוקת של ממש לגבי זכאות התובע לפיצויי פיטורים ומעמידים את פיצויי ההלנה על שיעור הריבית וההצמדה. .11לאור כל האמור הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים דלהלן: א. פיצויי פיטורים בסך -.688, 34ש"ח בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום .9/3/95 הנתבעת תשלם סכום זה עד ליום .30.4.97 ממועד זה ואילך ישא סכום זה, אם לא ישולם, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כדין. ב. הוצאות המשפט בסך -.000, 1ש"ח צמודים כדין החל מהיום. פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטורים