תשלום מקדמה בגין רווח הון

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום מקדמה בגין רווח הון בכינוס נכסים: חברת מעוף היא בעלים של מטוס אשר שועבד לבנק דיסקונט. כונס הנכסים עו"ד ד"ר יוסף גרוס מונה ע"י ביהמ"ש למימוש המשכון ביום .11.12.84 ביום 17.2.85ניתנה החלטה למכירת המטוס הנ"ל ע"י כונס הנכסים (המטוס bmb- x4). בינתיים מונה גם מפרק לחברת מעוף שהיא בפירוק. כונס הנכסים טיפל במכירת מטוס זה (ומטוסים אחרים) זימן קונים מחו"ל, ולבסוף נמכר המטוס למרבה במחיר - התעשיה האוירית לישראל בע"מ. המכירה אושרה ע"י ביהמ"ש ביום 10.10.85בהמרצה .9780/85 לאחר אישור המכירה הוכנו כל ההסכמים ומסמכי העברת הבעלות ואז הודיעה התעשיה האוירית כי עליה לנכות מהתמורה סכום מס במקור מכח החובה המוטלת עליה בצו מס הכנה (קביעת תשלומים בעד שירות או נכסים בהכנסה), תשל"ז- 1977[3], זאת כיון שבהיותה חברה ממשלתית חל עליה הצו הנ"ל ולפיו חלה החובה של ניכוי מס במקור בגין תשלום בעד שירותים או נכסים, על גופים וחברות המנויים בסעיף 1לצו. אין חובה זו חלה על כל אדם, ולא היתה חלה אילו נקנה המטוס ע"י אותן חברות מחו"ל שהשתתפו במכרז לקנייתו ופרשו ממנו לאחר שהתעשיה האוירית הציעה מחיר גבוה יותר. כונס הנכסים פנה בבקשה זו לבית-המשפט, וצירף כמשיב את פקיד השומה. הכונס מבקש להורות כי לא חלה במקרה הנדון חובת תשלום מס במקור ע"י הקונה הנ"ל, וזאת משום שהמכירה נעשתה ע"י כונס נכסים שמונה לאכיפת השעבוד, וכמוה כמכירה שנעשתה ע"י נאמן בפשיטת רגל, או מפרק ואין לגבות בגינה מס במקור. כן טוען הכונס, כי ניכוי מס במקור אינו מס בפני עצמו אלא הוא מהווה מקדמה על חשבון המס בו יחוייב הנישום בתום שנת המס (סעיף 177לפקודת מס ההכנסה [4]). לפי סעיף 165(א) לפקודת מס הכנסה [4] "הניכוי האמור יקוזז כנגד המס שיוטל על הכנסתו החייבת של מקבל ההכנסה בשנת המס שבה נעשה הניכוי או בשנת המס שלאחריה". המבקש טוען כי חברת מעוף (הבעלים) היא בפירוק ולא בשנת המס הנוכחית ולא בזו שתבוא אחריה - תחוייב במס, שכן החברה אינה פועלת עוד. גם מס רווחי הון אינו חל על מטוס זה - אשר לית מאן דפליג, נמכר במחיר קטן בהרבה מהמחיר שבו נרכש. אם כן, אין מקום לתשלום מקדמה על חשבון מס הכנסה אשר אין ספק כי לא תהיה חובה לשלמו. אין ספק, כי לגבי חובות או כספים המגיעים לפקיד השומה מחברת מעוף עבור התקופה בטרם פירוק - לא יכול פקיד השומה להיפרע מ"מקדמה" זו. עו"ד קיבילוביץ סגן כונס הנכסים הרשמי, תומך בעמדת כונס הנכסים ומסתמך על בג"צ 243/60 דוד אולדק ואח' נאמנים בפשיטת רגל נ' ראש עירית ר"ג [1]. בענין זה עמדו הנאמנים למכור נכס מקרקעין של פושט רגל, ומשביקשו אישור מעירית ר"ג לפי ס' 117(1) לפקודת העיריות [5] (אישור זה מאשר כי כל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס שולמו) נתקלו בסירוב, כיון שהבעלים, פושט הרגל, היה חייב מסים לעיריה בגין הנכס הנדון. הנאמנים לא יכלו לשלם לעיריה את החוב, כי בכך היו גורמים להעדפת נושים, ומאידך ללא האישור הנדון לא יכלו למכור המקרקעין. בית-המשפט, בדונו בענין זה, התייחס לסעיף 117כסעיף המיועד לגבית חוב (ללא צורך בהוצל"פ) וקבע כי דיני ההוצל"פ נדחים מפני דיני פשיטת הרגל, וכן כי הוראות סעיף 117הנ"ל נדחים מפני הוראת פקודת פשיטת הרגל, ובמלים אחרות: החוב לעיריה, ככל החובות האחרים הם ברי הוכחה בפשיטת הרגל ואין להעדיף נושה על נושה. החוב הוא חובו של בעל הנכס כל עוד לא פשט את הרגל. אך לאחר מכן - הרי הוא חוב שיש לגבותו בהליכי פשיטת הרגל. (ואם יש לו דין קדימה ישולם בהתאם). בפסק דין אחר, המ' (ת"א) 4042/63 כ.נ.ר. נ' מכניקו [2], נדונה מחלוקת דומה עם שלטונות המכס: המכס עיכב שחרורן של סחורות שיובאו לישראל - לידי מפרק חברה, בגין חובות קודמים של החברה וזאת ע" סעיף 151לפקודת המכס [נוסח חדש], תשי"ז- 1957[6] אשר קבע כי מקום שנגבה המכס בחסר, רשאי גובה המכס שלא להתיר את הרישומון על טובין של אותו אדם אשר חייב את המכס החסר. ביהמ"ש שם, מפי הנשיא צלטנר דחה את עמדת המכס וקבע כי הסעיף בפקודה נותן למכס אמצעי מינהלי לגביה אך אינו נותן זכויות יתר וכי "אין זה מתקבל על הדעת שהמחוקק על ידי אמצעי לחץ טכני כזה רצה לשנות את סדר העדיפות בפקודת החברות כאשר חברה נכנסת לפירוק". משני פסקי-הדין הנ"ל נובעת תוצאה זהה: אמצעי גביה המוענק לרשות מרשויות המדינה, אינו מהווה דין קדימה לגבי גביית חובות בפירוק או בפשיטת רגל. נראית לי עמדת הכונס והכנ"ר בנדון ואף אנכי סבורה, כי תשלום המקדמה היא דרך מינהלית לגביה מראש של מס אשר יגיע מאת החברה או האדם. אך אם נכנסה החברה לפירוק או יש פשיטת רגל - הרי המעשה הוא מעשהו של גוף חדש: מפרק או נאמן ואין הנ"ל חייב בתשלום מס ההכנסה של החברה או האדם קודם לפשיטת הרגל (אלא לפי הוראות הפירוק ופשהר"ג). גם עו"ד זמיר שהתייצב מטעם פקיד השומה, הסכים לבסוף שאין הוא יכול לגבות באמצעות המקדמה חובות קודמים של חברת מעוף אולם טענותיו הנוספות הן: א) המוכר כאן אינו נאמן או מפרק אלא כונס נכסים שמונה למימושה של אגרת חוב. ב) המוכר, קרי - הכונס גם הוא, אולי, יחויב במס הכנסה על הכנסותיו ועל כן ראשית תנוכה המקדמה, וכאשר יוגש הדו"ח ויתברר כי לא מגיע המס הרי תוחזר למוכר דנן. אף טענות אלה נדחות על ידי ראשון ראשון ואחרון אחרון. אין שוני בנושא הנדון, בין כונס נכסים שמונה למימושו של שעבוד (הכלול באגרת חוב) ובין מפרק החברה. סעיף 195לפקודת החברות [7] קובע כי אם נתמנה כונס נכסים כנ"ל, והחברה אינה עומדת בפירוק, ייפרעו החובות באותו הסדר (דין קדימה וכו') כמו בחברה בפירוק. יחד עם זאת, לבעל השעבוד העדיפות הראשונה לפרעון חובו. וכן, במקרה הנדון בפני החברה היא בפירוק. כונס הנכסים פועל על דעת ובהסכמת המפורק - ויש לראות את מכירת הנכסים כמעשה מאוחד שמטרתו תשלום חובות לפי הדין וסדר העדיפויות הקבוע בפקודת החברות. ממילא, איפוא, תמורת הממכר לא לחברה היא משתלמת אלא ל"ממונה" מטעם בית המשפט למכירת נכסי החברה לשם תשלום החובות המגיעים לנושים. השאלה הנוספת שיש להתייחס אליה, הינה: שמא תחול על כונס הנכסים חובת תשלום מס רווחי הון בגין המכר הנדון, שאם כן - הרי בגין חובה זו זכאי פקיד השומה (כטענתו) לגבות את המקדמה האמורה. אפילו, ברור למדי כי המטוס נמכר בפחות מהמחיר שנקנה - אין הדבר שולל את חובת הקונה (התעשיה האוירית) מלנכות מס במקור לפי הצו החל עליו, והקניה מידי הכונס אינה משחררת מחובה זו. ובמלים אחרות: החובה היא חובת הקונה ולא חובת המוכר, ולקונה אין מעמד מיוחד בקניה זו. טענה זו, מעוררת בעיה קשה למדי, אך חושבני כי גם בענין זה עלי לקבל את עמדת המבקש והכנ"ר: קניה מכונס נכסים חלים עליה הוראות דן אחרות: הוראות החוק המיוחד לענין דהיינו פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות. כונס נכסים, שהוא נאמן ופועל מטעמו של ביהמ"ש - מוכר נכסים שהם פקדון בידיו, ומשלם מתוך דמי המכירה את החובות לפי הדין. תמורת מכירת המטוס מיועדת לתשלום לנושה המובטח ולנושים הבאים אחריו לפי סדר העדיפויות בדין ומי שיזכה בתמורה הרי תמורה זו, היא החזר חוב. המחלוקת האמיתית בין הצדדים היא, בידי מי יופקד הסכום אשר לפי החישוב החשבוני מהווה את המקדמה. אין ספק, כי מחלוקת זו - סיבתה העיקרית היא המצב האינפלציוני הקיים בישראל. שבעטיו כל המחזיק (בכסף) הרי זה משובח. גם פקיד השומה מודה, שאין להניח כי יחול מס בנדון, אלא שהוא אומר: קודם אקח המקדמה - ואחר כך יוגש הדו"ח, ואם יתברר כך יוחזר הסכום. אם כן: אין זו אלא דרך גביה מיוחדת שנקבעה לכלל ישראל, אולם לגבי כונס, נאמן ומפרק חלות הוראות הגביה של החוק המיוחד החל עליהם. עו"ד קיבילוביץ ממשיך ומסביר כי לפי פקודת המסים (גבייה) [8], אילו רשם גובה המס הערה במשרד רישום כלי הטיס, כי אז היה להערה זו תוקף של שיעבוד ראשון גם במכירה זו ס' 12א' לפקודת המסים (גבייה) [8]). מכאן אתה למד את אותה המסקנה: רק אם נרשם שעבוד כדין לפי ס' 12א' הנ"ל [8] - יהא לאותו מס דין קדימה בסדרי הגביה לפי פשיטת הרגל בפירוק ובמימוש משכון - וזו הפרוצדורה על מנת להבטיח את דין הקדימה, שכן אחרת עלינו לחזור לסדר דרכי הגביה כפי שנקבעו בדין המיוחד. במקרה הנדון כאן יש עוד הערה: קיימת מחלוקת בין בעלי השעבודים והעכבון השונים לגבי השאלה למי מגיעים דמי המכירה. בהוראות קודמות קבעתי כי המטוס ימכר, והכסף יופקד בידי הכונס עד אשר אחליט בטענות השונות לדין קדימה. כיום - תמורת המכירה - היא פקדון בידי הכונס עד להחלטה כנ"ל ובמקרה מסוים זה - נראה לי כי אין לעכב את תשלום הפקדון במלואו לכונס לפי הוראותי הקודמות ועדיין תהא שהות בידי פקיד השומה לברר שאלת המס על רווחי הון בטרם יועבר הפקדון למי שייקבע. על כן הוראותי הן, כי סכום התמורה ישולם ע"י התעשיה האוירית לידי הכונס ולא תנוכה המקדמה לפקיד השומה. מיסיםרווח הוןמקדמה