המשיב ערר על קביעתו של הפוסק הרפואי, בין השאר, בטענה שלמערער היה שבר ישן בפיקה, ללא קשר עם התאונה מיום .5/1/93 קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחוזי נכות שבר ישן: .1המערער נפגע בתאונה ביום 5/1/93כשנחבל בברכו הימנית. התאונה הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה והמשיב שילם למערער דמי פגיעה בגין התקופה שמלמחרת התאונה ועד ליום .10/6/93 .2פוסק רפואי קבע ביום 2/3/94כי למערער נותרה נכות צמיתה בשיעור %.10 המשיב ערר על קביעתו של הפוסק הרפואי, בין השאר, בטענה שלמערער היה שבר ישן בפיקה, ללא קשר עם התאונה מיום .5/1/93 הערר הובא בפני ועדה רפואית לעררים, ביום .94/4/25במועד זה החליטה הועדה להזמין מסמכים רפואיים נוספים: - תוצאות ארטרוסקופיה שהמערער עמד לעבוד, לדבריו, כחודש לאחר מכן, - כרטיס קופ"ח שבו רישום לגבי השבר הישן בפיקה עליו טען המשיב, לאור העובדה שהמערער שלל שבר ישן בפיקה הימנית, - צלומי רנטגן חדשים של הברך הימנית. .3הועדה הרפואית לעררים שבה והתכנסה ביום 13/6/94, לאחר שהובאו בפניה כרטיס קופ"ח וכן צלומי רנטגן עדכניים. הועדה החליטה לשוב ולבקש את תוצאות בדיקת הארטרוסקופיה שהמערער היה אמור לעבור. .4כינוסה האחרון של הועדה הרפואית לעררים בעניינו של המערער, היה ביום 18/7/94, בהחלטתה מאותו יום נאמר: "לפי מכתבו של הנפגע הארטרוסקופיה נדחתה. לפיכך מקבלת הועדה את הערר וקובעת כי התאונה הנדונה גרמה להחמרה זמנית של תהליך ארטרוטי שהיה קיים לפני התאונה. נקבעת נכות סמנית בשיעור % 10לתקופה 11.6.93 30.9.93ו-% 0לצמיתות החל מ-1.10.93, לא נותרה נכות תפקודית המתבטאת באחוזים". על החלטתה זו של הועדה הרפואית לעררים, הוגש הערעור שבפני. תמצית טענות המערער .5המערער אכן נפגע בעבר אלא שפגיעה זו היתה בקרסול שמאל בלבד (על כך צורפו מסמכים רפואיים), וסברתה של הועדה על שבר בברך ימין כמו טענתו של המשיב בערר שהגיש מבוססים על טעות של רופא, עולה חדש, בחדר המיון בביה"ח העמק שרשם: "לפני משפר שנים עבר שבר בברך ימין". טעות זו מוזכרת במכתבו של ד"ר קרת מיום .14/10/94 .6יש להשיב את הענין לועדה על מנת שתתקן את טעותה. .7משמצאה הועדה שהחבלה גרמה ל"החמרה זמנית" היה עליה לעשות "חשבון עו"ש"; לקבוע את הנכות בעת הבדיקה, לקבוע מה ממנה קשור לתאונה ומה למצב קודם. תמצית טענות המשיב .8הועדה בדקה את צילומי הרנטגן, מצאה עדות לשינויים ארטריטיים ורשמה זאת בסעיף 26לפרוטוקול. לפיכך, הקביעה של החמרה זמנית של המצב - יש לה על מה לסמוך. .9האישור מחדר המיון בעפולה )שלגביו נטען שיש בו טעות(, לא מילא תפקיד בהחלטת הועדה; התפקיד המרכזי היה לצילומי הרנטגן. .10מכתבו של ד"ר קרת הוא מתאריך מאוחר מזה של ישיבותיה של הועדה, ויש להתעלם ממנו. .11החבלה הישנה בקרסול שמאל אינה רלוונטית. .12כאשר הנכות בעת הבדיקה היא בשיעור % 0אין אפשרות לעשות חשבון עו"ש, כי חשבון זה נעשה כדי להפריד בין הנכות מהתאונה לבין הנכות ממצב קודם. משקל הטענה על השבר הישן בברך ימין .13הערר שהוגש על ידי המשיב על החלטתו של הפוסק הרפואי מזכיר את השבר הישן בפיקת הברך, הנטען על ידי המשיב, כנימוק מרכזי לערר. אמנם, ב"כ המשיב טענה כי קביעתה של הועדה נעשתה דווקא תוך שהיא מסתמכת על צילומי הרנטגן שהיו בפניה וכי המסמך של חדר המיון, מיום 6/1/93, המזכיר שבר בברך ימין בעבר, שלגביו נטען ע"י המערער כי יש בו טעות, לא מילא תפקיד בהחלטתה, אולם לא ניתן לראות מהחלטת הועדה כי אכן לא היה למסמך זה כל תפקיד. הועדה דחתה את מתן החלטתה, בין השאר, כדי לברר פרטים על אודות שבר זה. .14בסעיף 26לפרוטוקול החלטתה מיום 13/6/94, רשמה אמנם הועדה שבכרטיס הרפואי שהגיע אליה - אין עדות על השבר הישן, אך יחד עם זה רשמה שוב את שנאמר בתעודת חדר מיון מיום 6/1/93, בלא שרשמה את מסקנתה לגבי קיומו או אי-קיומו של השבר הישן. .15בסעיף 28לפרוטוקול החלטתה מיום 18/7/94, רשמה הועדה שהיא מקבלת את הערר (שהוגש, כזכור, בשל הטענה על שבר ישן בפיקה), ולפיכך, יש יסוד סביר להניח שגם הטענה על השבר הישן בברך ימין מילאה תפקיד בהחלטתה, ובהעדר פירוט לא ניתן לדעת איזה משקל נתנה הועדה לצילומי הרנטגן ואיזה - למסמך מיום .6/1/93 חשבון "עובר ושב" .16הועדה הניחה קיומו של מצב קודם בברכו הימנית של המערער, מצב שהתאונה מיום 5/1/93- גרמה להחמרתו הזמנית, החמרה שפגה בטרם יום התאונה. .17הכלל הוא, כטענת ב"כ המשיב, שכאשר הנכות בעת הבדיקה היא %0, אין לעשות חשבון "עובר ושב" (ראו: דב"ע מט/16- 01המוסד לביטוח לאומי - תלאג', פד"ע כ 323). אולם, נראה לי שבמקרה הנדון, לאור ניסוחה הזהיר של החלטת הועדה בסעיף 28לפרוטוקול מיום 18/7/94("... לא נותרה נכות תפקודית המתבטאת באחוזים"), המותיר מקום לספק אם יש נכות אחרת כלשהי, היה על הועדה לקבוע במפורש האם למערער יש היום )בעת הבדיקה( נכות כלשהי בגין ברכו הימנית, אם לאו. אם היתה הועדה קובעת במפורש שאין למערער כל נכות בגין ברכו הימנית - ברור שלא היה עליה לעשות כל חשבון. לעומת זאת, אם לדעת הועדה, מצב ברכו הימנית של המערער מצדיק קביעת נכות כלשהי, היה על הועדה לרשום זאת בהחלטתה, ולאחר מכן לבדוק האם אכן השיעור המלא של נכותו נובע ממצבו הקודם. אם היתה מגיעה למסקנה שכן - היה עליה לרשום זאת בהחלטתה ולקבוע למערער נכות בשיעור % 0כתוצאה מן התאונה ואם היתה מגיעה למסקנה אחרת היה עליה לעשות חשבון "עו"ש". דעתי זו נסמכת, בין השאר, על פסיקתו של ביה"ד הארצי בדב"ע מט/16- 01הנ"ל שבו נאמר במפורש שייתכן שלאחר עריכת החשבון - תגיע הועדה לתוצאה ששיעור הנכות בגין התאונה הנדונה הוא %0, כלומר ייתכנו מקרים שיש לערוך חשבון "עו"ש" גם כאשר התאונה הנבחנת לא הותירה כל נכות. תוצאות הארטרוסקופיה .18בהחלטותיה, מיום 25/4/94ומיום 13/6/94, החליטה הועדה להמתין לתוצאות הארטרוסקופיה שהמערער מסר לה שהוא עתיד לעבור בקרוב. נראה לכן, שהועדה סברה שתוצאות אלה חשובות לצורך מתן החלטתה. עם זאת, לאחר שהמערער הודיע במכתב לועדה כי הארטרוסקופיה נדחתה, החליטה הועדה בערר, בלא שהתייחסה לשאלה האם אכן נחוצות תוצאות הארטרוסקופיה לשם ההחלטה, אם לאו. לסיכום .19אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינו של המערער אל הועדה הרפואית לעררים, לצורך העניינים הבאים: א. הועדה תקבע במפורש האם סבל המערער, טרם התאונה, משבר בפיקת ברכו הימנית או שתקבע במפורש שאינה יכולה, על סמך המסמכים שבפניה והבדיקות שעשתה לאשר או לשלול קיומו של שבר ישן כזה. ב. אם תקבע הועדה שהיה שבר ישן, עליה לפרט את הממצאים הקליניים שהביאוה לקביעה זו ולהתייחס לטענתו של המערער שבתעודת חדר המיון מיום 6/1/93, נפלה טעות. ג. אם תקבע הועדה שהיה שבר ישן או אם תהיה בספק אם היה שבר כזה, על הועדה לציין איזה משקל בהחלטתה ניתן לקביעה זו או לספק זה לעומת המשקל שניתן לממצאים האחרים. ד. על הועדה לציין במפורש האם קיימת למערער נכות כלשהי, בגין ברכו הימנית, בעת הבדיקה (לאו דווקא נכות בגין התאונה ולאו דווקא נכות תפקודית). אם תשובתה של הועדה תהיה שלילית - תקבע הועדה למערער נכות בשיעור %.0 אם תשובתה של הועדה תהיה חיובית - תקבע הועדה איזו נכות יש למערער. אם לדעת הועדה נכותו של המערער אינה נובעת מן התאונה מיום 5/1/93או אם לדעתה חלקה של הנכות אינו נובע מתאונה זו, עליה לפרט בהחלטתה את המקור לנכות זו ואת הממצאים שעליהם מבוססת קביעתה. (במקרה שלדעת הועדה חלקה של הנכות אינו נובע מן התאונה - עליה לעשות התחשבנות בין הנכות הכוללת לבין זו שאינה נובעת מן התאונה והיתרה תהיה הנכות בגין התאונה). .20אני מחייב את המשיב לשלם למערער את הוצאות ערעור זה ושכ"ט עו"ד בגינו בסך -. 750ש"ח, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/5/95, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/5/95ועד התשלום בפועל. .21כל אחד מן הצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.אחוזי נכותנכותשבר