קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת נזיקין נגד מע''צ בגין תאונת דרכים / אחריות מע''צ לתאונת דרכים: .1התובעת הגישה תביעת נזיקין (נזקי רכוש) נגד הנתבעת, בה היא טענה כי ביום 05.08.94בשעה 24.00או סמוך לכך נהג מר X (להלן "X"), ברכב מסוג אולדסמוביל מס' רישוי 80-115- 73ששייך לתובעת, וזאת בכביש מכיוון דיר חנא לכיוון צומת עילבון. התובעת טענה כי הכביש הנ"ל נקטע בצורה פתאומית ללא שילוט אזהרה. בסוף הכביש קיים בור גדול, הגלגל הקדמי ימני של הרכב נפל לבור, וגרם לסטיית הרכב לעבר הסלעים. התובעת טענה כי הנתבעת הינה האחראית לארוע התאונה. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו היא הכחישה את חבותה לארוע התאונה. .2בתיק זה שמעתי ראיות, מטעם התובעת העידה התובעת העד X והשמאי סלאמה, ואילו מטעם הנתבעת העיד המהנדס ליבוביץ רובין (להלן "רובין"). שני הצדדים הגישו לי מוצגים שונים, בתום הדיון הגישו הצדדים את סיכומיהם כדין. כאן ראוי לציין כי סיכומי הנתבעת למרות שהוגשו לבית המשפט בתאריך 24.07.96 הם הובאו בפני אך ורק בתאריך .27.11.96 .3לאחר ששמעתי הצדדים, לאחר שעיינתי בסיכומיהם ובכל החומר שהוגש לי ולאחר שבחנתי ושקלתי מכלול טענות הצדדים אני קובע כדלקמן: א. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת היא האחראית לתחזוקת הכביש בו ארעה התאונה, והשאלה העיקרית המתעוררת בשלב זה היא, מי נושא באחריותו לארוע התאונה? מחומר הראיות שהובא בפני עולה כי X נהג ברכב נשוא התביעה בעת קרות התאונה. התאונה ארעה בשעה 24.00או סמוך לכך בכביש היורד מכיוון דיר חנא לכיוון צומת עילבון, והעד X מפרט בעמ' 8, 7איך ארעה התאונה: "נסעתי מכפר סכנין לכיוון דיר חנא ובירידות האלו היה כביש בסדר גדול, פתאום היתה ירידה היתה שכבה של אספלט קטנה אז הם הוסיפו אחת חדשה היה גבוה על הישנה בערך 10- 15ס"מ בתוך הסיבוב נגמר האספלט החדש, ואז נוצר פער בין הכביש החדש לישן, הכביש מתי שהייתי נוסע לפני הירידה היה כביש רחב פתאום אחרי הירידה הכביש היה צר. התאונה היתה בתוך הסיבוב היכן שנגמר האספלט החדש .... הואדי נמצא בצד ימין של הקו הצהוב. בצילום האמצעי הלא מקורי המסומן ב- yאני משיב אחרי שנגמר האספלט החדש הגלגל הקדמי נפל בתוך ואדי ארוך. הואדי נמצא בצד ימין של הקו הצהוב בצילום האמצעי הלא מקורי המסומן ב- ,yאני מצביע היכן ארעה התאונה במקום המסומן ב- xבעיגול, מתי שנפל הגלגל בתוך הבור ניסיתי למשוך את ההגה כל הזמן כי פחדתי לרדת לואדי מצד ימין". העד סלאמה שהוא שמאי, העיד כי הוא צילם את מקום ארוע התאונה, והוא ראה כי בוצעו בו עבודות שיפוץ, והוא גם סימן באות xבתוך עיגול על גבי הצילומים שהוגשו לי את המקום בכביש אשר חלקו סלול עד גבול מסויים, ואח"כ לא סלול, ואילו בצד השני סלול (ראה ת/2). עד זה הצביע לי היכן גלגל הרכב נפל בבור הנמצא בצד שמאל של הקו הצהוב, היינו בקטע של הכביש ולא בשוליים וכי לטענתו שהמכשול נמצא בצד שמאל של נתיב נסיעת X (ראה עדותו בעמ' 6לפרוטוקול). מעדותם של X וסלאמה וכן מעיון בצילומים שהוגשו לי, וכן בצילומים המקוריים שצורפו לסיכומי התובעת עולה כי התאונה היתה בקצה הכביש ליד השוליים בקטע אשר גובל ממש בשוליים. מחומר הראיות שהונח בפני עולה כי X נהג ברכב בכביש הסלול שהוא רחב בירידה, הוא נהג ממש ליד הקו הצהוב, ובעת שנסתיים הכביש הסלול הוא עלה על הכביש הישן שאיננו סלול והוא צר, המקום שבו היה נוסע X קודם לתאונה היה ממש ליד הקו הצהוב מצד שמאל ובעת שהגיע X לכביש הישן הלא סלול הוא נסע כבר בשוליים ומימין לקו הצהוב, והתאונה היתה עת שX עבר מהכביש הסלול וירד לכביש הישן הלא סלול, והוא החל לנסוע בשוליים, כפי שזה מופיע ברורות בתמונות שהוגשו לי ואשר עדי התביעה הצביעו עליהם בסימן xבתוך עיגול. עיון בצילומים רואים כי אמנם קיים בכביש הישן קו צהוב, אולם קו זה הינו ישן ובקושי רואים אותו. השאלה המזדקרת בשלב זה היא, האם הנתבעת אחראית לתאונה למרות שהיא ארעה בשולי הכביש? לדעתי התשובה הינה חיובית. מחומר הראיות שהונח בפני עולה כי לא היו שלטים במקום אשר יצביעו על כך כי הכביש נמצא בשיפוץ או שהכביש יהא משובש, צר, ובענין זה מקובלת עלי עדות X וסלאמה אשר כאמור העידו כי לא ראו כל שילוט במקום. עדותם נראית לי אמינה, התרשמתי מהם באופן חיובי, ובענין השילוט לא היו כל סתירות ביניהם, ולכן אני מקבל את עדותם וקובע כי לא היה במקום שילוט כלשהו. עד הנתבעת רובין ניסה בעדותו לטעון כי היה שילוט במקום, צר לי לא לקבל עדותו של רובין, וזאת מהטעמים הבאים: א. עדותו התייחסה באופן כללי לענין, הוא לא טרח להביא בפני צילום כלשהו אשר יצביע לי על סוג השילוט שהונח במקום, מיקומו, הוא לא המציא לי שום אסמכתא אשר תצביע לי על מועד הצבת שלט כלשהו במקום. ב. עדותו של רובין התייחסה למקום ארוע התאונה כעבור שנה מיום הארוע ולא ביום הארוע. ג. העד טען בעדותו כי השלטים נמצאים במקום כל הזמן, ואם כך הם פני הדברים מדוע לא טרח להמציא לי צילום אותם שלטים אשר היו מונחים במקום. יתירה מזו, התובעת הגישה ביחד עם הצילומים, צילום של שלט זרוק במקום, והעד רובין לא טרח להוכיח בפני ההיפך מזה. התוצאה כי עדותו של עד הנתבעת אינה מקובלת עלי, ואני דוחה אותה. יודגש כי עד זה העיד בעמ' 12לפרוטוקול שורה 28- 29כי "ברגע שיש הפרשי גובה והכביש נמצא בסוללה שמים שלטי הדרכה בשוליים". אני סבור כי הואיל והגעתי למסקנה כי התאונה ארעה עת שX עבר מהכביש הסלול לכביש הישן בהפרשי גובה, והוא לא נתקל לפני כן בשילוט כלשהו אשר יפנה את תשומת ליבו לכך, לדעתי, דבר זה מהווה רשלנות של הנתבעת אשר לא דאגה להצבת שלטים כמתחייב בחוק. ב. השאלה שמתעוררת בשלב זה היא, האם קיימת רשלנות תורמת מצד X ובאם לאו? מחומר הראיות שהובא בפני וכפי שהצבעתי עליו כאמור לעיל עולה כי X נהג ברכב בשעות הלילה המאוחרות בכביש שאינו מוכר לו מקודם, וזו הפעם הראשונה שבו הוא נהג.X העיד בעמ' 8לפרוטוקול כי הוא נהג במהירות של 60קמ"ש כי אחרי שנסתיים הבור שאליו נפל, האוטו חתך את הכביש והלך לכיוון שמאלי כיוון נסיעתו, והוא נכנס בסלעים בצד שמאל. עדותו של X בנקודה זו אינה מקובלת עלי. הרי לא יתכן ולא מתקבל על הדעת כי במהירות של 60קמ"ש הרכב יסטה בצורה כה חזקה לכיוון המקביל ויכנס בסעלים. נסיון החיים מלמד כי במקרים של מהירות מופרזת הנהג מאבד את השליטה בהגה, ועקב כך סוטה הרכב באופן חד לכיוון המקביל, וכך קרה במקרה שלפנינו. לדעתי, לו נהג X במהירות איטית כפי שהוא היה מעיד הוא היה עלול להפחית מחומרת הפגיעה. יתירה מזו, עיון בצילומים עולה כי התאונה ארעה בהיכנסו לעקומה ובירידה תלולה, ובהתאם לתקנות התעבורה נוסע בכביש אשר עומד להיכנס לעקומה חייב להאיט מהירותו בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך בה הוא נוסע (ראה תקנה 52לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961). לכן אני בדעה כי יש להטיל על X רשלנות תומרת בשיעור של %.40 התוצאה היא, כי יש להטיל על הנתבעת אחריות בשיעור של % 60ועל X רשלנות תורמת של %.40 ג. כעת מגיעים לענין גובה הנזק. התובעת הגיש לי חוו"ד של השמאי סלאמה (ראה ת/1). השמאי סלאמה העיד בפני, והוא לא נחקר בגין חוו"ד, לכן יש לקבל את חווה"ד של השמאי סלאמה אשר בה הוא העריך את גובה הנזק הישיר לרכבה של התובעת בסך -. 9062ש"ח, בנוסף לכך יש לשלם לתובעת שכ"ט שמאי בסך -.059, 1ש"ח לפי החשבון ת/ 1שהוצג ע"י התובעת, בנוסף לכך יש לקבל את חוו"ד השמאי סלאמה שהתייחסה לירידת ערך הרכב בעקבות התאונה בסך -.200, 1ש"ח יודגש כי אני מקבל את חוו"ד של השמאי ת/ 1לענין ירידת ערך ללא כל קשר לעדות התובעת. עיון בצילומי הנזק של הרכב לאחר התאונה שצורפו לת/ 1עולה כי המדובר בתאונה רצינית אשר גרמה לרכב נזק עצום, ולכן הערכת השמאי לגבי ירידת הערך שהיא % 6משווי הרכב נראית לי בנסיבות המקרה כסבירה, הגיונית ומתקבלת על הדעת. באשר לגרירה יש לשלם לתובעת הסכום הנ"ל לפי המוצג ת/ .3התובעת הוכיחה לפי ת/ 3כי היא שילמה עבור גרירה בסך -. 193ש"ח. הנתבעת לא הביאה שום ראיה אחרת אשר תסתור האמור בת/.3 באשר ליתר אבי הנזק שצויינו בסעיף 12לתביעה, התובעת לא הוכיחה אותם ויש לדחותם. התוצאה היא, כי סכום הנזק שהתובעת הוכיחה אותם בפני הם כדלקמן: א. הנזק הישיר לפי חווה"ד בסך -.062, 9ש"ח. ב. שכ"ט שמאי -.059, 1ש"ח. ג. ירידת ערך -.200, 1ש"ח. ד. גרירה -. 193ש"ח. -.514, 11ש"ח. ד. הואיל וקבעתי את חלוקת האחריות לפי % 60מוטלת על הנתבעת ו-% 40מוטלת על התובעת, לכן יש לחלק את גובה הנזק לפי החלוקה הנ"ל. התוצאה היא שהנתבעת תישא בסכום של -.908, 6ש"ח. .4אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מחייב הנתבעת לשלם לתובעת הסכום של -.908, 6ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה בלבד החל מיום 26.08.94ועד התשלום המלא בפועל, כמו כן אני מחייב הנתבעת לשלם לתובעת המחצית הראשונה של אגרת בית המשפט בסך -. 218ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 04.10.94ועד התשלום המלא בפועל, כן אני מחייב הנתבעת לשלם לתובעת המחצית השניה של אגרת בית המשפט בסך -. 188ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 05.05.96ועד התשלום המלא בפועל, כמו כן אני מחייב הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של % 20מהסכום הנ"ל בצירוף מע"מ כחוק, סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.מע"צתאונת דרכים