בוררות רבנים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בוררות רבנים: הרקע העובדתי והליכים משפטיים .1ביום יג' בטבת התשנ"ד חתמו בעלי הדין על "שטר בוררין", שלפיו נתמנו הרבנים מבית דין צדק לדיני ממונות שליד ישיבת "חברת אהבת שלום" בירושלים, להיות בוררים בסכסוך שבין בעלי הדין. שטר הבוררים אינו מפרט את הסכסוך במיוחד, ולפיכך יש להיזקק לפירוט הכללי בשטר המודפס, לאמור: "לדון בינינו ... כפי ראות עיניהם בדבר כל הסכסוכים שבינינו והתביעות שיש לכל אחד מאתנו הח"מ על חבירו ... ואנו מוותרים מראש על מתן נימוקים לפס"ד". .2ביום יט' באדר התשנ"ד יצא מלפני הבוררים "פסד דין", שחלקו האופרטיבי נקבע, כדלקמן: "על הר' X לשלם להר' X (א) תשלום משכורת לחודש אב תשנ"ג סך: 300, 1ש"ח. (ב) פיצויי פיטורין סך: 000, 3ש"ח. (ג) חוב ישן סך: 950ש"ח. (ד) עבודת קיר גבס: סך 200ש"ח. כל שאר התביעות נדחו. על הנתבע להביא את התשלומים עד ה' ניסן ש.ז.". מה הוא "להביא את התשלומים עד ה' ניסן ש"ז" - לא ידעתי האם להביא לבית הדין הנ"ל (בד"צ), או להביא לתובע. בפסק הבוררים, האמור, החתום בידי שניים מתוך שלושת הבוררים בלבד, גם לא נקבע מנגנון הצמדה אם לא ישולמו הסכומים האמורים עד ה' בניסן התשנ"ד, בכל דרך שהיא - אם לבד"צ או למבקש. מכל מקום, ביום ג' בתמוז התשנ"ד נכתב למשיב מכתב מבד"צ עם העתק למבקש שלפי החלטת בית הדין - על המשיב לשלם את חובותיו, למעט הפיצויים, מיד, ולגבי הפיצויים יש לשלמם בשישה תשלומים חדשיים החל מיום ה' בניסן התשנ"ד כל חודש 500ש"ח, וכל תשלום שלא ישולם תוך שבוע ימים מקבלת מכתב זה יוצמד לדולר. ושוב, לא ידעתי מי החליט על מנגנון ההצמדה הזה ועל התשלום של הפיצויים, בהבחנה מיתר התשלומים, בשש שיעורים צמודים. זכרם של דברים אלה שב"החלטה" לא בא בפסק הבוררים עצמו. .3משלא שולם סכום שהוא למבקש הוא, עתר לבית משפט זה בתביעה נגד המשיב (ת"א 907/95), ובדיון שהתקיים ביום 1.2.95בפני חברי כב' השופט חבש, הודיע ב"כ התובע לבית המשפט, כי בעקבות שיחתו עם הנתבע - הנתבע מודה בחוב ומוכן לשלמו, אך אין הוא מוכן לשלם הצמדה ורבית והוא ביקש פסק דין נגד המשיב. אחרי העברת בית המשפט לענין ההליך המתאים לאישור פסק בורר, ולפיכך נתבקשה מחיקה של התביעה, וכך אמנם החליט בית המשפט. .4ההליך שבפני, שהוגש ביום 7.1.96, כשנה אחרי ההליך הקודם, הינו בקשה לאישור פסק-בוררות, לפי סעיף 23לחוק הבוררות, התשכ"ח-.1968 בענין זה שמעתי את טענות הצדדים. טענות המשיב .5המשיב אומר, כי הוא היה נכון, מאז פסק הבוררות, לשלם את התשלומים על פי פסק הבוררים, אך הנתבע "לא בא לקבל את כספו". וגם זאת: המשיב אומר, כי אחרי הדיון בהליך הקודם בבית משפט זה, ביום 1.2.95, שלח למשיב את הרב יוסף ביטון ששוחח עם המשיב "שיבוא ויקח את הכסף", אך "עד היום הוא לא בא". ועוד זאת: "עד היום אני מוכן שיגש אלי ואני אשלם לו וכך שיאשר שקבל הכסף, אני רואה בזה את כל התביעה כטרדה". (תגובת המשיב מיום 14.1.96לבקשה לאישור הפסק). .6אין מחלוקת, כי מאז שנמחקה התובענה ביום 1.2.95לא עשה המשיב דבר ממשי של השלשת הכסף שנפסק לטובת המשיב או תשלומו - כולו או חלקו, אם בתוספת הצמדה וריבית ואם לאו. משטען המשיב, כי בד"צ התייחס למנגנון הצמדה לשער הדולר, החלטתי, בהסכמת הצדדים, כי בית משפט זה יתן פסק דין על פי החומר שבתיק ועל פי החומר שהמשיב יגיש לענין ההצמדה. ואומנם, המשיב שלח את "החלטת הבד"צ" בענין ההצמדה, מיום ג' בתמוז התשנ"ד, ושוב הביע את נכונותו לשלם את הסכום הנומינלי ללא הצמדה, ואם בית המשפט יאשר את פסק הבוררים - תחול הצמדה לשינוי בשער הדולר מיום פסק הדין. המשיב העלה, אך עתה טענות לענין חתימת הפסק על ידי שני בוררים בלבד מתוך שלשה שנתמנו. מסקנות .7המשיב אינו מתכחש לחובו כלפי המבקש כפי שנפסק על ידי רבני בד"צ. אינני מוכן לקבל את טענתו, שהועלתה לראשונה, אחרי סיום הדיון בפני, כי בפסק הבוררים מופעיות אך שתי חתימות של הבוררים, בעוד שנתמנו שלושה בוררים. ואולם, גם אם הייתי שומע את טענתו של המשיב בענין זה - דין הטענה להידחות. זאת, מן הטעם שבפסק הבוררים שעליו המשיב חתם, נמסרה הבוררות לבד"צ כגוף, גם אם נתמנו שלושת הבוררים, מטעם הבד"צ ובפירוט שנעשה בשטר הבוררין - לדון בסכסוך. ב"כ המבקש הגיב על ענין זה והראה כי בפסק הדין שבכתב יד מופיעות שלוש חתימות של שלושת הבוררים והיה בהסתמכות על הפסק המודפס בלבד משום חוסר תום לב מצד המשיב ואי הגשת מסמך שבידיעתו לבית המשפט. דבר זה הינו נימוק להטלת הוצאות על המשיב. מכל מקום, אפילו היה בכך משום פגם, המשיב לא ראה להגיש התנגדות לפסק או לבקש את ביטולו. איפכא מסתברא, המשיב הסכים לפסק כולו, אך העלה טענות לדרישת המבקש בענין ההצמדה של הסכום הנומינלי. .8על פי הטענות ששמעתי ועל פי המסמכים שהוגשו, דין הוא לאשר את פסק הבוררות לפי סעיף 23לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, וכך אני עושה. השאלה היחידה שנותרה היא אם זכאי המבקש להצמדה של הסכום האמור, ואם כן מה מנגנון ההצמדה שיש להפעיל במקרה דנא. פסק הבוררות לא קבע בתוכו כל מנגנון הצמדה והמכתב מיום ג' בתמוז התשנ"ד שנשלח על ידי בד"צ למשיב, אינו חלק מפסק הבוררות המקורי ואנו פסק בוררות כשלעצמו. זאת, כיוון שלא נתקיימו בו התנאים הדרושים בחוק הבוררות. בענין זה היה צורך בהסכמת הצדדים לפסיקה נוספת של הבוררים בענין ההצמדה, וזאת לא עשו הבוררים. ועוד זאת: במכתב האמור מוטבעת חותמת של בד"צ ואין זה ברור מי חתם עליו, ובכל הכבוד אינו אלא "חספא בעלמא". ואולם, לפי פסק הבוררות נתחייב המשיב לשלם סכום כולל של 450, 5ש"ח עד ליום ה' בניסן התשמ"ד. המשיב נתחייב "להביא" את הסכום האמור וכבר אמרתי שאין זה ברור למי להביא. עם זאת, משנתחייב המשיב בתשלומים שפורטו בפסק הבוררות, היה עליו, הוא בכבודו ובעצמו, לדאוג לתשלום הסכום הכולל - אם בהפקדתו בבד"צ ואם במסירתו למבקש, בדרך הטובה והמועילה ביותר, על מנת שיגיע לידי המבקש, וזאת לא עשה. לא די בכך שמי שנתחייב בפסק דין של בית המשפט או בפסק בורר, לומר "בוא ותיטול ממני", אלא צריך לעשות צעדים ממשיים למסירת החוב לבעל החוב. גם לאחר שהמשיב הודה בקיומו של החוב, בדיון בהליך הקודם, ביום 1.2.95, בבית המשפט, לא עשה, כדבריו הוא, יותר משליחת שליח כדי שיאמר למבקש "בוא לדרוש או לקבל את כספך". גם בכך אין די כדי להראות נכונות לשלם את "החוב הפסוק". לפיכך, זכאי גם זכאי המבקש שסכום שנפסק לטובתו - לא ישולם לו כעבור כשנתיים כשהוא "שחוק", בערכו הנומינלי. אפילו היה שינוי מצד המבקש, של כשנה מאז מחיקת התובענה בהליך הקודם ועד להגשת בקשה זו לאישור פסק הבוררים, אין הצדקה לקבוע כי המשיב ישלם את הסכום הנומינלי, בלא הצמדה מלאה או חלקית. .9אמת נכון הדבר, שבית משפט זה רשאי להחזיר את הפסק לבוררים כדי שיקבעו את ההצמדה בעצמם, אך לנוכח הנסיבות רשאי בית המשפט להשתמש בסמכותו ולהשלים בעצמו את הפסק לענין ההצמדה. הצדדים גם לא ביקשו שבית המשפט יורה על החזרת הפסק לבוררים לצורך השלמתו בענין ההצמדה, ולפיכך אני רואה להשלימו. .10לאור האמור, וכעולה מן המקובץ, אני מאשר את פסק הבוררות מיום יט' באדר התשנ"ד, שצורף לבקשה זו. המשמעות היא שעל המשיב לשלם למבקש סך 450, 5ש"ח. אני מקבל את טענות המשיב לענין התחייבות הצדדים לקבל עליהם דין תורה והלכה, ואני קובע כי לסכום האמור תתווסף הצמדה על בסיס שער הדולר האמריקאי, לפי השער היציג הידוע ביום ה' בניסן התשמ"ד ועד התשלום המלא בפועל, וזאת תוך 7ימים מיום מסירת פסק דין זה. אם המשיב לא ישלם את הסכום האמור תוך 7ימים כאמור, כי אז יתווספו לסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל. המשיב ישלם למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 500, 1ש"ח בתוספת מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.יישוב סכסוכיםרבנותבוררות