בוררות רשם האגודות השיתופיות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בוררות רשם האגודות השיתופיות: בקשה לביטול פסקי בוררים שניתנו על ידי רשם האגודות השיתופיות ועל ידי בוררת שנתמנתה מטעם רשם האגודות השיתופיות. המבקש, רופא שיניים, רכש זכויות חכירה לדורות בדירה במעונות עובדים, אגודה שיתופית בע"מ (להלן: "המשיבה") ברח' שפינוזה 13תל אביב. המבקש התקבל כחבר באגודה ושילם דמי חבר. המבקש החל בעבודות בנייה להכשרת הדירה כמרפאה. המשיבה התנגדה לשימוש בדירה שלא למטרת מגורים ופנתה אל רשם האגודות השיתופיות (להלן:ו"הרשם"), בבקשה למנות בורר בסכסוך שנתגלע בין המבקש לבין האגודה. רשם האגודות מינה בוררת מטעמו, עו"ד אורה ברנד. לבקשת המשיבה נתנה הבוררת במעמד צד אחד, צו מניעה האוסר על המבקש להמשיך בעבודות הבניה בדירה. המבקש עתר לביטול צו המניעה בטענה כי לרשם האגודות השיתופיות לא היתה סמכות למנות בורר בסכסוך, שכן אין הסכסוך נובע מ"עסקי האגודה", כהגדרתם בפקודת האגודות השיתופיות (להלן:נ"הפקודה"), ובטענה כי הפקודה אינה מסמיכה בוררים ליתן סעדי ביניים. ב- 25.9.94דחתה הבוררת הנכבדה טענות אלה בהחלטה מלאה ומנומקת. צו המניעה הזמני נותר בתוקפו. המבקש ערער אל רשם האגודות על החלטת הביניים של הבוררת. ב- 28.12.94החליט רשם האגודות בהסכמת הצדדים, להמתין להכרעתה הסופית של הבוררת. ב- 10.9.95נתנה הבוררת פסק בוררים אשר קבע כי על הנתבע לחדול מלהשתמש בדירה כמרפאה. הבוררת קבעה כי השימוש בדירה לצורכי מרפאה אינו עולה בקנה אחד עם מטרות האגודה המפורטות בתקנון האגודה ופוגע באינטרסים לגיטימיים של חבריה. המבקש ערער על הפסק בפני רשם האגודות וחזר על כל טענותיו. הערעור נדחה על ידי רשם האגודות. עתה עתר המבקש אל בית המשפט המחוזי בתובענה על דרך המרצת פתיחה להצהרה כי פסקי הבוררים של הרשמת הנכבדה ורשם האגודות, ניתנו שלא כדין ובחוסר סמכות והם בטלים. המבקש הסתמך על פסק הדין שניתן בבג"צ 567/95איזידור סולצינר ואח' נ. רשם האגודות השיתופיות וגן יאשיה מושב עובדים של חיילים משוחררים להתיישבות חקלאית בע"מ. (ניתן ב- 14/2/96לא פורסם). לטענתו נקבע בבג"צ 567/95כי תקיפתם של פסקי בוררים שניתנו במסגרת סעיף 52לפקודת האגודות השיתופיות, הינה בסמכות ייחודית של בית משפט מחוזי. כמו כן טען המבקש כי רשם האגודות השיתופיות לא קנה סמכות לדון בסכסוך שאינו סכסוך כספי מובהק, וכי לא ניתנה לו סמכות על פי דין ליתן סעדי ביניים, למעט צווי עיקול זמניים. הסכסוך שהובא בפני הרשם הינו בסמכותו הייחודית של המפקח על רישום המקרקעין או בסמכותו הייחודית של בית המשפט לעניינים מקומיים. בראשית עלינו להזקק לסוגית הסמכות הענינית, האם ניתן לתקוף בבית המשפט המחוזי פסקי בוררים שניתנו מכח פקודת האגודות השיתופיות, או שהסמכות נתונה לבית משפט גבוה לצדק. דיון סעיף 52לפקודה, שענינו "בוררות בסכסוכים", קובע: "(1) יכולה אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע"י הרשם או באופן אחר; תביעה של אגודה רשומה לכל חוב או דרישת תשלום המגיעים לה מחבר, ממי שהיה חבר, או מן הממונה, או מן היורש או בא-הכוח החוקי של חבר שמת, לרבות קנס שיוטל בהתאם לתקנות האגודה, בין שהודו ובין שלא הודו באותו החוב או באותה דרישת התשלום, הריהי סכסוך הנוגע לעסקי האגודה בגדר סעיף-קטן זה. (2) אם קבעו תקנות האגודה שיש להביא בפני הרשם להחלטה כל סכסוך או סוג או סוגים של סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה אשר יתגלעו - (א) בין חברים, מי שהיו חברים ואנשים התובעים באמצעות חברים, מי שהיו חברים וחברים שמתו, או (ב) בין חבר, מי שהיה חבר או אדם התובע באמצעות חבר, מי שהיה חבר או חבר שמת, ובין האגודה, הוועד שלה שלה או כל פקיד או סוכן של האגודה, או (ג) בין האגודה או הועד שלה ובין כל פקיד או סוכן של האגודה, או (ד) בין האגודה ובין כל אגודה רשומה אחרת, הרי משקיבל הרשם את הבקשה ליישוב הסכסוך רשאי הוא - (|) ליישב את הסכסוך בעצמו, או (ii) להעבירו לבורר או לבוררים בהתחשב עם התקנות שתיקבענה. (3) בהתחשב עם תקנות שתיקבענה, רשאי הרשם לקחת בחזרה מבורר כל בקשה ליישוב הסכסוך שהוגשה עפ"י סעיף קטן (2)(ii) ולטפל בה באופן שנקבע בסעיף-קטן הנ"ל. (4) אם מסר הרשם איזה סכסוך לבורר או לבוררים כאמור בסעיף-קטן (2)(ii) רשאי הוא - (א) לאשר את פסק הבוררים, או (ב) אם על דעת עצמו או עפ"י בקשה שהוגשה לו ע"י אחד מבעלי הסכסוך תוך עשרה ימים מיום הפסק, לתקן את פסק הבוררים או להחזיר לבורר או לבוררים כל עניין הנזכר בפסק למען יחזרו ויעיינו בו. (5) לכל החלטה הניתנת ע"י הרשם עפ"י סעיף-קטן (2)(I) ולכל החלטה של הבורר או הבוררים עפ"י סעיף-קטן (2)(ii) שהרשם אישרה עפ"י סעיף-הקטן הקודם, יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל". הבוררת הנכבדה הניחה כי בוררות על פי סעיף 52(2) לפקודה הינה בוררות חקוקה הנתונה לפיקוח בית משפט גבוה לצדק, ולבתי משפט אחרים אין הסמכות נתונה. אכן, הפקודה אינה מעניקה סמכות לבית משפט מחוזי לדון בהחלטות הרשם. למעלה מזאת, בסעיף 52(2) לפקודה נאמר כי לכל החלטה שתאושר על ידי הרשם על פי סעיף 52(4)(א): "יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל". כאן מקור ההלכה לתקיפת פסקי בוררות של הרשם ומי שנתמנה לשמש כבורר מטעמו, בבית משפט גבוה לצדק. הביקורת השיפוטית מופעלת על פי עקרונות ההתערבות הנוהגים בבית משפט גבוה לצדק. דהיינו, חריגה מסמכות, טעות שבדין, מבחני סבירות ומבחני מידתיות. (בג"צ 389/80דפי זהב נ' רשות השידור, לה'(1) 421; בג"צ 987/94יורונט ואח' נ' שרת התקשורת, מח'(5) 452; בג"צ 3477/95בן עטיה ואח' נ' שר החינוך והתרבות, מט'(5) 1). מבחנים אלה הופעלו על ידי בית המשפט הגבוה לצדק בדונו בעתירות נגד רשם האגודות, בשיבתו כבורר על פי סעיף 52לפקודה; "... לא יהפוך עצמו בית המשפט הגבוה לצדק לערכאת ערעור רגילה, אלא ידון לפי אמות המידה המקובלות בבית המשפט הגבוה לצדק." (בג"צ 2786/94משה מנא נ' רשם האגודות השיתופיות ואח' תקדין עליון, כרך 94(3) וכן ראו בג"צ 230/78שוהם נ' שר הפנים, לד'(3) 208בג"צ 20/59קינסלי נ' רשם האגודות השיתופיות, יד' 2297, בג"צ 3815/92פיין נ' רשם האגודות השיתופיות, מז'(2) 424וכן פרופ' סמדר אוטולנגי אגודות שיתופיות דין ונוהל, כרך א' עמ' 121). לטענת המבקש הביא בג"צ 567/95איזידור סולצינר נ' רשם האגודות השיתופיות לשינוי ההלכה הקיימת. טענה זו אין בידי לקבל. ב"כ המבקש, עו"ד י. הרכבי, ייצג את העותרים בבג"צ 567/95אך לא מצא לנכון להביא בפני בית משפט זה את השתלשלות הענינים באותה פרשה, אלא את פסק הדין בלבד. אמנם נאמר בבג"צ 567/95: "הנושא של עתירה זו הוא בסמכותו של בית משפט אזרחי רגיל, וחייב להתברר בפניו" ואולם באותה פרשה פתחו העותרים, באמצעות בנם שערב לחיוביהם כלפי האגודה, בהליך אזרחי בבית משפט שלום, לצו מניעה האוסר על האגודה לגבות שטרי חוב שעשו העותרים לפקודתה. בית משפט השלום דחה הבקשה. על ההחלטה הדוחה את הבקשה לצו מניעה, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. כבוד השופטת מ. פורת דחתה את בקשת רשות הערעור וציינה כי בהסכם שהושג בין האגודה לבין עושי השטרות לא נאמר מאום על השטרות "ואין על כן מקום להוציא צו מניעה כנגד סילוק מסמך סחיר". בשלב זה עתרו חברי האגודה לבית המשפט הגבוה לצדק. פסק הדין בעתירה התייחס אל ההליכים בבית משפט שלום ובית המשפט המחוזי ונאמר בו: "הנושא של עתירה זו הוא בסמכותו של בית משפט אזרחי רגיל, וחייב להתברר בפניו. כל טענה המועלית בעתירה זו ניתנת לטיעון ולברור בפני הערכאה האזרחית האמורה". מכאן כי טיעונו של המבקש בדבר שינוי הלכה בבג"צ 567/95שגוי הוא. המבקש אינו טוען לסמכות מקבילה של בית משפט זה ובית המשפט הגבוה לצדק, שאזי לא תתעורר שאלה של סמכות כי אם של שיקול דעת להפעלת סמכות השיפוט של אחת מהערכאות בעלות הסמכות. (השוו בג"צ 991/91פסטרנק נ' שר הבינוי והשיכון, מה(5) 50,58,60). לא יהיה זה מיותר לציין כי לאור האמור בסעיף 52(4)ו(5) לפקודה לגבי אישור פסק בוררים על ידי הרשם והעלאתו לדרגה של פסק דין של בית משפט מחוזי "שאין עליו ערעור עוד" (הדגשה שלי ר.א.), ספק אם הטענה בדבר סמכות מקבילה היתה נשמעת. התכלית החקיקתית של הוראות סעיף 52הינה הקניית אוטונומיה רחבה לניהול עניניהן של אגודות שיתופיות, באמצעות מנגנון פנימי שעליו ממונה רשם האגודות. המחוקק לא אבה לפתוח את פסיקותיו של הרשם להתערבות בתי המשפט ולא בכדי טרח לקבוע כי חוק הבוררות תשכ"ח-1968, לא יחול עליהן. (סעיף 61לפקודת האגודות השיתופיות, 1933, שנחקק בעת היות פקודת הבוררות בתוקף). פרופ' אוטולנגי בספרה אגודות שיתופיות דין ונוהל, מתרשמת משינוי המדיניות השיפוטית "של הרחבת הפיקוח השיפוטי ושל הגבלת שיקול הדעת של הרשויות המוסמכות, תוך קביעת כללים מפורטים יותר לגבי אופן הפעלתו". אין ספק, אומרת המחברת, "כי גם על רשם האגודות השיתופיות תופעל ביקורת זו ...מסתמנת נטייה להעברת הביקורת על רשם האגודות השיתופיות מבית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי". פניה אל המחוקק יצאה ב- 11/9/94בבג"צ 2786/94, מפי הנשיא שמגר: "הערנו על כך לא אחת, אך לצערנו הרשות המבצעת היוזמת חקיקה לא שתה ליבה להערותינו והפניה לבית המשפט הגבוה לצדק נותרה עד היום דרך בלעדית להשגה על החלטות הרשם... אנו שבים, על כן, ומפנים את תשומת הלב לצורך בתיקון החקיקה" (שם, עמ' 2). חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992, הקרוב למגזר שבו עוסקת פקודת האגודות השיתופיות, ראוי לשמש דגם ליוזמת החקיקה המתבקשת. למשקם על פי חוק זה, מתמנה "מי שהוא כשיר להתמנות שופט של בית משפט מחוזי" (סעיף 3לחוק). יחד עם זאת, הוענקה סמכות הדיון בבקשות לביטול פסק משקם לבית משפט מחוזי. (סעיף 28לחוק). נראה איפוא, כי על המחוקק או הערכאה השיפוטית העליונה לומר את דברם בנושא הנכבד. כפי שהדברים עומדים עתה, אין התובענה בסמכות בית משפט זה והיא נדחית. כאן מסתיים תפקידו של בית המשפט, אולם קשה להתעלם מהתוצאה שהושגה עד כה על ידי המבקש. מדובר בפגיעה של ממש שפוגע המבקש במטרות האגודה הקבועות בסעיף 3לתקנון: "לפעול לשיפור מצבם של החברים ובייחוד לדאוג לשיכון נאה וסביר לחברי האגודה ולבני משפחותיהם". פסק הבוררים מה- 10/9/95האוסר על המבקש לנהל מרפאה בדירת מגורים שהוכשרה על ידו למטרה זו, על אף צו המניעה שניתן ב- 2/9/94, אינו מבוצע עדיין. בנסיבות אלה יישא המבקש בהוצאות המשיבה בסך 000, 25ש"ח צמוד כדין. יישוב סכסוכיםרשםאגודה שיתופיתבוררות