בקשה להכללת חוב בפשיטת רגל

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להכללת חוב בפשיטת רגל: 1. א. המבקש הגיש בשעתו בקשה להכריזו פושט רגל (פש"ר 2058/86) ואכן, בית המשפט הכריז עליו פושט רגל כמבוקש. ב. לימים הגיש המבקש בקשה להפטר וביום 2.11.94 ניתן לו הפטר כבקשתו (המרצה 388/94). ג. בבקשה שלפני עותר המבקש - "א. להורות כי חוב המבקש לטופז בע"מ (המשיבה מספר 2. ע.ג.) נכלל הוא בצו כינוס נכסים ופשיטת רגל אשר ניתן בתיק פש"ר 2058/86 ביום 30.12.86. ב. לפטור את המבקש מתשלום חוב כלשהו ו/או סכום כלשהו הנטען על ידי המשיב מספר 2 נגדו". 2. טענות המבקש א. בתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה הבהיר המבקש כי בקשתו מתייחסת לשלושה תיקי ההוצל"פ שלהלן: תיק הוצל"פ 01-14543-87-0, ותיק הוצל"פ 01-17812-90-7, תיק הוצל"פ 01-11628-62-3. לדברי המבקש - "ג. (...) לא עשיתי עסקה כלשהיא עם המשיב מספר 2 לאחר הגשת בקשתי למתן צו כינוס ופשיטת רגל. החובות למשיב מספר 2 היו אחת הסיבות העיקריות שהביאו להגשת בקשה לפשיטת רגל. ד. למשיב מספר 2 היו תיק הוצל"פ נגדי. השיקים נשוא התיקים המוזכרים (...) היו דחויים (זמן פרעונם חל לאחר מתן צו הכינוס). את השיקים מסרתי למשיב מספר 2 במקום אחרים שהוא הגיש להוצל"פ עוד לפני שהוגשה בקשתי למתן צו כינוס ופשיטת רגל". ב. בסיכומי טענותיו טען בא כחו המלומד של המבקש, עו"ד מחאמיד חוסיין, כי המשיבה מספר 2 נהגה "בעורמה" בכך שפתחה את תיקי ההוצאה לפועל הנ"ל והחלה להפעילם "לפני תקופה קצרה בלבד". עו"ד מחאמיד הפנה לסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם1980- (להלן-"הפקודה") וטען כי ההפטר שניתן למבקש פוטר אותו מכל חוב בר תביעה בפשיטת הרגל וכי אף אחד מן המקרים המפורטים בסעיף 69(א) לפקודה אינו חל בענייננו. זאת משום שלדבריו - "(...) לא רק שעילת התביעה ארעה לפני שהמבקש הופטר אלא שהיא ארעה לפני מתן צו הכינוס ואף נכללה בדו"ח לכונס. השיקים נשוא תיקי ההוצל"פ (...) הינם תוצר של עיסקת יסוד שנוצרה לפני מתן צו הכינוס ופשיטת רגל הנ"ל". ג. עו"ד מחאמיד התיחס בסיכומיו (פיסקה יא') למסמכים שצולמו עבורו מתוך תיק כונס הנכסים הרשמי וציין כי העתקים מהם צורפו לסיכומים. שום מסמך לא צורף לסיכומי בא כח המבקש המצויים בתיק בית המשפט. אחד המסמכים הנזכרים בסיכומים הוא תצהירו של המבקש מיום 23.8.92, תצהיר אשר העתק ממנו צורף להודעת באת כח הכונס הרשמי, ושאליו אתיחס להלן. המסמך השני אינו מצוי בפני וממילא לא עיינתי בו. 3. עמדת הכונס הרשמי א. באת כחו המלומדת של הכונס הרשמי, עו"ד גב' רבקה פלד, הגישה לבית המשפט הודעה שאליה צירפה העתק מתצהירו של המבקש מיום 23.8.92 המצוי בתיק הכונס הרשמי. בתצהיר האמור הצהיר החייב כי - "3. בתוך תיק ההוצל"פ (הכוונה היא, ככל הנראה, לתיק פשיטת הרגל. ע.ג.) פירטתי אל כל חובותי ובין היתר היה לי חוב לזכות שוורץ טקסטיל בע"מ, על סך 14,000.- ש"ח. במקום שוורץ טקסטיל בע"מ (הנושה) נקבתי בשם אופנת דוד המתיחס לאותו החוב וזאת ומאחר והיו לי הרבה נושים והתבלבלתי בשמות, אולם נקבתי בחוב של 14,000.- ש"ח. 4. החוב הנ"ל, היה בעבור סחורות (הלבשת שמלות לילדות) וכנראה השיקים הוספו (כך במקור! הכוונה היא כנראה ל"הוסבו". ע.ג.) לחברת טופז לגביות". ב. באת כח הכונ"ר ציינה בהודעתה כי בתיק פשיטת הרגל שבמשרדי הכונס הרשמי - "3.א. (...) לא נמצאו תביעות חוב של "שוורץ טקסטיל בע"מ" ולא של "אופנת דוד". ב. בנוסף, בתיק פשיטת הרגל אצל הכונ"ר אין גם תביעת חוב של המשיב מספר 2. ג. בנסיבות אלו, ממילא גם לא נמצא בתיק פשיטת הרגל העתק של השיקים אשר בגינם לכאורה נטען על קיומו של החוב למשיב מספר 2". על שום כך הודיעה עו"ד גב' פלד כי אין באפשרות הכונס הרשמי להביע את עמדתו לגוף הבקשה על סמך החומר המצוי בתיק פשיטת הרגל שבמשרד הכונס הרשמי. 4. דיון א. לאחר שעיינתי בסיכומי טענותיהם של באי כח הצדדים, ובמכלול החומר שלפני, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות. ב. על מנת שהפטרו של המבקש יכלול את חובותיו למשיבה 2 היה על המבקש להוכיח כי החובות האמורים נכללים בגדר "חוב בר תביעה בפשיטת רגל" כאמור בסעיף 69 לפקודה. והנה מסתבר כי למרות טענת המבקש בתצהירו כי "החובות למשיב מספר 2 היו אחת הסיבות העיקריות שהביאו להגשת בקשה לפשיטת רגל", שמה של המשיבה 2 לא נזכר כלל בדין וחשבון על חובות ונכסים שהוגש על ידו יחד עם בקשתו להכריז עליו פושט רגל. אכן, המבקש הצהיר, בתצהירו מיום 23.8.92 כי נקב בשמה של "אופנת דוד" במקום "שוורץ טקסטיל בע"מ" משום שלדבריו היו לו "הרבה נושים והתבלבלתי בשמות". ברם, לכאורה נראה כי אין כל סיבה הגיונית להחליף בין השמות הנ"ל ולא הובאה בפני כל ראיה על כך שלא היה לחייב נושה אחר ששמו, אכן, "אופנת דוד". העובדה שגם כאן וגם שם היה מדוברעל חוב בסכום של 14,000.- ש"ח, כשלעצמה, אין בה די כדי לשכנע שמדובר באותו חוב ממש. החייב גם לא הודיע לכונס הרשמי, בכל העת שבה היה תיק פשיטת הרגל תלוי ועומד, על דבר קיומו של החוב למשיבה 2, וכך גם לא הודיע למשיבה 2 על דבר היותו פושט רגל. ג. בא כח המבקש התיחס בסיכומיו להודעה ששלח הכונס הרשמי ללשכת ההוצל"פ בבת ים, וציין כי "שם היה תיק קודם של המשיב מספר 2". כאמור לעיל, המסמך הנזכר לא צורף לסיכומי המבקש. ברם, בא כח המשיבה 2 צירף לסיכומיו העתק מן המכתב שנשלח על ידי הכונס הרשמי ללשכת ההוצאה לפועל בבת ים. סבורני כי צודק בא כח המשיבה 2 בטענותיו על כך שהמבקש אינו יכול להבנות מן המכתב האמור של הכונס הרשמי: אין בפני כל ראייה המזהה את החוב נשוא תיק ההוצל"פ בבת ים או את הנושה באותו תיק. 5. בעניין נשוא החלטה זו התחלתי לדון בעת שכיהנתי כשופט בית המשפט המחוזי בפועל. ההחלטה ניתנת, על כן, בתוקף הסמכות שניתנה לי על פי סעיף 15(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח חדש) תשמ"ד 1984-. 6. אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. המבקש ישלם לכל אחד מן המשיבים הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 1,500.- ש"ח בתוספת מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. חובפשיטת רגל