האם מקבלים קצבת נכות רטרואקטיבית ?

האם מקבלים קצבת נכות רטרואקטיבית ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום קצבת נכות רטרואקטיבית: .1התובע, חבר קיבוץ, הגיש לנתבע, ביום 15/3/93, תביעה לגימלת נכות לפי פרק ו 2לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן: "החוק"). לפי הרשום בטופס התביעה (נ/1) תחילת המועד שבו צומצמו הכנסות התובע עקב הליקוי היה ביום .1/1/85 .2הנתבע קיבל את תביעתו של התובע והכיר בו כ"נכה" לפי פרק ו 2לחוק, בעל דרגת אי-כושר בשיעור %60, החל ביום .15/3/89למרות זאת, הסכים הנתבע לשלם לתובע קיצבת נכות רק בגין התקופה שמיום 15/3/90, כלומר שנתיים בטרם הגשת תביעתו. .3תובענה זו נסובה על החלטתו של הנתבע בענין הרטרואקטיוויות של ההכרה בנכותו של התובע, כאשר התובע עותר לחייב את הנתבע לשלם לו קיצבת נכות החל מיום 15/3/89- מועד תחילת דרגת אי-הכושר. לטענת התובע, בכתב תביעתו, השיהוי בהגשת התביעה נבע מכך שהתובע, שנכותו היא בתחום הנפשי, לא רצה שתיווצר לו סטיגמה של "חולה נפש". בכתב הגנתו הסתמך הנתבע על סעיף 128לחוק, המחייב הגשת תביעה תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה ומאפשר לנתבע שיקול דעת להכיר גם בתקופה הקודמת ל- 12החודשים האמורים. מאחר שכתב ההגנה לא כלל הסבר כלשהו לשיקול הדעת שהופעל על ידי הנתבע בהחלטתו בענין הרטרואקטיוויות, התבקשה ב"כ הנתבע (והסכימה) להגיש תעודת עובד ציבור מטעם הנתבע, בה יוסברו שיקוליו של פקיד התביעות, בהחלטתו בענין השיהוי. .4התעודה אכן הוגשה, בהמשך הוגש גם תצהיר מטעמו של התובע והעדויות בתיק הינן של פקידת התביעות שנתנה את תעודת עובד הציבור ושל המצהיר מטעם התובע. הסברי הנתבע להפעלת שיקול דעתו .5בתעודת עובד הצבור ובעדותה הסבירה פקידת התביעות את שיקולי הנתבע, ככל המפורט להלן. .6בטופס התביעה דוגמת (נ/1) נמצא סעיף מיוחד בו מתבקש התובע להסביר את השיהוי בהגשת תביעתו. התובע לא מילא את הסעיף האמור. בדרך כלל, במקרה כזה (כשיש שיהוי והסעיף המתאים אינו ממולא), נוהג הנתבע להפנות לתובע הגימלה שאלה בדבר הסיבות להתשתהותו, אך במקרה זה, משום מה, לא הופנתה לתובע שאלה נפרדת בענין השיהוי. .7סמוך לאחר הגשת התביעה, ביום 6/4/92, הוגשה בקשה לכך שהגימלה תשולם לקיבוץ ולא אישית לתובע. בבקשה זו פירט התובע כי הוא עובד במוסך הקיבוץ, 8-6 שעות ביום, 26ימים בחודש. לפיכך, סבורה היתה פקידת התביעות כי בתובע לא מתקיים כלל התנאי של צמצום בהשתכרות. (ככל הנראה בוססה סברה זו (ובצדק) על תקנה 8לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ"ד-1984, אשר קובע את מספר שעות העבודה היומי לחבר קיבוץ המועסק במשגרת סידור העבודה של הקיבוץ, כקריטריון להערכת צמצום השתכרותו). בהמשך, לאחר בירור נוסף עם הקיבוץ, הסתבר לפקידת התביעות כי התובע אינו מתייצב לעבודה במשך כל ימי העבודה בחודש והתקבלה טענת הקיבוץ כי העסקתו של התובע הינה במסגרת "עבודה שיקומית". לפיכך, כבר לא היתה מניעה להכיר בתובע כמי שהכנסתו צומצמה עקב הליקוי. .8פקידת התביעות התחשבה בהנחיות הפנימיות שהוציא הנתבע, בדבר הפעלת שיקול דעת במקרה של שיהוי בהגשת התביעה. לפי סעיף ב(1) להנחיות אלה, ניתן לאשר תביעה בעד תקופה שלא תעלה על 36חודשים אם מתקיים האמור בסעיף א להנחיות (סעיף הכולל, בין השאר, תנאי שיש הוכחות ברורות לאי-כושר) ואם הזכאי עצמו לא מסוגל לתבוע קיצבה בשל מצב בריאותו הגופני או הנפשי. לדעתה של פקידת התביעות, תנאי זה לא התקיים בתובע, מאחר שהוא זה אשר הגיש לבסוף את התביעה נ/.1 .9כלל נסיבות המקרה, לדעתה של פקידת התביעות, לא הצדיקו למעשה כל הרחבת תקופת הזכאות מעבר ל- 12חודשים טרם הגשת התביעה, והאישור הרטרואקטיווי לתקופה של 24חודשים, נבע מכך שהנתבע לא נהג כרגיל ולא הפנה לתובע שאלה בדבר השיהוי (כאמור לעיל בסעיף 6לפסק דין זה). ההסברים מטעם התובע לשיהוי .10התובע, כחבר קהילה קטנה כקיבוץ, הרגיש אי-נוחות להצהיר על עצמו כנכה הזקוק לעזרה והשתכנע בכך רק לאחר טיפול נפשי שעבר. התובע גם היה מודע לכך שאמו מתנגדת להגשת התביעה בשל החשש מהסטיגמה בקיבוץ. .11התובע אמנם מסוגל לבצע עבודות קלות, אך העבודות מוטלות עליו רק לצורך שיקומו ואין בהן תועלת ממשית לקיבוץ. התובע אינו עובד בצורה סדירה ולא ננקטות נגדו סנקציות על אי-התייצבות לעבודה על פי סידור העבודה. בחינת הפעלת שיקול דעתה של פקידת התביעות .12לאחרונה, ניתנו על ידי בית הדין הארצי לעבודה מספר פסקי דין, שתוצאתם המעשית היא הוראה לנתבע להרחיב את תקופת הזכאות המוכרת על ידיו בתביעות שהוגשו תוך שיהוי, מעבר למתחייב מההנחיות הפנימיות של הנתבע, עד לתקופת ההתיישנות. (ראו: דב"ע נד/287- 0המוסד לביטוח לאומי - הררי ואח' (לא פורסם, פס"ד מיום 19/1/95) וכן דב"ע נד248- /0בן צבי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, פס"ד מיום 23/2/95). עיון בפסקי הדין האמורים מעלה כי אין ללמוד מהם לענייננו, באשר פסקי דין אלה עוסקים בתביעות לגימלאות שעל הזכאות להן ניתן ללמוד ממסמכים רשמיים, כגון גיל או תעודות פטירה. מה שאין כן בענייננו, שבחינת זכאותו של התובע לגימלת נכות אינה יכולה, מדרך הטבע, להתבסס על מסמכים רשמיים כלשהם ולשם אישורה היה צורך לבדוק את מצבו הרפואי של התובע ואת הצמצום בהשתכרותו. לפיכך, למרות שניתן לאמר שההלכה הפסוקה בענין שיהוי השתנתה בעקבות פסיקתו החדשה של בית הדין הארצי לעבודה, הרי שבעניינו של התובע, עדיין אני רואה את עצמי מחוייב לבחון לגופה את סבירות הפעלת שיקול דעתה של פקידת התביעות. .13בנסיבות המקרה כפי שתוארו לעיל, נראה לי שיש ליתן משקל נכבד לעובדה שעל פי הבקשה שהוגשה לנתבע לאחר הגשת התביעה (הבקשה מיום 6/4/92, להעביר את הגימלה - לקיבוץ), היה מקום שהנתבע ידחה את התביעה כליל, בשל כך שעל פי האמור בבקשה זו, לא התקיים כלל בתובע התנאי של צמצום בהשתכרות, כנדרש מחבר קיבוץ. העובדה שלאחר בירור שנערך עם הקיבוץ הסתבר להנחת דעתו של הנתבע כי מדובר בעבודה שיקומית כך שהתביעה אושרה, אין בה כדי להוכיח שעבודתו של התובע היתה "שיקומית" בלבד, גם בתקופה שטרם יום 15/3/90(מועד תחילת תשלום הקיצבה), כלומר, למעלה משנתיים טרם הבירור שנערך עם הקיבוץ לענין סוג עבודתו של התובע. גם ההסברים שהובאו מטעם התובע להשתהותו בהגשת התביעה, אין בהם כדי לשכנע שאכן היתה מניעה להגשת התביעה במועד מוקדם יותר. מעדותו של מר ערן כהן, מסתבר כי בעייתו של התובע היתה ידועה בקיבוץ במשך זמן רב, סביר להניח שאם מסכת השכנועים שהופעלה על התובע להגיש את התביעה, היתה מתחילה מוקדם יותר, היה התובע משתכנע מוקדם יותר. העובדה שבמקרה החל מר כהן לכהן כרכז עבודה בקיבוץ דווקא בשנת 1991וראה כחלק מתפקידו לנסות ללחוץ על התובע להגיש את תביעתו שכן "המערכת שלנו צריכה להתפרנס" (כעדותו של מר כהן), אינה צריכה לחייב את הנתבע. הנתבע לא היה חייב לשקול בין שיקוליו את השאלה האם רכז העבודה המכהן של הקיבוץ לוחץ מספיק על התובע, אם לאו. .14לאור האמור לעיל לא מצאתי ששיקוליה של פקידת התביעות היו בלתי סבירים במידה כזו המצדיקה את התערבותו של בית הדין לשינוי החלטתה. יתרה מכך, ההחלטה המאשרת לתובע זכאות רטרואקטיווית של 24חודשים, מתוך 36החודשים האפשריים (מיום 15/3/89) הינה, לדעתי, סבירה. .15אשר על כן, אני דוחה את התביעה. .16בטרם סיומו של פסק הדין אני מוצא לנכון להעיר כי יש לדחות את הטענה הפרוצדורלית שהעלה ב"כ הנתבע בראשית סיכומיו. התובע מיוצג על ידי עורך דין, חתם על יפוי כח הנמצא בתיק ומאשר זאת ובהעדר ראיה כלשהי לכך שעורך דינו של התובע אינו מייצג את "האינטרסים של התובע", לא היה כל מקום לקבל טענה שיש לדחות את התביעה בשל כך שלדעת ב"כ הנתבע, אולי התובע אינו מעונין כלל בתובענה. לעומת זאת, טיעוני ב"כ הנתבע לגופו של ענין - בחלקם השני של סיכומיו, מקובלים עלי, ולפיכך, כאמור לעיל, נדחתה התביעה. .17אין צו להוצאות. קצבת נכותרטרואקטיביותשאלות משפטיותנכות