קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית: .1התובע מערער על החלטת המוסד לדחות תביעתו לגמלת הבטחת הכנסה ולביטוח רפואי בגין החודשים פברואר ומרץ .94 הנתבע נימק דחיית התביעה בשעתו בעובדה שבאותם החודשים הועסק התובע 18שעות שבועיות בלבד, במקום 32ש"ש כמתחייב בתנאי זכאות לפי ס' 2(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה (זה מפנה לתקנה 2לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע התשמ"ב-1982). .2בכתב ההגנה טוען הנתבע כי בחודשים הרלבנטיים עבד התובע במשרה חלקית בת 18ש"ש ולכן לא עמד בדרישות ס' 2א(3) לחוק לגבי זכאות לגמלה. בנוסף, בינואר 94עזב התובע מקום העבודה עליו הצהיר ובראשית פברואר החל לעבוד במקום אחר בהיקף שעות מצומצם יותר. התובע לא דיווח על השינויים על אף שהיה מודע לחובת הדיווח. אי דיווח כאמור מאפשר לנתבע להחליט על אי מתן גמלה. אם היה מדווח מיד ניתן היה להורות לו להתיצב בשרות התעסוקה מיד, על מנת שלא יפסיד זכותו להשלמת הכנסה. התובע הודיע על השינוי במקום העבודה באיחור, כנראה רק באפריל .94 .3במהלך הדיון הבהירו ב"כ הנתבע לבית הדין כי נהוגות אצל הנתבע הנחיות פנימיות שעל פיהן אין הנתבע עומד על דרישת התקנות בענין התיצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לתשלום גימלת השלמת הכנסה כל עוד מדובר במי שעובד מינימום 32שעות שבועיות (ראה דיון שקוים ביום 2.11.95בעמ' 1ש. 25). התובע עמד בתנאי הזה כל עוד עבד במקום העבודה הראשון, ועל כן לא נדרשה התיצבותו בלשכת התעסוקה בתקופה בה עבד באותו מקום כתנאי לקבלת הגמלה. משקטן היקף משרתו נדרשה התיצבותו המיידית בלשכה לצורך קבלת הגמלה. .4קוים דיון להוכחות ובו העידו התובע והגב' יפה אוהב ציון פקידת התביעות אצל הנתבע. .5ואלו הן העובדות שאינן שנויות במחלוקת בתיק זה. .1בחודשים שקודם לתקופה שבמחלוקת עבד התובע בתלמוד תורה ומסורה בהיקף משרה של כ- 30שעות שבועיות. .2בגין אותם החדשים קיבל גמול השלמת הכנסה מן הנתבע. .3במשך אותם החדשים לא נדרש להתיצב בשירות התעסוקה כדורש עבודה, כתנאי לקבלת הגמלה. .4התובע התחיל עבודתו בבית הכנסת המרכזי ביום 15.2.94התובע עבד בעבודות נקיון. היקף המשרה - 18שעות שבועיות. לטענת התובע (שבה אין לנתבע עמדה) - העבודה הראשונה היתה עבודה עם ילדים שהיתה קשה לו עקב מצבו הנפשי. קושי זה הביאו למעבר לעבודה בנקיון, ובהיקף המצומצם יותר. .5בעבודה השניה הספיק לעבוד כחודשיים ימים ועד שהודע לו ע"י פקידת המוסד כי צמצום היקף משרתו יחייב התיצבותו בשירות התעסוקה כדורש עבודה, כתנאי לקבלת הגמלה. משכך נודע לו, חזר לעבודתו הראשונה. .6התובע חתום על טפסים שונים שהוגשו לתיק בהם רשומה התחיבותו להודיע לנתבע על שינוי במשרה, בתוך 30ימים ממועד השינוי. .6ואלו הן השאלות שבעובדה בהן חלוקים הצדדים: .1המועד המדויק בו הפסיק התובע לעבוד בתלמוד תורה (הראשון) האם בתחילת פברואר או שמא באמצע חודש פברואר. .2המועד בו הודיע התובע לנתבע על השינוי במשרתו, ובהיקף שעות העבודה. .7לאחר ששמענו העדויות אנו קובעים העובדות כדלקמן בשאלות שבמחלוקת. .1לא שוכנענו מדברי התובע כי עזב את עבודתו בתלמוד התורה (מקום העבודה הראשון) אך ב- .15.2אין בידי התובע ראיה לתשלום שכר מן התלמוד תורה לחודש פברואר 94ולא שוכנענו כי הגיע להסדר מיוחד של תשלום עם אותו תלמוד התורה, בנוגע לשבועיים הראשונים של חודש פברואר. יצוין כי התובע עצמו לא היה בטוח מה משכה של התקופה שבה לא עבד כלל (עמ' 5ש. 18). אנו קובעים כי לא הוכחה טענת התובע בדבר המשך עבודה בתלמוד התורה עד .15.2.94למען הסר ספק יודגש כי אין התובע טוען למועד תחילת עבודה בבית הכנסת שהוא לפני .15.2 .2אשר למועד מתן ההודעה לפקידת התביעות של המוסד אודות השינוי במשרה ובהיקפה. התובע העיד כי ב- 20.3או ביום למחרת הגיש לפקידת הנתבע את תלוש השכר הנוגע למקום עבודתו החודש. כך מאחר שחשוב היה לו לקבל ומה שיותר מהר את השלמת ההכנסה מן המוסד. פקידת המוסד הגב' אוהב ציון לא ידעה לאמר במדויק מתי קיבלה התלוש לידיה. הנ"ל לא שללה לחלוטין גרסת התובע בענין (עמ' 10ש. 25, עמ' 10ש. 30, עמ' 11ש. 6). בהעדר ראיה לסתור אנו קובעים כי התובע מסר הודעה אודות השינוי במשרתו והיקפה ביום .21.3.96 .3עוד אנו קובעים כי התרשמנו שאמנם התובע ידע על חובתו להודיע על כל שינוי במשרתו כתנאי לקבלת גמלת השלמת הכנסה. אלא שהתובע לא ידע על חובה (אם קיימת כזו) להודיע על כל שינוי בהיקף השעות מיידית. .4לתובע לא היתה ידיעה כלשהי אודות ההנחיות הפנימיות של המוסד שלפיהן הוא היה פטור מחובת התיצבות בלשכת התעסוקה בהיקף משרתו הראשון, פטור שלא עמד לו בהיקפה של המשרה השניה. .5אמנם, חתום התובע על מסמכים שהוגשו מטעם הנתבע ובהם הוא מתחיב להודיע על כל שינוי שחל במשרתו. אלא שההתחיבות הינה למתן הודעה בתוך 30ימים ממועד השינוי - ראה נ/7, נ/.8 .6פקידת התביעות הודיעה לתובע על חובת ההתיצבות בלשכת שירות התעסוקה במכתב מיום .6.4.94 .8ההיבט המשפטי בס' 2(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה שהוא הרלבנטי לענין הנדון כאן נקבע: " .2תנאי זכאות. (א) תושב ישראל שימלאו לו עשרים שנה זכאי לגמלה, בכפוף להוראות חוק זה כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה. (3)הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה שההכנסה מהן פחותה מסכום הגמלה לפי ס' 5(א)(1) ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות" הכללים לפי פסקה זו נקבעו בתק' 2לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע) שם נקבע כך: .2זכאות לפי ס' 2(א)(3) לחוק. (א) עובד או עובד עצמאי שהכנסתו מעבודה פחותה מסכום הגמלה לפי ס' 5(א)(1) לחוק זכאי לגמלה לפי סעיף 2(א)(3) לחוק אם מתקיים בו אחד מתנאים אלה, (1) הוא הופנה לעבודתו על ידי שרות התעסוקה או שהוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כדורש עבודה ושירות התעסוקה לא הציע לו עבודה מתאימה כמשמעותה בס' 2(א)(2) לחוק........" בסעיף 20לחוק נקבע כי חובה על מקבל גמלה להודיע למוסד בתוך 30ימים על כל שינוי שחל במצבו, ובהכנסותיו. .9אין חולק כי הנתבע שלם לתובע גמלת השלמת הכנסה בגין חדשים הקודמים לחודשים נשוא המחלוקת וגם בגין אלו שאחריהם, אף מבלי שנתקיים בתובע ס' 2(א)(1) לתקנות. בכך לא מילא הנתבע עצמו אחר הוראות התקנות. כך, לאחר שקבע לעצמו מכסת שעות עבודה מסוימת שאם עמד בהן מי שתובע גמלת השלמת הכנסה, די בכך, אף מבלי שהופנה לעבודתו דרך לשכת התעסוקה. והנה, עומד עתה הנתבע על כך כי אין התובע זכאי לגמלה מאחר שלא מולאה הוראת התקנה בדבר התיצבות בלשכת שירות התעסוקה. נראה לנו כי לא ראוי היה לה לטענה שתטען ובודאי לא בכל הנוגע לפרק הזמן שבתוך 30הימים מאז השינוי. בית דין ניסה להפנות את הנתבע אל הבעיתיות שבעמדתו ולהביאו לכלל הבנה עם התובע, אך ללא הצלחה. אנו קובעים כי בשל מדיניות הנתבע ובשל הנחיותיו הבלתי ידועות בעצם הוכשל התובע שלא ידע על חובת ההתיצבות שעליה יש להקפיד בנסיבות החדשות שנוצרו לעומת אלו שקדמו. שאין כל רמז ואינדיקציה להנחיות הנתבע בין בתקנות ובין בכל מקום אחר בנוגע לפטור מחובת התיצבות בהיקף משרה כזה לעומת היקף אחר. שאם היה התובע יודע אותן ההנחיות הללו היה מכלכל צעדיו אחרת. והראיה, שעם קבלת ההבהרה שב התובע למשרתו הקודמת. בפעול הנתבע כפי שפעל יצר מצג מסוים כלפי התובע שעקב אותו המצב שינה התובע מצבו לרעה. ועל כן, רואים אנו לנכון לחייב הנתבע לשלם לתובע הגמלה בגין התקופה 15.2.94 ועד 15.3.94(בלבד) שהיא תקופת 30הימים שמאז השינוי. אין אנו מוצאים לנכון לחייב בתשלום בגין התקופה שלאחר מתן ההודעה על השינוי (שניתנה באיחור של שישה ימים) ועד לקבלת ההנחיה בדבר חובת ההתיצבות לאור הנסיבות החדשות ( 21במרץ ועד 5.4). כך לאור האיחור שאחר התובע במתן ההודעה. שאין השיקולים כפי שפורטו יפים בנוגע לתקופה זו עקב האיחור שאחר התובע במתן ההודעה. שכבר קבענו כי התובע היה מודע לחובה וכי על פי החוק כמו גם בטפסים עליהם חתם, חובת ההודעה הינה בתוך 30ימים. אנו קובעים על כן כי זכאי התובע לגמלת השלמת הכנסה בגין התקופה שמ- 15.2.94 ועד .15.2.94נדחית התביעה בגין יתרת התקופה ( 1.2.94ועד 15.2.94, 16.3.94 ועד 11.4.94). למען לא יקרו מקרים דומים בעתיד מציע בית הדין לנתבע לפעול בהתאם. אין צו להוצאות.הבטחת הכנסהמשרה