הגבלה בתנועות הצוואר 10% נכות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגבלה בתנועות הצוואר 10% נכות: 1. התובעת ילידת 1974 נפגעה ביום 8.2.93 בתאונת דרכים (להלן: התאונה). אין מחלוקת בדבר חבות הנתבעים לפצותה על נזקיה בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975(להלן: הפלת"ד). 2. התובעת טוענת שכתוצאה מהתאונה: א. נפגעה בצוארה, בגבה התחתון ובראשה, והיא סובלת מהגבלה קלה בתנועה בצידה הימני. ב. כאבי הראש מהם סבלה עובר לתאונה החמירו, ובנוסף היא החלה לסבול מסחרחורות. חוות הדעת הרפואית 3. מטעם בית המשפט מונה דר' אורי פרנקל כמומחה בתחום האורטופדיה (להלן: המומחה האורתופדי). בסיכום חוות דעתו אומר המומחה: "בבדיקה קלינית אובחנו מתח שרירי קל בצואר, מלוו בהגבלה קלה בתנועה, ורגישות קלה לניקוש על פני החוליות, ובצילומי הרנטגן נראה היפוך של הלורדוזיס הצוארי... נותרה... נכות צמיתה בתחום האורתופדי בגובה של % 10 לפי סעיף 37(5)א' של התקנון של המוסד לביטוח לאומי". בסוף חוות דעתו המליץ המומחה האורתופדי להפנות את התובעת למומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, עקב תלונתה על כאבי ראש ומיניתי כמומחה בתחום הנוירולוגיה את ד"ר פיליפ רוזנברג (להלן המומחה הנוירולוגי). בסיכום חוות דעתו אומר המומחה הנוירולוגי: "נשארה עם כאבי צואר עם הקרנה לראש ועם מיחושים ביד ימין. בדיקה וברור נוירולוגי תקין. אין נכות נוירולוגית". 4. המומחים השיבו לשאלות הבהרה של ב"כ התובעת, אך לא נחקרו על חוות דעתם, ולא זומנו להעיד בבית המשפט. 5. אינני רואה סיבה שלא לקבל את קביעות המומחים ואני קובע שנקבעה נכות אורטופדית צמיתה בגובה של % 10ושלא נגרמה לתובעת כל נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי. הנזק 6. פרטי הנזק הנתבעים כוללים נזק שאינו נזק ממון, הפסד כושר השתכרות בעבר ובעתיד, עזרת זולת בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, הוצאות מיוחדות בעבר ובעתיד. 7. נזק לא ממוני: כאב וסבל ב"כ הצדדים מסכימים כי לאור קביעת המומחה האורתופדי, נשארה לתובעת נכות בשיעור של % 10לצמיתות, והוסכם שהפיצוי המגיע לתובעת בגין כאב וסבל הוא הסכום 000, 12 ש"ח (עמ' 22 שורה 23). על כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 000, 12 ש"ח, נכון ליום התאונה, בגין נזק שאינו נזק ממון. הפרשי ריבית כחוק מיום התאונה ועד התשלום בפועל והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל. 8. נזקים ממוניים: א. הפסד כושר השתכרות: הפסד כושר השתכרות בעבר: התובעת היתה חיילת בשירות סדיר עובר לתאונה. התובעת טענה כי, עבדה בזמן שירותה הצבאי במספרה של של בן-דודה, מספר ערבים בשבוע בין 3 ל- 5 שעות כל פעם, ולא קיבלה שכר קבוע אלא רק טיפים מלקוחות. לטענתה בשל התאונה נעדרה מהעבודה כחודש. המומחה האורתופד קבע לה נכות של % 100 למשך שבועיים, נכות של % 50 לשבועיים נוספים, ונכות של % 20 למשך חודש נוסף. לכן מקובל עלי, כי חודש ימים לא היתה מסוגלת לעבוד. לפיכך, ובהתאם להסכמת הנתבעות, אני קובע כי התובעת זכאית לפיצוי גלובלי בסך 750 ש"ח על הפסדי השתכרות בעבר. יש לציין כי לא היו לתובעת הפסדים נוספים, כי לאחר התאונה שכרה גדל לעומת שכרה לפני התאונה, והיא אף לא הפסידה ימי מחלה, ימי חופשה וכד'. הפסד כושר השתכרות בעתיד: א. המומחה האורתופד קבע לתובעת % 10נכות רפואית לצמיתות, בשל כאבי הצוואר והגב. ב. אשר לנכות התפקודית: אמנם התובעת צעירה וטרם גיבשה מקצוע סופי, אולם עברו כבר 3 שנים מאז השחרור והיא העידה, כי רצתה לעסוק בתחום האיפור ואף עברה קורס לאיפור מקצועי ועסקה בתחום זה בהצלחה במשך כ- 7 חודשים. אולם היא העידה כי התקשתה לעבוד כמאפרת וכן כספרית בשל כאבי צוואר וגב, וכן בשל הכאב בידה הימנית. אמנם התובעת למדה בביה"ס את מקצוע סוכנות הביטוח, אך היא העדיפה את תחום האיפור, ומאז התאונה מתקשה לממש את שאיפותיה המקצועיות. לא מדובר בילד, שאין שום ידע לגבי המקצוע שהיה בוחר בו. נראה כי במקרה כזה, כשנטייתה הברורה של התובעת היתה לכיוון עבודה יוצרת בידיה, המצריכה עמידה ממושכת ומאמץ, ובמיוחד כאשר עבודות שונות נוספות שהיא ניסתה ידה בהן כגון פקידות, מזכירות וכד' גם בהן נתקלה בקשיים ובכאבים עקב התאונה, יש לקבוע שגובה הנכות התפקודית כגובה הנכות הרפואית (ע"א 3049/93 גירוגסיאן נ' סייף רמזי ואח') . אין לקבוע נכות תפקודית גבוה יותר, כי יש גם לזכור שלתובעת יש הכשרה מקצועית נוספת: בביה"ס למדה את מקצוע סוכנות הביטוח והיא גם יודעת שפות נוספות. כמו כן, העובדה שמאז שחרורה עבדה כמעט כל הזמן במשרה מלאה, מעידה על כך שהיא מסוגלת להתמודד עם יום עבודה מלא, בעבודות אחרות גם אם היא חשה בכאבים מידי פעם. ג. במקרה שלפנינו אני סבור, שנגרם לתובעת אבדן בכושר ההשתכרות שלה בעתיד. חישוב השכר נעשה בדר"כ לפי ערך השכר ערב התאונה, אולם מדובר בצעירה שהיתה רק בתחילת דרכה המקצועית, וסביר ששכרה היה עולה בהרבה על שכרה בעת התאונה, ככל שהיה לה נסיון רב יותר בעבודה. על כן, אני קובע כי יש לחשב את הפסדה לפי השכר הממוצע במשק. חישוב אבדן כושר ההשתכרות, יעשה עד גיל 65, ולא נראה לי שיש מקום לקבל את טענת ב"כ התובעת לפיה אפשר שהתובעת היתה מקימה עסק עצמאי בתחום האיפור ועובדת בו עד גיל .70כיוון שאין עובדות שמורות אחרת, ההנחה ככלל היא שהתובעת תעבוד עד גיל הפרישה המקובל. לתובעת נותרו 43 שנות עבודה. יש להכפיל: אחוז הנכות (%10) xשכר הממוצע במשק בניכוי מס הכנסה xמקדם ההיוון. יש לפסוק לתובעת את הסכום שבקשה: 886, 115 ש"ח. ב. עזרת הזולת: עזרת הזולת בעבר: הלכה מקובלת היא, כי תמיכת בני משפחה שווה כסף, אולם תנאי לפיצוי הפסד כאמור הוא הוכחת קיומה של תמיכה כזו. התובעת לא צרפה אישורים בדבר עיסוקם של הוריה, שלפי הנטען עזרו לה בתקופת אי-הכושר שלה, ולא פרטה בתצהירה מה טיב התמיכה שנתנו לה. עם זאת, לאור העובדה שהתובעת היתה באי-כושר מלא במשך שבועיים, יש לפסוק לה סכום גלובלי על העזרה שבוודאי העניקו לה בני משפחתה, וזאת בסך 500 ש"ח. עזרת הזולת בעתיד: התובעת לא הוכיחה את היקף העזרה שתזדקק לה בעתיד, אך לאור קביעת המומחה האורתופד כי סביר שהתובעת תסבול ממידה מסויימת של כאבים בעתיד, אפשר שהיא תתקשה בעבודות הבית. על כן, אני קובע כי הנתבעת תשלם לתובעת סכום גלובלי של 5000 ש"ח. ג. הוצאות ניידות: הוצאות ניידות בעבר: כאמור התובעת היתה חיילת בשרות סדיר בעת ארוע התאונה, ויכלה לקבל החזר לנסיעות שעשתה לצורך קבלת הטיפולים מצה"ל. בנוסף, התובעת לא צרפה שום קבלות המעידות על הסכומים שהוציאה לצורך נסיעות אלה. אם כי, היא צרפה אישורים המעידים, כי עברה 20 טיפולי פיזיותרפיה. הוצאות ניידות בעתיד: בעדותה סיפרה התובעת כי היא מתקשה לנסוע באוטובוסים. עם כל הכבוד אינני מוצא לנכון לפסוק לתובעת בראש פרק זה פיצוי לעתיד. אין ספק שבמקרים שלא תוכל לשבת ואם ייקשה עליה להרים את ידה, דבר שלא שוכנעתי בו, כי אז תוכל לאחוז במושב מבלי להרים את ידה. ד. והוצאות רפואיות: הוצאות רפואיות בעבר: התובעת היתה חיילת בעת ארוע התאונה, לכן את הטיפולים הרפואיים ואת התרופות קיבלה מהצבא. התובעת צרפה רק קבלה אחת על טיפול רפואי בסך 360ש"ח, וסכום זה על הנתבעת לשלם לתובעת. הוצאות רפואיות בעתיד: בבואי לקבוע פיצוי בגין הוצאות רפואיות עתידיות השיקול המכריע הוא חוות דעתו של המומחה האורתופד אשר קבע, כי התובעת תזדקק ל- 6עד 8טיפולים פיזיותרפיים בשנה, כאשר עלות כל טיפול כ- 100 ש"ח. כמו כן, בתשובה לשאלת הבהרה, כתב המומחה כי סביר שהתובעת תזדקק לתרופות לשיכוך כאבים בעתיד. על כן, אני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובעת: סכום של 000, 20 ש"ח לכיסוי הוצאות טיפולים פזיוטרפיים ותרופות עד גיל .70בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסה"ד. אשר לטענת הנתבעות, כי הוצאות אלה יכוסו לפי חוק בביטוח בריאות ממלכתי, סבור אני, שיש לנקוט בגישתו של השופט דר' קלינג מהסיבות המפורטות בפסק הדין (ת.א.(ת"א) 1506/90 שולמית גינת נ' הסנה חברה לביטוח, צלטנר 540). לפי גישת השופט קלינג, חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא שינה דבר, ועל הצזיק לפצות את הניזוק כבעבר. אציין כי הסיבה העיקרית לקביעתי זו, היא החשש מפני שינוי הרכב "סל הבריאות" המגיע לאזרח מתוקף חוק זה. לנפגע בתאונת דרכים הזכות לפיצוי ללא קשר לשיקולי מדיניות ממשלתית. 9. חוות הדעת הרפואית: נראה לי שמאחר ולתובעת אין נכות רפואית בתחום הנוירולוגיה, יש לנכות מסכום הפיצויים את שכר הטרחה ששולם למומחה הנוירולוגיה על ידי הנתבעים, בצירוף ריבית והצמדה מיום התשלום ועד ליום עריכת החשבון. לסיכום : 10. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה וקובע שעל הנתבעים לשלם לתובע פיצוי כמפורט לעיל. כן ישלמו הנתבעים לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של % 13 בתוספת מע"מ מסכום הסכומים הנ"ל, ביום התשלום, והוצאות משפט.נכותצוואר