קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגנה על מדגם רשום: .1בפני תביעה לתשלום פיצויים בעילה של הפרת מדגם רשום. .2התביעה במקורה הוגשה על ידי מרכז הארגזים בע"מ (בפירוק) באמצעות מנהלת מיוחדת שנתמנתה על פי סעיף 318לפקודות החברות (נוסח חדש). בהמרצה 834/93ביקשה התובעת המקורית להחליפה בתובעת בשם אחוד ארגזי ישראל בע"מ. מהטעם שכל הנכסים והזכויות של התובעת המקורית עברו לבעלותה המלאה של אחוד ארגזי ישראל בע"מ (ששמה הקודם היה "אחוד ארופה בע"מ" - ראה ת/6) על פי צו של בית משפט המחוזי תל-אביב-יפו שניתן בת.א. 259/88בתאריך .26.2.92 לאור הצו הנ"ל נעתרתי לבקשה לתקון התביעה על ידי החלפת התובעת המקורית באחוד ארגזי ישראל בע"מ, שבאה בנעליה. (להלן: התובעת החדשה). .3התובעת המקורית שהיתה חברה בע"מ עסקה ביצור ארגזים מתקפלים מפלסטיק ששמשו לשווק תוצאת חקלאית. על הארגז מפלסטיק המתקפל נרשם בפנקס המדגמים, המתנהל על פי פקודת הפטנטים והמדגמים (להלן: הפקודה הנ"ל), בשם התובעת המקורית מדגם מס' 10396בסוג 03- 9שבתוספת השלישית לתקנות המדגמים. תוקפו של הרישום הוא מיום .27.9.85דמות המדגם צורפה לרישום (ראה נספח י"ט 1י"ט 1א לתצהירו של העד טלר). סעיף 33לפקודה הנ"ל מעניק על ידי רישומו של מדגם זכות יוצרים לבעלים הרשום למשך 5שנים הנתנת להארכה פעמיים, סך הכל עד 15שנה. זכות היוצרים במדגם כעולה מסעיף 37לפקודה הוא זכות יחודית; המזכה את בעליה גם זכות לתבוע לדין כל מפר בתביעה אזרחית. המדגם הנ"ל נרשם במאי 1987גם במינהל האזרחי לאזור יהודה והשומרון (ראה נספח ת/ 2לכתב-התביעה המתוקן). .4הארגז היה נמסר לשמוש חד פעמי לחקלאי או לסיטונאי שסיפקו לחקלאי או לרשתות השיווק, כנגד תשלום דמי שימוש ופקדון כספי. הפקדון היה מוחזר לו כנגד החזרת הארגז. השימוש בארגזים אלה לאריזת תוצרת חקלאית נעשה והתפתח החל משנת .1985התובעת המקורית הקימה מרכז לשווק הארגזים ברחבי הארץ הגדה ועזה ומרכז פקוח לאסוף הארגזים ממקום המצאם לאחר עשית השימוש החד פעמי בהם. במסגרת הליכי פירוק התובעת המקורית נמסרה הפעלת עסקה ל-צ.ד.י, שווק אריזות חקלאיות בע"מ (להלן: צ.ד.י) שהמשיכה בשווק הארגזים ואסופם באותה מתכונת בה פעלה התובעת המקורית. .5לזכות הנתבעים 3ו- 4מנהלי הנתבעת 2, ארגזי אחים עוזר בע"מ (להלן הנתבעת) ולשמושה נרשם ב- 21.8.88בפנקס המדגמים מדגם של ארגז מתקפל מס' 14088מסוג 03- 9בצורה שצורפה לתעודת הרישום (נספח א' לתצהירו של הנתבע 4להלן: הנתבע). מעדותו של הנתבע עולה שהנתבעת החלה בייצור הארגזים רק לאחר קבלת תעודת הרישום של המדגם. (ע' 9לרשומת, סע' 4לתצהירו נ/1). ב- 2.3.92מכרה הנתבעת את עסקה לתובעת החדשה וחדלה מעסוקה ביצירת ומכירת ארגזים פלסטיק מתקפלים לשמוש (ע' 10לרשומת). .6במהלך פעולתה של צ.ד.י התברר כי בין הארגזים שהוחזרו למחסני התובעת המקורית נכללו ארגזים שיוצרו על ידי אחרים, שלטענתה חיקו את ארגזי התובעת המקורית. התברר כי ארגזים אלה - כדוגמת הארגזים ת/ 3- יוצרו בבית מלאכה של הנתבעת 1(עצמון פלסט) שבפרדס-חנה עבור הנתבעת. העד לוי העיד מחד כי ארגזים אלה יוצרו מאותה תבנית שעל פיה יוצרו ארגזיה של התובעת וזאת בהסתמכו על "נקודות עיבוד שוות בשני הארגזים במדויק" ו-"בטביעת אצבע" שנמצאו על גבי ארגזים של הנתבעת האופיינים לתבנית של התובעת המקורית. (ראה עמ' 1לרשומות, חוות דעת ת/1). משקל מסקנתו זו נגרע במידת מה - בקבעו כי ארגזים ת/ 3ות/ 4שיוצרו ע"י הנתבעת "לא יצאו מאותה תבנית" (ע' 6שורה 12). בעדויות מטעם התובעת הוסבר כי התובעת המקורית נקטה בהליכים משפטיים נגד מפירי זכותה שהחלו לייצר ארגזים הדומים לשלה, ובית המשפט המחוזי בירושלים נתן צו מניעה שאסר את המשך ההפרה ועקל את התבנית ששמשה ליצור הארגזים המחקים ונאסר יצורם ושווקם. בבדיקה שערכה צ.ד.י הגיעה למסקנה כי ליצור הארגזים עבור הנתבעת נעשה שימוש בתבנית שעוקלה כאמור, אף שנעשו בה מספר שנויים בולטים במטרה להסוות את השימוש באותה תבנית, ליצר הבדלים, לטשטוש הדמיון ביניהם. (ראה תצהיריהם של לוי ת/1, טלר ת/י' ועדויותיהם ע' 1ו- 7לרשומת). .7מעדותו (ע' 9ואילך) ותצהירו (נ/ 1א-נספחים) של הנתבע עולה כי ב- 7.1.88הזמינו במפעל בבית לחם שתי תבניות ליצור ארגזים ועל-פי תבניות אלה שסופקו להם יצרו את הארגזים המתקפלים מפלסטיק ברציפות מה- 19.11.88ועד סמוך ליום הגשת התביעה. .8אין למעשה מחלוקת כי קיים שוני בין הארגזים של התובעת לאלו של הנתבעת (ראה סעיף 19לתצהירו של העד טלר וסעיף 11לתצהירו של הנתבע). השוני מתבטא בעקרו בפרטים הבאים: א. בארגזי התובעת המקורית קיימים לאורך מסגרת הדפנות חורים עגולים ואילו בארגזי הנתבעת חורים מלבניים. ב. על פני הדפנות של ארגז התובעת המקורית נמתחות שתי צלעות אלכסוניות החוצות זו את זו בעוד כשבמרכז דופן הארגז של הנתבעת קבוע מעיון הנתון בתוך רבוע ומשני צדדיו מתוחות שתי צלעות אלכסניות לצדדים. ג. קרקעית ארגז התובעים עשויה לוח אחד אטום בעוד שקרקעית ארגז הנתבעת עשויה מלוח מחורר בחורים מלבניים בכל שטחו. ד. מקומות הכיתוב של בעלי הארגזים הם במקומות שונים. של התובעת המקורית בתחתית הארגז ושל הנתבעת בחלק העליון של הדפנות הצרות של הארגז. .9המבחן שבו בודקים כשירות והפרת מדגם הוא מבחן העין, מבחן עינו של בוחן המדגמים בהליכי הרישום ומבחן עינו של שופט בהליכי ההפרה. רישום המדגם של הנתבעת ניתן, לכאורה, כי צורת הארגז שלה נראתה לבוחן המדגמים שונה מזו של מדגם התובעת, שאחרת יש להניח שהיה דוחה את הבקשה לרישום. סביר להניח כי איבחן בין צורת הארגז המהווה את מדגם התובעת המקורית לבין צורת הארגז של הנתבעת. ההבדלים הקיימים בין צורות הארגזים כפי שפורטו לעיל נותנים יסוד לאבחנה זו. אין מחלוקת כי התובעת המקורית לא ביקשה מרשם המדגמים לבטל את המדגם הרשום על שם הנתבעים 3ו-4, וכל עוד קיים רישום זה אין מקום לטענת הפרה בעילת חקוי. רישום המדגם ע"ש הנתבעים העניק להם כאמור, זכות יוצרים במדגם זה. ואין טענה ולא הוכחה שיצרו ושווקו ארגז שונה מהצורה שבמדגם שלהם. מסקנתי היא שיש לדחות את טענת הפרת המדגם של התובעת בדרך של חקוי. .10באשר לעילה של גנבת עין על פי סעיף 59לפק' הנזיקין (נוסח חדש) אין ביצור והפצת ארגז בהתאם למדגם משום גרימה או נסיון לגרום לכך שארגזים שיצרו הנתבעים יחשבו בטעות כארגזים של התובעת. ההבדלים בין שתי צורות הארגזים הם ברורים כולל רישום שם היצרן, ואין להניח שמשתמש רגיל השם לבו לארגז שנמסר לשמושו עשוי להניח שהוא משתמש בארגז שאינו של הנתבעת. הוכחה לענין זה של משתמשים בפועל לא הובאה (ראה ב"ש 894/85ע"א 490/85פס"ד ל"ט iii525). .11לא שוכנעתי בחומר הראיות שבפני כי הנתבעים נצלו לטובתם וכאילו זכו מההפקר, מפירות השקעתה של התובעת בהחדרת ארגזיה לשוק, וכי עומדת לה עילה של עשית עושר ולא במשפט. הנתבעת היתה זכאית בדין לייצר ולשווק את הארגזים שיצרה במקביל לתובעת וליצרנים אחרים. יש לדחות את התביעה גם בעילה זו. .12התוצאה היא שאני מחליט לדחות את התביעה ומחיב את התובעת החדשה לשלם לנתבעים את הוצאות התביעה ושכ"ט עו"ד בסך 000, 7שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה החל מהיום ועד לתשלום בפועל. מדגם