קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות בית הדין לעבודה להורות על המצאה מחוץ לתחום שיפוט: 1. לפנינו בקשה להתיר המצאת כתב התביעה למשיבה 2 מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, (להלן:"הבקשה"), מכוח תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). 2. ביום 1.1.12 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבות 1 ו - 2 בה עתר לחייבן, ביחד ולחוד, בתשלום עמלות מכוח הסכם עבודה ומכוח תוכנית תגמולים וכן לפיצוי בגין עוגמת נפש, בסך כולל של 448,675 ₪ . בכתב התביעה נטען כי המבקש עבד במשיבה 1, בתפקיד מנהל פיתוח עסקי של שני תחומי מוצרים בחברה, (תחום HECS/iGen3 ותחום CF), החל מיום 20.3.11 ועד היום, סה"כ כ - 10.5 שנים. עוד נטען, כי המשיבה 1 היא חברת בת של המשיבה 2 ונמצאת בבעלותה. המשיבה 1 עוסקת בייבוא, שיווק ומכירה של מכונות צילום ומכונות דפוס דיגיטלי לתעשייה וליחידים, לרבות חלקי חילוף וחלקים מתכלים של מכונות אלה. המשיבה 2 היא חברת האם של המשיבה 1, בעלת מניות בה ומעורבת בניהולה היומיומי. בהודעה מיום 8.7.12 שהגיש המבקש לבית הדין נטען, כי סמוך לאחר הגשת התביעה מטעמו, הוא פוטר. 3. בהחלטה מיום 2.1.12 נקבע כי למען הסר כל ספק המשיבה 1 תגיש תגובה מטעמה לבקשה, במסגרתה תתייחס גם לשאלה האם היא "מורשת בהנהלת עסקים" מטעם המשיבה 2 בהתאם להוראת תקנה 482 לתקנות. ביום 6.6.12 הודיעה המשיבה 1 כי המשיבה 2 לא הסמיכה אותה להגיב בשמה בכל הקשור לבקשה ואף לא הסמיכה אותה להודיע כי היא בגדר מורשת בניהול עסקיה של המשיבה 2 לפי תקנה 482 לתקנות. 4. עיקרי טענות ב"כ המבקש : גם בין המשיבה 2 למבקש התקיימו יחסי עובד מעביד לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה. כך, המשיבה 2 אישרה את תפקידיו של המבקש לאחר ראיונות ופגישות אישיות עמו, המשיבה 2 גם אשרה את תנאי העסקתו והמשיבה 2 הייתה גם מעורבת בהליך פיטוריו (המשיבה 1 המתינה עם יישום פיטוריו עד לקבלת אישור המשיבה 2). המשיבה 2 מנחה את המשיבה 1 בכל דבר ועניין. בנסיבות אלה נטען על ידי המבקש, כי יש לראות במשיבות 1 ו - 2 כמעסיקותיו במשותף. עוד נטען כי המשיבות 1 ו - 2 הפרו את הסכם העבודה של המבקש ותוכניות התגמולים והתמריצים שלו בחוסר תום לב, באופן שעל בית הדין לאכוף את קיומו של ההסכם ולחייב את המשיבות, ביחד ולחוד, לשלם לו את כל העמלות כפי שהוסכם עליהן בין הצדדים. לאור האמור, מבוקש לאשר את ההמצאה למשיבה 2 מחוץ לתחום בהתבסס על תקנות 500(4)(א) ו - 500(4)(ג) שעניינן אכיפת חוזה או קבלת סעד בגין הפרתו שנערך בתחום המדינה והחלים עליו דיני מדינת ישראל; תקנה 500(5) לתקנות שעניינה הפרת חוזה בתחום המדינה, תקנה 500(7) לתקנות שעניינה מעשה או מחדל בתחום המדינה ותקנה 500(10) לתקנות לפיה אדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתובענה. עוד נטען, כי הפורום המשפטי הנאות לדון בתובענה הוא בית דין זה. בתמיכה לאמור בבקשה, הוגש תצהיר המבקש. 5. המשיבה 1, כמפורט לעיל, לא הגישה תגובה עניינית מטעמה לבקשה. יחד עם זאת, בכתב ההגנה שהוגש מטעמה ביום 13.3.12 נטען כי אין לראות בה ובמשיבה 2 כמעסיקות במשותף של המבקש. בכתב ההגנה של המשיבה 1 נטען, כי המשיבה 2 אינה מעסיקה את עובדי המשיבה 1 לרבות המבקש, היא אינה קולטת אותם לעבודה, אינה קובעת את תנאי העסקתם ואינה מפטרת אותם. עוד נטען כי המשיבה 2 אינה מעורבת באופן ישיר בהעסקת עובדי המשיבה 1, אלא מעורבותה מתמצית באישור גיוס עובדים למשיבה 1 והכתבת כללים (GUIDELINES) לרבות כללים לגבי קביעת תוכנית עמלות מסוגים שונים של תמריצים. כן צוין בכתב ההגנה כי המשיבה 2 אינה נותנת הנחיות עבודה לעובדי המשיבה 1 למעט הנחיות מקצועיות בתחומים טכניים/מקצועיים, על ידי אנשי מקצוע של המשיבה 2 שמכוונים ומנחים את עובדי המשיבה 1 וכן עובדי חברות בת אחרות שלה. 6. סמכותו של בית הדין להתיר המצאה מחוץ לתחום ובכך להטיל את מרות השיפוט הישראלי על נתבע היושב מחוץ לתחום השיפוט, מעוגנת בהוראות תקנות 500-501. על מבקש ההיתר לציין בתצהירו פרטים לגבי "עילת תביעה טובה" שלטענתו, קמה לו כנגד הנתבע הזר ולהצביע על כך שהתמלאו התנאים הקבועים באחת מחלופות תקנה 500. בהתקיים תנאים אלה, על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו ולהכריע האם בנסיבות העניין מן הראוי להתיר את ההמצאה מחוץ לתחום. 7. בענייננו, מהנימוקים שיפורטו להלן, מצאנו לקבל את הבקשה. א. ולו לכאורה, אם יוכחו העובדות שצוינו בתצהיר המבקש, תקום לו עילת תביעה טובה כנגד המשיבה 2 : תקנה 501(א) לתקנות קובעת כי "לבקשת רשות להמציא כתב בי-דין מחוץ לתחום המדינה יצורף תצהיר המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה והמפרש באיזה מקום או באיזה ארץ נמצא, או יתכן שנמצא, הנתבע, וכן נימוקי הבקשה". את הדרישה ל"עילת תביעה טובה" פרשה הפסיקה כדרישה להנחת "ראיה לכאורה להוכחת "עילת התביעה" (ע"א 565/77 מזרחי נ' Nobels Explosives Co.Ltd). נקבע כי המבחן למתן היתר המצאה הוא האם יש באמתחתו של התובע תביעה ראויה לטיעון (ע"א 98/67 הנס ליבהר נ' גזית ושחם חברה לבניין בע"מ, פד"ע כא (2)). כן נפסק, כי בשלב שבו עותר בעל דין למתן היתר המצאה, אין בית המשפט עורך חקירה יסודית ואין המבקש חייב להראות שיש לו עילה טובה באותה מידת ודאות הדרושה במשפט עצמו (ע"א 548/79 ורנבוט ואח' נ' אלבה חברה לציוד וחמרים בע"מ ואח', פ"ד לד(4) 337, 339). בדיון בבקשה להיתר המצאה, יש להעניק חשיבות רבה לאמור בתצהיר התומך בבקשה והמבסס את עילת התביעה (ע"א 694/86 דוד אוסטפלד נ' משה הררי, פ"ד מג(3) 95, 97). בענייננו, המבקש טען בתצהיר שצירף בתמיכה לבקשה, כי בינו לבין המשיבה 2 התקיימו יחסי עובד מעביד, באופן שיש לראות במשיבה 1 ובמשיבה 2 כמעסיקותיו במשותף החבות ביחד ולחוד כלפיו (סעיף 4 לתצהיר). לדידו, המשיבה 2, שהיא חברת האם של המשיבה 1, מעורבת בניהולה היומיומי של המשיבה 1 באופן שהיא זו שקבעה את שכרו, תנאי עבודתו ונתנה לו הוראות עבודה באופן שוטף (סעיף 3 לתצהיר). כך, לדבריו, מינויו בשנת 2004 למנהל השיווק של מכונה מסוג iGen3 אושר באופן אישי על ידי נציגי המשיבה 2, לאחר פגישות אישיות עימו (סעיפים 12 ו - 13 לתצהיר). בהמשך, הוא גם מונה להיות מנהל השיווק של מכונות מסוג CF ובכלל זה מכונה מסוג CF980 (סעיף 16 לתצהירו). בתמיכה לטענתו, מוסיף וטוען המבקש כי בשנת 2007, הוא היה בין העובדים הבודדים במשיבה 1 שקיבל מניה של המשיבה 2 כהוקרה על פעילותו יוצאת הדופן וזאת כחלק מתוכנית עידוד עובדים מצטיינים לטווח ארוך (סעיף 15 לתצהיר). עוד טוען המבקש, כי בחודש מרץ 2011 באופן חד צדדי החליטו שתי המשיבות לבטל לו את העמלה הקבועה שקיבל מידי חודש, לשנות את אופן חישוב העמלות המשתנות ולשנות את הגדרת תפקידו (סעיפים 19 ו - 20 לבקשה). בחודש מרץ 2011, גם החליטו המשיבות באופן חד צדדי, להדיר אותו מעסקה עם חברת החשמל, עליה עבד במשך שנים, וחזרו בהן מהתחייבויותיהן כלפיו ביחס לעסקה זו (סעיפים 22 עד 36 לתצהיר עדותו הראשית). די בתשתית העובדתית כאמור הנטענת בתצהיר התובע בתמיכה לבקשה כדי להקים למבקש ולו לכאורה, בשלב זה, עילת תביעה ראויה כנגד המשיבה כדי לאפשר את מתן ההיתר כמבוקש. כמובן, שבשלב ההוכחות יידרש המבקש להרים את נטל הראיה ולהוכיח את עילות תביעתו כנגד המשיבה 2, לגופן. ב. בנסיבות בהן המבקש טוען כי המשיבות 1 ו -2 היו מעסיקותיו במשותף, אזי מתקיימת החלופה שבתקנה 500(10) לפיה המשיבה 2 היא בעל הדין הנכון והדרוש בתובענה שהוגשה כדין כנגד המשיבה 1. תקנה 500(10) לתקנות קובעת כי: "האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה". כפי שפורט לעיל, המבקש טען כי המשיבות 1 ו - 2 היו מעסיקותיו במשותף החבות ביחד ולחוד בכל חובות משפט העבודה כלפיו. עוד טען המבקש כי הסכמי העבודה והתגמולים הופרו על ידי המשיבות יחדיו. בנסיבות אלה יש לראות במשיבה 2 בעל דין נכון ודרוש לצורך בירור התובענה, שהוגשה כדין נגד המשיבה 1 שגם כלפיה טוען המבקש לקיומם של יחסי עובד מעביד והפרת הסכמי העבודה. כבר נפסק, כי די בכך שלפחות אחת מהחלופות המנויות בתקנה 500 תתקיים כדי שאפשר יהיה להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום השיפוט. משקבענו שניתן להחיל את הוראת תקנה 500(10) לתקנות במקרה דנן, ממילא אין כבר צורך להידרש להתקיימותן של החלופות האחרות אליהן הפנה המבקש. ג. הפורום הנאות לדון בתובענה הוא הפורום בישראל : לצורך מתן היתר המצאה מחוץ לתחום, יש לבחון גם האם מירב הזיקות בתובענה יהיו לפורום השיפוט הישראלי, להבדיל מפורום זר. כשבא בית הדין בישראל לשקול האם על פי מירב הזיקות יש לקיים את ההליך בפניו, או שמא עליו לקבוע כי הוא אינו מהווה את הפורום הנאות, עליו לצאת מנקודת הנחה שקנויה לו סמכות לדון בעניין. רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט בית הדין כי אין הוא הפורום הנאות (ע"א 45/09 שמעון עבאדה נ' תקווה עבאדה, מח(2) 77). בענייננו, המבקש הוא תושב ישראל, המשיבה 1 היא חברה ישראלית, עבודתו של המבקש בוצעה בעיקר בישראל וחוזה העבודה נחתם בישראל. די בכך בשלב זה כדי להצביע על כך כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לבירור התובענה. 8. לאור האמור, הבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט מתקבלת. לא מצאנו לקבל את בקשת המבקש לאפשר לו להמציא למשיבה 2 את כתב התביעה בעברית. מקום מושבה של המשיבה 2 הוא במדינת קונטיקט בארצות הברית, לפיכך ולמען הסר כל ספק, המבקש ימציא את כתב התביעה יחד עם העתק החלטה זו בצירוף תרגומם כדין לאנגלית, למשיבה 2, תוך 60 ימים מיום קבלת החלטה זו. כתב הגנה מטעם המשיבה 2 יוגש 30 יום לאחר המצאת כתבי בי-דין אליה. בשאלת הוצאות בקשה זו, יוחלט בתום ההליך.כתב תביעהמסמכיםהמצאת כתבי בי דין