העלאת טענת חוסר סמכות עניינית באיחור

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העלאת טענת חוסר סמכות עניינית באיחור: השופט בדימ' משה רביד: 1. העורר מכר 33 מניות שהיו לו בחברת ממפה שאול ביום 17.3.2004. ביום 22.5.06 מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים (להלן-המנהל) ערך שומה סופית בגין מכירת 33 מניות של חב' מצפה שאול בע"מ (להלן- החברה) ע"י מר נפתלי פרנקל (להלן- העורר) שווי המכירה הועמד על 3,142,300 ₪ ושווי הרכישה לסך 77.50 ₪ ליום 15.3.1973. החישוב נעשה לפי חישוב רגיל של מכירת זכויות בנכס שהוא מקרקעין ולא מניות באיגוד מקרקעין. לימים נבדק תיק השומה של העורר במשרדי מס הכנסה ושם התגלו מסמכים נוספים שהצדיקו, לדעת המשיב, את תיקון השומה. הנימוקים לתיקון לפי סעיף 85(3) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן - החוק) היו כדלקמן: (1) סיווג העסקה כמכירת זכות במקרקעין במקום פעולה באיגוד מקרקעין; (2) מועד הרכישה היה דצמבר 1972 וזאת בהתאם לשני הסכמים שנמצאו מיום 17.12.1972 ו-30.12.1972 בהתאמה, שבהם נמכרו 17 מניות על ידי אבי העורר (להלן - המנוח) לעורר תמורת הסך של 70,000 ל"י והסכם נוסף שבו רכש העורר מ0המנוח 16 מניות תמורת 65,000 ל"י. סך המחיר הכולל ששולם על ידי העורר למנוח היה 135,000 ל"י, השווה ל-13.5 ₪ ולא 77.5 ₪. לאור נתונים אלה, שהתגלו למשיב לטענתו, הוא עשה ביום 26.4.2009 שימוש בסמכותו לפי סעיף 85(3) לחוק, תיקן את השומה וחייב את העורר לשלם סכום של 1,047,976 ₪. השגת העורר נדחתה ביום 19.8.2009. בהחלטה השאיר המשיב פתח לתיקון "שווי המכירה" אם העורר ימציא ראיות כי שווי המכירה אינו תואם את התמורה ששולמה עבור המניות. 2. ביום 11.10.2009 הוגש ערר על ידי העורר, באמצעות בא-כוחו דאז, עו"ד משה לין (ו"ע 3046/09). בערר העלה העורר לראשונה את הטענה החדשה ששולם מס עזבון. תימוכין לטענה זו לא המציא העורר, שטען שהמסמכים על התשלום נמצאים בידי המשיב. לאחר שהוגשו תצהירים מטעם הצדדים התקיים דיון במסגרת קדם ערר, ביום 28.6.2011, שבו נכחו שניים מחברי וועדת הערר, החתום מטה ועו"ד ד"ר ליאור דוידאי. בדיון שהתקיים נרשמו בפרוטוקול הדברים הבאים: "עו"ד כהן [ב"כ המשיב]: אנו מסכימים להחזיר את התיק למנהל על מנת שידון בשאלה האם שולם מס עיזבון עקב פטירתו של אבי העורר שנה לאחר עריכת שני החוזים ואז קמה השאלה האם חל סעיף 3(ג) לחוק מס עיזבון [צ"ל סעיף 3(א)(3) לחוק מס עזבון, תש"ט-1949]. עו"ד לין [ב"כ העורר]: אני מסכים. החלטה לאור האמור הערר נמחק. ההשגה בנושא תשלום מס עיזבון תוגש בתוך 30 יום מהיום ולא - הערר יידחה". 3. בהשגה המתוקנת, שהוגשה ביום 4.7.2011, חזר ב"כ העורר, עו"ד משה לין, על הטענות שהעלה בערר הראשון וכי הוא מבקש לשמור על כל טענותיו. על הפרוטוקול חתומים גיל קובץ מטעם המשיב ועו"ד משה לין. טענה זו נדחתה על ידי המשיב. במכתב שכתב גיל קובץ ביום 17.7.2011 שבו ציטט מפרוטוקול הדיון מיום 28.6.2011, שלפיו השאלה שעליו לדון בהשגה הנה האם שולם מס עיזבון עקב פטירת המנוח שנה לאחר עריכת החוזים. אי לכך נדרש עו"ד משה לין לבוא לדיון בהשגה שהגיש ולהמציא אסמכתאות להוכחת טענותיו בסוגיות שבמחלוקת, לרבות שומת מס עיזבון ואסמכתאות לתשלום המס. אם לא יושגו המסמכים ההחלטה בהשגה תתקבל בהסתמך על המידע הקיים במשרדי המשיב. 4. למחרת היום, ביום 18.7.2011, השיב עו"ד לין למכתבו של גיל קובץ שבו חזר וטען כי העניינים שבמחלוקת לא הוגדרו בפרוטוקול של הוועדה מיום 28.6.2011. ב"כ העורר טען כי תמוהה הדרישה של המשיב להמציא את שומת עיזבון, שהרי השומה אינה בידי העורר וכי על המשיב להמציא את המסמכים הנוגעים לתשלום מס עיזבון. כמו כן נטען כי מי שערך את השומה אינו יכול לדון בהשגה. 5. ביום 24.7.2011 השיב גיל קובץ לבקשה לפסול אותו מלדון בהשגה ודחה אותה. לדברי גיל קובץ, הוועדה החליטה, בהסכמת הצדדים, להחזיר את עניינו של העורר לדיון בפני המשיב בשלב ההשגה, כדי שידון בטענה של העורר כי שולם מס עיזבון לאחר מותו של אבי המנוח, טענה שלא נטענה בפני המשיב בדיון בהשגה הראשונה. נוסיף את השומה שעליה הוגשה ההשגה הראשונה לא ערך העורר כי אם נעמה שהבזי. 6. בחודש אוגוסט 2011 פנה גיל קובץ למנהל עזבונו של המנוח, עו"ד אליצור דיבון. בתשובתו מיום 14.8.2011, כתב עו"ד אליצור דיבון כי תיקי המשרד של המנוח נשלחו לארכיון הממוקם באזור התעשיה בעטרות. אם רוצים לחפש אחר תיקים אלו יש לשלם לו 1,000 ₪ בצירוף מע"מ ואם התיקים יימצאו לשלם לעו"ד אליצור דיבון סך של 500 ₪ בצירוף מע"מ לכל שעת חיפוש. תשובה זו נשלחה על ידי גיל קובץ לעו"ד משה לין ביום 16.8.2011. ביום 5.12.2011 שלח גיל קובץ תזכורת לעו"ד לין ובה שאל האם היתה פנייה לעו"ד אליצור דיבון. ביום 22.1.2012 זומן עו"ד משה לין לדיון בהשגה בשאלה האם שולם מס עיזבון. ביום 12.2.2012 כתב עו"ד משה לין לגיל קובץ כי העורר היה אמור להמציא לו מסמכים בקשר לעיזבון וכי למרות הבטחותיו לא קיבל עד יום כתיבת המכתב כל מסמך מהעורר. בנסיבות אלה אין טעם לקיים את הפגישה שנועדה ליום כתיבת המכתב. ביום 13.2.2012 נדחתה השגתו של העורר. 7. על ההחלטה בהשגה הוגש הערר הנוכחי, בערר חזר העורר על הטענות שהעלה בערר הראשון והוסיף עליה נימוקים חדשים. את העורר מייצג בערר החדש עו"ד עמית תם. בתשובתו לערר טען ב"כ המשיב, עו"ד רועי כהן, כי לדחות את הערר כי המשיב לא עמד בהתחייבותו בדיון מיום 28.6.2011 להמציא מסמכים על תשלום מס עיזבון, התחמק מהגשתם ואף נמנע מלהתייצב לדיון בהשגה. מי שהיתה מנועה מלדון בהשגה לפי סעיף 87א לחוק לא היה גיל קובץ אלא נעמי שהבזי. מה שנדרש מגיל קובץ היה להשלים את הטיעון בהשגה בנושא מס עיזבון, נושא שלא נידון בהשגה הראשונה, כי הוא לא הועלה על המדוכה והדיון הוחזר למשיב כדי שיושלם הדיון בסוגיה של תשלום מס עיזבון. 8. ביום 30.3.2012 נתתי החלטה שבה ציינתי כי עו"ד עמית תם לא ביקש בערר החדש לקבוע מועד להגשת המסמכים המוכיחים כי שולם מס עיזבון. עוד נאמר בהחלטה כי אם העורר בוחר שלא לפנות לעו"ד אליצור דיבון כדי שיחפש את החומר הרלוונטי עליו לזכור כי הוועדה עלולה להסיק כי העורר מנע ממנה עדות שעלולה לפגוע בו, לו הובא עו"ד אליצור דיבון לעדות. 9. בישיבה מיום 12.6.2012, טען עו"ד עמית תם כי השיג את הראיות הדרושות, ראיות שהוועדה לא שזפתם עד עצם היום הזה. לאחר ששמענו את טענות עו"ד עמית תם ועו"ד רועי כהן החלטנו, בהתאם להחלטתנו מיום 28.6.2011, כי הוועדה תדון רק בשאלה אחת והיא עם שולם מס עיזבון. 10. על החלטה זו הגיש העורר בקשה דחופה לעיכוב ביצוע. בבקשה נטען כי לא היה בהסכמתו הדיונית של עו"ד משה לין וויתור על הטענות הנוספות שפורטו בערר שהגיש. כמו כן טען ב"כ העורר כי גיל קובץ לא היה מוסמך לדון בהשגה. 11. מהבקשה עולה, כי בניגוד וטענת עוד עמית תם בישיבה מיום 12.6.2012, אין בידיו ראיות חדשות בשאלה האם שולם מס עיזבון והעורר לא פנה לעו"ד אליצור דיבון לחפש את תיקיו של המנוח. גם הטענה שגיל קובץ לא היה רשאי לדון בהשגה דינה להידחות, לאור האמור, שכן הוא לערך את השומה (סעיף 87א לחוק). 12. גם הטענה כי שהחלטת הוועדה מיום 28.6.2011, חסרת תוקף חוקי כי הוועדה ישבה בהרכב חסר - דינה להידחות. מטענה זו נודף ריח חריף של חוסר תום לב. ב"כ המשיב דאז, עו"ד משה לין, פעל על פיה ופנה למשיב בהשגה מתוקנת בהתאם להחלטת הוועדה וכעת כאשר נכזבה תוחלתו של העורר הוא טוען לחוסר סמכות. בבע"ם 7593/06 פלונית נ' פלוני, פסקה ח (1), טרם פורסם, (22.10.2006) אומר השופט רובינשטיין: "ביחס למערכת המשפט האזרחית 'מקובל היה שטענה של חוסר סמכות עניינית היורדת לשורשו של ההליך המשפטי, ניתן להעלותה בכל שלב של הדיון, אולם לאחרונה מתחזקת והולכת בפסיקת בתי המשפט המגמה, שלא להיזקק לטענת העדר סמכות עניינית הנטענת באיחור' (רע"א 11183/02 אבנר כלפה נ' רזיה זהבי, פ"ד נח(3) 49 - השופט טירקל; ראו גם ע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חאג' אחמד סמיר, פ"ד נ (5) 820). 'גישה זו איננה מצטמצמת לשיקולים מעשיים של יעילות המערכת הדיונית בלבד, אלא שורשיה נובעים מתפיסה רחבה יותר של מניעות שיסודה בחובת תום לב ומניעת שימוש לרעה בהליכי בית המשפט על ידי צד המפסיד במשפט, המעלה לראשונה בערעור טענת העדר סמכות ענינית של הערכאה הדיונית' (ע"א 1662/99 חזקיהו חיים נ' אליהו חיים, פ"ד נו(6) 295 - השופטת פרוקצ'יה; רע"א 11220/04 אמיר מוקלד (קטין) נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). דומה כי דברים אלה יפים בקל וחומר כאשר המבקשת הסכימה מפורשות לסמכות ההרכב, כשהיא מיוצגת ומודעת לבעייתיות." וכפי שאומר השופט אור בע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חאג' אחמד סמיר, פ"ד נ(5) 820, 829 (1997): "שככל שמדובר במערכת בתי המשפט הרגילים, רצוי לקבוע כלל, שלאחר שבית-משפט דן בעניין ונתן פסקו, שוב לא תוכל לצוף ולעלות שאלת הסמכות העניינית בכל שלב נוסף של הדיון." (ראו גם יצחק זמיר הסמכות המינהלית, מהדורה שניה, עמ' 1086-1084 (התשע"א-2011). לא זו אף זו: בתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי דין בפני ועדות ערר), תשכ"ה-1965, סעיף 13 נאמר: "הוראות חלק ד' של סדר הדין [תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984- כמוגדר בסעיף 12 לתקנות] יחולו בערעור על החלטתה של ועדת ערר לבית המשפט העליון בשינויים המחוייבים". תקנה 445(א) קובעת: (א) נשיא בית המשפט העליון, או נשיא בית משפט מחוזי, לפי הענין, רשאי למנות שופט של אותו בית משפט שינהל דיון מקדמי לצורך הכנת הערעור, במגמה לייעל את הדיון בערעור, לפשטו, לקצרו ולהחישו וכן כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין; עשה כן, תומצא לבעלי הדין הודעה על קיום הדיון המקדמי ועל תאריך הדיון בו לפחות שבעה ימים מראש. (ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), מוסמך שופט בדיון מקדמי — ... (8) לתת תוקף של פסק דין להסדר פשרה". הנה כי כן, ביושבי בדיון המקדמי הייתי מוסמך לאשר לבדי את הסכם הפשרה שהחזיר את הדיון למשיב כדי שידון בטענה הנוספת ששולם מס עיזבון לאחר מותו של המנוח. העובדה שחבר וועדה נוסף נכח בדיון וחתם על ההחלטה לא גרעה מסמכותי כדן יחיד בקדם הערר. 13. הרישום בפרוטוקול הוא המחייב את בית המשפט ואת הצדדים ולא הגיגים ורחשי לב של מי מהצדדים שלא מצא ביטוי בפרוטוקול בית המשפט. אם סבר עו"ד לין כי הפרוטוקול אינו משקף את ההסכמה הדיונית היה צריך לבקש את תיקון הפרוטוקול. לא אחת ולא שתיים מוחזר תיק לערכאה נמוכה לדון בסוגיה שלא נידונה או ליבונה הנוסף של סוגיה שנידונה, תוך שמירת טענות נוספות של הצדדים אם ההחלטה של הערכאה הנמוכה לא תהיה לשביעות רצונם של מי מהם. לא כך נהגו הצדדים המקרה זה. מקריאת הפרוטוקול עולה כי העורר ויתר על כל הטענות והסכים שהתיק יוחזר למשיב כדי שידון בטענה כי שולם מס עיזבון לאחר מות המנוח (בש"פ 196/97 מרטינז נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 591, 594 (1997); ע"פ 1880/91 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד מה(3) 137, 140 (1991); בג"ץ 8527/05 ווקף מחמד ואיברהים עבדרבו נ' כב' השופט משה רביד, לא פורסם (12.9.2005)). 14. מכוח תקנה 447(א) הנטל על העורר להוכיח את טענותיו ולא על המשיב: "בתאריך שנקבע לדיון או בתאריך נדחה ישמיע המערער את טענותיו לביסוס הערעור; לא דחה בית המשפט את הערעור מיד, ישמע את טענות המשיב נגד הערעור ובמקרה זה זכאי המערער להשיב". (ראו רע"א 1436/90 גיורא ארד, חברה לניהול השקעות נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מו(5) 101, 107-105 (1992); ע"א 11125/08 קווי נדלן גינדי-ירון בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין, לא פורסם (21.7.2011) . 15. גם אם תוגש בקשת רשות ערעור על החלטה זו והבקשה תתקבל, אזי, לכל היותר, תמשיך הוועדה ותדון בנימוקים הנוספים של העורר. 16. סיכום. הבקשה נדחית. העורר היה יכול לפנות לעו"ד אליצור דיבון לחפש את החומר הנוגע לתשלום מס עיזבון לאחר מות המנוח, אך הוא בחר במודע שלא לעשות כן. המשמעות של מחדל זה היא כי הוועדה עלולה להסיק כי העורר מנע ממנה עדות שעלולה לפגוע בו, לו הובא עו"ד אליצור דיבון לעדות. חזקה שראיות אלה עלולות לשמש נגדו ולכן נמנע מלהביאן לבית המשפט. ההחלטה מיום 11.6.2012, בסעיף 8, תתוקן כך שהתצהירים, התעודות וחוות הדעת מטעם העורר יוגשו עד ליום 30.11.2011. תצהירי עדות ראשית מטעם המשיב יוגשו תוך 30 יום נוספים. מועד הקדם ליום 11.9.2012 בטל. לקדם ערר ליום 16.10.2012, שעה 10:00 המבקש ישלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪. סמכות עניינית