ביטוח לאומי טען כי אין התובעת זכאית לדמי לידה כמופיע בטופס התביעה שהגישה משום ששכרה הועלה בצורה ניכרת בשלושת החודשים שקדמו ללידה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העלאת שכר לפני חופשת לידה: .1 לפני תביעה לדמי לידה על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995(להלן - החוק). .2 התובעת ילדה ביום 13.1.95את ילדה השישי, והגישה לנתבע תביעה לדמי לידה. תביעתה של התובעת נדחתה על ידי הנתבע מן הטעם כי היא לא היתה "עובדת" כמשמעותה בחוק, וכי לא התקיימו בינה לבין המעביד יחסי עובד ומעביד. לחילופין טען הנתבע כי אין התובעת זכאית לדמי לידה כמופיע בטופס התביעה שהגישה משום ששכרה הועלה בצורה ניכרת בשלושת החודשים שקדמו ללידה. .3 התובעת טענה כי עבדה כפקידה אצל מר יוסף הרשקו, אבי בעלה, שהוא בעלים של עסק לאינסטלציה במושב צפריה, החל מחודש אוקטובר 93' ועד ללידה. התובעת חזרה לעבוד אצל חמיה גם לאחר הלידה והיא ממשיכה לעבוד אצלו עד היום. .4 מעדות התובעת עולה כי בסוף שנת 93' החליט חמיה לקחת מזכירה קבועה לעסק, ולפיכך החלה לעבוד אצלו. התובעת טוענת כי עסקה בכל עבודות המזכירות והנהלת החשבונות והיא ממשיכה לעסוק בכך עד היום. כשנכנסה התובעת לעבודה, היתה הצטברות של פיגור על פני שלוש - ארבע השנים בניהול רישומי העסק. .5 התובעת העידה כי עסקה בניהול עבודות מזכירות, טיפול בבנקים כרטיסי לקוחות הוצאות חשבוניות והנהלת חשבונות. לצורך הדבקת הפיגור בעבודה הכינה התובעת כרטיסי לקוח (בערך 100לקוחות) ועברה קורס להנהלת חשבונות והדפסה עיוורת לקראת עבודתה. בתקופת חופשת הלידה ביצע בעלה את עבודותיה. .6 העדות החיצונית היחידה אשר תמכה בגירסת התובעת ובעלה היתה עדותו של רו"ח רייכנברג אשר העיד כי ידע שהתובעת עובדת אצל מר יוסף הרשקו כמזכירה ופקידת חשבונות מאוקטובר 93' ועד הלידה בינואר 95'. רואה החשבון הכין את הניירת הקשורה בהעסקתה של התובעת לרבות תלושי המשכורת וחשבונות הניכויים. רואה החשבון אף העיד כי התובעת היתה במשרדו מספר פעמים במסגרת עבודתה. כאשר הגיע בעצמו לעסק, (פעמיים במשך תקופת עבודתה של התובעת) ראה אותה שם. .7 סעיף 1לחוק קובע: "עובד - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד". "בן משפחה" - לענין זה - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות". .8 התובעת אינה נכללת בהגדרת "בן משפחה" כאמור לעיל, אך כבר נפסק כי "כאשר הצדדים ליחסי העבודה הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו. האם היו אלה יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או שנקשר קשר חוזי להסדרת מערכת זכויותיו של העובד. יש לתת את הדעת, בין היתר, גם לסימני היכר כגון: מסגרת שעות העבודה, השכר ששולם האם היה ריאלי או סמלי וכד'". (ראה דיון מח/141- 0חנה גלנדאור נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ' ע' 98וכן גם דב"ע לג/108- 0המוסד לביטוח לאומי - כץ , פד"ע ה' 31). .9 עוד נפסק כי במקרים כאלה רשאי המוסד לבדוק בקפדנות יתר את חלקו של בן המשפחה בעסק שבו בנה מחזיק מחצית המניות ומנהל, היינו - האם המערערת עסקה בחנות במסגרת יחסי עובד-מעביד על סמך חוזה עבודה או כעזרה משפחתית (ראה דב"ע נא/6- 0שוורץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ג 202; דב"ע נד/13- 02מקמילן המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם; דב"ע נד/101- 0בראל - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). .10על פי העדויות והתרשמותי מעדות התובעת ועדיה, אני קובעת כי התובעת היתה "עובדת" של הרשקו יוסף, וכי הוכח שאילולא בצעה התובעת את העבודה היה מבצע אותה עובד אחר. התובעת עבדה באופן סדיר מידי יום בשעות קבועות. שכרה של התובעת בסך 900, 1ש"ח לחודש היה שכר סביר וריאלי. התובעת החלה לעבוד כדי להדביק פיגורים ברישום, והמשיכה לעבוד כדי לבצע את הרישומים ולא ליצור פיגורים נוספים. העבודה בוצעה במחסני העסק במושב, ולצורך כך הגיעה התובעת יום יום מביתה בפתח תקוה. המשכורת שולמה לתובעת בהמחאות לפקודתה. .11מטבע הדברים, לא היתה מערכת יחסי עבודה נוקשה כשם שהדבר קורה כאשר מועסק עובד שאינו קרוב משפחה: כאשר היתה התובעת בחופשת לידה לא נלקחה עובדת אחרת מתוך צפיה כי התובעת תחזור לעבודה. כמו כן - לא הוכח כי קיבלה זכויות סוציאליות כמו דמי הבראה או חופשה. אך מכלול העדויות שיכנע אותי כי התובעת מקיימת את הגדרת ס' 1לחוק וכי ביצעה עבודה שאילולא היא - היה עובד אחר מבצע אותה. לפיכך - אני קובעת כי התובעת זכאית לדמי לידה. .12באשר לשכר הרגיל המשמש בסיס לחישוב הגימלה - כבר נפסק כי "בענפי הביטוח הלאומי שבהם שכרו של המבוטח משמש בסיס לתשלום הגמלה (כגון, דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה), יש חשיבות רבה לקביעה "אמיתית" של השכר. לחשיבות זו מטרה כפולה. מחד גיסא, על הגמלה, שנועדה להחליף הכנסה שפסקה, להתבסס על השכר שקיבל המבוטח למעשה. מאידך גיסא, כדי למנוע ניצול לרעה של הוראות החוק, על פקיד התביעות לברר את נכונותו של השכר והאם אין הוא מושתת על נתונים בלתי נכונים". .13משום כך נקבע כי 'הטוען לגמלה במזומנים לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי - עליו החובה להוכיח מהו 'השכר הרגיל' (סעיף 54לחוק) שצריך לשמש בסיס' (דב"ע מא/115- 0המוסד לביטוח לאומי נ' פיקהולץ פד"ע יד' עמ' 46, 58). באותו הליך נקבע גם כי "ברור שבבוא פקיד תביעות להחליט, אם 'תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן' - רשאי הוא לבחון, אם כל העובדות אשר להן טוענים הן נכונות, ועת מדובר בגמלה שהיא פונקציה של הכנסת המבוטח - אם אכן ההכנסה שלה טוענים, היא הנכונה. ברור שבמסגרת זאת רשאי ואף חייב פקיד התביעות לאבחן בין 'אמת' לבין "פיקציה' (בע' 55). התשובה לשאלה אם השכר המשמש בסיס לתשלום גמלה הוא בגדר 'אמת' או 'פיקציה', תינתן לעיתים על פי ראיה חותכת, ולעיתים יהיה הצורך בבחינת מכלול העובדות הנוגעות לענין". (ראה דיון נב/140- 0אודט ברכה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד' עמ' 523, 526). .14מתלושי המשכורת עולה כי שכרה היה: בינואר 94' - יוני 94' - 900, 1ש"ח ברוטו, ביולי 94' - 900ש"ח ברוטו, באווגוסט 94' 900, 2ש"ח ברוטו (חיבור שני הסכומים וחלוקתם לשניים נותן תוצאה של 900, 1ש"ח לכל חודש), בספטמבר 94' 900, 1ש"ח לחודש, ואילו בחודשים אוקטובר - דצמבר 94' וינואר 95' - 200, 2ש"ח לחודש. .15רואה החשבון העיד כי היקף העסקים בחודשים הללו לא גדל, לא היתה עליה בהכנסות העסק, והיקף העבודה לא עלה במיוחד. (עמ' 3שורות 23-22). רואה החשבון לא ידע להסביר מדוע עלה שכרה של התובעת וטען כי הוא מבצע הוראות. על פי דף ריכוז נ/ 1הועלתה משכורתו של בעלה של התובעת באוקטובר 94' מ- 000,3 ש"ח ל- 200, 3ש"ח. (העלאה של פחות מ- %10). לא הובא איפוא הסבר סביר להעלאה כה ניכרת של שכר התובעת. לפיכך - אני קובעת כי השכר הרגיל לצורך חישוב דמי הלידה של התובעת לחודשים אוקטובר - דצמבר 94' וכן ינואר 95' הוא השכר שלפני העלאה כלומר 900, 1ש"ח ברוטו לחודש. .16הנתבע יחשב את דמי הלידה המגיעים לתובעת על פי האמור בס' 15לעיל, וישלם אותם בצירוף פיצוי על פי חוק הקיצבאות. .17בשל טעות משרדית ניתן פסק הדין באיחור. התביעה - מתקבלת, בכפוף לקביעת השכר הרגיל לצורך חישוב הגימלה כאמור לעיל. .18מאחר שהתביעה התקבלה בחלקה, ישלם הנתבע לתובעת סך 750ש"ח + מע"מ כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וזאת תוך 30יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.לידהחופשת לידה