קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התמוטטות במה: .1א. התובעת קטינה, בעת הארוע הנטען, ילידת 1973, תושבת בית שאן. ביום 3.6.91 הפעילה הנתבעת מתקני שעשועים בבית שאן, בסמוך לבנין המועצה המקומית ובין היתר מתקן בשם "ספינת הפיראטים". ב. לנטען ע"י התובעת מצוי המתקן על במה המוגבהת מעל פני הקרקע, ושעה שהמתקן היה פתוח לקהל עמדה התובעת עם אחרים על הבמה, הבמה התמוטטה וגלל כך נפגעה. טוענת התובעת כי הנתבעים התרשלו כלפיה, נהגו בחוסר זהירות הבמה היתה בלתי תקינה, לא ננקטו אמצעי זהירות ושמירה כמתחייב וכמפורט בין היתר בסעיפים 10ו- 11 לכתב התביעה. .2 הנתבעים מכחישים חבותם לארוע לרבות עצם העובדות הנטענות ע"י התובעת כעובדות הארוע., והמצאות התובע בארוע. .3גב' מירב בנימין אשר העידה בפני ציינה את רוחב הבמה כ- 2.5מטר כי על הבמה עמדו אנשים רבים והיא עמדה על הבמה יחד עם התובעת וידיד נוסף. לתאורה: "רוחב הבמה היה כ- 2.5מטר, המון אנשים עמדו על הבמה וחיכו, קנינו כרטיסים וחיכינו... כל הבמה רעדה, הכל נפל, אני לא יכולה להגיד כמה אנשים גם אחותי היתה שם" - עמ' 13לפרוט'. ובחקירה הנגדית "אני החזקתי בידיות שיש מסביב לבמה, יכולתי לברוח אבל היה זרם שתפס אותי עם הידיות, הבמה פשוט נפתחה ונפלתי, נפלה לי פלטה על הרגל". העדה לא ידעה לספר מדוע ציינה שהלכה קודם למגן דוד, מציינת כי אולי עמדו 10אנשים על הבמה. התובעת עצמה בתצהירה מציינת, סעיף 4לתצהיר כי לפתע התמוטטה הבמה והיא נפלה, התובעת מציינת "עמדתי עם אנשים נוספים על הבמה כאשר לפתע היא התמוטטה ואני נפלתי ונפגעתי. בין היתר היתה שם עמי ידידה בשם מירב בנימין". .4 כעולה מעדות העד סויסה שלמה, הספינה אינה שייכת לחב' פולי השקעות בע"מ אלא לשעשועי לירן בע"מ אשר היה לה הסכם עם המועצה, תוך שהעד מבחין בין רשיון המועצה לרשיון להפעלת הלונה פארק עצמו. העד מאשר לגופו של ארוע כי אכן ביוני 91היתה תאונה בלונה פארק אך לא התמוטטה במה או חלק ממנה של המתקן "הספינה הפיראטית". העד מציין כי לא יתכן שהפלטה היתה על התובעת, לעדותו הפלטה לא יכולה להיות עליה, מדובר בהגבהה של 25ס"מ מעל פני הקרקע (ראה עמ' 17- 18לפרוט'). העד מציין כי נפלה חלק של פלטה מגובה של 25ס"מ, העד עצמו נכח בזירת הארוע ובמקום נכחו סדרן ומפעיל. מדובר למעשה במבואה, בטרם הכניסה לספינה אשר אינה חלק מהספינה עצמה. העד מוסיף עוד: "יש גם שומר, גם על הבמה יש שומר, אם הקהל מתפרץ ועושה השגת גבול השומר לא יכול להשתלט על הופעה שלימה, אם אני זוכר היתה באותו יום זהבה בן והיו הרבה אנשים. השומר נמצא בכניסה לספינה, השומר הוא הסדרן. הבמה לא מסוכנת, הבמה לא גבוהה, היא מיועדת להכניס אנשים לספינה שכל הזמן פתוחה. במערכת הכריזה הודעתי לכל האנשים לא לעלות על המתקנים כדי לראות את ההופעה. הספינה עבדה גם תוך כדי ההופעה, אני מביא את המופע כדי שאנשים יעלו על המתקנים ולא כדי שמופע יפסיק את המתקנים. זה נכון שראיתי אותה צולעת באותו יום/הפלטה לא יכולה להיות על התובעת כי הפלטה בגובה 25ס"מ מהרצפה ופלטה לא יכולה להיות עליה". שעה שמדובר בארוע בשעת לילה בין ציון 2.7.91שעה 22.00לבין 3.7.91אין בו להכשיל התביעה וכך גם כך בין הליכה ונסיעה למד"א בארוע מ- 1991כאשר מעבר לכך וחשוב מכך עד ההגנה עצמו מר סויסה מציין כי נכח בזירת הארוע, אישר את הארוע לגופו ומפיו למדנו "אני ראיתי שקיבלה מכה קטנה..." עמ' 18לפרוט', מעבר למצוטט לעיל. .5א. כעובדות אני קובע כי ביום 3.6.91עת היתה התובעת בת 17עמדה על מבואה בכניסה לספינת הפיראטים, המבואה משמשת ככניסה למתקן הספינה, ובעת הופעה באותו יום בלונה פארק שעה שעמדו על מבואה זו אנשים רבים התמוטטה המבואה שהיתה בגובה 25ס"מ מהרצפה והתובעת נפגעה קלות. ב. התובעת היתה מוזמנת וברת רשות במתקן הנתבעת. רכישת כרטיס וכניסה ללונה פארק כמוה כהסכם לכל דבר בין התובעת לנתבעת אשר בחובו כלולה גם חובתה של הנתבעת לדאוג ולגרום לשלמות הבאים בשעריה. הנתבעת אכן הציבה שומרים וסדרנים אך שלא, כמסתבר, במספר הנדרש בנסיבות ולא הקפידה על מספר הנכנסים ולא ביקרה זאת, ותוך הפעלת מתקנים וקיום הופעה בו זמנית גרמה למספר רב של אנשים שעמד על המבואה ללא ביקורת אפקטיבית ושמירה והקפדה על סדר דבר שהביא גם להתמוטטות מבואה זו. בנסיבות אלה שעה שהנתבעת יכלה לצפות התרחשות זו בעת הופעה במתקן שעשועים אליו מוזמנים אנשים רבים ושעה שיכלה באמצעים פשוטים למנוע פגיעה התרשלה הנתבעת כלפי התובעת. הנתבעת חבה כלפי התובעת הן בחובת זהירות מושגית והן קונקרטית כמי שבאה בשעריה בנסיבות העובדתיות כמבואר. ראה ע.א. 145/80 פד"י ל"ז(1) 113השופט ברק (כתוארו אז) השווה השופט חשין ע.א. 2061/90 פד"י מ"ז(1), .802 לנתבעת אחריות גם כמחזיקה במקרקעין בעת הארוע ואחריותה זו מוגברת כלפי מוזמנים וקל וחומר קטינים. ראה ע.א. 343/74 פד"י ל(1), 141עיין 155עד .159 הנתבעת בהתנהגותה הרשלנית חרגה מרמת התנהגות ראויה ולא נקטה אותם אמצעי זהירות ראויים ומספיקים בנסיבות המקום והמקרה. כשם שמעביד חייב לספק לעובדו כלים מתאימים, משטח עבודה בטוח וטוב ולהקנות לו תנאי בטיחות אופטימלים בעבודה (לשון השופט בך ע.א. 663/88 פד"י מ"ז(3), 225) כך גם הנתבעת היתה חייבת לספק למוזמנים לגן השעשועים בתחומה תנאי בטיחות אופטימלים. הנתבעת חטאה כלפי התובעת בנסיבות העובדתיות הנ"ל. קיים קשר סיבתי ישיר בר צפיה בין רשלנות הנתבעת מעשיה ומחדליה לפגיעה בתובעת. כמבואר, כשל הנתבעת נובע הן מהעדר שומרים וסדרנים בכמות מספקת (ראה עדות מר סויסה השומר הוא הסדרן... - ראה עמ' 17- 18לפרוט'). הנתבעת לא הקפידה עם האנשים במקום ומספרם, ראה מספר האנשים הרב ביחס, שעמד על המבואה בספינת השעשועים, דאגה להכנסותיה ולהפעלת מתקנים בו זמנית עם ההופעה לא פיקחה כיאות ובהכרזה ברמקול כעדות מר סויסה לא שגי. (בלשון המעטה). .6באשר לנזק - התובעת נחבלה בשוק ימין, תעודת חדר המיון מלמדת כי פגיעת התובעת היתה קלה ושלא כזעקתה. (ת/1). (זאת מעבר לעובדה שאין בפני חוות דעת - להוכחת ענין שברפואה - כמצוות התקנות, תקנה 127לתקנות סדר הדין האזרחי - 1984). מכתב ההפניה לבית החולים מיום 2.7.91מלמד כי התובעת נחבלה באזור השוק, לא אובחן שבר והיא שולחה לביתה. המצורפים לתצהיר אינם מעלים ואינם מורידים לענין זה. אינני מקבל ואין להעלות על הדעת שהתובעת קטינה בת 17ירדה בלימודים עקב חבלה קלה בשוק ואין להכביר על כך מילים. סוף דבר, אני קובע כי יש לפסוק לתובעת בגין נזקיה כמפורט לקמן: א. כאב וסבל - 200, 4ש"ח. ב. הוצאות - לרבות נלוות וכרוכות - 900ש"ח. אין כל ראיה לפסוק בגין ראשי נזק נוספים בעבר או בעתיד. סה"כ: 100, 5ש"ח. הסך הנ"ל בצירוף שכ"ט כדי סך 900ש"ח בצירוף מע"מ כדין ישולם לידי ב"כ התובעת תוך 21יום מקבלת פסה"ד ע"י ב"כ הנתבעת שאם לא כן ישא הסך הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.נזיקין