קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות העיוור בביטוח לאומי: .1מדובר בתביעה לקבלת גמלת שירותים מיוחדים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי }מתן שירותים מיוחדים לנכים{ התשל"ט - 1978(להלן - "התקנות"). התובע הינו עיוור בשיעור %.100 בכתב תביעתו טוען, כי בעבר היה זכאי לשירותים מיוחדים בגובה % 100הגימלה אולם כעבור חצי שנה נבדק מחדש על ידי הנתבע והגימלה נשללה ממנו. התובע טוען, כי בשל מצבו הרפואי הינו זכאי לגימלה על מנת שזו תשמש לו לנסיעותיו המיוחדות לבדיקות רפואיות שונות באיזור הצפון והמרכז בגין מצבו הרפואי. .2הנתבע טוען בכתב ההגנה, כי אין התובע זכאי לקצבת שירותים מיוחדים מאחר ואין הוא תלוי במידה רבה בעזרת הזולת בבצוע רוב פעולות היום יום ואינו זקוק להשגחה. עוד מציין הנתבע, כי התובע קבל קצבה מיוחדת בשעור % 50לתקופה שמ- 1.11.92עד ליום .30.10.93התובע ערער בשנת 1994ונמצא שהוא עצמאי. הנתבע מבסס טיעונו על הערכה תיפקודית שמיום .11.4.94 .3התובע הגיש שתי תביעות זהות לקבלת הגימלה הן בתיק זה שלפנינו והן בתיק נה/251-.0 עוד יצויין, כי בעת הדיון שהתקיים בבית הדין ביום 14.3.96נשאל התובע בחקירתו הנגדית תוך התייחסות לדו"ח הערכת תיפקוד קודם מיום 12.11.92ולא לדו"ח האחרון מיום 11.4.94, אולם לאור האמור בדו"ח הערכת התיפקוד האחרון שהומצא לבית הדין בשלב מאוחר יותר והן לאור עדותו של התובע בפנינו לא מצא בית הדין לזמן הצדדים לדיון נוסף, שכן לאור חומר הראיות שהוצג בפני בית הדין, די בו כדי ליתן פסק דין בענינו של התובע. .4מתוך דו"ח התיפקוד מיום 11.4.94(להלן - "דו"ח התיפקוד") עולה, כי מדובר בתובע שהינו עיוור וכן סובל ממחלות נוספות. התובע מתגורר עם אשתו. באשר לניידות בתוך הבית נקבע, כי התובע עצמאי בניידות בעזרת מקל כאשר מתהלך בביתו. באשר להלבשה - נקבע כי, מתלבש ללא עזרה. התובע פשט ולבש חולצה, הסיר מכנסיו ולבש אותם בחזרה, הסיר גרביים ונעליים. באשר לרחצה - נקבע, כי זקוק לדירבון ונוכחות בחדר האמבטיה ללא עזרה פעילה כאשר הדגים כניסה ויציאה מהמקלחת, פתיחת ברז, רחיצת פנים וידיים, גילוח עם מכונת גילוח חשמלית והדגים חפיפה ורחצת גוף כאשר אשתו נוכחת ועוזרת ב... המים. באשר לאכילה - התובע אוכל ושותה ללא עזרה כאשר האוכל מוגש לו. באשר להפרשות - נקבע, כי הינו שולט על ההפרשות ועצמאי בשירותים. עוד פורט בדו"ח התיפקוד כי התובע אינו זקוק להשגחה במשך כל היום, כי נמצא במשך היום לבדו כשבע שעות כאשר אשתו עובדת ואחר כך הולכת לסידורים. בגין שפורט לעיל לרבות החלטת רופא מיום 4.8.94נפסק, כי התובע אינו זכאי לגימלה שירותים מיוחדים. כאשר נשאל על ידי אחות בריאות הצבור מה השימוש המיועד לגימלה השיב, כי מדובר בהוצאות שוטפות, נסיעות לבדיקות ורכישת תרופות. בעדותו בפני בית הדין הבהיר, כי מתהלך בעזרת מקל הליכה בבית וציין כי מדובר בביתו שלו שמכיר אותו. כן השיב, כי נכון כי מתלבש לבד. לגבי הרחצה פרט, כי הדגים רחצה בלבד אולם כי צריך להגיש לו הכל, ועל מישהו להיות נוכח בעת הרחצה. באשר לאכילה העיד, כי אוכל באופן עצמאי כאשר האוכל מוגש לפניו וכי הינו אף עצמאי בשירותים. התובע אישר, כי אשתו עובדת 4שעות ביום. בתו של התובע הבהירה, כי יעוד הגימלה הינה לצורך ליווי אביה לקופת חולים או לבית חולים באשר לבדיקות רפואיות. ב"כ הנתבע הסביר, כי התובע מקבל קצבת נכות כללית בגין %100, כי בעבר קיבל % 50בהיותו בודד חריג אולם לאור דו"ח התיפקוד אין לזכותו בגמלה לרבות בתוספת בשל היותו בודד חריג מאחר ואשתו חזרה אחרי תקופת אישפוז, להתגורר עמו. .5"פעולות יום יום", אשר בקשר אליהן ניתנת קצבה לשירותים מיוחדים, מוגדרות בתקנה 1לתקנות והן כוללות חמש פעולות וכן הקשור בהן: לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמאית בתוך הבית. הזכאות לקצבה לשירותים מיוחדים ושיעורה מותנים בכך שהנכה תלוי בעזרת הזולת בביצוע רוב או כל פעולות היום יום והקשור בהן, ברוב או בכל שעות היממה וכן או הזקוק להשגחה מתמדת. "השגחה" - מוגדרת בתקנה 1להשגחה או פיקוח על הנכה למניעת סכנה לעצמו ולאחרים. מטרת הקצבה לשירותים מיוחדים נועדה למתן שירותים לטיפול אישי בנכה, ולעזרה בבית לשירותו האישי למשק ביתו לביצוע פעולות היום יום. השאלה אם מתקיימים בנכה הנתונים שהם תנאי לזכאותו היא שאלה שבעובדה. אין לפרש פירוש מילולי דווקאני את הביטוי "רוב פעולות היום יום", וכן את המילים "אכילה", "לבישה" ו"הגיינה אישית ורחצה", את יפגע הפירוש המילולי במטרת המחוקק. [דב"ע מג/120- 0המוסד לביטוח לאומי נ. אתי יואל פד"ע טו' עמ' 340]. "יש להעריך כל מקרה בפני עצמו תוך בדיקת תפקודו של הנכה על פי יכולתו בביצוע פעולות היום יום". [דב"ע מח/185- 0חדד עבדאללה נ. המוסד (לא פורסם) מצוטט בספר "דיני הביטוח לאומי"/מאת מנחם גולדברג מהדורת 1995בעמ' 292]. בבואו של ביה"ד לקבוע האם מתקיימים בנכה הנתונים שהם תנאי לזכאותו לקבלת קצבת שירותים ולשיעור הקצבה, היא שאלה שבעובדה. יש ליתן את הדעת לשאלה האם הגמלה הנתבעת, משתינתן, אכן תשמש את יעודה טיפול אישי בנכה ועזרת בית לשירותו האישי של הנכה ומשק ביתו. מאידך, צריך שיהיה לנגד עיני ביה"ד הנכה המסוים שבעניינו דנים, מצבו, ומידת הזדקקותו בסביבה, בביתו ובחוג משפחתו. (דיון מא/150- 0המוסד לביטוח לאומי נ. מאיר פרץ פד"ע יג' עמ' 189ועמ' 194). באשר למצב הראייה - עיוורון לכשעצמו אין בו כדי לזכות בגימלה. אולם, עיוורון בתוספת מגבלות אחרות או כאשר הנכה מתגורר לבדו, יכול לזכות את הנכה בגימלה, אם הוא משפיע על ביצוע פעולות היומיום. (דב"ע נג/182- 0יפת זכריה נגד המוסד, פד"ע כז' עמ' 83). .6מהעדויות שהובאו בפני בית הדין לרבות עיון בהערכת דו"ח התיפקוד עולה, כי למרות שמדובר בתובע שהינו עיוור ב- %100, התובע אינו בבחינת נכה התלוי בעזרת הזולת בבצוע פעולות יום יום ברוב שעות היממה עקב נכותו זו. אף לא הוכח, כי הינו זקוק להשגחה מתמדת. לפיכך אין התובע עונה, מבחינת תיפקודו בבצוע פעולות "היום יום" לתנאים המפורטים בתקנה 2ו- 3לתקנות, ולפיכך עם כל ההבנה למצבו האישי, דין תביעתו להידחות. כאמור אין יעוד הגימלה לצורך ליווי התובע לבדיקות רפואיות, בבחינת מימון הוצאות נסיעה, אין אף מטרת הגימלה לצורך רכישת תרופות אלא לטיפולו האישי של התובע ולעזרה בבצוע אותן פעולות שפורטו לעיל. .7המסקנה לפיכך הינה, כי דין התביעה להידחות. .8זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.עינייםעיווריםביטוח לאומי