קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכות קיזוז נזקים מחשבונית: השופט ד"ר ד. ביין: א. ההליך ועובדות רקע. זהו ערעור על החלטת כב' בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופט ע. רנד) מיום 9.11.93בת.א. 3352/91, בה דחה על הסף תביעה שכנגד שהגישה המערערת נגד המשיבים. וזהו הרקע להחלטת בימ"ש קמא: המשיבים (להלן: "כמאל"), ביצעו עבור המערערת (להלן: "בניב") עבודה בבתי הזיקוק כקבלני משנה. היה ויכוח בין הצדדים על שכר העבודה המגיע לכמאל, נוכח טענות המערערת לזכותה לקזז סכומים שונים בגין נזקים שנגרמו לה. בסופו של דבר, נערכה התחשבנות כספית סופית המגולמת במכתב בניב מיום 6.11.90(להלן: "כתב ההתחשבנות"). כמאל הגישו נגד בניב תביעה בסד"מ בת.א. 3352/91ובו תבעו החזר הפרשי ריבית שגבתה בניב מכמאל בגין איחור בסיום העבודה, שכן לטענת בניב גרר האיחור מצד כמאל איחור בתשלום לבניב מצד המזמין. בניב הגישה מצדה בקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" וכן בקשה לרשות להתגונן. כב' הרשם שבפניו התבררו בקשות אלה, החליט למחוק מתביעת כמאל את הכותרת "בסד"מ" והעביר את התביעה לפסים של תביעה רגילה. בניב הגישה כתב הגנה וכתב התביעה שכנגד שהוא נשוא דיוננו. בכתב התביעה שכנגד, תבעה בניב מכמאל פיצוי בגין איחור בביצוע העבודה על ידי כמאל. כמאל הגישו בקשה לדחיה על הסף ובה טענו, כי מסמך ההתחשבנות הסופית מונע מבניב להגיש את תביעתה, ומאידך אותו מסמך אינו מונע מכמאל להגיש תביעתה להחזר ריבית מופרזת שבה חויבה על ידי בניב. כתב ההתחשבנות מיום 6.11.90נשלח על ידי בניב לכמאל והוא מנוסח בזו הלשון: "הנני מאשר קבלת מכתבכם מיום 1.11.90בנדון. בתאריך 12.9.90נערכה ביננו התחשבנות כספית סופית, בגין עבודותיכם בחוות המיכלים בבז"ן, ולפיה בוצע לפקודתכם התשלום המלא והסופי, לשביעות רצונכם המלאה. עובדה זו אושרה בחתימתכם על אישור העדר תביעות (המצ"ב לעיונכם), ואשר תוכנו מדבר בעד עצמו. לאור זאת הנני דוחה האמור במכתבכם מכל וכל". מכתב זה נשלח בתגובה למכתב כמאל אל בניב מיום 1.11.90אשר זה לשונו: "מאחר והורדתם סכומים מחשבון הסופי לעבודה הנ"ל ללא כל הצדקה בטענה כאילו אנו עכבנו את גמר בצוע העבודה, דבר זה לא מקובל עלינו מאחר שביום 10.11.89נשלח אליך מכתב מפורט בו מי מעכב בצוע העבודה. לכן נבקשכם להחזיר לנו את הכספים שהורדתם לנו ובמיוחד ענין הרבית בו חייבתם אותנו ב-% 3רבית חודשית וגם קבלתם הצמדה, דבר זה נוגד את הוראת החוק ואפילו שהחתמתם אותנו בכוח על מכתב העדר תביעות, עלינו לציין שבהסכמת בתי זיקוק נדחה גמר בצוע העבודה וגם בגלל זה שלמו הצמדה עד גמר הבצוע. לפי יעוץ משפטי שקבלנו החוק אוסר קבלת רבית בגובה % 3חודשית וגם הצמדה. לכן לפני נקיטת כל צעד משפטי אבקשך להחזיר לנו את כל הכספים שהורדתם ללא הצדקה. מותר לציין שאם לא היו מארגנים לכם קבלן בטונים לא הייתם גומרים את בצוע העבודות שלכם בזמן". ב. נימוקי השופט קמא. השופט קמא ציין, כי ניתן לדחות תביעה על הסף לפי תק' 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, לא רק בשל טעם משפטי, אלא גם בהסתמך על עובדות ובלבד שמדובר בעובדה או עובדות פשוטות שבירורן לא יצריך זמן רב. לדעת השופט קמא, יש לראות במכתב ההתחשבנות משום ויתור על תביעות נוספות. מה גם שבניב צירפה את מכתב ההתחשבנות לבקשתה לרשות להגן ובסיכומיה בבקשה האמורה טענה בניב, כי יש לתת למסמך זה תוקף חד משמעי "שלפיו לא יהיו למבקשת (בניב ד.ב.) כל טענות באשר לגמר ההתחשבנות בין הצדדים". בכתב התביעה שכנגד טוענת בניב, כי העבודות של כמאל היו אמורות להסתיים ביום .16.11.89כתב ההתחשבנות הוא מיום 6.11.90, דהיינו כשנה לאחר המועד לסיום העבודה. יתר על כן, התביעה העיקרית הוגשה ביום 4.3.91והתביעה שכנגד הוגשה רק ביום .13.5.93נתונים אלה יש בהם לחזק את המשתמע מכתב ההתחשבנות, דהיינו שלבניב זמן ניכר לאחר המועד לסיום העבודות לא היו טענות כלפי כמאל, שאם לא כן היתה מנכה את כל הפיצוי המגיע לה לדעתה בגין האיחור. אין גם טענה בכתב התביעה שכנגד שבניב התריעה בפני כמאל על האיחור או שפנתה אליה בכתב בענין זה. בנסיבות האמורות, למרות העדר אישור מפורש מטעם בניב בדבר העדר תביעה, יש להתיחס למכתב ההתחשבנות כאל הצהרה חד משמעית שכל התביעות ההדדיות הוסדרו. בניב בערעורה טוענת, כי לא היה מקום למחיקה על הסף. יש לנהוג בזהירות בנקיטה באמצעי דיוני מרחיק לכת שכזה. לדעתה, העובדה שבניב קיזזה מהמגיע לכמאל סכום כלשהו אינה מונעת מבניב לתבוע את יתר נזקיה. גם אם נניח שהיה שיהוי בהגשת התביעה, אין בכך להצדיק סילוקה על הסף, כאשר טרם עברה תקופת ההתישנות. הקביעה כי בניב לא התריעה על האיחור, אינה מבוססת ולו היתה נשמעת התביעה שכנגד לגופה, היתה לבניב הזדמנות להוכיח זאת. אך גם אם נניח שלא התריעה על האיחור, אין בכך כדי למנוע בעדה מלתבוע את נזקיה. לדעתי, אין ממש בערעור. מכתב ההתחשבנות הוא ברור וחד משמעי. דובר בו על "התחשבנות כספית סופית" והודגש, שבעקבות התחשבנות סופית זו "בוצע - - התשלום המלא והסופי". לו היתה בפי בניב טענה כלשהי כי מגיעים לה כספים מכמאל זו היתה הזדמנות להעלות זאת, שהרי מכתב ההתחשבנות בא בעקבות דרישה של כמאל להחזר הריבית שנוכתה להם, והרי הריבית נוכתה בשל האיחור. בניב היתה יכולה להגיב בנוסח: "לא רק שלא מגיע לכם החזר ניכוי הריבית שנוכתה לכם בשל האיחור, אלא שלנו מגיעים פיצויים נוספים בגין כך". תגובה זו היא התגובה הטבעית בחיי המסחר. בלשון ציורית: "משהותקפה" בניב ע"י דרישת כמאל להחזר הריבית, היה מקום שהיא "תשלוף את חרב הפיצויים", אך במקום זאת היא הציבה רק את "המגן" של "התחשבנות כספית סופית" וה"תשלום המלא והסופי לשביעות רצונכם". בהגנתה בפני התביעה להחזר הריבית טענה בניב, כי נערך הסכם פשרה תוך שהיא מפנה למכתב ההתחשבנות. על פי הבקשה לרשות להתגונן התביעה הוגשה רק לחילופין למקרה שביהמ"ש ירשה לכמאל לפתוח את שאלת הריבית המופרזת למרות סופיות החשבון. אין לקבל את הטענה החילופית של בניב, כי בכל מקרה מעיד כתב ההתחשבנות רק על ויתור על תביעות חוזיות, אך לא על ויתור על תביעה בעילות נזיקיות. הייתי מציע לדחות את הערעור ולחייב את בניב לשלם לכמאל הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 000, 3ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ד"ר ד. ביין שופט י. מרגלית - נשיא: אני מסכים. י. מרגלית נשיא ב. גילאור - שופטת: אני מסכימה. ב. גילאור שופטת מיסיםקיזוזחשבונית