כאבי גב מחלת מקצוע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כאבי גב מחלת מקצוע: 1. התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לתשלום דמי פגיעה. 2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק: "על פי סעיף 35 לחוק הביטוח הלאומי תוכר תאונה כתאונת עבודה בשכיר, אם ארעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו. בבדיקת פרטי תביעתך לא הוכח כי בתאריך 3.9.93 ארעה לך תאונה כלשהיא או תאונת עבודה. לפי סעיף 41 לחוק תוכר מחלה כמחלת מקצוע, אם חלה בה המבוטח בהיותה רשומה ברשימת מחלות המקצוע. בבדיקת פרטי תביעתך התברר כי כאבי הגב שמהם אתה סובל אינם רשומים כמחלת מקצוע ברשימה האמורה. תביעתך נבדקה גם לפי תורת המיקרוטראומה והריני להודיעך כי לא מצאתי בעבודתך אירועים תאונתיים זעירים שהצטברותם נגרם לך נזק גופני. עבודתך כנהג מחלק בתנובה שנמשכה כשנה וחודשיים לפני הופעת הנזק לא גרמה ולא תרמה להופעת הנזק". הגיש הוא תביעה לבית הדין. 3. ביום 16.10.94 ניתנה בתיק זה החלטה לפיה עובדות המקרה בתיק זה הינן: א. בין השנים 12.93- 1991 עבד התובע כנהג מחלק וכסבל בתנובה. ב. .1 מידי בוקר היה התובע לוקח את המשאית, מכניס אותה לרמפה ומעמיס, ללא עזרה, בין 300- 250 ארגזים של חלב ומוצריו כאשר משקל כל ארגז כ- 16 ק"ג. 2. אופן ההעמסה - יש ברזל שגובהו כגובה 5 ארגזים, מעמיסים עליו חמישה ארגזים ומושכים איתו מהרמפה את 5 הארגזים. לברזל אין גלגלים ויש צורך למשכו על הרצפה שאיננה חלקה. 3. כאשר הגיע התובע עם הברזל ועליו 5 הארגזים למשאית, העמיס הוא ידנית את הארגזים על המשאית. 4. בתקופות לחץ היו ימים בהם העמיס התובע, ללא עזרה, 500- 600 ארגזים ליום. זה היה בחודשים יולי ואוגוסט של כל שנה וכן בחודש החגים שבד"כ זה ספטמבר של כל שנה. ג. 1. בנוסף להעמסת הארגזים העמיס התובע עגלות ביצים שמשקל כל עגלה כ- 200 ק"ג. עגלות אלה היו על גלגלים וכל שעשה התובע היה למשוך את העגלה מהמחסן למשאית ולאחר מכן לפרוק מהמשאית, בנקודות החלוקה. 2. העמסת הביצים למשאית לא היתה עבודה קשה, שכן פריקת הארגזים נעשתה עם רמפה. ד. ביום 3.9.93, עת עסק התובע בעבודתו הרגילה - ובאותה עת היתה תקופת חגים - הרגיש הוא שהשריר ברגל ימין נתפס לו. באותו יום המשיך הוא בעבודתו, בשבת לא הרגיש טוב וביום א', 5.9.93, פנה לרופא המטפל שנתן לו ימי מנוחה וטיפול תרופתי. ה. לפני שהתובע עבד בתנובה לא היו לו כאבי גב פרט למקרה אחד בצבא כשהיה בכלא מגידו והיה צריך לסחוב בלוקים ולא רצה, אז הוא פנה לרופא הצבאי ואמר שכואב לו הגב. מאז התובע מעולם לא התלונן על כאבי גב ולא סבל מהם. 4. ד"ר ג. מן מונה כמומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה הרפואי") בתיק זה ונתבקש להשיב על השאלות כלהלן: א. האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטתי לבין מחלתו. ב. אם התשובה לשאלה א' חיובית - האם כל מאמץ פיזי שעשה התובע במסגרת עבודתו גרמה לפגיעה כלשהי בגבו של התובע שאפשר לייחסה לזמן מסויים ולאירוע מסויים. ג. אם התשובה לשאלה ב' חיובית - ההיתה אותה פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך. ד. אם התשובה לשאלה ג' חיובית - האם תנאי עבודתו הנ"ל של התובע השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) אם היו כאלה. 5. ביום 26.4.95 נתן המומחה הרפואי את חוות דעתו (להלן: "חוות הדעת") ולאחר שעבר על עובדות המקרה והמסמכים הרפואיים שהועברו אליו קובע הוא: "א. האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטתי לבין מחלתו? יש קשר בין עבודת הרמה חוזרת לבין הופעת כאבי גב, דבר המעוגן היטב בספרות האורטופדית המקצועית. עם זאת, במקרה זה ישנה דוקומנטציה של כאבי גב אשר החלו כנראה בשירות הצבאי, ונרשמו שוב ב- .1989כאבים אלה מובן כי אינם נוגעים לעבודתו של התובע אשר החלה ב- 1991. ב. האם כל מאמץ פיזי שעשה התובע במסגרת עבודתו גרמה לפגיעה כלשהי בגבו של התובע שאפשר לייחסה לזמן מסויים או לאירוע מסויים? בעיקרון המהלך המתואר הוא נכון וכל מאמץ פיזי גרם לפגיעה כלשהיא שאפשר לייחסה לזמן מסויים או לאירוע מסויים. עם זאת, כפי שהזכרתי כאבי הגב המופיעים בגיליון הרפואי, כאילו ישנם כבר מעת שרותו הצבאי אשר בהתאם לגילו של התובע נסתיים ככל הנראה ב- 1984. ג. ההיתה אותה פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך? התהליך המתואר משולב. הפגיעות הזעירות המצטברות בהחלט יכולות לגרום לכאב גב כמתואר אך במקרה זה ידוע לנו כי כאב גב כבר היה קיים כמצב תחלואי רגיל לפני תקופת עבודתו של התובע בתנובה. ד. האם תנאי עבודתו של התובע השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים וגורמי סיכון אם היו כאלה? להערכתי יש לקבל רק בחלקה את תרומת עבודתו לגרימת כאבים שכן כאב היה גם קודם לאירוע ולזמן המתוארים. אסכם ואומר כי להערכתי מחלתו של התובע מקורה הן בכאב הקודם וודאי הורעה כלשהו בשל עבודתו ב- 1991 עד 1993. הרושם מהרישום בגיליון שלא היו לתובע תלונות שכיחות קודם לתאונה הנוגעות לעה"ש המותני, מסיבה זו סבורני, ולו מחמת הספק, שיש לקבל כי עבודתו של התובע היא שגרמה בסופו של דבר לכאב הכרוני המתמשך וזאת על אף שאין כל דוקומנטציה הדמייתית..." 6. ביום 25.1.96 ניתנה, לבקשת ב"כ הנתבע, החלטה על העברת שאלת הבהרה למומחה - "האם תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטת בית הדין השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) אם היו כאלה". 7. בחוות דעתו המשלימה מיום 11.4.96, בהשיבו לשאלת ההבהרה, קובע כבוד המומחה הרפואי - "ביום 26.1.89 מופיע בתיק הרפואי של התובע רישום של כאבי גב אשר נרשמו שקיימים עוד מתקופת שרותו הצבאי של התובע. השרות הצבאי הסתיים ככל הנראה ב- 1984 כך שהרישום בתיק נעשה כחמש שנים אחר תום השירות הצבאי ומייצג כנראה כאב גב הנמשך מאז. התובע החל עבודתו בתנובה בשנת 1991 כך שברור כי התובע סבל מכאבי גב אשר היוו לצורך זה גורם סיכון לתחלואה במשך עבודתו מ - 1991 ואילך. מסיבה זו סבורני כי עבודתו של התובע אמנם השפיעה על התפתחות מחלתו אך באורח פחות מאשר נתוניו האישיים הקודמים.. ." 8א. משקבע המומחה הרפואי בבירור, לאור עובדות המקרה והחומר הרפואי שהיו בפניו, כי עבודת התובע אמנם השפיעה על התפתחות מחלת התובע אך באורח פחות מאשר נתונים האישיים הקודמים ולאור החומר שבתיק בית הדין, הנני קובעת שלא קיים קשר סיבתי רפואי בין מחלת התובע לבין עבודתו. ב. הנני קובעת שלא ארעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי )נוסח משולב( התשנ"ה - 1995 (שהחליף את סעיף 35 לחוק הביטוח הלאומי (נ"מ) התשכ"ח 1968). 9. התוצאה, איפוא, שהתביעה נדחית. 10. אין צו להוצאות. מחלת מקצועעמוד השדרהכאבי גב / בעיות גברפואה