מזונות ילדים בגיל 15 - חיוב מדין צדקה חל רק לגבי הורה "אמיד"

בית המשפט ציין כי "איש יהודי" חייב לבדו במזונות ילדים הצעירים מגיל .15 במה דברים אמורים? במזונות ההכרחיים. באשר ליותרת על מינימום הכרחי זה, חייבים שני ההורים וזאת מדין צדקה. חיוב מדין צדקה חל רק לגבי הורה "אמיד". "אמידות" בהקשר זה (של מזונות לילדים), אין פרושה עשירות ממש, אלא כל מי שיש בכוחו הכלכלי לזון את עצמו על פי צרכיו, ועדיין נותרת בידו יכולת כלכלית נקרא אמיד. לגבי אב, צריך כמובן להביא בחשבון גם את ההוצאה שיש לו על המזונות ההכרחיים לילדיו כנ"ל (ראה ע"א 591/81פורטוגז נ. פורטוגז פ"ד לו (3) 449, 455). במזונות ילדים אמנם אין חל הכלל של "עלייה" עם האב, כמו לגבי מזונות אשה, שלגביה הכלל הוא: "עולה עמו ואינה יורדת עמו". ואולם, אם הורי הילדים הם בני הכי מבחינה כלכלית, ראוי לפסוק לילדים לא רק את צרכי המינימום שלהם, אלא גם מעבר לכך, בנחת ולא בצער, ברווח ולא בצמצום (ראה ע"א 591/81הנ"ל בעמ' 456וכן ערעור תשל"ג/ 39פד"ר ט 251, 263). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מזונות ילדים עד גיל 15: .1התביעה בתיק 679/92 היא תביעה של אשה ושלושה ילדים קטינים נגד איש האשה ואבי הילדים (להלן "הנתבע"). בתביעה זו מבקשים התובעים דמי מזונות וקביעת משמורת אצל האשה. את התביעה בתיק 1626/92הגיש הנתבע כדי לקבוע שהמשמורת של הילדים תהיה אצלו. שתי התביעות אוחדו. בסיכומיו בכתב אין הנתבע חולק עוד שראוי שהמשמורת תישאר אצל האשה, והוא מבקש שסדרי הראייה שלו עם הילדים ימשיכו במתכונת המקובלת על הצדדים כיום. נותרה אפוא לברור התביעה למזונות. בני הזוג נישאו ביום .4.9.80באוגוסט 1992עזב הנתבע את בית המשפחה, ומספטמבר 1992הוא גר עם אשה אחרת, בדירתה. שני בני הזוג חפצים (וכך גם הודיעו בישיבה הראשונה בביהמ"ש) בגרושין, אלא שמחלוקות בענין הרכוש מעכבות את ההסכמה לגרושין. .2האשה עורכת דין ועובדת כשכירה במשרה חלקית (חמש שעות ביום) במשרד עורכי דין השייך לאביה ולשותפו. האשה טוענת שמשכרתה משתקפת בתלושי המשכרת, ודוחה את טענות הנתבע, שבתלושים משתקפת משכרת נמוכה מההכנסה האמיתית, הניתנת לבר מהתלושים. אינני סבור שחומר הראיות שלפנינו מחייב את המסקנה שהתלושים אינם משקפים את המשכרת, כטענת הנתבע. המשכרת ברוטו של האשה לשנת 1994 היתה 870, 55 ש"ח (ראה טופס 106בת/39), שהיא כ-650, 4 ש"ח ברוטו בממוצע לחדש. משכרת ברוטו זו היתה כ-800, 3 ש"ח נטו לחדש (השווה התלוש לחדש דצמבר 1994, לפיו השכר נטו היה 650, 3 ש"ח, כשהמשכרת ברוטו היתה 444, 4 ש"ח). .3הנתבע בעל מניות בחברה פרטית בתחום ההייטק (להלן "החברה"). הנתבע גם הועסק בחברה כשכיר ובתפקיד ניהול. לטענת הנתבע הופסקה עבודתו בחברה בראשית 1995, מחמת יריבות עם בעל מניות בכיר בחברה, ומאז אין הוא זכאי למשכרת. הנתבע השתכר בחברה במשך שנים סכום ברוטו השווה לכ-000, 4דולר לחדש, ונוסף לכך עמדה לרשותו מכונית, שכל הוצאותיה ע"ח החברה, במשך 24שעות ביממה, גם לצרכים פרטיים (הטבה זו נזקפה כמרכיב במשכורת לצרך מס). אינני סבור שמחמת טענת הנתבע, שעבודתו הופסקה בחברה, גם אם נכונה היא, ראוי להפחית מכאן ולהבא משעור המזונות הראויים להיפסק לתקופה שעד להפסקת העבודה. הטעמים לכך הם: א) הנתבע זכאי לכאורה לדמי אבטלה ל- 6חדשים; ב) הנתבע זכאי לפיצויי פיטורין, עבור 13שנות עבודה בחברה; ג) הנתבע בעל כשרונות רבים בתחומי המחשבים והניהול והעסקים, וכושר השתכרותו בעבודה אחרת כשכיר (ויכלתו למצוא עבודה אחרת), אינו יורד מהשתכרותו בחברה. לפיכך, אין ראוי לפגוע ביציבות וברציפות הכלכלית של הילדים, מחמת הפסקה זמנית בעבודתו של הנתבע. משכרתו נטו של הנתבע (ללא ניכויי רשות) היתה בראשית 1995כ-300, 6ש"ח לחדש (ת/41, וכן השוה טופס 106לשנת 1994, ת/40). .4כאמור הנתבע הוא בעל מניות בחברה. שווי המניות (לפי השער בבורסה בארה"ב, נקוד על המלים "לפי השער בבורסה", היה עצום ורב, אך ערכן הלך ופחת בממדים מדהימים. גם לאחר הירידה העצומה עדיין שווי המניות (לפי השער כנ"ל) נע בין חצי מליון דולר למליון דולר ואולי יותר, אף לפי גירסת הנתבע. ומאי משמע "לפי השער בבורסה"? לטענת הנתבע, השווי האמור, היה בעבר והנו אף כיום, שווי תאורטי, משום שיש מגבלות חמורות על יכולת המימוש של מניות אלה, הן על פי המוסכם בין בעלי המניות, והן עפ"י התשקיף שפרסמה החברה, והן מחמת הסכנה שערך המניות ירד פלאים (יותר משכבר ירד), אם יוצעו המניות למכירה כיום. .5ב"כ הנתבע טען במהלך המשפט, וחזר על טענתו בסיכומיו בכתב (סעיף 18), שערך המניות אינו רלונטי למשפטנו. אינני סבור כך. בקביעת שעור מזונות (בין לאשה ובין לילדים) ראוי להביא בחשבון לא רק השתכרות שוטפת של בעל ואב, אלא גם את הקף נכסיו (ראה ע"א 239/85עמיצור נ. עמיצור פ"ד מ (1) 147, .153ע"א 130/83פרייס נ. פרייס פ"ד לח (1) 721). למרות האמור, נראה לי שנכון יהיה שלענין חישוב דמי המזונות, אסתיר פני משווי המניות, שכן בחמר הראיות אכן יש בסיס נאות לטענת הנתבע, שאין אפשרות מעשית (עד כה וכן בזמן הקרוב) לממש ממוש נאות את המניות. ראוי עוד להוסיף, שלטענת האשה זכאית היא למחצית המניות, ואם אמת נכון הדבר, והאשה תזכה בטענתה זו, בבוא בני הזוג לחלק את הרכוש, יהיה ראוי לתת משקל גם לנכס זה של האשה בחשוב דמי המזונות עבורה (תוך לקיחה בחשבון את הפרות האפשריים מהנכס, ראה סעיף 2א' לחוק לתקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, ובחישוב דמי המזונות לילדים (תוך לקיחה בחשבון שעל האשה להשתתף בהם מדין צדקה). .6בני הזוג הם בעלים של בית ובו דירה רחבת ידיים שבה גרה המשפחה, וכן דירות נוספות שבהן גרים דיירים מוגנים. הנכס ניתן לבני הזוג ע"י הורי האשה, והורי הנתבע השקיעו בשיפוצו. בינתיים גרים התובעים לבדם בבית, מאז שהנתבע עזב והלך לו באוגוסט .1992בתביעה לפרוק השיתוף בבית, שהגיש הנתבע, ניתן פס"ד לפרוק, אך אינני יודע אם וכיצד מומש פסה"ד, ואף הצדדים לא התיחסו לפרטים בענין זה בסיכומיהם. לפיכך לא אביא בחשבון את נושא הבית, זולת לצרך כך שמאז הגשת התביעה ועד היום, וכן לעתיד, כל עוד לא תבוא טענה אחרת, אין לתובעים הוצאות לדמי מדור (כגון לדמי שכירות או לתשלומי משכנתא). כיון שהנתבע גר חינם בדירת רעותו, הטובה בעיניו מרעיתו, אין גם לנתבע הוצאות למדור. ממילא, כנראה לא היה מקום להתחשב, בנסיבות עניננו, בהוצאות הנתבע למדור, אפילו היו לו (ראה ע"א 238/83, אשרי נ. אשרי, לא פורסם). .7כל הילדים בני פחות מ- 15שנים. הרכה שבהם כבת 5וחצי שנים. כיון שאינני עומד לפסוק לאשה מזונות עבור עצמה, כפי שייאמר להן, ראוי לכלול במזונות הילדים גם דמי טפול (ראה ע"א 180/80תמיר נ. תמיר פ"ד לד (4) 499, .503ע"א 142/81ענתבי נ. ענתבי פ"ד לה (4) 177, 179). איש יהודי חייב לבדו במזונות ילדים הצעירים מגיל .15במה דברים אמורים? במזונות ההכרחיים. באשר ליותרת על מינימום הכרחי זה, חייבים שני ההורים וזאת מדין צדקה. חיוב מדין צדקה חל רק לגבי הורה "אמיד". "אמידות" בהקשר זה (של מזונות לילדים), אין פרושה עשירות ממש, אלא כל מי שיש בכוחו הכלכלי לזון את עצמו על פי צרכיו, ועדיין נותרת בידו יכולת כלכלית נקרא אמיד. לגבי אב, צריך כמובן להביא בחשבון גם את ההוצאה שיש לו על המזונות ההכרחיים לילדיו כנ"ל (ראה ע"א 591/81פורטוגז נ. פורטוגז פ"ד לו (3) 449, 455). במזונות ילדים אמנם אין חל הכלל של "עלייה" עם האב, כמו לגבי מזונות אשה, שלגביה הכלל הוא: "עולה עמו ואינה יורדת עמו". ואולם, אם הורי הילדים הם בני הכי מבחינה כלכלית, ראוי לפסוק לילדים לא רק את צרכי המינימום שלהם, אלא גם מעבר לכך, בנחת ולא בצער, ברווח ולא בצמצום (ראה ע"א 591/81הנ"ל בעמ' 456וכן ערעור תשל"ג/ 39פד"ר ט 251, 263). בעניננו, יכולתם הכלכלית של הורי הילדים מצדיקה פסיקת מזונות בנחת לילדים (אגב, הילדים אכן היו רגילים לכלכלה בנחת. כך למשל הם גרים בבית מהודר עם תכולה בשפע, כפי שרואים בתמונות ת/11). לפי השתכרות האשה והשתכרות הנתבע כנ"ל, אין מן הראוי לפסוק לאשה מזונות מעבר למעשי ידיה, ולעומת זאת מן הראוי שתשתתף במדת מה במזונות הילדים מדין צדקה. .8ביום 8.10.92פסקתי לילדים מזונות זמניים בסך 750, 2ש"ח לחדש. סכום זה הגיע, מחמת ההצמדה למדד, לכ-640, 3ש"ח לחדש באפריל השתא (ראה סיכומי הנתבע, סע' 3). נוסף לכך מקבלת האשה קצבת ילדים בסך כ- 480ש,ח לחדש. בשוקלי את הסכום הראוי להיפסק לילדים, בהתחשב בכל הנתונים והשקולים שפורטו לעיל, סבורני שהסכום שנקבע כמזונות זמניים ראוי הוא להשאירו בעינו, הן לעבר והן מכאן ולהבא. .9התובעים ביקשו בתביעתם מזונות בסכום גבוה כמעט פי ארבעה ממה שעומד אני לפסוק. האשה בעדותה הפליגה מאד בדברים ובנתונים בלתי מבוססים, בנוגע להכנסות שהיו כביכול לנתבע ובנוגע לנושאים אחרים. מחמת זאת נתארך הדיון במדה ממשית מעבר לנחוץ. גם תוצאת המשפט כאמור היא הרבה מתחת לסכום שנתבקש בתביעה. ב"כ התובעים אחר גם בהגשת סיכומיו אחור ממשי, עד אשר ב"כ הנתבע הגיש בקשה בעקבות זאת. עד כאן "לחובת" התובעים מבחינת שעור ההוצאות שראוי לפסוק. כנגד זאת ראוי להביא בחשבון שהתובעים זוכים בשתי התביעות בענין המשמורת (אם כי נכון הוא שב"כ הנתבע לא הכביד בענין זה במהלך המשפט, והודיע מדי פעם שאפשר בינתיים להימנע מלהביא ראיות בנושא זה, ובכך נחסך זמן). אקבע את הוצאות המשפט בהתחשב באמור. .10ב"כ הנתבע ביקש בסיכומיו לבטל את הערבות הבנקאית שנתנה אם הנתבע להבטחת המזונות. הערבות ניתנה תחת עקול על נכסים שכב' הרשם נאות לבטל. נראה לי שנכון לאפשר לנתבע להמיר את הערבות הבנקאית, בערבות חתומה על ידי אמו וערב נאות נוסף להבטחת תשלום דמי המזונות, וזאת בנוסף על העקול על בטוח המנהלים שעדיין בתוקף. .11סוף דבר אני פוסק כדלקמן: א) המשמורת על הילדים תהיה אצל האשה. סדרי הראייה של הנתבע את הילדים יהיו כפי שנוהגים הצדדים כיום. ב) ההחלטה למזונות זמניים מיום 8.10.92הופכת סופית. ג) הנתבע רשאי להמיר את הערבות הבנקאית, כאמור בקטע 10לפסק דין זה. ד) הנתבע ישלם לתובעים את אגרות המשפט ששולמו, בצרוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום תשלומם, ועוד סך 500, 2ש"ח שכ"ט עו"ד, בצרוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום. קטיניםמזונות ילדיםמזונות