מזונות לאישה מבוגרת בת 70

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת מזונות בגיל 70: .1זהו מקרה יוצא דופן ומצער, שבו אשה הנמצאת בבית אבות תובעת את בעלה למזונות ולמדור. לבני הזוג אלו נישואים שניים. הם נישאו זל"ז ב- 1967וכיום האשה בשנות השבעים שלה והבעל מבוגר ממנה בכ- 10שנים. לכל אחד מהם ילדים מנישואים הקודמים. בערוב ימיהם, עקב בעיות בריאות ואחרות, הוסכם ביניהם ב- 10לאוגוסט 1992כי הם יחיו בנפרד (ללא גירושין) כאשר האשה תעבור לבית אבות ברמת אפעל ואילו הבעל ישאר בדירת המגורים. האשה היתה אמורה לקבל -.000, 70$ עבור הסידורים הקשורים בכניסתה לבית האבות. הבעל התחייב לשלם לה מזונות בסך -. 500ש"ח לחודש בהצמדה למדד יולי 1992וכן לשאת בהוצאות ביטוח הבריאות. כמו-כן הוסכם באשר לקרן מקפת, ממנה עתידה האשה להינות בבוא העת לאחר אריכות ימי הבעל. ההסכם נחתם על ידי שני בני הזוג והאשה אף קבלה ע"ח -.000, 70$, סכום של -. 000, 53ש"ח אלא שההסכם לא אושר בסופו של דבר בבית המשפט המחוזי עקב מחלוקת הקשורה בקבלת משכנתא על הדירה. בני הזוג המשיכו להתגורר יחדיו מספר חודשים, אולם במרץ 1993עברה האשה להתגורר בבית האבות ברמת אפעל. מערכת היחסים שבין בני הזוג הלכה והתדרדרה כשהיא מלווה בהאשמות הדדיות, שאינן תורמות לבריאותם של בני הזוג. חבל שילדי בני הזוג לא השכילו למתן את המתח ולפשר ביניהם. במסגרת ההחרפה של היחסים הוגשה תביעת המזונות והמדור ב- 3.6.93ואף תביעה מצד האשה לפירוק השיתוף במקרקעין ב-.12.9.93 בעת הגשת התביעה וגם בעת שמיעת הראיות המצב העובדתי היה כזה, שהאשה התגוררה בבית אבות ברמת אפעל כאשר לרשותה עומדת רק קצבת המוסד לביטוח לאומי, ואילו הבעל המשיך להתגורר בדירת בני הזוג כאשר לרשותו עומדים מספר מקורות כספיים כמפורט להלן. .2כתבי הטענות במקרה הנוכחי נוסחו בדרך המקובלת תוך התעלמות מעובדות המקרה המיוחד, שבו שני בני זוג מבוגרים מאד הסכימו יחדיו על פירוד ואף האשה קבלה חלק מן התמורה בעת החתימה על ההסכם. סכום זה שימש לה כתשלום דמי כניסה לבית האבות ברמת אפעל בסך -.689, 50ש"ח. יש לציין כי הבעל חתם עוד ב- 15.10.90על מסמך לפיו אין בדעתו להצטרף לאותו בית אבות וכי ידוע לו על הצטרפות אשתו. יתרה מזו, בהגנתו בפני התביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בבית משפט השלום בת"א 38336/93טען כי האשה ויתרה על זכויותיה הקניניות בדירה בעקבות ההסכם שבין בני הזוג. לפיכך, טענות הבעל כי לתובעת אין זכות למזונות ממנו בהיותה חיה בנפרד ממנו הינה טענה חסרת תום לב, והייתי אף מעיזה לומר כי בנסיבות הענין הינה מרושעת. התחסדותו של הנתבע כי ביתו פתוח בפני התובעת והיא יכולה לחזור ולהתגורר בדירת בני הזוג ובכך לחסוך בהוצאותיהם, אולי נכונה עובדתית מבחינת החסכון, אבל איננה מבטאת את הרצון הכן והאמיתי של שני הצדדים אשר סיכמו ביניהם את תנאי הפירוד והנתבע הוא אשר חזר בו מהם. במקרה זה אף ניתן לומר כי עזיבת האשה את הבית נעשתה מחמת טענה מוצדקת, היינו: הסכמת הצדדים, כולל תשלום מקדמה בסך -.000, 22$ מצידו של הבעל, שהראה בכך כוונה מצידו לממש את ההסכם. הצדדים קבעו בהסכם שביניהם כי בעיות בריאות מצדיקות את הפירוד ביניהם, מבלי לפגוע בזכויות המזונות, כולל המדור של האשה ולפיכך, לא תישמע היום טענת הבעל כי משעזבה האשה את בית המגורים שללה את זכותה למזונות ממנו. בענין זה ראוי לציין כי הבעל הודה כי החליף את המנעול בדירת בני הזוג ובכך מנע מהאשה את זכות הכניסה. .3השתכרות הנתבע - עפ"י טענות התובעת הכנסות הנתבע באים משני מקורות: מקצבאות שונות ושכ"ד, וכן מקיומם של נכסים שונים. עפ"י תצהירו של הנתבע מ- 3.7.94מגיעים הכנסותיו לכדי: קרן מקפת -.000, 3ש"ח ביטוח לאומי -. 700ש"ח גמלה מעמידר -. 400ש"ח פנסיה מנדטורית -.50_ ש"ח -.150, 4ש"ח הכנסות אלה הוכחו, וכן הוכח כי בסמוך להגשת התביעה "מכר" הנתבע את מכוניתו מסוג מיצובישי 1989לבנו, ועל כך לא דיווח בהרצאת הפרטים, כמו גם על מכונית נוספת מסוג אופל, שעמדה לרשותו. עוד התברר כי לנתבע חלקים במגרש באזור השייך לו ולילדיו, וכי מבנה הנמצא במגרש זה הושכר, וכן הוברר מחקירתו הנגדית על קיומו של חשבון בנק נוסף הרשום על שמו ואשר לפי טענתו הוכנסו אליו כספים של בנו. טענה זו לא הוכחה על ידו. נראה, שהנתבע עשה ככל שניתן היה להסתיר מבית המשפט את מלוא המידע אודות רכושו, בין שהינו רכוש מניב פירות ובין אם לאו. ב"כ התובעת לא הצליחה להוכיח הסכומים המדוייקים העומדים לרשותו אולם הוכח בעליל כי מעבר להכנסתו, כמוצהר על ידו, קיים בידו רכוש נוסף, שיש בו כדי להשלים הכנסותיו, שהינן גבוהות יותר ממה שהוצהר על ידו. כידוע, את יכולת החייב לשאת במזונות יש לקבוע לא רק עפ"י הכנסתו מיגיע כפיו אלא גם ממקורות אחרים, ביניהם רכושו (ראה ע"א 130/83פרייס נ' פרייס פד"י לח(1) 721, 725). עפ"י ת/ 6שטר מכר, יש לו ולילדיו למעלה מ 5דונם באזור - בחלוקה במירי. הנתבע הודה בחקירתו, שקיבל -. 700$ לחודש מהשכרת אותו נכס, כאשר חלקה של אשתו הועבר לילדיו. לבד מהצהרתו זו, עובדה זו לא הוכחה על ידו ואינני מאמינה לו בענין זה. עפ"י תקנה 264(א) לתקנות סדר הדין האזרחי הרי בעל דין שלא מסר פרט בהרצאת הפרטים והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית, יראוהו כמי שמודה בפרט שמסר בעל הדין שכנגד בענין הנדון, ולענין זה לא די בהכחשה סתמית. מהעלמת המידע בהרצאת הפרטים יש לראות הודאה בטענת התובעת על קיומן של הכנסות נוספות מרכוש. יש להניח כי מרכושו הנוסף הזה התכוון הנתבע לממן התשלום בסך -.000, 70$ לתובעת אשר נועד לממן את עלות שהותה בבית האבות. .4צרכי הצדדים - התובעת טוענת לצרכים בסך -.620, 3ש"ח ובנכוי קצבת המל"ל בסך -. 585ש"ח מגיעים הצרכים לכדי -.035, 3ש"ח. התובעת אכן הוכיחה כי עלות החזקתה החודשית בבית האבות, כאשר הכלכלה נכללת בה מגיעה לכדי -.159, 2ש"ח. ברור שמסכום זה ניתן לחסוך אם התובעת מבשלת לעצמה. הנתבע טוען להוצאות בסך -.700, 3ש"ח כאשר נכלל בהן גם תשלום לקופ"ח עבור האשה. ב"כ הנתבע טוען בסיכומיו כי הצדדים הסכימו על -. 500ש"ח מזונות בתוספת ביטוח בריאות וכי אין לפסוק סכום שונה מזה. אולם, לטענה זו היה מקום לו היה הנתבע מוכן למלא את כל תנאי ההסכם, שכן לו היתה האשה מקבלת את מלוא -.000, 70$ הרי היתה משתמשת בסכום זה, לאחר תשלום הכניסה לבית האבות, כדי למלא את צרכיה. משלא הועבר כסף זה לידיה, על בית המשפט לפסוק את מזונותיה בהתאם להכנסות והוצאות הצדדים. .5ההכנסות המוכחות המשותפות של הצדדים הינן כדלקמן: קרן מקפת -.000, 3ש"ח ביטוח לאומי לבעל -. 700ש"ח גימלה מעמידר -. 400ש"ח פנסיה מנדטורית -. 50ש"ח מחצית שכ"ד מאזור מסכום -. 350$ -.050, 1ש"ח ביטוח לאומי לאשה -. 585ש"ח סה"כ -.785, 5ש"ח בנוסף להכנסות אלה קיים בידי הבעל רכוש נוסף היכול לשמש כמקור למימון המזונות (כמו העברת הבעלות על מכוניותיו וכן פקדונות בחשבונות הבנק השונים). נראה לי כי חלוקת משאבים אלה בין בני הזוג בשווה תהא צודקת בנסיבות הענין כאשר להערכתי בידי הנתבע מקורות כספיים נוספים, שגובהם המדוייק לא הוכח. במידה שהנתבע יהיה מוכן לעמוד בתנאי ההסכם המקורי יהיה מקום להחזיר את ההסדר המקורי, שביטא את רצונות הצדדים, לתוקפו. .6על יסוד האמור לעיל, אני פוסקת בזאת מזונות כדלקמן: א. הנתבע ישלם כמזונות התובעת סכום של-.307, 2ש"ח וזאת החל מה- 3.12.94ובכל שלישי לחודש שאחריו כאשר הסכום צמוד למדד יוקר המחיה על בסיס המדד שהתפרסם ב- 15.11.94ומתעדכן אחת לשלושה חודשים ללא חיובו של הנתבע בהפרשי הצמדה למפרע. ב. באשר לסכומים מאז יום הגשת התביעה ב- 3.6.93ישלם הנתבע סכום חד פעמי של -.526, 41ש"ח לידי התובעת בקיזוז וניכוי סכומים ששולמו על ידו כמזונות התובעת, וזאת בתוך 30יום. ג. הנתבע יבטח את התובעת בביטוח רפואי של קופת חולים. ד. קצבת המל"ל של התובעת תועבר לידה. ה. הנתבע ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לידי התובעת בסך של -.500, 3ש"ח בתוספת מע"מ, שישולמו לידיה בתוך 30יום. ו. כל סכום שלא ישולם במועדו ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום החיוב ועד יום התשלום בפועל. מזונות