עתירה נגד הענקת אזרחות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה נגד הענקת אזרחות: השופט צ' זילברטל: עתירה למתן צו על תנאי, בה מבקש העותר כי נורה למשיב 1 (להלן: המשיב) לנמק מדוע לא תבוטל אזרחותו וכן אזרחותה של בתו הקטינה (המשיבה 3). כן מבקש העותר, כי המשיב יימנע מהענקת אזרחות ישראלית למשיבה 2, היא גרושתו (להלן: המשיבה). 1. כעולה מן העתירה והתגובות לה, העותר מחזיק באזרחות ישראלית ובאזרחות אמריקנית. לאחר נישואיהם (בשנת 2000), פנו העותר והמשיבה (בעלת אזרחות אוקראינית) להסדרת מעמדה של המשיבה בישראל (במסגרת הליך מדורג) ולמשיבה ניתן רשיון ישיבה מסוג א/5. לעותר ולמשיבה בת משותפת (ילידת 2003), המשיבה 3, המחזיקה באזרחות ישראלית ואמריקנית. בשנת 2006, בעקבות גירושיה מן העותר, ביקשה המשיבה להסדיר את מעמדה בישראל מכוח מעמדה של הבת. בראשית שנת 2009 הוחלט להאריך את רשיון הישיבה של המשיבה מטעמים הומניטאריים, ומאז מוארך רשיונה מעת לעת. העותר עזב את הארץ בשנת 2009. 2. ביום 1.12.2010 הגיש העותר לנציגות ישראל במקום מגוריו במיאמי שבארה"ב בקשה לויתור על אזרחותו הישראלית (לפי ס' 10 לחוק האזרחות - התשי"ב-1952, להלן: חוק האזרחות). יצוין, כי העותר לא ביקש, במסגרת בקשתו, שתבוטל גם אזרחותה של הבת. במכתבו מיום 19.5.2011 הודיע המשיב לעותר, כי הוחלט לסרב לבקשתו מאחר שהוא טרם חדל להיות תושב ישראל (ראו ס' 10(א) לחוק האזרחות). הוסבר, כי על-מנת לעמוד בתנאי זה על העותר לשהות מחוץ לגבולות המדינה תקופה מינימאלית של שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו לבקשת הביטול (ראו גם ס' ב.12 לנוהל רשות האוכלוסין וההגירה מס' 4.7.0001). ביום 17.5.2012 פנה בא כוח העותר למשיב במכתב בו נטען, כי בינתיים חלפה התקופה בה נדרש העותר לשהות מחוץ לגבולות המדינה ועל כן יש לבטל את אזרחותו וכן את זו של הבת. כעולה מתגובת המשיב, ביום 4.6.2012 נענה העותר, כי עליו להגיש בקשה חדשה בנציגות ישראל באזור מגוריו. 3. ביום 20.9.2012 הוגשה העתירה דנא, בה נטען, בין היתר, כי פניית העותר למשיב מיום 17.5.2012 לא נענתה. עוד נטען, כי אין בסיס משפטי לדחיית בקשת העותר ולכן יש לבטל את אזרחותו וכן את אזרחות הבת; זאת בהפנותו להוראות סעיף 10(ו) לחוק האזרחות. נטען גם, כי אין להעניק אזרחות למשיבה, שכן משתמו נישואיה לעותר, ומאחר שנתבקש גם ביטול אזרחותה של בתם המשותפת, נקטעו כל זיקותיה לישראל ו"אין כל בסיס להעניק לה אזרחות ישראלית". 4. לטענת המשיב, דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת וכיוון שהעותר לא מיצה הליכים עובר להגשתה. בכל הנוגע לבקשה לביטול אזרחותו-שלו הוסבר, כי לאחר שבקשתו הראשונה (מיום 1.12.2010) נדחתה, לא הגיש העותר, כנדרש, בקשה חדשה לנציגות ישראל שבמקום מגוריו, אלא רק פנה למשיב באמצעות בא כוחו, אף שהובהר לו כי עליו להגיש בקשה חדשה. באשר לטענותיו בעניין מעמדה של המשיבה הובהר, כי העתירה מקדימה את זמנה, שכן המשיבה שוהה כעת בישראל מכוח רשיון ישיבה ארעי וטרם הוענקה לה אזרחות ישראלית. 5. המשיבה והבת טוענות אף הן, כי דין העתירה להידחות על הסף, זאת, בין היתר, מן הטעמים הבאים: (1) חוסר נקיון כפיו של העותר, אשר לא גילה בעתירה פרטים מהותיים, למשל, אודות הליכי המשמורת של הבת (המשמורת נתונה לאם) ועל קשריו הדלים עמה; (2) אי מיצוי הליכים בכל הנוגע לסעדים המבוקשים ביחס למשיבה ולבת; (3) פגמים בתצהיר שצורף לעתירה. לגופם של דברים נטען, כי אם העותר יגיש בקשה חדשה, גם בעניינה של הבת, הרי שעל שר הפנים לדחות את הבקשה, לפי שיקול הדעת המסור לו בסעיף 10(ז) לחוק האזרחות. דיון והכרעה 6. לאחר העיון בעתירה ובתגובות לה הגענו לכלל מסקנה, כי דינה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ומחמת היותה מוקדמת. בעתירה לא נטען נגד החלטת הסירוב הראשונה, אלא נטען שעתה מתקיימים התנאים לביטול אזרחותו של העותר, ועל כן יש להיענות לבקשתו. בהחלטת הסירוב מיום 19.5.2011 הובהר לעותר, כי "כאשר שהייתו המינימאלית בחו"ל תהיה כאמור, שמורה לו הזכות להגיש בקשה מתאימה..." [ההדגשה הוספה - צ.ז]. כלומר, אם לגישת העותר חל שינוי, שבעקבותיו הוא עומד כעת בתנאים לביטול אזרחות היה עליו להגיש בקשה חדשה, אשר תשקף את שינוי הנסיבות שחל, ותבחן על-פי מכלול התנאים הקבועים בחוק, ביניהם גם תקופת שהותו מחוץ לגבולות המדינה, והשיקולים הנוספים הנדרשים לעניין. מכתביו של בא כוחו למשיב אינם עולים בגדר "בקשה חדשה" אותה נדרש היה העותר להגיש לנציגות ישראל במקום מגוריו, ונשלחו בגדרה של הבקשה המקורית. מן הראוי שתובא בפני הרשות המוסמכת בקשה עדכנית, שתכלול את כל הנתונים הנדרשים ותוגש על-פי הנהלים, ואין לחייב את המשיב לטפל בקטעי בקשות ובהודעות עדכון. נזכיר גם, כי במכתבו מיום 19.5.2012 ביקש העותר לראשונה, כי תבוטל גם אזרחותה של הבת, אף, שגם על-פי האמור בעתירה, העותר לא כלל בבקשתו הראשונה בקשה לביטול אזרחותה. הנה כי כן, העותר לא הגיש בקשה חדשה בדרך המקובלת (ובהתאם להנחיות שניתנו לו מאת המשיב), שתאפשר לשקול, כמכלול ובאופן מסודר, את בקשתו לביטול אזרחותו וכן את אזרחות הבת, ועל כן טרם קיבל המשיב החלטה בבקשותיו. פנייתו לבית משפט זה במסגרת העתירה דנא היא אפוא מוקדמת, מאחר וטרם מוצו על-ידו ההליכים האפשריים העומדים לרשותו לקבלת הסעדים המבוקשים. נוכח האמור לעיל, אין מקום, לעת הזאת, שבית משפט זה יידרש לטענות העותר לגופן (השוו: בג"ץ 11223/04 ורבי נ' משרד הפנים ( 16.6.2005); בג"ץ 2604/10 פלונית נ' שר הפנים ( 22.8.2010)). לבסוף, אין מקום לדון בטענת העותר, כי אין להעניק למשיבה אזרחות ישראלית, שהרי, כפי שצוין בתגובת המשיב, המשיבה שוהה כעת בארץ מתוקף רשיון ישיבה ארעי וטרם הוענקה לה אזרחות ישראלית, ובמובן זה, מדובר בעתירה מוקדמת שכן עדיין לא התקבלה ההחלטה המנהלית לעניין אזרחותה, ודינה להידחות על הסף (ראו, למשל, בג"ץ 8678/09 קופרמן נ' שר הפנים ( 19.11.2009)), זאת כמובן מבלי להביע עמדה בטענות העותר לגופן. 7. סיכומם של דברים. באשר לביטול אזרחותו של העותר ואזרחותה של בתו - העתירה מוקדמת ולוקה באי מיצוי הליכים. על מנת שתתקבל החלטה בבקשותיו, על העותר להגיש בקשה חדשה ובה לכלול גם את בתו. בקשה זו תבחן, בין היתר, על-פי הכללים המנויים בסעיף 10(א) ו- 10(ו) לחוק האזרחות ובהתאם לשיקול הדעת הנתון לשר הפנים בעניינים כגון דא. בנוגע לסעד המבוקש ביחס למשיבה, הרי שמדובר בעתירה מוקדמת, ועל כן גם דינה להידחות על הסף. אציין, כי כעולה מתגובת המשיב, נראה כי בטרם פנייה לבית משפט זה בנוגע למעמדה של המשיבה, על העותר לשטוח טענותיו במכתב ללשכת המשיב. 8. סוף דבר, העתירה נדחית על הסף. העותר יישא בהוצאות המשיב בסך 3,500 ש"ח ובהוצאות המשיבות 3-2 בסכום זהה.משרד הפניםאזרחות