קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגם בהרכב ועדה רפואית: .1המערער סובל מליקויים שונים והוא פנה למשיב בתביעה לקבלת קיצבת נכות לפי פרק ו 2לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-.1968 .2לפיכך, הועמד המערער לבדיקה בפני רופא מוסמך, אשר קבע שנכותו הרפואית המשוקללת של המערער המובאת בחשבון לצורך פרק ו 2לחוק הביטוח הלאומי היא בשיעור %.25 .3המערער ערר על קביעת הרופא המוסמך בפני ועדה רפואית לעררים (שתיקרא להלן: "הועדה"), אשר דנה בעניינו בשני מועדים, ביום 15/12/93וביום .21/3/94 .4בהחלטתה מיום 15/12/93קבעה הועדה כי היא דוחה את הערר "לאחר עיון בכרטיס קופ"ח ו(ב)חוו"ד ד"ר אמין חסן". כן קבעה הועדה בהחלטתה מאותו יום כי לצורך הענין האורטופדי יהיה צורך לבצע צילום כף רגל ימין בחודש ינואר 1994, ולאחר מכן תסיים הועדה את הדיון. .5אכן, על פי החלטתה של הועדה צולמה כף רגלו הימנית של המערער ביום 3/1/94והצילום הובא בפני הועדה בעת ישיבתה השניה בעניינו. באותו מועד (21/3/94) החליטה הועדה על דחייתו של הערר גם במישור האורטופדי, לאחר שמצאה שהשבר שהיה בכף הרגל "התחבר בשלמותו". .6הערעור שבפני מופנה כנגד דחיית עררו של המערער על ידי הועדה. תמצית טענותיו המקוריות של ב"כ המערער .7בעת הדיון בבית הדין טען ב"כ המערער את הטענות שתמציתן תובא להלן. .8למערער היו תלונות גם בתחום הקרדיולוגיה והרכבה של הועדה לא היה מתאים מאחר שלא ישב בה קרדיולוג אלא רופא פנימי. קרדיולוגיה הוא מקצוע בפני עצמו ואינה תת-התמקצעות. .9דחיית הערר בנושא הפנימי אינה מנומקת. תמצית טענות ב"כ המשיב בטיעוניה בכתב .10באת כחו של המשיב הגישה, לבקשתה, טיעונים בכתב, בתשובה לטענות ב"כ המערער. תמציתן של טענותיה אלה, תובא להלן. .11בעיותיו הקרדיאליות של המערער נבדקו באופן ספציפי לאחר שהועדה התייעצה עם קרדיולוג (הוא ד"ר אמין חסן המוזכר בהחלטתה). .12הועדה התייחסה לנושא הפנימי בהתאם לתלונותיו של המערער שפורטו בסעיף ג' לפרוטוקול (מיום 15/12/93). קביעתה של הועדה היתה בהתאם לקביעת הרופא המוסמך ובהתאם לחוות הדעת של ד"ר אמין חסן. .13הועדה לא היתה חייבת לנמק את הסיבה לקבלתה של חוות דעתו של ד"ר אמין חסן. אי-נימוק הסיבה לקבלת חוות הדעת שלא הוגשה על ידי המערער אינה פוגעת בזכות הטיעון שלו, במיוחד כאשר היוזמה לקבלת חוות הדעת היתה של הועדות (הכוונה כנראה הן לרופא המוסמך והן לועדה), מאחר שלא ישב קרדיולוג בועדה. תמצית טענות ב"כ המערער בתשובתו .14על פי ההחלטה שניתנה בעת הדיון, היה ב"כ המערער זכאי להשיב בכתב על טיעוני המשיב, וכך אכן עשה. .15לטענת ב"כ המערער, בתשובתו, ועדה רפואית לעררים אינה מוסמכת להיעזר ביועץ רפואי. .16עוד טען ב"כ המערער בתשובתו כי ההנמקה של הועדה אמורה להיות כזו שגם מי שאינו רופא (לרבות בית הדין) יוכל להבין את ההנמקה, לצורך הפיקוח השיפוטי. תגובת ב"כ המשיב .17על תשובת ב"כ המערער הגישה ב"כ המשיב תגובה. לפיה חוות דעתו של ד"ר אמין חסן הוזמנה על ידי הדרג הראשון (כעולה מתאריכה). כן נטען בתגובתה של ב"כ המשיב כי ועדה רפואית לעררים, בתחום נכות כללית, מוסמכת להתייעץ ולפנות גם למומחה רפואי. התחום האורטופדי .18בכל הנוגע לתחום האורטופדי, נהגה הועדה כדין. הועדה כללה אורטופד. הועדה פעלה על פי סמכותה מכח תקנה 8לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), השתמ"ד- 1984(שייקראו להלן: "תקנות הסמכויות") וביקשה לקבל צילומי רנטגן עדכניים. הועדה קיבלה את הצילומים המבוקשים והבהירה שהיא דוחה את הערר בשל כך שהשבר התאחה במלואו. קבלת חוות דעת מיועץ רפואי .19חוות דעתו של ד"ר אמין חסן שהיתה בפני הועדה, אכן לא הוזמנה על ידי הועדה, אלא היתה כבר בפני הדרג הראשון - הרופא המוסמך, כנטען על ידי ב"כ המשיב בתגובתה. יתרה מכך, אין לקבל את טענת ב"כ המערער, בתשובתו, על האיסור החל על הועדה הרפואית לעררים לקבל חוות דעת מיועץ רפואי. ההלכה הפסוקה בענין זה התייחסה לועדה רפואית לערעורים הדנה בעררים על קביעות דרגות נכות כתוצאה מפגיעה בעבודה, והמקור להלכה פסוקה זו נעוץ בהוראות תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956(שייקראו להלן: "תקנות נפגעי עבודה"). תקנה 3לתקנות נפגעי עבודה, החלה על פוסקים רפואיים (ועדה בדרג ראשון), מאפשרת מינוי יועץ רפואי לפוסק. תקנה זו לא הוחלה במודע על ועדה רפואית לעררים (ראו תקנה 31(א) לתקנות נפגעי עבודה). לעומת זאת, לגבי ועדה רפואית לערעורים, נתקנה תקנה 27(ג) לתקנות נפגעי עבודה המאפשרת לועדה הרפואית לערעורים להיעזר ביועץ מקצועי שאינו רפואי. צירופן יחד של תקנה 27(ג) לתקנות נפגעי עבודה עם אי-החלת תקנה 3לאותן תקנות על הועדה הרפואית לערעורים, הביאו להלכה הפסוקה שהועדה הרפואית לערעורים אינה רשאית להיעזר ביועץ רפואי. לעומת זאת, שונה המצב בועדה הרפואית לעררים, הדנה מכח פרק ו 2לחוק הביטוח הלאומי. אמנם נכון שתקנה 7לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד- 1984(שייקראו להלן: "תקנות הנכות הרפואית"), המתירה לרופא מוסמך לבקש מיועץ שיגיש לו חוות דעת, לא הוחלה, אף היא על ועדה רפואית לעררים (ראו תקנה 24לתקנות הנכות הרפואית). אולם, תקנה 7לתקנות הסמכויות מורה במפורש שהועדה הרפואית לעררים זכאית לבקש מיועץ שישיגיש לה חוות דעת (ואין מדובר דווקא על יועץ בלתי רפואי, שהרי חוות הדעת המבוקשת עשויה להיות נסמכת על מסמכים רפואיים ועל תוצאות בדיקות, כמפורט בתקנה 7האמורה). (במאמר מוסגר מופנית תשומת לב ב"כ המערער לכך שבסעיף 1לתשובתו נפלה טעות באיזכורו של פסק דינו של בית הדין הארצי - בדומה לטעות שהופיעה במהדורת ספטמבר 1994של ספרו של הנשיא גולדברג. האזכור הנכון הוא זה: דב"ע נג/21- 01אהרוני - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 55). .20לפיכך, אין מקום לקבל את הערעור בשל כך בלבד שהועדה נעזרה בחוות דעת שהוגשה על ידי קרדיולוג. חובת ההנמקה .21דעתי היא כי הועדה לא יצאה ידי חובת ההנמקה הראויה, בכל הנוגע לנושא הקרדיולוגי-פנימי. .22מקריאת החלטתה של הועדה מיום 15/12/93עולה ברורות כי החלטתה לדחות את הערר בנושא הפנימי, אינה מבוססת רק על הממצאים שפירטה הועדה בראש סעיף ה' של הפרוטוקול שערכה, שכן הועדה לא כתבה משפט כדוגמת: "לאור הממצאים - הערר נדחה", אלא, כמצוטט בסעיף 4לעיל, כתבה הועדה שהיא דוחה את הערר לאחר עיון בכרטיס קופ"ח ובחוות דעתו של ד"ר חסן. הקורא ההדיוט (ובית הדין בכלל זה) אינו יכול לדעת מה מצוי בכרטיס קופת החולים שהביא את הועדה להחליט על דחיית הערר ואף לא יכול לדעת האם אכן שוכנעה הועדה מחוות דעתו של ד"ר חסן או שמא חוות דעתו אינה מקובלת עליה ולמרות זאת החליטה לדחות את הערר ("לאחר עיון" בחוות הדעת). .23ייתכן אמנם שאם היתה הועדה קובעת כי האמור בחוות דעתו של ד"ר אמין חסן מקובל עליה והיא מאמצת אותו, לא היה על הועדה לנמק את החלטתה זו, אך הועדה נמנעה מקביעה מעין זו ורק קבעה שהיא דוחה את הערר לאחר עיון בחוות הדעת (ובכרטיס קופ"ח). .24האופן בו בחרה הועדה לציין את הסיבה לדחיית הערר מונע מבית הדין אפשרות סבירה להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטתה, שכן אין לדעת מה הביא את הועדה להחליט כפי שהחליטה, אלא רק ניתן לדעת שועדה עיינה בכרטיס קופ"ח ובחוות דעתו של ד"ר חסן בטרם החליטה על דחיית הערר. הרכב הועדה .25ככלל, אני סובר שגם כאשר התלונות הן במישור הקרדיאלי, די בכך שיישב בועדה רופא מומחה בתחום הפנימי, ואין הכרח שהועדה תכלול קרדיולוג. .26אולם, דווקא במקרה שבפני, נראה לי שמן הראוי להורות כי בועדה שאליה יובא עניינו של המערער על סמך פסק דין זה, יישב גם קרדיולוג, וזאת מהטעמים המפורטים להלן. ראשית, ממילא מוחזר עניינו של המערער לועדה, בשל אי-הנמקה מספקת, כאמור לעיל, כך שעניין זה אינו הסיבה היחידה לקבלת הערעור. שנית, ב"כ המשיב עצמה, בטיעוניה, טענה שהועדה התייעצה עם קרדיולוג מאחר שלא ישב קרדיולוג בועדה. מכאן, שגם המשיב סבור שבמקרה הזה מומחיותו של הרופא הפנימי לא הספיקה כדי להגיע להחלטה בדבר נכותו הקרדיאלית של המערער. אם כך, מדוע להסתפק במומחיות הפנימית, שאינה מספקת אף לדעת המשיב? ראוי יותר לכלול בועדה מומחה בתחום הקרדיולוגי הספציפי. לסיכום .27אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינו של המערער אל ועדה רפואית לעררים בהרכב שיכלול גם קרדיולוג. .28הועדה אליה יובא עניינו של המערער תבדוק את המערער ותעיין בכל החומר המצוי בתיקו ושיומצא לה ותיתן החלטה מנומקת בעררו. .29בשולי פסק הדין ברצוני להתנצל בפני הצדדים ובאי כחם על ההתמהמהות הרבה במתן פסק הדין. .30מאחר שהמערער היה מיוצג על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות. .31כל אחד מן הצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.רפואההרכב ועדה רפואיתועדה רפואית