קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קטיעת כף יד עקב תאונת דרכים:   השופט א' ריבלין:   1. המערער, יליד שנת 1967, נשוי ואב לשישה ילדים, נפגע בחודש יולי 1997, בהיותו כבן 30, בתאונת-דרכים. כתוצאה מן התאונה נקטעה כף ידו השמאלית.   התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה והוועדה הרפואית של המוסד העריכה את נכותו של המערער בשיעור של 75% לצמיתות, זאת לאחר שעשתה שימוש בהוראת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. נראה, כי עשתה כך בהתחשב בעובדה שעיסוקו של המערער, קודם לתאונה, הצריך גם עבודת כפיים ומחמת העובדה שבעקבות הפגיעה ביד שמאל, הוא יתקשה בעתיד לעסוק בעבודות מן הסוג אותן ביצע בעבר.   2. בית-המשפט המחוזי העריך את שיעור הפגיעה בכושר עבודתו של המערער ב-50%, ועיקר המחלוקת שבין המערער לבין המשיבה נסבה על שאלת הבסיס לחישוב הפסדי ההשתכרות, וכן על שאלת גובה הפיצוי הראוי בגין ההזדקקות לעזרת הזולת. בית-המשפט המחוזי קבע כי יש להניח כי שכרו של המערער, אלמלא התאונה, היה מגיע לסכום של 4,609 ש"ח, שהוא השכר הממוצע אותו משתכרים תושבי המקום בו מתגורר המערער לאמור - הכפר סאכנין. שיעור זה על-פי הנתונים שהובאו בפני בית-משפט קמא, נמוך מן השכר הממוצע במשק הישראלי.   המערער סבור, כי לא היה מקום לעשות כן, וכי בפועל עלה כושר השתכרותו על זה של השכר הממוצע במשק הישראלי.   המשיבה מציינת כי קודם לתאונה שימש המערער כעובד עצמאי וכי בתקופה זו השתכר סכומים קטנים בהרבה מאלה שהגיעו לידיו בעת ששימש כשכיר, דבר המלמד כי אכן ראוי היה להניח כבסיס לקביעת הפסד ההשתכרות, שיעור נמוך יחסית של הכנסה.   3. נראה, כי הראיות שבאו בפני בית-המשפט קמא לא הניחו תשתית לקביעה מדוייקת של גובה השתכרותו של המערער קודם לתאונה. דיווחיו לשלטונות מס-ההכנסה בעת היותו עצמאי התייחסו לסכומים נמוכים יחסית, אך העובדה שקודם לכן בהיותו שכיר השתכר סכומים גבוהים יותר, וכמוה העובדה שהתחום בו עסק מציע פוטנציאל הכנסה ממשי, מובילים כולם למסקנה כי ראוי היה להשתית את חישוב הפסדי ההשתכרות של המערער על גובה השכר הממוצע במשק כולו, וכי לא היה מקום להתבסס על שיעור ההכנסה המאפיין את כפר מגוריו. כיוון שכך, נשמטת גם טענת המערער המופנית כנגד שיעור הניכוי של מס-ההכנסה לצורך החישוב.   אשר-על-כן, יחושבו הפסדי ההשתכרות של המערער בעבר ובעתיד על בסיס השכר הממוצע במשק - סכום של 6,877, נכון ליום פסק-הדין, בניכוי מס ההכנסה המתאים. קביעת דרגת הגריעה מכושר ההשתכרות תישאר בעינה.   גם שיעור הפיצויים שנפסק למערער בגין הוצאות הסיעוד נמוך במידה המצדיקה התערבות ויש להעמידו על הסכום של 300,000 ש"ח לעבר ולעתיד גם יחד. סכום זה כולל את תוספת הריבית בגין ראש נזק זה בעבר. שכר טרחת עורך-הדין בערכאה הראשונה יתוקן בהתאם.   במובנים האמורים מתקבל הערעור. המשיבה תישא בהוצאות המערער בסכום כולל של 15,000 ש"ח.   ש ו פ ט   הנשיא א' ברק:   אני מסכים.   ה נ ש י א   השופטת מ' נאור:   אני מסכימה.   ש ו פ ט ת     הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופטת ריבלין.  כף הידקטיעת איברתאונת דרכים