קיזוז משכר עבודה של פושט רגל

הפסיקה הכירה באפשרות להתיר המשך ניכוי כספים ממשכורת חייב לצורך פרעון הלוואה שנתנה לעובדי מדינה מכוח הוראה מיוחדת בפקודה ובשל העובדה כי ניכויים אלו נעשו מכוח המחאת זכויות לבנק לבצע ניכויים ממשכורת. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קיזוז משכר עבודה של פושט רגל: 1. בפניי בקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי החייב, מר לוי ובה עתר החייב להורות למעבידו להפסיק קיזוז תשלומים משכר עבודתו על חשבון פרעון הלוואות שנתנו לחייב על ידי המעביד. 2. ביום 18.6.2012 התקיים דיון במעמד כל הצדדים לבקשה. כל המשיבים לבקשה פרט לחייבים התירו הבקשה לשיקול דעת בית המשפט ואילו ב"כ החייבים עמדו על דעתם כי מן הדין לקבל הבקשה ולהורות למעביד לחדול מקיזוז כספים כלשהם משכר העבודה המגיע לחייב. 3. אין מחלוקת כי קיזוז הכספים מתבצע על ידי המעביד בגין הלוואות אשר נתנו לחייב על פי בקשתו ממעבידו. 4. אין מחלוקת כי החייב ביקש וקיבל ביום 16.9.2008 הלוואה בסך 42 אלף ₪ ממעבידו למטרת הלוואת דירה; ביום 10.12.2009 ביקש וקיבל החייב הלוואה מקרן הרווחה של עובדי גדיב על סך 10 אלף ₪ וביום 23.8.2012 ביקש החייב וקיבל הלוואה מקרן הרווחה של עובדי גדיב בסך של 30 ₪ אלף ₪. 5. החייב אינו מכחיש גם חתימה על מסמכי הלוואה הכוללים גם הוראה בלתי חוזרת המקנה למעביד זכות לנכות כספים משכר עבודתו לצורך פרעון ההלוואות כאמור בסעיף 4 לתגובת המעביד מיום 9.5.2012. 6. המעביד בתגובתו טוען כי הניכויים המבוצעים משכר העבודה של החייב מבוצעים כדין מכוח הוראה בלתי חוזרת שנתן החייב המקנה למעביד זכות לעשות כן. נטען כי ניכוי החזר ההלוואה נעשה מכוח זכות הקיזוז העומדת למעביד בהתאם להוראות סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל נוסח חדש התש"ם - 1980. 7. עוד נטען כי למעביד זכות עיכבון וזכות שעבוד מכוח חוק המשכון, תשכ"ז - 1967, אשר מקנים למעביד זכות להמשיך ולבצע קיזוזים. 8. בתשובתם טוענים ב"כ החייבים כי המשך קיזוזים על ידי מעביד משכר עבודה של החייב מהווה העדפת נושים אסורה. נטען עוד כי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל אינו חל בנסיבות המקרה דנן משום שאין עסקינן בחיובים בעלי קשר הדדי. עוד נטען כי לא קמה למעביד זכות בכספים המקוזזים מכוח עיכבון או על פי חוק המשכון. 9. אין מחלוקת כאמור כי הניכויים משכר העבודה של החייב הינם לצורך החזר הלוואות שנטל החייב ממקום עבודתו ומבוצעים מכוח הרשאה שנתן החייב על חתימתו על הסכם הלוואה. 10. לאחר עיון בחומר הרלוונטי ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים בפני אני סבורה כי יש מקום לדחות הבקשה,ויש מקום להתיר להמשיך ניכוי הכספים המבוצע ממשכורת החייב על ידי המעביד בגין הלוואות שניתנו לחייב ממקום עבודתו. 11. אומנם משניתן צו כינוס נמנע בדרך כלל המשך קיזוז החזרי הלוואות, ואולם לכלל זה שלושה חריגים: קיומה של הוראה אחרת בפקודה, קבלת רשות מבית משפט, או מימוש ערובה שקיימת בידי נושה של חייב. ראה לעניין זה: בש"א (חי) 7404/08 מודל קלמן נ' הכונס הרשמי החלטת כב' השופטת הורביץ מיום 15.9.08. 12. הפסיקה הכירה באפשרות להתיר המשך ניכוי כספים ממשכורת חייב לצורך פרעון הלוואה שנתנה לעובדי מדינה מכוח הוראה מיוחדת בפקודה ובשל העובדה כי ניכויים אלו נעשו מכוח המחאת זכויות לבנק לבצע ניכויים ממשכורת. ראה לעניין זה: בש"א (ב"ש) 6337/07 בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ נ' הכונס הרשמי החלטת כב' השופטת צלקובניק מיום 23.11.2008 בש"א (י-ם) 1543/06 כהן ברום מאיר נ' משרד האוצר מינהל הגמלאות החלטת כב' השופטת חנה בן עמי מיום 3.5.2007 13. סעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל דן בהמחאת זכות ספציפית וקובע: 97. (א) המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידיות לבוא הוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לעניין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות. (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידיות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום - לב ובתמורה. 14. החייב דנן חתם למעשה על הסכמי הלוואות שהתשלום בעבורם הוסדר בדרך של המחאת זכות ספציפית ובלתי חוזרת בה מתיר החייב מפורשות וספציפית לנכות ממשכורתו סכומים לפרעון ההלוואות הספציפיות. בכך עומדות הוראות אלו שנתן החייב בתנאים הנדרשים בסעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל הנ"ל ואף אם המחאת הזכות לא נרשמה. לפיכך ההמחאה תקפה גם במסגרת ההליכים דנן ויש להמשיך לפעול על פיה למרות צו הכינוס. 15. אומנם במקרה דנן לא טענו הצדדים לעניין תחולת הוראה סעיף 97 לפקודה הנדונה אך מרוח הדברים ניתן להבין כי ניכוי ממשכורת החייב נעשה בדרך של המחאת זכות ספציפית לנכות ממשכורת החייב סכומים לפרעון הלוואות ספציפיות. בכך עומדות הוראות החייב במקרה דנן גם בתנאי סעיף 97 לפקודה, בהיותן הוראות ספציפיות, הכל כאמור בהחלטת כב' השופטת בן עמי בבש"א (י-ם) 1543/06 שאוזכר לעיל. משכך, בפנינו הוראה בפקודה המתירה המשך הניכוי. המקרה דנן דומה גם למקרה שנדון בפני כב' השופטת הורוביץ בבש"א (חי) 7404/08 שאוזכר לעיל וגם שם הוכרה זכות הבנק להמשיך ולנכות כספים על פי המחאת זכות שנחתמה לצורך סילוק הלוואה ספציפית בשונה מהמחאת זכות כללית שנחתמה על פתיחת החשבון. 16. הצדדים בפני טענו (כל אחד בהתאמה) לתחולתה או אי תחולתה של ההוראה האמורה בסעיף 74 לפקודה והיותה, גם היא, הוראה ספציפית המתירה המשך ניכויים. 17. לטעמי לעניין זה צודק ב"כ המעביד בטיעוניו. הוכח כי כספי הלוואות שניתנו לחייב ניתנו על ידי המעביד בתנאי שאלו יפרעו ממשכורת החייב המשולמת על ידו. בכך ביקש המעביד להבטיח החזר ההלוואות בדרך של ניכוי מכספים שחייב לשלם החייב למעבידו. בפנינו אפוא מעביד שהסכים להעניק לעובדו הלוואה בדרך של הקדמת תשלומי שכר על סמך התחייבות העובד לפרוע ההלוואות מכספי שכר עתיד שישולמו לו על ידי המעביד. ומכאן שאין מקום לטענת ב"כ החייב ולפיהן במועד מתן ההלוואות או מתן צו הכינוס לא היה בין המעביד והחייב עסקים הדדים כנדרש מכוח סעיף 74 לפקודה. כן הוכח כי האשראי או ההלוואה שניתנו לחייב על ידי המעביד לא ניתנו בעלמא אלא מכוח הסדר מיוחד שנעשה בין העובד והמעביד. אין בפנינו הלוואת בנק רגילה ויש לראות מתן ההלוואה ותנאיה כעסקה למתן אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקות הדדיות כנדרש בסעיף 74 לפקודה. 18. עוד אציין כי האמור בסעיף 74 לפקודה מאפשר קביעת העסקים הניתנים לקיזוז וסעיף זה אינו מציין רשימה סגורה של עסקים כאלו. אין לטעמי תחולה בנסיבות העניין לאור קיומו של הסכם ספציפי בין עובד ומעביד להוראות האחרות אליהם הפנה ב"כ החייב לרבות סעיפים 69 או 75 לפקודה. אין בפנינו גם מקרה של העדפה פסולה מכוח 98 לפקודה משום שכאמור מדובר בניכוי המבוצע על פי הוראות ברורות בפקודה, וכעת גם מכוח רשותו של בית המשפט. 19. לאור כל האמור לעיל דין הבקשה להדחות. אציין בשולי הדברים כי גם לאחר הבקשה נותרת לחייב הכנסה חודשית מספיקה המאפשרת לו לשלם התשלום החודשי המוגדל שהוטל על החייבים. הבקשה נדחית. קיזוזשכר עבודהפשיטת רגל