קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת אופנוע בלי ביטוח חובה - תביעת נזיקין: 1. ביום 15.8.94 נפגע התובע בתאונת דרכים כאשר רכב על אופנוע השייך לו, והתנגש במכונית. האופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה כנדרש על פי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל- 1970 (להלן - הפקודה). הנתבעת נהגה במכונית והשימוש בה היה מכוסה על ידי הנתבעת מס' 2, בביטוח בר תוקף מכח פוליסה שהוצאה על פי הפקודה. במצב דברים זה, אין לתובע עילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 קמה לתחיה עילתו על פי פקודת הנזיקין. על מנת לחייב את הנתבעים לשלם לתובע פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, יש להראות כי היתה רשלנות מצד הנתבעת. בפני הנתבעים פתוחה הדרך לטעון לרשלנות תורמת מצדו של התובע. 2. הנתבעים הודו בחבותם, וטוב שעשו כך, לאור ההליך הפלילי שננקט נגד הנתבעת בתיק בית משפט השלום בחדרה מס' 51791457, בו הורשעה הנתבעת בעבירות של אי מתן זכות לרכב ממול בפניה; נהיגה באי זהירות, וכן גרימת חבלה של ממש (ראה ת/6), והוראת סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971. אופן ארוע התאונה מתואר גם בתרשים ת/10, המעיד באופן ברור על רשלנות הנתבעת. ב"כ הנתבעת ניסה לשכנע אותי שהיתה רשלנות תורמת מצדו של התובע בכך שלא הבחין במכונית הנתבעת בעת שפנתה שמאלה אל תוך מסלול נסיעתו בכביש הראשי. לא שוכנעתי שהיתה מצד התובע רשלנות תורמת כלשהי, ולפיכך אני דוחה טענה זאת. כמו כן ניסה בא כוחה המלומד של הנתבעת עו"ד איל, לשכנעני כי בכך שהתובע נהג באופנועו ביום התאונה בלא ביטוח, ביצע עוולה של היפר חובה חקוקה כמוגדר בסעיף 63, של פקודת הנזיקין, וכי יש לקחת דבר זה בחשבון לחובת התובע. גם טענה זו אני דוחה. ראה את עמדתי בנדון זה בת.א. (חיפה) 1/91אלי לופוליאנסקי נ' נחשון דרור והסנה, פס"ד חלקי מיום 15.6.93, והאסמכתאות הנזכרות שם. 3. פגיעתו העיקרית של התובע היתה בידו השמאלית, היא ידו הדומיננטית. נגרמו שברים ברדיוס בשליש התחתון עם התקצרות. שבר פתוח בעצמות ההמטום הקפיטטום והטרפזואיד ושבר בנביקולרה. היתה הפרדה במפרק הרדיו-אולנרי. התובע נזקק לניתוח בבית החולים "הלל יפה" ונעשה שיחזור וקיבוע רדיוס בעזרת פלטה ומסמרים. גם גידי המזקפים שנקרעו, נתפרו. היד הושמה בגבס והתובע נזקק לטיפולי פיזיוטרפיה. כעבור 3 חודשים חזר התובע למקום עבודתו. מצבו של התובע נסקר בשתי חוות דעת רפואיות. ד"ר רופמן מטעם התובע, נתן חוות דעת מיום 20.3.96 (ת/3). הוא קבע כי "בשורש כף היד וכף יד שמאל נוצר מצב שמקביל לקשיון נח...וכן נותר כיווץ קבוע באצבע החמישית ביד ימין". הוא קבע נכות של % 20 לצמיתות והמליץ על הפעלת תקנה 15על רקע גילו ומקצועו של התובע. הוא העמיד את הנכות על %25. ד"ר בש נתן חוות דעת מטעם הנתבעים מיום 28.3.97 והגיע למסקנה "כי קיימת הגבלה כללית בתנועות פרק יד שמאל לכדי פחות ממחצית ההיקף הפיזיולוגי בכפוף גבי ופלמרי והטיה צדדית וללא הגבלה בפרונציה אלא רק מעט בסופינציה". הוא העריך כי נכותו של התובע עולה כיום לשעור של % 14.5עם אפשרות שבעתיד היא תרד ל-%10. עוד ציין כי "לא נראית כל הצדקה להפעלת תקנה 15 של המל"ל כאשר תיפקודו בעבודתו לא נפגע מעבר לנכות האמורה והוא ממשיך בעבודתו כרגיל". הצדדים הסכימו (ראה עמ' 4לפרוטוקול), כי הנכות הרפואית של התובע היא בין % 10 לבין %20, וכי הרופאים לא יחקרו על חוות הדעת. עוד הסכימו, כי הנכות התיפקודית תיקבע "על פי שיקול דעתו של בית המשפט על סמך מכלול הראיות והתמונה השלמה שתהיה בפניו". שמעתי את הראיות. יכולתי גם להתרשם ממצבו של התובע שהעיד בפני. אני מייחס מהימנות לעדות התובע. מדובר במכונאי מלגזות, שאין לו הכשרה או יכולת לאמץ לעצמו עיסוק שאינו דורש עבודה פיזית, שנפגע בידו השמאלית, היא ידו הדומיננטית. שמעתי גם את עדותו של רופא התעשיה. עיינתי גם בחוות הדעת של שני הרופאים. אני מקבל את עדותו של התובע לגבי המגבלה שמפריעה לו לעבוד באופן ממשי, ועל כך שלאחר יום עבודה בה הוא נעזר באופן חלקי בלבד בידו השמאלית, היד נפוחה ומכאיבה. מסקנתי היא, כי הנכות הרפואית עולה כדי % 20. הנכות התיפקודית גבוהה מזה ועולה לכדי %30. 4. בראש הנזק הבלתי ממוני זכאי התובע לפיצויים על פי קנה המידה המקובל עלינו בתביעות נזיקין, בהתחשב בטיבה של הפגיעה, היקף הסבל שנגרם לו כתוצאה ממנה, הניתוחים להם נזקק בגלל הפגיעה, וכדומה. אין ללכת במקרה כזה אחר הקבוע בחוק הפיצויים. אין לקבל את הטענה, שיש להחמיר עם התובע בקביעת הפיצויים בראש נזק זה ובשאר ראשי הנזק, בגלל כך שנהג באופנועו, ללא ביטוח. נראה מתאים לפסוק בראש נזק זה, במקרה דנן, סכום של -.000, 35 ש"ח. 5. התובע נולד ביום .14.3.56 הוא נפגע ביום 15.8.94 כשהיה בן 38.5 שנים. מאז ועד היום חלפו 40 חודשים. 3חודשים לאחר התאונה לא יכול היה לחזור לעבודה במפעל "תע"ל" בו הוא מועסק עד היום כמכונאי אחראי במוסך לתיקון מלגזות. בתקופה שלאחר מכן, עבד בהיקף מופחת, פחות או יותר במסגרת שקבע רוה"ח מוצי בר נבון (ראה ת/4), שהעריך את ההפסדים בסכום של -.000, 88 ש"ח. נראה מתאים להעריך את ההפסדים האלה בסכום של -.000, 60 ש"ח. 6. התובע כיום כמעט כבן 42 שנה. לפניו עוד 23 שנים ו- 4 חודשים עד הגיעו לגיל פרישה. המקדם הוא 200.695 מתאים להעריך את ההפסדים בעתיד לסכום של - 000, 270 ש"ח. 7. יש לקבל את טענת התובע לגבי החשש מפיטורים. חשש כזה אכן קיים, אף על פי שמפעל "תע"ל" המשיך להעסיק אותו עד היום. האפשרות כי התובע ימצא את מקומו לאחר מכן בשוק העבודה, היא מסופקת, וקיים סיכון של ממש בנדון זה. אני מעריך סיכון זה בסכום של -.000, 50 ש"ח. 8. אין לקבל את טענת התובע, כאילו הוא זקוק לעזרה של צד שלישי או כי עקב פגיעתו, נגרם למשפחתו הפסד במניעת עבודות שיכול היה הוא לעשות בעזרה במשק הבית. לא שוכנעתי שהתובע זקוק לעזרת צד שלישי עקב פציעתו. 9. הפיצויים יהיו איפוא, כדלקמן: א. כאב וסבל - 000 ,35 ש"ח. ב. הפסד בעבר - 000, 60 ש"ח. ג. הפסד בעתיד - 000, 270 ש"ח. ד. החשש מפיטורים - 000, 50 ש"ח. סה"כ - 000, 415 ש"ח. 10. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום. החיוב שבסעיף קטן ב' דלעיל, ישא גם ריבית ממחצית התקופה. הנתבעים ישאו גם בהוצאות המשפט שנגרמו לתובע וכן בשכ"ט עו"ד בשעור של %15, מן הסכום הנ"ל + מע"מ. 11. הנתבעים מחוייבים הדדית לפי זה. החיוב הוא להיום. משפט תעבורהרכבאופנועתאונת דרכיםביטוח חובהנהיגה ללא ביטוחביטוח אופנועתאונת אופנוענזיקין