תאונת דרכים חזיתית - תביעת נזיקין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים חזיתית - תביעת נזיקין: .1התובעת הגישה תביעת נזיקין (נזקי רכוש), נגד הנתבעים, בה היא טענה כי ביום 20.06.93נהג בעלה ברכבה מסוג אודי 80מס' רישוי 89-784- 38(להלן "האודי"), ותוך כדי נסיעתו ברמת הגולן בנתיב הימני בעליה, הופיע מולו רכב שהיה נהוג ע"י הנתבע הראשון ונכנס למסלול נסיעת האודי, והתנגש בו חזיתית, ועקב כך נזרק האודי לצד הכביש. כתוצאה מהתאונה נפגע האודי קשות בשני צדדיו ובחזית. הנתבעים הגישו כתב הגנה, ובו הם הכחישו את חבותם לשלם לתובעת סכום כלשהו. .2בתיק זה שמעתי ראיות, מטעם התובעת העידו השמאי מר יונה ביבי (להלן "ביבי"), וכן הנהג של האודי מר סמיר בטחיש (להלן "בטחיש"), כמו כן הגישה לי מסמכים שונים, ואילו מטעם הנתבעים לא העיד אף עד. בתום הדיון סיכם ב"כ התובעת בע"פ, ואילו ב"כ הנתבעים הגישו סיכומיו בכתב. .3לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכל החומר שהוגש לי, עיינתי בסיכומי הצדדים ולאחר שבחנתי ושקלתי את מכלול טענות הצדדים אני קובע כדלקמן: א. ראשית כל יש להדגיש כי בהחלטתי מיום 18.09.96דחיתי את בקשת ב"כ הנתבעת מס' 2להשתחרר מייצוג הנתבע מס' 1, ועקב כך המשיך ב"כ הנתבעים לייצג את שני הנתבעים, אולם עיון בסיכומים של הנתבעים עולה כאילו שב"כ הנתבעים מייצג רק את הנתבעת מס' 2דבר שאין לו כל יסוד, ולכן אני רואה בסיכומים שהוגשו ע"י ב"כ הנתבעת מס' 2כאילו שהם הוגשו ע"י הנתבעים מס' 2,.1 ב. הואיל ומדובר בתביעת נזיקין, לכן יש לחלק הדיון לשני פרקים. הפרק האחד הדן בשאלת האחריות לארוע התאונה, ואילו הפרק השני דן בשאלת גובה הנזק. .1לענין החבות: לגבי אופן התרחשות התאונה הנידונה הובאה בפני אך ורק עדותו של בטחיש שהוא נהג האודי בעת ארוע התאונה, ובעמ' 11שורה 13ואילך העיד בטחיש כי: "בדרך לרמת הגולן אני הייתי עולה, בסיבוב אחרי בניאס בערך קילומטר 1, בא מולי טרנזיט, והוא היה טס כמו מטוס. אני ראיתי אותו שהוא רוצה להיכנס בי, התחלתי לברוח לצד ימין. לא הספקתי הוא תפס אותי מקדימה ומצד שמאל, וזרק אותי לתעלה הוא פגע בי בכל חלק השמאלי של הרכב, וזרק אותי לתעלה בצד ימין. הרכב שלי שכב בצד ימין על השוליים, זה אחרי התאונה". בחקירתו הנגדית אמר העד בטחיש כי הכביש היה דו סיטרי ולא היו שוליים בכביש, וכי הוא התחיל לרדת מהכביש והטרנזיט בא במהירות, והתחיל לסטות לכיוונו, ואז בטחיש התחיל לברוח, אולם הוא לא הספיק ועקב כך פגע בו הטרנזיט שבא ממול. עדותו של בטחיש היתה העדות היחידה הנוגעת לעצם התחרשות התאונה. עדותו הינה הגיונית ומתקבלת על הדעת, לא היו סתירות בעדותו של בטחיש, התרשמתי מעדותו באופן חיובי, ולכן אני קובע כי עדותו של בטחיש הינה מהימנה ואני מקבלה. יתירה מזו, הנתבע מס' 1שהיה הנהג של הטרנזיט לא הובא להעיד, עקב כך לא נשאר לי אלא לקבוע כי התאונה הנידונה ארעה בשל רשלנותו הבלעדית של הנתבע מס' 1, ומוטלת האחריות לארוע התאונה על הנתבע מס' 1,והנתבעת מס' 2אחראית בתור מבטחת של הטרנזיט. יצויין כי המדובר בעדות יחידה, ולאחר שאני מזהיר את עצמי אני קובע כי האחריות לתאונה הנידונה מוטלת על הנתבע מס' 1על סמך עדותו בטחיש, וכן על סמך שאר הנסיבות אשר תומכות בגירסתו של בטחיש, כמו כן יש לראות בהעדר הבאת הנתבע הראשון לעדות בבית המשפט כחיזוק ותמיכה למסקנה שהגעתי אליה והיא, שהתאונה ארעה בשל רשלנותו הבלעדית של הנתבע מס' .1 .2לענין גובה הנזק: בענין גובה הנזק התובעת הביאה לעדות מטעמה העד ביבי, והוא העיד כי בדק את האודי לפני התיקון, והוא נתן חוו"ד (ראה ת/1) אשר לפיה נקבע גובה נזקי האודי בסך -.160, 17ש"ח בצירוף מע"מ בסך -.917, 2ש"ח. השמאי ביבי בעדותו בפני בעמ' 10לפרוטוקול שורה 8ואילך הוא אמר: "בתביעות צד ג' אנו לא מורידים בלאי, אני לא יכול לדעת באם החלקים שנפגעו בתאונה הנידונה היו תקינים לפני התאונה הזאת.... המע"מ שציינתי בחווה"ד הוספתי באם יתוקן הרכב, כל עוד לא תוקן הרכב אין להוסיף מע"מ". הנתבעים לא הביאו בפני אף חוו"ד נגדית, ולכן נשארה חוו"ד של השמאי ביבי חווה"ד היחידה הנוגעת לגובה הנזק שנגרם לאודי כתוצאה מהתאונה, ואני מקבלה. עיון בחווה"ד ת/ 1עולה כי הבדיקה של האודי נערכה ע"י השמאי ביבי כעבור יומיים מיום התאונה, וסביר להניח כי הנזקים המופיעים בגוף ת/ 1נוגעים לנזקים שארעו לאודי עקב התאונה שארעה בתאריך 20.06.93שהיא נשוא התביעה עסקינן. יתירה מזו, עיון בצילומים של האודי לאחר התאונה עולה כי הם זהים לתאור החלקים שנפגעו והמופיעים בגוף חווה"ד ת/ .1יחד עם זאת, ולאחר עיון בגוף ת/ 1עולה כי המדובר ברכב אודי שנת ייצור 1989, והתאונה ארעה בשנת 1993, דהיינו האודי היה כבר על הכביש כארבע שנים ויש להפחית בלאי משווי החלקים שנפגעו, ואשר השמאי ביבי קבע כי יש להחליפם בחלקים חדשים. הכלל בדיני נזיקין הוא החזרת המצב לקדמותו ולא שיפור מצב התובע על חשבון הנתבעים. במקרה שלפנינו החלקים שנפגעו היו חלקים של רכב אודי שנת ייצור 1989, ולכן יש להרכיב לרכב חלקים משומשים או להרכיב חלקים חדשים בכפוף להורדת בלאי חלקי חילוף, ועיון בגוף ת/ 1עולה כי השמאי ביבי לא הפחית אף אחוז בגין הרכבת חלקים חדשים. אני סבור כי נפלה טעות בחווה"ד של השמאי ביבי בענין אי הורדת בלאי חלקי חילוף. עיון בחווה"ד ת/ 1עולה כי שווי החלקים שניזוקו היה בסך -.690, 12ש"ח. לדעתי יש להפחית מסכום זה בלאי בשיעור של % 20שהוא בסך -.538, 2ש"ח. התוצאה, שיש לקבל את חווה"ד ת/ 1לאחר הורדת בלאי חלקי חילוף בסך -.538,2 ש"ח, וכן לאחר הורדת המע"מ, הואיל ומחומר הראיות שהובא בפני עולה כי הרכב לא תוקן והוא נמכר ע"י התובעת ללא תיקון, והשמאי ביבי אמר בעדותו באופן חד משמעי כי כל עוד לא תוקן הרכב אין להוסיף מע"מ. התוצאה היא, שהתובעת הוכיחה שנגרם לאודי נזק בסכום של -.622, 15ש"ח נכון ליום .20.08.93 באשר להורדת ערך האודי בעקבות התאונה. התובעת הגישה לי חוו"ד של אותו שמאי מר ביבי, הוא קבע כי לאודי נגרמה ירידת ערך בשיעור של % 7בסכום של -.800, 2ש"ח (ראה ת/2). השמאי ביבי העיד בענין זה בעמ' 10לפרוטוקול כי עשה ירידת ערך לפני התיקון, וכי האחוז % 7זה לא אחוז קבוע, והוא אמר עוד בשורות 18-17: "אני יודע שאם מתקנים את הרכב ורוצים למכור אותו שואלים את בעל הרכב באם היתה תאונה, ואם היתה צריך להוריד %7". אני סבור כי חווה"ד של השמאי ביבי בענין ירידת ערך הרכב אינה מדוייקת, הרי איך יתכן שהשמאי יקבע ירידת ערך של רכב לאחר תאונה מבלי לראות את התיקון ומבלי לבדוק טיב התיקון. נהוג ומקובל בפרקטיקה כי השמאי נותן חוו"ד לגבי ירידת ערך של מכונית לאחר התיקון ולאחר שהוא יעמוד על טיב התיקון, ואז יווכח לדעת איזה אחוזים יש להוריד ממחיר הרכב. במקרה שלפנינו מר ביבי נתן ירידת ערך שרירותית בשיעור של %7, וזאת לפני התיקון של האודי, דבר שאיננו מדוייק ומעורר ספקות בדבר גובה האחוז שנקבע ע"י השמאי. יתירה מזו, בטחיש בעדותו בעמ' 12לפרוטוקול בשורות 10- 7אמר: "אני זוכר שמכרתי את הרכב לפי המחירון לאחר שהורדנו את הנזק, משהו כזה. לא ערכנו שום זכרון דברים או חוזה ביני ובין רוכש הרכב אין לי שום מסמך המצביע על מחיר הרכב עת שמכרתי אותו". מעדות בטחיש עולה, כי האודי נמכר לפי המחירון ולאחר הורדת הנזק שנגרם לאודי, הווה אומר שהתאונה הנידונה לא גרמה לירידת ערך האודי, ובפועל נמכרה האודי לפי המחירון, לפיכך אני סבור כי יש להתעלם מחווה"ד של מר ביבי (ת/2), המתייחסת לירידת ערך האודי בעקבות התאונה, הואיל והיא כאמור ניתנה לפני שבוצע התיקון ברכב, והואיל והוכח בפני על סמך עדות בטחיש כי בפועל לא נגרמה לאודי ירידת ערך והוא נמכר לפי המחירון פחות שווי הנזקים, לכן הגעתי למסקנה כי יש לדחות את תביעת התובעת בענין ירידת ערך האודי. באשר לשכ"ט השמאי, יש לשלמו לתובעת לפי החשבונות המופיעים בת/1, ת/ 2והם בסך -. 878ש"ח. באשר לסעיף 10(ב) לתביעה, הוצהר בישיבת בית המשפט ביום 18.09.96כי הוא מוותר על הדרישה בסעיף זה. התוצאה היא, כי הנתבעים חייבים לפצות התובעת בנזקים הבאים: א. הנזק לפי הערכת השמאי בסך -.622, 15ש"ח. ב. שכ"ט שמאי בסך -. 878ש"ח. -.500, 16ש"ח. .4אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מחייב הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסכום של -.500, 16ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 20.08.93ועד התשלום המלא בפועל, כן אני מחייב הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת המחצית הראשונה של אגרת בית המשפט בסך -. 417ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 04/08/94ועד התשלום המלא בפועל, כמו כן אני מחייב הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של % 20מהסכום הנ"ל בצירוף מע"מ כחוק, סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. באם התובע שילם את המחצית השניה של האגרה יחוייבו הנתבעים לשלם לתובע את המחצית השניה של האגרה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום תשלומה ע"י התובע ועד לפרעונה המלא ע"י הנתבעים. באם התובע לא שילם את המחצית השניה של האגרה, יחוייבו הנתבעים לשלם את המחצית השניה של האגרה לבית המשפט.נזיקיןתאונת דרכים