מאחר ולדעתו של המומחה התפתחה אצל התובע תסמונת קלה של נוירוזה פוסט טראומטית כתוצאה מהתאונה, קבע את נכותו בתחום הנוירולוגי בשיעור של % 5 לצמיתות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תסמונת פוסט טראומטית - תאונת דרכים: 1. העובדות: התובע, יליד 1964, נפגע בתאונת דרכים ביום 9.2.90. אין מחלוקת לגבי שאלת החבות, והמחלוקת נסבה בשאלת גובה הנזק בלבד. התובע טוען כי כתוצאה מהתאונה נחבל בגב, בראש וביד ימין. הוא אושפז במשך 8 ימים, והיה לטענתו באי כושר מלא במשך 8 חודשים. בהסכמת הצדדים מונו מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה. הנוירולוג, פרופ' מלמד, קובע בחוות דעתו כי בדיקתו הנוירולוגית של התובע תקינה לחלוטין ואינה מעידה על קיום נזק אורגני במערכת העצבים המרכזית או ההקפית. עוד ציין כי הרעד הקל בידו הימנית של התובע, אינו קשור כלל לתאונה שכן התובע סבל בעבר מהרעד כתוצאה מחבלת ראש. מאחר ולדעתו התפתחה אצל התובע תסמונת קלה של נוירוזה פוסט טראומטית כתוצאה מהתאונה, קבע את נכותו בתחום הנוירולוגי בשיעור של % 5 לצמיתות. פרופ' דקל, מומחה לאורטופדיה, קבע בחוות דעתו כי הבדיקה הקלינית הדגימה תנועה מלאה של עמוד השידרה הצווארי והמותני ללא הגבלה וללא סימנים נוירולוגים בגפיים. כמו כן, קבע כי צילומי הרנטגן של עמוד השידרה הצווארי, מדגימים סימנים אשר ניתן לפרשם אומנם על רקע חבלתי אך לא מהתאונה. פרופ' דקל קבע כי כתוצאה מהתאונה נותרו לתובע % 10 נכות צמיתה: % 5 בגין השבר בחוליה הגבית השישית, ו - % 5 נכות בגין ההחמרה שייתכן וחלה במצב עמוד השידרה הצווארי בעקבות התאונה. מכאן שנכותו הרפואית המשוקללת של התובע היא בשעור % 14.5 לצמיתות. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא שיעור נכותו התפקודית של התובע, והפיצוי הראוי בגין הפסד השתכרות לעבר ולעתיד. 2. הנכות התפקודית הלכה פסוקה היא שאין שעור הנכות התפקודית שווה בהכרח לשעור הנכות הרפואית שנקבעה. ביהמ"ש רשאי על פי הנסיבות שבפניו, דהיינו מהות הפגיעה, גילו של התובע, מקצועו, עיסוקו לפני התאונה ולאחריה, הכשרתו ומידת הפגיעה, לקבוע האם מידת התפקודיות של הפגיעה זהה בשעורה לנכות הרפואית, או שונה ממנה. כדי שנכות רפואית תבטא את הפסד הכושר להשתכר על בית המשפט להשתכנע כאמור שהיא גם בעלת משמעות תפקודית. ראה לעניין זה ע"א 77/646 לוי נ' עמיאל פ"ד לב (3) 589. התובע טען כי אינו יכול בעקבות התאונה לעסוק במקצועו כקונדיטור מאחר ועבודה זו דורשת עמידה ממושכת. כמו כן, הוא סובל מרעד בידו הימנית דבר המונע ממנו לבצע עבודות עדינות של קישוטים כפי שמתחייב ממקצועו (ע"מ 18 לפרטיכל שורה 8). שמעתי את עדויות החוקרים מטעם הנתבעת, שבצעו מעקב אחר התובע, וראיתי את התצלומים בהם נראה התובע עובד בעסק המשפחתי כשהוא סוחב סולם, מטפס לגגות ומתקין רעפים (נ/7) (נ/8). התובע אף הודה בעדותו כי עזר בעסק המשפחתי - "לשאלתך במה העזרה התבטאה, לפעמים זה היה ללכת לראות עבודה ולתת הצעת מחיר, לפעמים להדריך פועלים, לפעמים גם עבדתי בעצמי" ( ע"מ 6 לפרטיכל שורות 26-24). התרשמתי כי התובע מסוגל לבצע עבודות כמו תיקון גגות והתקנת רעפים, שהן עבודות הכרוכות במאמץ פיזי. זאת ועוד, לעניין הרעד בידו הימנית ציין ד"ר מלמד בחוות דעתו כי הרעד הקל אינו קשור כלל לתאונה (ת/3). במקרה זה לא מצאתי כל הצדקה לקבוע שהנכות התפקודית שונה מהנכות הרפואית ולהעלות או להוריד את שעורה. יחד עם זאת, יש מקום, כפי שיוסבר בהמשך, לערוך לגבי הפסד כושר ההשתכרות לעתיד חישוב גלובלי. לא השתכנעתי כמו כן שהתובע איננו יכול כלל להמשיך ולעבוד כקונדיטור. 3. כאב וסבל הואיל ומדובר בתאונת דרכים, הרי שיש לערוך חישוב על פי שעור הנכות הרפואית ושמונת ימי האשפוז, על פי הקריטריונים שנקבעו בחוק ואשר מסתכמים ליום פסה"ד כולל ריבית והפרשי הצמדה בסך 785, 26ש"ח. 4. הוצאות תשלום לבי"ח אסותא התובע הציג קבלה מבי"ח אסותא בסך -. 499.99 ש"ח מיום 15.10.91 בעבור צילומי עמוד שידרה (ת/5). התובע זכאי להחזר הסכום בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום התשלום. 5. אובדן שכר לעבר התובע עבד עובר לתאונה כקונדיטור ראשי באולמי קיסר. עפ"י תלושי השכר שהציג התובע שכרו עובר לתאונה היה בסך -. 2750 ש"ח נטו לחודש (ת/2), דבר שאינו שנוי במחלוקת. התובע הציג תעודות אי כושר למשך 8חודשים מיום התאונה (ת/6). מקובלת עלי קביעתו של פרופ' דקל, בתשובה לשאלות ההבהרה שהפנתה אליו הנתבעת, כי תקופת אי הכושר הסבירה לפגיעתו של התובע הינה %100 למשך 3 חודשים ו- % 50 למשך 3 חודשים נוספים (ת/4א'). אין ספק כי התובע סבל מכאבים, אולם התרשמתי כי תקופה של 8חודשים של אי כושר מלא הינה מוגזמת ביחס לפגיעתו. בנסיבות הענין, ולאחר ששמעתי את עדותו של התובע, הנני קובעת כי סביר לפצותו לגבי תקופת אי כושר מלא באופן גלובלי למשך 5 חודשים, דהיינו בסך של: 2750 x 5-.750, 13 ש"ח, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מאמצע התקופה מיום התאונה ועד היום. 6. אובדן שכר לעתיד מתום תקופת אי הכושר: נשאלת השאלה מהו הבסיס הנכון לחישוב ההפסדים שנגרמו ואשר ייגרמו לתובע בעתיד. התובע טוען כי מגיע לו פיצוי עבור התקופה שמאז סיום אי הכושר המלא ועד היום. לטענתו, הוא כמעט ולא עבד במשך כל התקופה ובשל כך נכנס לחובות כבדים. התובע טען כי רצה לחזור לעבודתו כקונדיטור אך מעבידו לא קיבל אותו חזרה לעבודה בשל מגבלותיו הרפואיות. (סעיף 7 לתצהירו). מעבידו של התובע, מר מנוצ'רי, העיד כי ביקש מהתובע מס' פעמים לחזור לעבודה והלה טען כי אינו מסוגל. רק לאחר שעובדים אחרים תפסו את מקומו סירב לקבלו. הסרוב לא נבע בשל מגבלותיו הרפואיות. (ע"מ 21 לפרטיכל שורות 8-3). התובע טען כי ניסה להשתלב בעבודות אחרות אך לא הצליח בשל מגבלותיו. התרשמתי כי התובע אכן סבל בעקבות התאונה מכאבים וממגבלות כלשהן, אולם, טענתו כי במשך שנה ו- 8חודשים לא הצליח לעבוד כמעט בכלל ניראית לי מוגזמת, מה עוד שהתובע עצמו העיד כי עבד מדי פעם בעסק השייך למשפחתו (ע"מ 6 לפרטיכל שורות 23-26). על התובע חלה החובה לחזור לעבודה במסגרת חובת הקטנת הנזק. ראה לעניין זה ע"א 78/348 יפה נ' טרם, פ"ד לג (ד) 659. לאחר ששמעתי את כל הראיות בענין, לרבות העדויות אשר נסובו סביב השתכרותו של קונדיטור במעמדו של התובע היום, אני סבורה שאין מנוס במקרה זה מאשר לערוך חשבון גלובלי של ההפסדים של התובע לעבר ולעתיד. השתכנעתי שהשכר נטו המשוערך להיום מאז התאונה מסתכם ב- כ-800, 5 ש"ח, ולפי העדויות ששמעתי בהחלט יכול היה התובע לו היה ממשיך בעבודתו כקונדיטור, להגיע לשכר חודשי שאף עולה על סכומים אלה. בהתחשב בזה שמדובר בבחור צעיר יחסית, שהינו היום כבן 33, הרי שמחד יש תקופה ארוכה של הפסד כושר לעתיד, ומאידך יש לו שהות ארוכה לעשות הסבה מקצועית הולמת את מצבו, ברור שלא ניתן לעשות חישוב אריטמטי מדויק, ומדובר בהשערה בלבד על סמך הנתונים שבפני. בהתחשב בכל הנתונים הנ"ל, ובהתחשב בכך שאני כוללת בסכום זה גם את ההפסד החלקי לעבר מתום תקופת אי הכושר, הנני קובעת כי מן הראוי להעמיד את הסכום הכולל על סך של -.000, 90 ש"ח. 7. לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי על הנתבעים לפצות את התובע בגין נזקיו כדלקמן: א. כאב וסבל משוערך להיום - 785, 26 ש"ח. ב. הפסד השתכרות ממשי לעבר - 750, 13 ש"ח. בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מאמצע התקופה מיום התאונה ועד היום (מחודש ספט' 1993) ג. הפסד השתכרות גלובלי לעבר ולעתיד - 000, 90 ש"ח. ד. הוצאות תשלום לבי"ח אסותא - 500ש"ח. בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום התשלום. ה. ניכויים: מסה"כ הסכומים יש לנכות את התשלומים התכופים כמפורט בנ/ 5 (סה"כ קרן- 900, 27 ש"ח) כאשר לכל תשלומי הקרן תיווסף הצמדה מיום התשלום בפועל. ו. שכ"ט עו"ד לכל יתרת הסכומים המגיעים לתובע יווסף שכ"ט עו"ד בשיעור % 13+ מע"מ, אשר יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום.התחום הנפשיפוסט טראומהרפואהתאונת דרכים