קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור מכירת נכס ע''י ראש ההוצאה לפועל: א. ערעור על החלטתה מיום 20.5.02 של ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת מ' כהן) אשר החליטה שלא לאשר מכירת נכס, בהליכי כינוס, לבעלי הנכס, אלא הורתה על המצאת חוות דעת שמאי עדכנית, פרסום מכרז וביצוע התמחרות. אני מחליטה לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.   ב. העובדות העיקריות הצריכות לעניינו הן כדלהלן: ביום 27.12.98 נערך ונחתם הסכם הלוואה לפיו התחייבה המערערת 2, למשיב 1, לשלם סכום השווה בשקלים ל-700,000 דולר לחשבון בבנק ישראל בתוספת ריבית כמפורט בהסכם ההלוואה. להבטחת פרעון ההלוואה, קרן וריבית, שעבדה המערערת 1, מ.א.ל.מ השקעות ומימון (1973) בע"מ את המקרקעין הידועים כגוש 6673 חלקה 68 בכפר שמריהו (להלן: "המקרקעין") במשכנתא ראשונה, ללא הגבלה בסכום, על פי שטר 177032/98. לאחר שלטענת המשיב 1 חלף זמן רב מהמועד הקבוע בהסכם ההלוואה לסילוק התחייבות המערערת 2, ומשיתרת החוב הגיעה, לטענת המשיב 1, לסכום של 892,500 דולר, פתח המשיב 1, בהליכים למימוש המשכון.   ביום 13.12.00, בוצעה אזהרה למערערות.   ביום 28.3.01, הגיש המשיב 1 בקשה למנות את המשיב 2 לכונס נכסים על זכויות המערערת במקרקעין, לשם מימוש המשכנתא.   ראש ההוצל"פ דנה בבקשה במעמד הצדדים ביום 12.9.01.   מן הראוי לציין, כי המערערות הגישו, במקביל, בקשה לעיכוב ההליכים, אולם בקשתם לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא לא נעתרה. מכל מקום, המשיב 2, שמונה ככונס נכסים, פעל על פי הוראות ראש ההוצל"פ לפרסום הנכס ומכירתו. כונס הנכסים דאג גם לחוות דעת שמאי, שנערכה על ידי מר דוד טיגרמן, אשר שם את הנכס נשוא ההליך, וקבע בחוות דעתו מיום 10.10.01, כי שווי הזכויות בנכס, כשהוא חופשי מכל חוב, היטל או שעבוד מגיע לסכום של 300,000 דולר.   על פי הוראות ראש ההוצל"פ קיים כונס הנכסים ביום 4.3.02 התמחרות בין המציעים לרכישת הנכס, וההצעה הגבוהה ביותר, שהתקבלה לרכישת הנכס, היתה הצעת המשיב 2, שביקש לרכוש את הנכס בסכום של 294,000 דולר. כונס הנכסים הגיש לראש ההוצל"פ בקשה לאשר את מכירת הנכס למשיב 1, בסכום של 294,000 דולר.   לאחר הגשת בקשת הכונס לאישור מכירת הנכס למשיב 2, כאמור, בהיותה ההצעה הגבוהה ביותר, הגישה המערערת 1, ביום 14.4.02, בקשה לראש ההוצל"פ במסגרתה ביקשה לפדות את המשכנתא, בתשלום סך של 300,000 דולר. במהלך הדיון שהתקיים בפני ראש ההוצל"פ העלה המשיב 1 את הצעתו לרכישת הנכס מסכום של 294,000 דולר ל- 600,000 דולר. בנסיבות אלה, קבעה ראש ההוצל"פ כי "הבקשה המקורית לאישור המכירה והבקשה לפדיון הנכס, איננה רלוונטית לאור ההצעה החדשה"   עוד קבעה ראש ההוצל"פ בהחלטתה: "במקרה דנן טרם אושרה העיסקה ולכן על מנת לאפשר לצדדים לקבל את המחיר הגובה ביותר עבור הנכס, אשר בסופו של דבר יטיב עם הזוכה ועם החייבת, אני מוצאת לנכון להורות לכונס הנכסים להמציא חוות דעת מעודכנת... ולאחר מכן לערוך התמחרות חדשה, לאחר פרסום מכרז לציבור. החייבת תוזמן להתמחרות ותהיה רשאית לפדות את הנכס בתשלום מחיר על פי ההצעה הגבוהה ביותר או בתשלום החוב בתיק זה, הכל על פי הנמוך יותר".   על החלטתה זו של הרשמת הערעור שבפני.   ג. לטענת המערערות, אין מחלוקת כי המערערת 1 היא הבעלים של הנכס, ואין כל ממש בטענותיהם של המשיבים לפיהם הבעלות בנכס הועברה למערערת 2. מכל מקום, כבעלת הנכס, זכותה של המערערת 1, לרכוש את הנכס בסכום הערכת השמאי.   לטענת המערערת, העובדה שהמשיב 1, העלה את הצעתו לסכום הכפול משווי הנכס, יש בה משום התנהגות בחוסר תום לב, מאחר שכוונת הצעתו של המשיב 1 היא לאלץ את המערערת 1 לפדות את המשכנתא בסכום המנותק לחלוטין משווי הנכס, לאחר שהכונס כבר סיים את ההליכים לקבלת ההצעות.   לטענת המערערת, החלטת ראש ההוצל"פ מחזירה, ללא צורך, את ההליכים לנקודת ההתחלה גורמת להוצאות מיותרות וכבדות ונותנת לגיטימציה לנסיונות הסחטנות של הזוכה, המשיב 1. עוד לטענת המערערת, לא איבחנה ראש ההוצל"פ בין החייבת לבית המערערת 1, שאין חולק כי אינה חייבת כל כספים למשיב. לטענת המערערת ראש ההוצל"פ התעלמה מכך שהצעת המשיב 1 מנותקת מכל שווי כלכלי הגיוני של הנכס, ואינה מיועדת אלא לצורכי סחטנות. ראש ההוצל"פ היתה חייבת, לדעת המערערות, לאשר את מכירת הנכס למערערת 1, משהסתיימו הליכי ההתמחרות. עוד טוענות המערערות, כי בבקשה נפרדת במסגרת תיק ההוצל"פ התבקשה ראש ההוצל"פ לחייב את הזוכה במתן תצהיר ערוך כדין, שבו יפרט מה הזכות המדוייק שלטענתו הלווה למערערת 2 וכן את המועדים הרלוונטים ואופן התשלום. לבקשה זו הוגשה, לטענת המערערות, תגובת הזוכה וכן תגובה מטעם המערערות, וניתן להכריע בה, אולם ראש ההוצל"פ לא הכריעה בה עד היום. המערערות עותרות כי בית המשפט יחייב את הזוכה במתן תצהיר כאמור או יורה לראש ההוצל"פ להכריע בבקשה לגופה.   בתגובתם מיום 26.1.03, מפרטים המשיבים את טעמי התנגדותם לערעור המערערות.   ד. סבורה אני כי דין הערעור להדחות.   באשר לבקשת המערערת ככל שעניינה חיובו של הזוכה בהמצאת תצהיר - בקשה זו תלוי ועומדת בפני ראש ההוצל"פ ובעניינה אין מקום לערעור בפני.   ראש ההוצאה לפועל קבעה בהחלטתה מיום 20.5.02: "עלי לציין כי בהליך מסוג זה על ר' ההוצל"פ לנהוג זהירות רבה כדי לא לפגוע ברכושו של החייב ולבחון כל ההצעות שמגיש הקונה לפי מבחן הסבירות של מחיר המקובל ולא תאושר הצעת מכירה כאשר קיימת הצעה גבוהה ממנה שכן אישור כזה עלול להביא פגיעה קשה בחייב ובזוכה. במקרה דנן טרם אושרה העסקה..." (עמ' 1 להחלטה).   אינני סבורה כי מן הראוי להתערב בהחלטת ראש ההוצל"פ. ההצעה של הזוכה, הגבוהה ב-100% מהערכת השמאי, שהעריך, כזכור, את הנכס, בסכום של 300,000 דולר, לעומת הצעת הזוכה לרכישת הנכס בסכום של 600,000 דולר, עוררה, ובדין כך, ספק אצל ראש ההוצל"פ. אומנם ייתכן שהצעה זו איננה אלא ספקולציה של הזוכה, אשר מוכן להציע סכום גבוה ביותר, כנגד הנכס, בידיעה שאיננו משלם את תמורתו, והסכום שיתקבל יופחת מחובה של המערערת 2. יחד עם זאת, גם אם תאמר כך, הרי שמוכן הזוכה, כנגד הנכס, להפחית את החוב בסכום שהוא כפול מסכום הערכת השמאי. בשלב זה, אין בידי לקבל את טענת המערערת 1 לפיה ערבותה למערערת 2, היתה בגובה מכסימלי של מחירו הריאלי של הנכס, ותו לא. מנגד, טוען המשיב כי הנכס הוא המהווה בטוחה כנגד חובה של המערערת 2, יהא שוויו אשר יהא.   בשלב זה, משהתעוררו ספקות בליבה של ראש ההוצל"פ, לענין מכירת הנכס, כל שהורתה לכונס הנכסים הוא לקבל הערכה נוספת של הנכס ולבצע התמחרות נוספת. אם אומנם תאושר מכירת הנכס בתנאים אשר לדעת המערערת 1 פוגעים בה ומקפחים אותה, תוכל המערערת 1 לתקוף את החלטת המכירה, בבוא העת.   בשלב זה, כאמור, אינני רואה כי נתפסה ראש ההוצל"פ לכלל טעות, משאומנם עליה לנהוג זהירות במכירת הנכס, על מנת שלא לפגוע בחייב ובזוכה.   ה. בנסיבות האלה, נראה לי כי דין הערעור להדחות ואני דוחה את הערעור.   המערערות, יחד ולחוד, ישלמו למשיב הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.   הסכום האמור ישולם מתוך הפקדון, לידי ב"כ המשיבים עו"ד רסקין ויתרת הפקדון תושב למפקידות, באמצעות בא כוחן עו"ד שרף. רכישת נכסהוצאה לפועל