ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים: העותרים 1 (להלן - רבאח) ו-2 (להלן - חברת אוסאמה) השתתפו באמצעות העותר 3 (להלן - מייסרה) במכרז 234/2000 של המשיב 1 (להלן - המינהל) למכירת 125 מגרשים בשכונת הכרם ב' בעכו (להלן - המכרז). 2. רבאח וחברת אוסאמה זכו במכרז מול 11 מציעים אחרים לגבי המגרשים שאליהם התייחסה הצעתו של כל אחד מהם (רבאח - מגרש 86; חברת אוסאמה - מגרש 2). לרבאח ולחברת אוסאמה נשלחו הודעות על דבר זכייתם. ההודעות נושאות את התאריך 19.12.2000 וכן נושאות הכותרת "דואר רשום עם אישור מסירה". לרבאח ואוסאמה נשלחו גם הודעות הנושאות כותרת "אישור עיסקה חתימת חוזה פיתוח לחכירה". גם בכותרתן של הודעות אלה נכתב "דואר רשום עם אישור מסירה". מטעם ח.פ.ת. חברה לפיתוח ולתשתיות בע"מ נשלחה לרבאח ואוסאמה הודעה הנושאת תאריך 22 .12.2000 שבה הם מוזמנים להסדיר את הוצאות הפיתוח ולחתום על הסכם הפיתוח. 3. בחוברת המכרז הנושאת כותרת "הזמנה לקבלת הצעות לחכירת 125 מגרשים לבנייה עצמית חד ודו משפחתיים (סה"כ 129 יח"ד) בשכונת הכרם ב' בעכו" נכתב בתנאי המכרז בסעיף 15 בעמ' 6, כדלקמן: "תוך 60 יום מתאריך אישור המינהל יהא על הזוכה להופיע במשרדי המינהל בכתובת הנ"ל ולשלם את הסכום שהוצע על ידו לקרקע... ולחתום על חוזה הפיתוח. בתוך 30 יום מתאריך אישור המינהל ניתן יהיה לשלם את הסכום בגין הקרקע בלבד ללא תוספת ריבית. החל מהיום ה31- ועד תום תקופת 60 הימים ממועד אישור המינהל, תיגבה תוספת ריבית... בתום 60 יום מתאריך אישור המינהל לא יתקבל כל סכום שהוא עבור המגרש". בהמשכו של אותו סעיף נאמר: "אם בתום 60 יום לא יתקבל מלוא הסכום עבור המגרש תפקע זכותו של הזוכה במכרז לקבל את המגרש". בסעיף 16 לחוברת המכרז (בע' 6) נאמר: "מודגש בזה, כי מועד תשלום הוצאות הפיתוח ומועד התשלום עבור הקרקע כאמור לעיל הם תנאים יסודיים למימוש הזכיה במכרז זה והם יחולו על אף האמור בכל מקום אחר במסמכי המכרז, לרבות בנוסח החוזים שבמסמכי המכרז ובמקרה של איחור כלשהו בתשלום תהיה הזכייה במכרז בטלה ומבוטלת". בנספח ב' לתנאי המכרז שעליו נתבקשו המציעים לחתום (ובפועל חתמו עליו רבאח ואוסאמה) הם אישרו קבלת עול כל תנאי המכרז (ראה סעיף 1א). בהודעה על הזכייה במכרז נאמר, בין היתר: "תשומת לבכם מופנית לכך שבאם לא תפנו למשרדנו המחוזי ותסדירו את כל ענינכם כמפורט בתנאי המכרז ובכלל זה הסדרת תשלום הוצאות הפיתוח תוך 50 יום ותשלום עבור הקרקע וחתימה על חוזה הפיתוח תוך 60 יום מהתאריך הנקוב במכתב זה יראה המינהל את הצעתכם כבטלה ויהיה חופשי לעשות בהקצאה כרצונו לרבות ההתקשרות עם כל אדם אחר ביחס להקצאתו ולהקניית זכויות בנכס לכל אדם אחר". גם בהודעה על אישור עיסקת חתימת הסכם פיתוח לחכירה הודגש כי אי-עמידה בלוח הזמנים של 60 יום תראה בבקשה להקצאת הקרקע כ"בטלה מעיקרה". רבאח ואוסאמה לא השלימו את התשלום תוך 60 יום מיום 19.12.2000, כמו כן לא שילמו את הוצאות הפיתוח תוך 50 יום. המינהל שלח הודעות לרבאח ולאוסאמה ביום 10.6.2001 (לגבי מגרש 2) וביום 11.7.2001 (לגבי מגרש 86), ובהן הודיע להם על ביטול זכייתם עקב אי-ביצוע התשלומים במועד. העותרים מבקשים מבית-המשפט ליתן פסק-דין כנגד המינהל וכנגד חברת ח.פ.ת. חברה לפיתוח ולתשתיות בע"מ (להלן - ח.פ.ת) המצהיר כי החלטת המינהל וח.פ. שלא להתקשר עם העותרים בהסכם חכירה מכוח המכרז לא הייתה כדין, וכי העותרים זכאים להתקשר עמם בהסכמי חכירה לגבי המגרשים שבהם זכו במכרז. מייסרה עווד אומר בתצהירו את הדברים האלה: (א) המשיב לא המציא אישורי מסירה, הגם שבכותרת המכתבים נאמר "רשום עם אישורי מסירה". (ב) המשיב טען כי המכתב לרבאח נשלח ביום 21.12.2000 והמכתב לאוסאמה ביום 31.12.2000. (ג) העותרים הצהירו כי קיבלו את ההודעות רק כ10- עד 15 יום לאחר מועד הדפסתם, אך המועד המדויק אינו זכור להם. (ד) בחודש ינואר 2001 פנה מייסרה לח.פ.ת וביקש דחיית מועד התשלום שננקב בשוברי התשלום שנשלחו שבהם הופיע תאריך אחרון לתשלום 17.1.2001 (לפני הצהריים). לדבריו, הוחלף התאריך ל-9.2.2001. (ה) בסופו של דבר, עקב מחלת האב בוצע התשלום רק ביום 5.3.2001. ביום 12.7.2001 שילמו העותרים את מס הרכישה לאחר שהמשיבים דיווחו על העיסקה למס שבח, ושלטונות מס שבח פתחו נגד הנתבעים בהליכי גבייה, לרבות עיקולים. (ו) ביום 15.7.2001 נתקבלה אצל העותרים הודעה ולפיה ביום 1.7.2001 ביטל המינהל את העיסקה עם העותרים, בשל אי-עמידה בתנאי המכרז. בעקבות מכתב זה פנו העותרים למינהל במכתב ביום 22.8.2001, ובו הסבירו את האיחור בתשלום במחלת הסרטן של האב. הם טענו במכתבם כי העבירו ערבות בנקאית לח.פ.ת ושילמו אגרה לחברת החשמל. (ז) תשובת המינהל ניתנה ביום 6.9.2001 ובה נדחתה בקשת העותרים ונאמר כי המינהל עומד על ביטול העיסקה. העותרים טוענים, כי: (א) שילמו את התמורה בטרם עברו 60 יום מיום שנודע להם על הזכייה או לחלופין תוך איחור קצר וזניח מאותו מועד. (ב) התניות בדבר 60 יום מעת הזכייה הן תניות מקפחות בחוזה אחיד. מניין הימים צריך לרוץ מהיום שבו ניתנה ההודעה לזוכה ולא ממועד החלטת הוועדה על הזכייה. (ג) המשיבים קיבלו לפקודתם את סכומי הכסף הניכרים ששילמו העותרים וחיכו 4 חודשים עד שהודיעו על ביטול ההסכם. שיהוי זה גרם לעותרים לשנות מצבם לרעה, בין היתר גם משום שהמשיבים לא הודיעו לשלטונות מס שבח על ביטול העיסקה. פקידי המינהל גרמו לעותרים לחשוב כי מועדי התשלום אינם מעיקרי ההסכם, והסנקציה היחידה בגין האיחור תתבטא בתשלום ריבית. דיון ומסקנות דין התביעה להידחות. 1. הלכה פסוקה היא כי טענות כלפי תנאים במכרז (לרבות הטענה כי מדובר בתנאים מקפחים בחוזה אחיד) יש להעלות לפני הגשת ההצעות או לכל המאוחר לפני פתיחת תיבת ההצעות. ודאי שאין מקום להעלות טענות כאלה לאחר הזכייה במכרז (ראה לעניין זה: בג"ץ 126/82 "טיולי הגליל" בע"מ נ' ממשלת ישראל - משרד התחבורה [1], בעמ' 47-48; וכן ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון [2], בעמ' 645). לפיכך לא אוכל לשעות לכל טענה הנוגעת לסבירות התנאים או לכך שמדובר בתנאים מקפחים בחוזה אחיד. 2. בהיעדר הוראה אחרת מגיעים הליכי מכרז לסיום עם מתן ההודעה על הזכייה, ומכאן ואילך נקשר בין המזמין לזוכה קשר חוזי (ת"א (י-ם) 861/94 מ.ע. סיורי הסעות נ' עירית ירושלים [4]; ה"פ (ת"א) 176544/97 טרנסטק נ' בית חולים וולפסון [5]), אך תנאי המכרז במקרה ספציפי זה הם שונים: ההודעה על הזכייה אינה מגבשת עדיין את הקשר החוזי בין המזמין לזוכה. ניתן לראות את מצב הדברים על-פי תנאי המכרז משני היבטים: ההיבט האחד - הזכייה היא תהליך דו-שלבי המורכב מההודעה על הזכייה ומהתשלום במועד ורק עם קיום התשלום במועד מבשילה הזכייה ומתממשת. סימוכין להיבט זה ניתן למצוא בסעיף 16 לתנאי המכרז שבו נאמר כי "מועד תשלום הוצאות הפיתוח ומועד התשלום עבור הקרקע כאמור הם תנאים יסודיים למימוש הזכייה במכרז" (ההדגשות שלי - ד' ב'). ההיבט השני - שאף לו ניתן למצוא סימוכין בלשון תנאי המכרז הוא שמדובר בזכייה התלויה בתנאי מפסיק, במובן סעיף 27(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 המתבטא באי-תשלום הסכומים האמורים במועד. התקיימותו של תנאי מפסיק זה מפקיעה את הזכייה מלכתחילה. הנה-כי-כן, אומר סעיף 15, כי "אם בתום 60 יום לא יתקבל מלוא הסכום עבור המגרש תפקע זכותו של הזוכה במכרז לקבל את המגרש", ובסיפה של סעיף 16 "במקרה של איחור כלשהו בתשלום תהיה הזכייה במכרז בטלה ומבוטלת". 3. יש לפרש את תנאי המכרז כקובעים במקרה של אי-תשלום במועד, אין הזכייה בת-תוקף ואין מצב דברים זה תלוי בכך אם המינהל הודיע על הביטול תוך זמן סביר אם לאו. אין מדובר כאן בביטול חוזה עקב הפרה, שאז יש להודעת הביטול משמעות קונסטיטוטיבית ונדרש גם כי הודעת הביטול תימסר תוך זמן סביר (סעיפים 7(א) ו-(8) לחוק החוזים) (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אלא מדובר במצב דברים שבו לא נקשר כלל חוזה בין המינהל לבין התובעים (השווה בג"ץ 2709/91 חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל [3]). 4. אם נכון הניתוח האמור, ואנו אכן עדיין מצויים בשלב המכרז ולא בשלב החוזי, הרי לא ניתן להתייחס למחלוקת שבפנינו כאילו היא מתקיימת במישור היחסים בין המזמין (המינהל) לעותרים בלבד, אלא עלינו להביא בחשבון שמדובר בהליך בעל תכונות של "דואליות נורמטיבית" במובן זה שאין הוא מתרחש ב"עולם" של דיני החוזים בלבד, אלא חלים עליו גם דיני המשפט הציבורי, ובראש ובראשונה עקרון השוויון בין המציעים. עיקרון זה אינו מאפשר למזמין לעשות הקלות לטובת אחד המציעים, שכן הדבר יפלה אותו לטובה לעומת המציעים האחרים שהכינו עצמם מבחינה פיננסית לעמוד בתנאי התשלום במועד שנקבע. 5. מכאן נובעת המסקנה שאין למינהל כל זכות להאריך את המועדים שנקבעו כתנאים יסודיים למימוש הזכייה או לתוקפה של הזכייה, בין שמדובר בהארכה בכתב, בין על-פה ובין בהתנהגות. כיוצא בזה גם אין למינהל כל זכות לוותר על "הפרתו" של התנאי האמור (השווה ה"פ (ת"א) 1258/95 תילגית נ' מינהל מקרקעי ישראל [6]). 6. מכאן, שגם אם חטא המינהל בכך שהחזיק בידו כספים של העותרים, ורק ביום 1.7.2001 החליט על "ביטול העיסקה", אין בידי העותרים לתבוע את אכיפת זכייתם במכרז, אלא לכל היותר לתבוע מהמינהל פיצויים על נזקים שנגרמו להם ממצגים לכאורה הנובעים מהתנהגות המינהל. 7. מוכן אני לקבל את עמדת העותרים שלפיה מניין 60 הימים מתחיל לא ממועד ההחלטה בדבר הזכייה אלא מהמועד של קבלת ההודעה על הזכייה אף שמבחינה מילולית נראה שהמועד הקובע למניין 60 הימים הוא מועד האישור. המינהל הוכיח לכאורה שההודעה שוגרה סמוך ל-21.12.2000 (כך עולה לכאורה מהאישור של הדואר). גם אם נניח שנכונים דברי העותרים כי הם קיבלו את ההודעות 15 יום לאחר 19.12.2001 (ראה סעיף 7 לתביעה), הרי יוצא שהם קיבלו את ההודעה לכל המאוחר ביום 3.1.2001, ומועד 60 הימים מסתיים ביום 3.3.2001. יודגש, כי העותרים מדברים בתביעה על 15 יום מיום 19.12.2000, ולא מיום המשלוח בפועל. אם כך הוא, היה עליהם לשלם התשלומים על-פי התנאים עד ליום 3.3.2001 והם שילמו את התשלומים רק ביום 5.3.2001. בשים לב לאמור לא ניתן לתת לעותרים את הסעד שהם מבקשים. 8. כאמור, ייתכן שיש לתובעים עילה לתביעה כספית נגד המינהל ו/או נגד ח.פ.ת בגין העובדה שהגם שהתשלומים שולמו ביום 5.3.2001, לא הוחזרו הכספים לעותרים מיד, וכן לא הודע לשלטונות מס שבח במועד על בטלות העיסקה. בשים לב לאמור, אני דוחה את התביעה, אך מחייב את התובעים לשלם למינהל הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסכום נמוך יחסית של 7,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. אינני פוסק הוצאות לטובת ח.פ.ת שלא נטלה חלק אקטיבי בדיון.מכרזביטול מכרז